בקשה לקבל משמורת על ילדים

להלן החלטה בנושא בקשה לקבל משמורת על ילדים:

החלטה

1.     בהמשך להחלטתי מיום 25.1.99 ולישיבת יום 28.6.99, בה שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בנוגע לתסקיר המשלים מיום 13.6.99 נכון אני ליתן את החלטתי בענין בקשתה של התובעת/האם לקבל למשמורתה את הילדים.

2.     בינואר 1999 חזרה היציבות לחייהם של הקטינים. בהחלטתי מיום 25.1.99 הוריתי על מסירתם למשמורתו הזמנית של הנתבע - האב, תחת השגחה של פקידת סעד למשך ששה חודשים בהתאם לס' 3 (3) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960.

3.     במהלך מחצית השנה שחלפה מאז התברר לפקידת הסעד כי:

א.     הנתבע - האב, המטפל בקטינים מאז אמצע דצמבר 1998, שכר דירה מרווחת, נקיה וצייד אותה בכל הציוד החיוני הבסיסי הדרוש. הוא עבר תהליך משמעותי ביותר של התגבשות והתארגנות כפרט וכהורה. הוא רכש לעצמו כשורים של ניהול משק בית ומיומנויות הוריות שלא היו שגורות על ידיו קודם לכן כחלק מתהליך קבלת האחריות והמחויבות כלפי ילדיו. אמונתו בעצמו ובטחונו ביכולתו לבטא את צורכי הילדים גדלו והוא בהחלט רואה עצמו כמי שכשיר לטפל בהם ולחנכם.

למרות שחסר הוא עדיין את הידע לגבי המאפיינים של שלבי ההתפתחות של ילדים, הפרוגנוזה לגביו חיובית וסביר כי הוא ירכוש ידע זה בהמשך בהיותו בעל מוכנות גבוהה לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים והחינוכיים עימם הוא נמצא בקשר.

ב.     התובעת/האם, מתמידה להגיע למרכז הגמילה מאלכוהול ברמת גן. בסוף חודש מאי 1999 השתלבה בתכנית אינטנסיבית בת 8 שבועות לחיזוק הפסקת השתיה ולעבודה על מרכיבים באישיותה המחבלים בתפקודה התקין.

     שיתוף הפעולה שלה עם הגורמים הטיפוליים לוקה בחסר. היא מאשימה את צוות המחלקה לטיפול בילד ובנוער במצב אליו הגיעה כשהקטינים אינם במשמורתה, ואף התבטאה כלפיהם בתוקפנות. המפגשים בין התובעת לבנה החלו להתגבש רק במרץ 1999 לאחר עבודת שיקום של מערכת היחסים בין השניים. גם אז התחמקה האם בתירוצים שונים מלהגיע להדרכה הורית בשירותי הרווחה בעיריית כפר - סבא והיא מקבלת אותם כיום מעובדת סוציאלית בצוות מרכז הגמילה המתמחה בילדי אלכוהוליסטים.

ג.     הקטינים - מן הראוי להביא את דברי הסיכום של הגב' רוני נוימן פקידת הסעד לפי חוק הנוער במחלקה לילד ונוער בעיריית כפר סבא כפי שבאו לידי ביטוי בעמ' 6 לתסקיר המשלים מיום 13.6.99:
"לסיכום מדובר בשני קטינים אשר היו חשופים זמן רב למערכת משפחתית לא יציבה, אלימה לעיתים, מזניחה ומסכנת. מאז מרץ 1998 חוו משברים משפחתיים רבי עצמה וטלטלות תכופות. החל מינואר 1999 השתנו פני הדברים, חלה התייצבות וחזרה הקביעות לחייהם, עדין ניכרים בהם אותות התקופה הקודמת. תהליך החלמתם, התאוששותם והתחזקותם טרם הושלם.
____ רך בשנים וזקוק לטיפול אישי ומסור מדמות בוגר קבועה ויציבה אשר תהיה מסוגלת לספק במלואם את צרכיו הפיזיים והרגשיים. כבר עתה ניכרים ליקויים התפתחותיים וקשיי התנהגות על רקע אי יציבות משפחתית. ברור כי יש להעניק לו את התנאים האופטימאליים הדרושים לפיצוי ולהתפתחות תקינה.
____ נער בראשית התבגרותו, זקוק אף הוא לטיפול אישי, מסור, חם ומבין מדמות בוגר קבועה, יציבה, סמכותית ומציבת גבולות, מודל חיובי להזדהות גברית ולחיקוי"

4.     א.     בישיבת יום 28.6.99 טען ב"כ התובעת בלהט להעברת המשמורת בקטינים
לידי מרשתו כבר כעת ולחילופין לקבוע כי המשמורת תהיה משותפת.

ב.     בחנתי את טענותיו אחת לאחת ולא מצאתי סיבה אחת טובה להעתר
לבקשתו.
ג.     כמרשתו, בחר ב"כ התובעת לגלגל את האשם לפתחן של רשויות הרווחה תוך
שהוא מגדיל לעשות ומאשים אותן בעבודה מגמתית של חיפוש ומציאה מכוונת של משפחות מסוכסכות על מנת להכריז על ילדיהן כילדים נזקקים.

שאלתי את ב"כ התובעת את ברצונו לכתוב דברים אלה בפרוטוקול והוא השיב בחיוב. ולהלן הציטוט:
     "אני טוען שהעובדים הסוציאליים מחפשים משפחות מסוכסכות על מנת להכריז על ילדים כנזקקים".

ד.     אין בדעתי לקבל טענה זו ואני דוחה אותה כל וכול. עוד בהחלטתי מיום 25.1.99, בה פרטתי את המהלכים שננקטו על ידי רשויות הרווחה בנוגע לקטינים, ציינתי לשבח את הפעולות שננקטו על ידי העובדת הסוציאלית במקרה שבפני.

     סבור אני שפקידת הסעד עשו ועושים את עבודתם נאמנה ואין למצוא בממצאים שהונחו בפני כל מגמתיות של פגיעה בתובעת.

5.     א.     ב"כ התובעת טען גם, כי ביום משהתגרשו בני זוג חלה רגיעה במערכת
היחסים בין השניים, התובעת אינה מרגישה מאוימת יותר וצריכת האלכוהול על ידה, אשר היוותה בריחה מהמציאות הקשה בה חיה, אינה קיימת יותר.

ב.     ב"כ התובעת סומך טענותיו על מכתב מאגודת "אפשר" היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול, מיום 3.5.99.

ג.     אינני יודע מיהי ד"ר ז'אנה דונאיבסקי אשר כתבה את המכתב ואף חתמה עליו. מותר לי להניח, ולא נטען בפני אחרת, שאין לה כל הכשרה של עובדת סוציאלית או פקידת סעד וכי היא רופאה המטפלת במכורים לשתייה.

     על אף זאת ראתה ד"ר דונאיבסקי לפסוק ולהכריע בשאלות שאינן מעניינה עד כדי קביעה פסקנית וחד משמעית כי התובעת "היתה ונותרה הדמות החיובית והראויה ביותר לשמש כמשמורנית לילדים".
     ועל סמך מה פסקה היא את פסק דינה?
-     קביעה עובדתית לא מבוססת 'שלמרבה הצער' האב/הנתבע הינו אף הוא      אלכוהוליסט ונרקומן.

-     קביעה מקצועית כי האב/הנתבע "אינו כשיר לגדלם באופן טוטאלי".
     
ד.     ד"ר דונאיבסקי לא פגשה את הנתבע ולא שוחחה עמו. לדבריו הוא פגש אותה פעמיים בשתי פגישות קצרות עת הביא הוא את התובעת לטיפול במכון. היא לא פגשה את הילדים. ומכל מקום לא נטען שעשתה כן ולמרות זאת קבעה בס' 8 למכתבה כי הם סובלים כשהם במשמורת האב. חרף כל אלה קובעת היא קביעה עובדתית קשה ביותר ומגיעה היא למסקנות אישיות קשות ביותר כלפי האב/הנתבע מבלי שהיה לה כל בסיס לכך למעט מה ששמעה היא ושומעת מהתובעת/האם.

ה.     על כך שד"ר דונאיבסקי קשרה לעצמה כתרים לא לה ניתן ללמוד דווקא מסעיף 8 למכתב.
     מסעיף זה למדים אנו שטובת האם הוא שעמדה לנגד עיניה ולא טובת הילדים וכך היא אומרת:

"אנו סבורים כי כחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום של הנ"ל וברשת בטחון שחס וחלילה לא תדרדר הנ"ל למשבר נפשי חדש בראותה את ילדיה סובלים (כפי שהם סובלים כיום) כאשר הם במשמורת האב - יש לבחון מחדש ובאופן דחוף ביותר האם יש מקום להמשיך את משמורתם הזמנית של הילדים אצל האב והאם לא עדיף לה להשיבם לחיק אמם האוהבת והראויה לגדלם יותר מהאב".

סעיף זה מבטא יותר מכל את המחשבה של רופא המבקש את טובתו של המטופל גם במחיר של שימוש בילדיו של המטופל כתרופה למצוקותיו.
(במאמר מוסגר אומר שיתכן שהמילה לה המסומנת לעיל הינה טענת קולמוס וצריך להיות להם , אך אין בכך כדי לשנות את המגמה העולה ומבצבצת מתוך אותו סעיף 8 ומתוך המכתב כולו).
ו.     אני דוחה את האמור במכתב זה מכל וכול ועם כל הכבוד, השימוש בו כמוהו כבומרנג בבחינת התובעת.

ז.     אוסיף ואומר שלא מן הנמנע שגם התובעת עצמה רואה את השבת הילדים אליה כחלק מהטיפול והריפוי העצמי שלה והיא רותמת את מטפליה שלה ואת עורך דינה למגמה זו.

6.     סוף דבר
א.     אינני רואה כל מקום לשנות את החלטתי מיום 25.1.99, והיא תשאר על כנה כל עוד לא יוחלט אחרת.

ב.     בהסכמת הנתבע, כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר, אני מאריך את צו ההשגחה למשך שישה חודשים נוספים.

ג.     על הצדדים להמשיך ולקבל הדרכה הורית.

ד.     אני מסמיך את פקה"ס לפי ס' 19 ו68- לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב1962- לשנות את הסדרי הראיה ככל שתראה לנכון.

ה.     אני קובע ישיבת קדם נוספת ליום 6.1.2000 שעה 8:30.

ו.     עד למועד זה מתבקשת פקה"ס להמציא לביהמ"ש תסקיר סופי בעניין המשמורת והסדרי הראיה על מנת שניתן יהיה להביא את ההתדיינות שבפני לידי סיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון