דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

להלן החלטה בנושא דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות:

החלטה

  1.      בפני בקשה לדחיית תביעה, של שלושה קטינים באמצעות אמם, למזונותיהם כנגד האב, על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית גם יחד.
  2.      התובענה בבית משפט זה הוגשה ביום 15/6/01; זאת לאחר שהיו הליכים במשך שנים רבות בין ההורים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, אשר פסק מזונות לילדים, ביום כא' כסלו תשנ"ה 24/11/94, בשעור של 1,600 ש"ח וזאת עבור ארבעה ילדים, ולאחר מכן ביום כא' אדר ב' תש"ס 28/3/00 פסק כך:

"לאחר עיון במכלול החומר שבתיק ולאחר קבלת התסקיר של העובדת הסוציאלית בעניין הקשר של האב עם ילדיו והעולה מתוכו באופן ברור שלמרות ניסיונותיו של האב ליצור קשר עם ילדיו, מסרבים הילדים באופן שיטתי לקשר זה. ואף הוגדרו על ידי עובדת הסוציאלית כסרבני קשר. "אשר על כן פוסק בית הדין שבמצב פטור האב במזונות ילדיו...".
3.     הבקשה מבוססת, איפא, על כך שבית הדין הרבני קנה סמכות לדון בעניין מזונות הילדים, ולכן אין לבית משפט זה סמכות לדון בעניין.
4.     דין הבקשה להדחות.
5.     הועלתה בבקשה הטענה שפתוחה הדרך בפני התובעים לערער בפני בית הדין הרבני הגדול על פסק הדין ששלל את מזונותיהם. מבחינה פורמלית, אכן כך הדבר, אולם מקום שבית הדין הרבני נטול סמכות, משום שהילדים לא היו צד להליך, ולכן לא יכלו להסכים לסמכות, על פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נשואין וגרושין) התשי"ג 1953; (להלן חוק השיפוט), ניתן גם ניתן בתקיפה עקיפה לשלול את פסק הדין האמור; זאת כאשר פסק הדין של בית הדין הרבני בטל מעיקרו: ראה בג"צ 433/74 חזן נ' חזן פד"י כט (2) 27.
6.
א)     עיינתי בכל החומר שהובא מתיק בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. מסתבר שלא היתה תביעה פורמלית למזונות הילדים; כל התיקים של בית הדין נפתחו בנושא גרושין ונושאים אחרים הקשורים בכך; אולם לא ראיתי כתב תביעה למזונות אשר נכרך בתביעת גרושין.
אי לכך, לא תעמוד טענה של סמכות ייחודית לבית הדין, בעקבות סעיף 3 לחוק השיפוט. תנאי להקניית סמכות ייחודית על פי סעיף 3 לחוק האמור: תביעת גרושין שעימה נכרך עניין המזונות.
ב)     אלא מאי? האם הגישה בשנת תשנ"ג 1973 תביעה לבית הדין הרבני להגדלת מזונות, עבורה ועבור הילדים.
לכן, טוען המבקש שהמשיבה בעצמה הקנתה סמכות בלעדית לבית הדין הרבני, זאת כאשר המבקש הסכים לסמכות זו, ועל פי סעיף 9 לחוק השיפוט:
"בענייני המעמד האישי של יהודים... אשר בהם אין לבית דין רבני יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך".
ג)     אולם בכך לא די, כאשר מדובר בקטינים.
על פי הלכת ע.א. 289/82 דאובה נ' דאובה פד"י לו' (4) 625
"השאלה אם המערערות (בעניין ההוא, הקטינות פ.מ) היו צד להליכים בבית הדין שאלה שבעובדה היא, ועל המשיב, שטען זאת, נטל ההוכחה להוכיח זאת. בדרך כלל, דבר היותו של קטין צד להליכים נקבע על פי האמור בכתב התביעה, כפי שהוגש לבית הדין, והשאלה הנשאלת היא, אם הקטין מופיע בו כתובע אם לאו. אך לעיתים אף כי אין הקטין נכלל כצד פורמלי לדיון על פי כתבי הטענות, בפועל נדונה תביעתו לגופם של דברים ובית הדין הכריע בה. בנסיבות כאלו, כשמוכח, על פי תוכנו של הדיון התקיים בפועל דיון כהלכתו בתביעת הקטין למזונות, וניתנה בו החלטה, יש מקום לראות בכך הליכים, ואם הקטין היה צד, ויש בהם לחייבו... אכן כפי שנקבע לא אחת על ידי בית משפט זה, כדי שיהיה תוקף מחייב כלפי קטין לפסק דין בדבר מזונותיו, הניתן על ידי בית הדין הרבני, לא די בכך שמי מההורים התיימר לייצגו בתביעה כזו, או להסכים בשמו לפסק הדין, שניתן למזונותיו. אם הדבר נעשה במסגרת יישוב סכסוך והסדר היחסים בין בני הזוג, ללא שתביעתו של הקטין היתה נושא בפני עצמו, כשהיא לבדה לנגד עיני בית המשפט - לא יהיה בו תוקף מחייב כלפי הקטין, (ראה ע.א. 404/70 עברון נ' עברון פד"י כה (1) 373, 452).
הלכה זו נקבעה בעיקרה בשל אותם מקרים, בהם בני הזוג, שלנגד עיניהם טובתם שלהם ורצונם לפתור בעיות שבינו לבינה, כרכו בהסכם שביניהם את עניין המזונות של ילדיהם הקטינים. במקרים כאלה קיים חשש שבמסגרת הרצון לפתור את הסכסוכים שביניהם לא הקפידו ההורים די הצורך על האינטרסים לטובתם של הקטינים".
ד)     לפסיקה בשאלת מעורבות הילדים בהליך יש להוסיף את הוראות סעיף 12 לאמנה בדבר זכויות הילד, אשר נעשתה על ידי האומות המאוחדות ביום 20/11/89, ואשר נכנסה לתוקף לגבי מדינת ישראל ביום 2/11/91.
"1.     מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.
2.     למטרה זאת תנתן לילד הזדמנות להשמע בכל הליך שיפוטי או מנהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי".
החלטה כה גורלית, של שלילת מזונות בגלל העדר קשר, יש הכרח שהילד המסויים יוזמן בפני בית המשפט או בית הדין, ותנתן לו הזדמנות להסביר את עצמו.
ה)     לצורך החלטה זו, יש לעיין בפסק הדין ששלל מהילדים את מזונותיהם, וההליכים שקדמו לפסק דין זה, שניתן פחות משלושה חודשים לפני פתיחת ההליכים בבית משפט זה.
לא מצאתי בחומר שהוצג בפני שהתקיים דיון בנוכחות הילדים או מי מהם, כדי לברר את פשר חוסר הקשר שלהם עם האב; לא מצוי בפני פרוטוקול של דיון לגופן של טענות האב או האם בנושא זה; אכן התברר שביום יא' ניסן תש"ס 16/4/00 החליט בית הדין      
"לאור הנתק הקשה שקיים בין האב לילדיו, לפנות לעובד סוציאלי המטפל להפנות את הצדדים לפסיכולוג ילדים על מנת לנסות לטפל בעניין".
וביום ד' סיוון תש"ס 7/6/00 הוחלט
"לבקש תסקיר העו"ס, מדוע לא בוצע פסק הדין מיום כט' ניסן תש"ס; ויום כג' סיון תש"ס 26/6/00 הוצע "הבהרה לפסק הדין מתאריך כט' ניסן תש"ס בנוסח זה "להמשך לפסק הדין הנ"ל בית הדין מורה לאם ולילדים לשתף פעולה עם העובדת הסוציאלית על מנת לאפשר ביקורים סדירים בין האב לילדים וזאת לאור החשיבות הגדולה שבמצוות כיבוד אב ואם והנתק הממושך מונע היום מצווה זו. אם כל זה לאור הנתק הממושך אין בית הדין רואה מקום לכפות ביקור הילדים עם האב ובפרט כשמדובר בילדים גדולים".
למחרת היום ישנה החלטה:           
"מעיון בחומר שבתיק, אין מקום להזמין את הצדדים".

ביום א' תמוז תש"ס 7/4/00 ניתנה החלטה
"לאור בקשת והמלצת העו"ס להזמין את (האם, פ.מ) ובנה לשיחה עם בית הדין".
ביום טו' תמוז תש"ס 18/7/00 ניתנה החלטה נוספת
"לאחר שבית הדין עיין בבקשת התובע בשלב זה אין להזמין את הצדדים או לקבל החלטות מעבר למה שניתן בעבר".
כל החלטות אלו ניתנו לאחר פסק הדין ששלל מזונות מהילדים.

ו)     ישנה החלטה קודמת מיום יג' טבת תש"ס 22/12/99
"להפנות את הצדדים בהקדם לדר' מרדכי פירשטיק על מנת שיבדוק את מצב הילדים במטרה לנסות ולחדש את הקשר בין האב לילדים").
אולם לא מצאתי כל התייחסות, כל תסקיר סעד, או פרוטוקול בו נדונו הטענות בדבר העדר הקשר, לגופו של העניין.
הדבר מקבל משנה תוקף לאור גילאיהם של הילדים:
התובעת מס' 1 ילידת תשמ"ב 1982, תובעת מס' 2 ילידת תשמ"ד 1984 והתובע מס' 3 יליד תשמ"ז 1986.
במועדים שבהם דן בית הדין הרבני בעניינים אלה, כולם היו בגירים מספיק כדי להביע דעה ולא היה מקום לוותר על הופעתם בפני בית הדין.
ז)     וכפי שכבר צויין, נטל ההוכחה על המבקש בעניין זה, ואם לא טרח להביא חומר מלא בפני בית המשפט, אין לו אלא להלין על עצמו.
ח)     בנסיבות אלה, אין כל בסיס לקבוע שהתנהל הליך בו נדונו טענות הילדים, וצורכיהם, בפני בית הדין הרבני; לכן אני דוחה את הבקשה וקובע כי הסמכות לדון בשאלת מזונות הילדים היא בפני בית משפט לענייני משפחה.

7.     א)     באשר לסמכות המקומית אין מנוס מהעברת ההליך לבית משפט לענייני
משפחה בבאר שבע.
ב)     עניין הסמכות המקומית בענייני משפחה מוסדר בתקנה 258 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
על פי תקנת משנה (א)
"תובענה בענייני משפחה שהצדדים הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ... ואולם היתה תובענה בעניין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258 ד' לבית משפט אחר".
בתקנה 258 ד' נקבע     "(א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או
הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה".
ג)     בתיק זה, תביעת המזונות, תמש 13740/00 היא התיק העיקרי. משמעות תקנה 258 ג' (א), היא שניתן להעביר הליך בעניין מזונות, לבית משפט אחר רק אם הוא איננו התיק העיקרי.
ד)     לכך התייחס כבוד השופט הנדל בר"ע 879/98 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (לא פורסם). שם, כמו כאן, מדובר בתיק עיקרי לעניין מזונות אשר הוגש בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע על ידי אישה עבורה ועבור ילדיה למזונותיהם. היא היתה אז גרה במקלט לנשים מוכות באזור הדרום, אך מקום המגורים המשותף של הצדדים היה באזור השיפוט של בית המשפט לעניני משפחה ברמת גן. ובהתייחסו לתקנה 258ד', עם 258ג' (א) סיפא, קבע השופט המלומד
"הסעיף האמור מאפשר העברת התובענה לבית משפט אחר, רק לאחר שהוגש לבית משפט אשר הינו בעל סמכות לשמוע את התביעה. הסעיף האמור אינו מקנה סמכות לבית משפט אחר אם התובענה מוגשת בפניו מלכתחילה".
השופט המלומד גם התייחס לאפשרות שלאחר העברת התיק לבית המשפט שיש לו סמכות, יוחזר לבית משפט בבאר שבע, וקבע:
"החלטתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא ולו בשל סעיף 79 לחוק בתי המשפט. סעיף זה קובע את הכלל הידוע "ולא יעבירנו עוד", דהיינו, אם מועברת לבית משפט תובענה, אותו בית משפט אינו רשאי להעביר אותו לבית משפט אחר. הרלבנטיות לענייננו הינה, כי אם נשאיר את הדברים כפי שהם, והתובענה תועבר מבית המשפט בבאר שבע לבית המשפט ברמת גן, מנוע בית המשפט האחרון להעביר את התובענה בחזרה לבאר שבע, אפילו אם הנסיבות, כולל מקום המצאות הילדים, יצדיקו תוצאה זאת".
השופט המלומד הוסיף וקבע
"לעומת זאת אם התובענה תמחק, תפתח בפני ב"כ המבקשת האפשרות של הגשת התובענה לבית המשפט המוסמך, ובמסגרת הדיון שם, לבקש העברת התביעה לבית המשפט בבאר שבע.
תוצאה זו יש בה לשמור למבקשת את האופציה של הגשת התובענה במקום אחר, בו נמצאים היא וילדיה, בשל שהותם במקום מקלט לנשים מוכות. זהו שיקול מעשי שעשוי להיות חשוב עד מאד, למבקשת ולילדיה, ולכן, החלטתי לפעול בדרך זו".
     ה)     דברים אלה נכונים גם בענייננו ולכן אין מנוס מהעברת התיק לבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע. אין ספק שמזכירות בית המשפט בבאר שבע יודיע לצדדים מספר התיק.
     ו)     עניין הוצאות משפט בהליך זה יידון במסגרת פסק הדין.

נושא הוצאות המשפט יידון בסוף ההליך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון