דחיית בקשה לצו הגנה

להלן החלטה בנושא דחיית בקשה לצו הגנה:

החלטה

לפני בקשה שהגישה מי שהיתה אישתו של המשיב והתגרשה ממנו ביום 29.10.98.

ביום 30.10.98 פנתה המבקשת לשופט תורן בבקשה שינתן צו הגנה.
כב' השופט התורן ואגו נענה לבקשה למרות שהבקשה לא היתה ערוכה כדין ולא היתה מאומתת בתצהיר. ניתן צו עד ליום 2.11.98 כדי לאפשר הגשת בקשה ערוכה כדין.

הבקשה שלפני הוגשה ב - 1.11.98 .

בבקשה טענה המבקשת שביום 30.10.98 נהג המשיב באלימות בכך שאיים לשרוף אותה ואת הילדים אם לא תצא מהבית, סעיף 4 לתצהיר התומך בבקשה.

הצו של השופט התורן הוארך ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים.

המשיב הגיש תצהיר בין תשובה. לטענת המשיב ביקש לדעת מהמבקשת , לאחר הגט, מתי היא עוזבת את הבית. המבקשת אמרה שבא כוחה אמר לה לא לעזוב את הבית עד לתום הדיונים והמשיב אמר לה שמבחינת הדת אסור לצדדים להימצא יחד. המשיב לא איים על המבקשת שישרוף אותה ואת הילדים. המבקשת הגישה את הבקשה כדילהרחיק אותו מהבית כך שהיא לא תבצע ולא תקיים את פסה"ד שניתן על ידי ביהמ"ש וזאת לאחר שהמשיב מילא אחר כל התחייבויותיו שבהסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד.
אין למשיב היכן לראות בעוד שהמבקשת יכולה למצוא לעצמה מגורים שימומנו מכסף שמסר המשיב לבא כוחה עפ"י ההסכם. עוד ציין המשיב שאחד הילדים של הצדדים במשמורתו ועליו לדאוג לו.

ביום 8.11.98 התקיים דיון במעמד הצדדים . המבקשת חזרה על בקשתה והוסיפה שהמשיב אמר לה שאם לא תעזוב את הבית היא תצטרך להחליט או שהוא ישבור לה את הרגליים או שישרוף אותה עם הילדים.
בחקירה נגדית אמרה המבקשת שלא פירטה דברים אלו בבקשה כי לא רצתה לפרט הכל בבקשה. שמסרה את הדברים לשופט התורן אך הוא לא רשם . שמסרה את הדברים לעוה"ס .

המבקשת אישרה שלמרות איומי המשיב והחששות שלה איפשרה למשיב להיפגש עם הילדים בקניון, הם רצו לפגוש את אבא שלהם.

המבקשת טענה שהמשפחה בטיפול אצל פסיכולוג מהצבא ושהמשיב אמר לפסיכולוג שאם ביום הגירושין אם לא תיצא מהבית הוא יזרוק את הילדים והבגדים מהבית וירצח אותה. הפסיכולוג אמר לה זאת והזהיר אותה שהמשיב עלול לרצוח אותה. המפגש עם הפסיכולוג היה לפני כשבועיים, שבוע לפני הגט. המבקשת לא פנתה אז לביהמ"ש כי לא ידעה שאפשר על סמך הדברים של הפסיכולוג לפנות לביהמ"ש. המבקשת גם לא העלתה את הענין כאשר הצדדים היו בבימ"ש ב - 21.10.98 כי זה לא היה נושא השיחה. המבקשת גם לא מסרה דברים לעורך דינה. המבקשת אמרה לעורך דינה שהיא לא עוזבת את הבית אחרי הגט כי אין לה אמצעים וזאת למרות שמופקדים אצל עורך דינה 45,000$ עבורה.

המבקשת העידה שהיא רוצה לבטל את ההסכם שקיבל תוקף של פס"ד.

בהסכמת הצדדים התבקש הפסיכולוג להודיע לביהמ"ש אם אכן היו הדברים שמסרה המבקשת ולהעריך מסוכנות המשיב אם יהיה במחיצת המבקשת באותו בית.

היום התקבלה תגובת הפסיכולוג. סומנה עמ' 5 לפרוטוקול .

בתיק תסקיר מ - 5.11.98 .

לפני כל התיקים של הצדדים.

כאשר כל החומר מונח בפני אני דוחה את הבקשה לצו הגנה ומבטלת את הצו הזמני שניתן.

א.       בתגובת הפסיכולוג הדברים הבאים: "במהלך פגישותי עם בני הזוג [הבעל] לא יהיה מעולם לרצוח את [האישה]. לא הזהרתי את הגברת על כך הבעל עלול לרצוח אותה. במהלך פגישותי עד כה עם בני הזוג לא התרשמתי שיש סכנה של אלימות פיסית בין בני הזוג ביוזמתו של הבעל..."
     דברים אלו הם בסתירה מוחלטת לגירסת המבקשת ואין כל סיבה שהפסיכולוג הקליני ימסור לביהמ"ש מידע לא נכון. המבקשת לא מסרה איפוא אמת לביהמ"ש. אם בענין זה לא מסרה אמת מדוע להאמין למבקשת לגבי טענות אחרות שלה. המבקשת אינה מהימנה.

     הפסיכולוג בהגינותו ציין שאין ביכולתו המקצועית לקבוע אם אין סכנה שבעתיד ינהג המשיב באלימות כלפי המבקשת אם ימשיכו להתגורר תחת אותה קורת גג.

ב.     למבקשת לא היה הסבר משכנע מדוע לא העלתה ענין כה חמור של איום ברצח בהזדמנויות שהיו לה. למבקשת גם לא היה הסבר משכנע מדוע לא ציינה בבקשה שהמשיב איים לשבור לה את הרגליים.

ג.     אני לא מאמינה שלמבקשת חשש אמיתי כי המשיב ינקוט מעשה של אלימות וכי יש חשש כזה. עובדה היא שהמבקשת, אשר טוענת שהמשיב איים לשרוף את הילדים, איפשרה לילדים להיפגש עם המשיב ולבלות במחיצתו.

ד.     המשיב מכחיש איום באלימות כדי לסלק את המבקשת מהבית וגירסתו מתיישבת יותר עם ההגיון מאשר גירסת המבקשת וזאת משום שהמשיב, במיוחד לצורך הוצאת המבקשת מהבית, עפ"י הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פס"ד, הגיש ב - 3.11.98 תביעה בתמ"ש 10874/96. המשיב נקט בדרך חוקית של הגשת תביעה. מי שמבקש לעשות דין בכוח הזרוע לא פונה לבימ"ש בתביעה.

     המשיב לא נחקר על תצהירו. המבקשת שידעה לבוא מיוצגת ואף טענה שהיא פועלת בהנחיות בא כוחה לא באה עמו לדיון .

ה.     בין הצדדים נערך הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד ב - 16.3.98. עפ"י הסכם זה לרכישת הזכויות של המבקשת בדירה הפקיד המשיב 45,000$ אצל בא כוחה של המבקשת. תשלום שכנגדו היה על המבקשת לפנות את הדירה. הסכום הופקד ב 27.9.98 (ראה בש"א 2307/98). ב"כ המבקשת הודיע לביהמ"ש שהמבקשת לא מסכימה ליטול את הכסף ולחתום על יפוי כח להעברת הזכויות ע"ש המשיב. המבקשת עצמה הודיעה שאינה מוכנה למלא אחר ההסכם .

     המבקשת עד היום, מאז 3/98 לא הגישה בקשה לביטול ההסכם שקיבל תוקף של פס"ד. המבקשת ישבה באפס מעשה, המשיב מילא את כל המוטל עליו עפ"י ההסכם ואף נתן למבקשת את גיטה.

     משהבינה המבקשת שעליה למלא אחר ההסכם גם מן הטעם שלאחר הגט, עפ"י ההלכה, אסור לצדדים להיות יחד תחת קורת גג אחת, יום לאחר סידור הגט ודווקא לפני שופט תורן שאינו מכיר את המשפחה ואת השתלשלות הדברים, באה בבהילות לבקש צו הגנה.

     הדרך היחידה שהיתה למבקשת להרחיק את המשיב מהבית היתה באמצעות צו הגנה וכך עשתה תוך שימוש לרעה בהליכי בימ"ש כדי לא לקיים את ההסכם , להפעיל לחץ על המשיב כדי שיאות לשנות את תנאי ההסכם.
     

יש באמור טעמים לדחיית הבקשה.

לא נעלם ממני האמור בתסקיר מיום 8.11.98 לפיו מערכת היחסים בין הצדדים עכורה וכן שהמשיב נחוש בדעתו לפנות את המבקשת מהדירה אולם המשיב נקט בדרך חוקית לעשות זאת , כפי שציינתי לעיל ולא מצאתי להעדיף את גירסת המבקשת על גירסת המשיב, להיפך. קראתי בתסקיר שהמבקשת מעוניינת להישאר בדירה עד תום כל ההליכים (ואין שום הליך שנקטה), דווקא ענין זה שלה מסביר היטב את הרקע להגשת הבקשה ולא חשש מאלימות.

לא מצאתי להעניש את המשיב, אשר אין לי ספק שאינו מאושר ממצב הדברים, ואם האווירה בבית אינה טובה אין למבקשת אלא להלין על עצמה אך אין בכך עדיין כדי מילוי התנאים עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה.

הבאתי בחשבון ש 45,000 $ שוכבים כאבן שאין לה הופכין ומחכים למבקשת אשר יכולה לחסוך אי נעימויות ולקיים את ההסכם שבין הצדדים באופן שתדאג גם לשתי הבנות שבמשמורתה, אם טובתן לנגד עיניה וכן כך גם יהיה לטובת הבן הנוסף שבמשמורת המשיב.

הפסיכולוג לא יכל להעריך מסוכנות בעתיד אולם אני סבורה שהמשיב לא ינקוט אלימות ושאין סכנה מצדיקה מתן צו הגנה .

כל שינוי במצב הדברים מאפשר כמובן פנייה דחופה לביהמ"ש וביהמ"ש יברר את הדברים .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו הגנה חלקי

  2. ביטול צו הגנה

  3. צו הגנה נגד הבעל

  4. תביעה למתן צו הגנה

  5. הגבלת היקף צו הגנה

  6. דחיית בקשה לצו הגנה

  7. תביעה למתן לצו הגנה

  8. הארכת צו הגנה בהסכמה

  9. צו הגנה של אם כנגד בנה

  10. צו הגנה של חותן נגד החתן

  11. צו הגנת הדייר (הקמת בתי-דין לשכירות), תשי"ד-1954

  12. צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  13. צו ההגנה (כספים) (העברת זכות למטבע-חוץ), תשכ"ג-1963

  14. צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום), תשל"ב-1971

  15. צו ההגנה (שעת חירום) (איסור משלוח, מסירה והובלה של דבר הפוגע בבטחון המדינה) (מס' 2), התשנ"א-1991

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון