הוצאות בר מצווה - מזונות

להלן פסק דין בנושא הוצאות בר מצווה - מזונות:

פסק דין

1.     תביעה להחזר הוצאות חגיגת בר - מצווה באולם בסך 23,818 ש"ח, שערכה האם לקטין. הקטין הינו מן הפנויה, והתביעה מופנית כנגד האב.

2.     עילתה של התביעה מושתתת הן על דיני המזונות והן על דיני החוזים.

     באשר לדיני המזונות, נטען שהוצאות חגיגת בר - מצווה הן בגדר מזונות מכוח הדין האישי. באשר לדיני החוזים, הוסבר שהאב הבטיח לאם בעל - פה שיעזור לה במימון הוצאות הבר - מצווה.

3.     בדיני המזונות, תביעה מעין זו יכולה ללבוש שני דפוסים שונים. מחד תביעה של הקטין להשתתפות במימון חגיגת בר - המצווה, כאשר מועד הגשתה לפני האירוע; ומאידך, תביעה של האם להחזר הוצאות שהוצאו, כאשר מועד התביעה לאחר האירוע.

4.     תביעה ל"החזר הוצאות" של האם יכול ותבוא בגדר תביעת מזונות במובנה הרחב.

     בתביעה להחזר הוצאות - אין הקטין תובע, באשר צרכיו סופקו בפועל ע"י האם.

     ראו: ע"א 364/62 דגני נ' דגני פ"ד יז 1989, 1994.
ע"א 1375/93 אביטבול נ' אביטבול פ"ד נ (1) 215.

5.     בדיני המזונות, עיקרן של השאלות:

(א)     האם הוצאה כספית של "חגיגת בר - מצווה", היא בגדר מזונות - מאטריה הנשלטת ע"י הדין האישי.

(ב)     אם כן, מהו "אב המזונות", שהוצאה זו נכללת בגדרו, והאם הוא נמנה במעגל של "צרכים הכרחיים", שבו החבות האבסולוטית על האב, או על המעגל של "צרכים מדין צדקה", שבו החבות מתחלקת בין ההורים לפי ההכנסות הפנויות.

6.     דיני המזונות מן החיים ודיני המזונות מן העיזבון אינם מגדירים את קשת החיובים שניתן להכלילם במונח המשפטי "מזונות".

     "אבות המזונות" הם בגדר רשימה בלתי סגורה, הניתנת להוספה בפסיקת בתי המשפט למשפחה, לפי צרכי הזכאים ותנאי הארץ.

     בהצעת חוק הירושה של משרד המשפטים מיולי 1952 מובא בעמ' 110:
"בהתאם לשיטתנו, השוללת ניסיונות להקפיא מושגים חיים בהגדרות נוקשות מטעם החוק, אין אנו מציעים פירוש או פירוט של "מזונות מן העיזבון". יהיה זה אחד העניינים הרבים, שבהם תבוא עבודת בית - המשפט להשלים את עבודת המחוקק".

     ובאשר למזונות מן החיים, הוסבר בהצעת חוק היחיד והמשפחה מדצ' 1955 בעמ' 165:

"כמו הצעת חוק הירושה, כך נמנע גם סעיף זה מלהגדיר את המושג "מזונות" או לפרט את הצרכים הכלולים בו".

     בכך למעשה, החוק הישראלי הלך בעקבות כללי המשפט העברי, שאינם תוחמים את תוכן המושג "מזונות".

     עוד נוסיף שבסעיף 125 בהצעת חוק היחיד והמשפחה נאמר:

"בכלל המזונות יהיו כל צרכי הזכאי… בהתאם לנהוג באותן נסיבות".

7.     ומכאן למהותה של חגיגת בר - מצווה עפ"י הדין האישי. במסכת סופרים (יח, ה) מסופר על מנהג נאה שהיה בירושלים: ילד שנכנס לשנתו הי"ג, העלהו אביו לירושלים ברגל, והיה מקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה לתורה ולמעשים טובים.

     בתקופה מאוחרת יותר המושג "בר - מצווה" נקשר לטכס הנחת תפילין, דרשה, וחגיגה שעורכים לנער.

8.     הדין האישי מביט על חגיגת בר - מצווה באספקלריה של "סעודת מצווה". המקורות ההלכתיים לכך הם:

(א)     בראשית (כ"א, ח'): "'ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק". אמר ר' הושעיה: "שנגמל מיצר הרע" (בראשית רבה פר' נג), ומסביר שם בעל "מתנות כהונה": "ומיום שנעשה בו י"ג שנה בא לו יצר טוב ונגמל מיצר הרע, ומפני שנגמל הנער מיצר הרע, שמחים ועורכים לו סעודה".

(ב)     זוהר החדש (כ"ט, א'): אמר רבי יצחק: "מי"ג שנה חובה… לעשות סעודה כיום שנכנס לחופה. וכן עשה רשב"י משתה גדול לבנו ר' אלעזר במלאות לו שלוש עשרה שנה".

(ג)     מגן אברהם (או"ח רכ"ה ב'): "מצווה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר - מצווה כיום שנכנס לחופה".

(ד)     בעל ספר "קב הישר" (פי' כ"א): "חיוב גדול לעשות משתה ושמחה באותו היום שנעשה בר - מצווה".

9.     להבדיל מחגיגת בר מצווה, בדורות הקודמים לא חגגו לבת "בת - מצווה", ולא ראו בסעודה זו מצווה. בעניין זה חל שינוי חברתי, והחלו לחגוג גם בת מצווה לבת עם הגיעה לגיל 12.

     בעניין נוהג זה, נחלקו הדעות בדין האישי, האם יש לראות בחגיגת ה"בת - מצווה" סעודת מצווה או שמחה של יום הולדת בעלמא.

     לגישות השונות ראו: שו"ת אגרות משה, שו"ת שרידי אש, שו"ת ישכיל עבדי, שו"ת יביע אומר.

10.     המשפט הישראלי רואה בהוצאה של "בר - מצווה" לבן ובהוצאה של "בת - מצווה" לבת בגדר מזונות. בע"א 130/85 כהן נ' כהן פ"ד מ (1) 69, 73 פסק השופט שמגר:

"הערעור גם הופנה נגד החלטתו של בית המשפט קמא לחייב את המערער במחצית ההוצאות שהוצאו עבור חגיגת הבר - מצווה של המשיב המסתכמים בסך 300,000 ש"ח… אינני סבור כי ערכאת הערעור צריכה להתערב בקביעה כגון זה".

11.     המזונות כוללים את כל צרכי הזכאי בהתאם לנהוג בתנאי הארץ, ובגדר זה גם את הוצאות חגיגת בר - המצווה או בת - המצווה.

     יש להכליל את הוצאות חגיגת ה"בר מצווה" ואת הוצאות חגיגת "בת מצווה" באב המזונות של "הוצאות חינוכיות", בין אם נראה בכך הקנית ערכים דתיים ("סעודת מצווה"), ובין אם נראה בכך, במצטבר או בנפרד, הקניית ערכים חברתיים.

12.     לפי הגישה בפסיקה, הרואה ב"הוצאות חינוכיות" הוצאות המשתייכות למעגל של "צרכים מדין צדקה" - ההוצאה של חגיגת בר - מצווה באולם שמחות ממילא נשלטת כולה ע"י דין צדקה, ונטל המימון יחולק בין ההורים לפי הכנסותיהם הפנויות.

     גישה זו מבקשת לצמצם את "רכיבי המזונות" במעגל של "צרכים הכרחיים", ולהביא לחלוקה שוויונית יותר של נטל המזונות בין ההורים, באשר במעגל של "צרכים הכרחיים" החבות עפ"י הדין האישי חלה רק על האב.

     בסיס הגישה, שבמשקפיים של הקטין או במשקפיים של ההורה המשמורן כל הצרכים של הקטין, בין במעגל של צרכים הכרחיים ובין במעגל של צרכים מדין צדקה, הם נדרשים.

     יחד עם זאת, היחודיות של "מעגל הצרכים ההכרחיים", שהמדובר בצרכים קיומיים - מינימליים, ושאר הצרכים צריכים להימנות על המעגל השני של צרכים מדין צדקה.

     מלוא הצרכים יסופקו לקטין, ועיקרה של החלוקה למעגלים משיקים היא במישור של חלוקת הנטל הכספי בין ההורים.

13.     גם לפי הגישה האחרת בפסיקה, הרואה בחלק מההוצאות החינוכיות כרכיבים המשתייכים למעגל של "צרכים הכרחיים" - מימון חגיגת בר - מצווה באולם, להבדיל: מרכישת תפילין, מימון מורה ללימוד לעלייה לתורה, וכיבוד צנוע בבית הכנסת בעת העלייה לתורה, יהיה בגדר "צרכים מדין צדקה".

14.     מצינו, שלפי שני הזרמים בפסיקת בתי המשפט, מימון חגיגת בר - מצווה או בת - מצווה באולם שמחות הם בגדר צרכים מדין צדקה, וחלוקת הנטל בין ההורים תהיה לפי הכנסותיהם הפנויות - יכולתם הכלכלית של ההורים.

15.     ומדיני המזונות לדיני החוזים. בע"א 3833/93 לוין נ' לוין פ"ד מח (2) 862 נדונה שאלת תוקפו של חוזה מזונות, שקבע שיעור מזונות גבוה מזה שנקבע בהסכם הגירושין.

     לעניין זה פסק השופט זמיר:

(א)     השאלה אם לפנינו חוזה או הסכם ג'נטלמני תלויה בראש ובראשונה בכוונת הצדדים.

(ב)     אם לא היתה גמירת דעת ליצור חיובים משפטיים - אין זה חוזה אלא הסכם ג'נטלמני, ואין דיני החוזים חלים עליו.

(ג)     אם הנסיבות והלשון אינם מובילים למסקנה ברורה באשר לכוונת הצדדים, אפשר שלא יהיה מנוס מלהוסיף גם שיקולים של מדיניות שיפוטית בהתחשב במהות ההתחייבות.

בע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה (5) 410, הוסיף השופט בך:

"מצד אחד יהסס בית המשפט, במקרים רבים לקבוע כי הוכחה כוונת הצדדים ליצור התקשרות חוזית כאשר ההסכם נעשה בין קרובי משפחה… מצד שני… כאשר מוכח בבירור שהצדדים אכן התכוונו להתקשר בהתקשרות משפטית פורמלית… אזי עשויה הקירבה המשפחתית… לאפשר ויתור על הצורך בקביעת תנאים מפורטים".

     במשפט הישראלי, אין הנחה ראייתית אפריורית, הניתנת לסתירה, בדבר העדר כוונה ליצור יחסים משפטיים בהסכמים משפחתיים, וכל מקרה יוכרע לפי הראיות שיובאו במסגרתו.

16.     המבחן לכוונה ליצור יחסים משפטיים הוא מבחן אובייקטיבי, והשאלה היא, האם מבחינה אובייקטיבית רשאי היה הצד השני להניח כי מדובר בהסכם מחייב.

     מבחן זה נותן מענה לחשש, העולה במאטריה של הסכמים משפחתיים, שמא ההבטחה ניתנה מחמת "אי נעימות" ולא כביטוי לרצון אמיתי.

     פרופסור גבריאלה שליו בספרה דיני חוזים (מהדורה שניה) בעמ' 87 מונה פרמטרים לצורך יישום מבחן גמירת הדעת:

"בדיקת נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריה ותוכן החוזה עצמו, הם הנתונים שעל פיהם יקבע האדם הסביר את קיומה או היעדרה של גמירת דעת".

17.     במשפט האנגלי, ההסתמכות עשויה בנסיבות מסוימות לשמש כתחליף להוכחה של כוונה ליצור יחסים משפטיים, תוך מתן דגש על הנסיבות לאחר כריתת ההסכם ועל מצב מקבל ההבטחה.

     ראו: פרידמן וכהן, חוזים (כרך א', תשנ"ג) 372-374.

     במשפט הישראלי, עיקרון ההסתמכות של מקבל המתנה מוגן בחוק המתנה תשכ"ח - 1968.
     נותן המתנה לא יכול לחזור בו אם עקב ההבטחה נוצרו למקבל ההבטחה נזקי הסתמכות.

18.     ומכאן לתשתית העובדתית שהובאה בפנינו:

(א)     האם ערכה חגיגת בר - מצווה לבן באולם שמחות בהשתתפות כ- 150 איש. העלות 23,806 ש"ח לפי קבלות שהוצגו.

(ב)     האב לא השתתף באירוע מהטעם שלא רצה להחריף את הסכסוך עם אשתו. האב נשוי לאחרת, ולו 3 ילדים מאשתו (אחד מהם קטין), ו- 2 ילדים מחוץ לנישואין - מהתובעת 2.

(ג)     לא הוכח שנכרת הסכם מחייב בין האם לבין האב בעניין שיעור השתתפות האב בעלות חגיגת הבר - מצווה. האם העידה שהאב הבטיח שיעזור במימון - אולם לא טענה שסוכם על שיעור ההשתתפות. כנגד הכחיש האב גירסה זו.

     יחד עם זאת החבות קיימת מכוח דיני המזונות.

(ד)     האם מבקשת לחייב את האב במחצית ההוצאה, לאחר ניכוי המתנות הכספיות. לגרסת האם נתקבלו מתנות בסך 7,000 ש"ח ולפיכך התביעה מועמדת על סך 8,409 ש"ח.

     האב הציע לשלם 2,000 ש"ח. עפ"י עדותו ערך לבן מאשתו מסיבת בר - מצווה ל- 100 איש (עם תקליטן) בעלות של 4,000 ש"ח (ראו: עמ' 53 שורות 6-11).

(ה)     הנתונים על הכנסותיו ורכושו של האב מקוטעים. האב מתגורר עם משפחתו בקוטג' ששוויו לגרסתו כ- 120,000 דולר. האב העיד שעד 1998 הרוויח 9,000-11,000 ש"ח (עמ' 49 שורה 22), נפגע בתאונת דרכים ופוטר. הוצגה תעודת עובד ציבור של הביטוח הלאומי ששולמו לאב דמי אבטלה בסכומים הנעים בין 4,000-6,500 ש"ח נטו לחודש. התשלום היה גם עבור השתתפות בקורס חשמלאות. האב הפסיק את לימודיו בקורס. האם טוענת, שלאב הכנסה לא מדווחת כנהג. האב קיבל פיצויים ב- 99 בסך 40,000 ש"ח (ראו: עמ' 47 שורות 9-10), אולם טוען שכספים אלה נגבו על חשבון חוב המזונות.

(ו)     האב משלם מזונות בסך 1,960 ש"ח לשני ילדיו מחוץ לנישואין. האב טוען שממועד פיטוריו חלה הרעה במצבו הכלכלי.

(ז)     האב טוען שהאם עובדת בעבודות מזדמנות בתור עוזרת גננת וספרית בדירתה. אין נתונים על הכנסות האם.

19.     האם לא הביאה ראיות על שווי המתנות הכספיות שניתנו בחגיגת הבר - מצווה, שאותן יש לקזז מעלות החגיגה. האם העידה שעשתה שימוש בכספי המתנות ביום האירוע, והעבירה את המתנות הכספיות לבעל האולם. בקבלה 0184 שהוצגה, נרשם ששולם לבעל האולם עבור האירוע 10,010 ש"ח בצ'קים, ו- 8,932 ש"ח במזומן. אין ראיות מהימנות מה הסכום שנטלה האם כהלוואה מאחיה, ומה הסכום שנטלה מכספי המתנות. עדות האם מתייחסת רק להלוואות שניטלו בצ'קים ולא לתשלום במזומן (ראו: עמ' 28 שורות 2-12).

20.     הצדדים הסכימו שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך פשרה.

21.     לעניין שיעור סכום החיוב ניתן משקל לכך, שהנתבע ערך בר - מצווה לבן האחר מנישואיו בהשתתפות 100 איש, ולעלויות עליהן הצהיר, אם כי ללא תימוכין במסמכים.

22.     על דרך פשרה, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת מס' 2 החזר הוצאות בר - מצווה בסך 4,000 ש"ח צמוד למדד ונושא ריבית מ- 27.7.99 ועד לתשלום בפועל.

     לאור ההליך המקוצר - אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון