בקשה לקביעת גיל

להלן פסק דין בנושא בקשה לקביעת גיל:

פסק-דין

1.     עניינו של פסק דין זה הוא בקשה לקביעת גיל שהגישה המבקשת ביום 2.2.97.
המבקשת טוענת שנולדה ביום 1.1.1935 וכי שנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין - 1937 - איננה נכונה.

2.     הדיון הראשון התקיים ביום 22.3.98 ובו הביאה המבקשת ספר "מדרש תלפיות" שבו רשומים תאריכי הלידה של המבקשת ושלושת אחיה לפי מנין השטרות (המבקשת רשומה בספר בשם כדיה).
     הספר הועבר לבדיקת מז"פ.
     בדיון שהתקיים ביום 23.9.98 הובאו תוצאות בדיקת מז"פ ונחקרו המבקשת ועדיה שמסרו תצהירים.
     ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

3.     לפי תוצאות בדיקת מז"פ, הרישום בספר הוא אוטנטי ולא נעשו בו שינויים. לא ניתן לקבוע מתי הרישום נעשה, אך מכיוון שרשומים בו 4 ילדים והילד האחרון נולד בשנת 1937, ברור כי הרישום נעשה לאחר מועד זה.
     לפי הרישום, תאריך הלידה של המבקשת הוא 4.1.1935.

4.     לפי דברי המבקשת ואחותה הרישום בספר "מדרש תלפיות" נעשה ע"י הסבא שהיה סופר סת"ם.

5.     הספר הובא לארץ ע"י הסבא שנפטר בארץ בשנת 1960 ולפי דברי האחות, הספר היה איתם מאז.

6.     המבקשת וכל המשפחה עלו לארץ מתימן בשנת 1949.

7.     השאלה שעלי להשיב עליה האם יש לקבוע את גילה של המבקשת עפ"י הרישום בספר "מדרש תלפיות", הואיל ואם הרישום בספר אינו מהווה הוכחה מספקת לנכונות הרישום בו, אאלץ לדחות את הבקשה.

8.     הטעם לכך הוא שעדות המבקשת ועדיה ותצהיריהם נגועים בסתירות כה מהותיות, שאין לבסס עליהם כל ממצא ואפרט.
מר א' י. הגיש תצהיר ובו הוא כותב היה שכן של המבקשת בתימן וכי הוא נולד בשנת 1917 וכי המבקשת נולדה כשהיה בן 16. (העד חוזר על עובדות אלה בחקירתו הנגדית), לפיכך, לפי עדותו ותצהירו, המבקשת נולדה בשנת 1933 (1917 + 16 = 1933) ולא בשנת 1935.

גב' מ' י., אחותה הגדולה של המבקשת, העידה כי אינה יודעת לקרוא, אך מצהירה כי היא נולדה בשנת 1927 וכי המבקשת נולדה כשהיא היתה בת 6 שנים, דהיינו המבקשת נולדה לדבריה בשנת 1933 (1927 + 6 = 1933).

המבקשת העידה כי תאריך הלידה הרשום של אחותה מ' הוא מדויק, אולם לנוכח האמור לעיל, טענה זו רק מחזקת את שנת לידתה 1933 ולא 1935.

מאידך, האחות מ' י. מתבססת אף היא על הרשום בספר "מדרש תלפיות", וטוענת שהרישום שעשה הסבא הוא נכון.
לפי הרישום, האחות מרים ימיני נולדה בשנת 1929 ולא בשנת 1927 כדבריה.
אם האחות מ' נולדה ב- 1929 ולא ב- 1927 כדבריה, אזי ההפרש של 3 שנים בין כל אחד משלושת האחים הראשונים מלמד כי המבקשת נולדה בשנת 1935. וכך גם מתאשרים דבריה שהיא היתה בת 6 כשהמבקשת נולדה (1929 + 6 = 1935).

המבקשת העידה כי היא התחתנה בהיותה בגיל 26, כך שאם היא נולדה בשנת 1935 נישואיה התקיימו בשנת 1961 (1935 + 26 = 1961).
ואולם בתצהירה המבקשת רשמה את שנת הנישואין 1958, כך יוצא שהמבקשת נולדה בשנת 1932 (1958 - 26 = 1932).

המבקשת רשמה בתצהירה כי בתה סמדר נולדה ביום 10.7.1960; בעדותה אמרה כי סמדר נולדה בהיותה בת 28, מכאן שהמבקשת נולדה בשנת 1932 (1960 - 28 = 1932).
בתצהירה, המבקשת מסרה כי בנה זוהר נולד ביום 30.7.71 ובעדותה אמרה כי הוא נולד בהיותה בת 39, מכאן שלפי נתון זה, המבקשת נולדה בשנת 1932 (1971 - 39 = 1932).

9.     לפי כל העדויות הנ"ל המבקשת נולדה בשנת 1932 או 1933.

10.     לפיכך הבקשה תוכרע על בסיס הרישום בספר "מדרש תלפיות".

11.     אין מחלוקת כי הרישום בספר לגבי תאריכי הלידה לא נעשה לצורך בקשה זו, אולם כדברי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הרישום של כל ארבעת האחים נעשה בבת אחת ולא בשעה שכל אחד מהאחים נולד.

12.     יתכן והרישום בספר אינו משקף את המציאות מכיוון שהוא נעשה לגבי כל ארבעת האחים בבת אחת, לאחר שנת 1937 והוא מתייחס לתקופה המשתרעת על פני 8 שנים לפחות ולנוכח העובדה שמי שרשם את התאריכים לא מסר עדות בבית המשפט.

13.     החשד שהרישום בספר אינו משקף את המציאות עולה גם מדברי המבקשת שאמרה כי חוגגים לה את יום ההולדת בדרך כלל סמוך לחג הפסח (ר' דבריה בחקירתה החוזרת).
     אם הרישום בספר (יום, חודש ושנה), נרשם מהזכרון של הסבא, ימי ההולדת של המבקשת היו נחגגים בחורף אף הם כנראה עפ"י זכרונו של הסבא ולא באביב סמוך לפסח; בענין זה לא מדובר בתאריכים שהמבקשת ועדיה יכולים להתבלבל לגביהם מסיבות סוביקטיביות שונות אלא בשמחה המשפחתית, שאין כל סיבה מדוע לא תצויין בתאריך השנתי הידוע והמקובל של הלידה.
     הסבא נפטר, לפי הראיות בשנת 1960; דהיינו משנת 1949, מועד עליתם ארצה ועד מותו, בודאי היה הסבא נושא המידע המשפחתי, כך שאם הוא רשם שהמבקשת נולדה בחורף (חודש המתאים לתחילת ינואר) ובה בעת ימי ההולדת שלה נחגגו סמוך לפסח, קשה להבין מדוע הסבא לא העמיד את המשפחה על טעותה.
     (דברי המבקשת בעמ' 2 שורה 4, 5 מתייחסים לשנת לידתה ולא ליום וחודש של לידתה).

14.     המבקשת ואחותה העידו כי הספר "מדרש תלפיות" הובא על ידי הסבא לארץ והיה בידיהם כל השנים האלה ולא הוברר מדוע המבקשת חיכתה עד היום על מנת לבקש לשנות את גילה.
     כמו כן לא ברור מדוע אחותה לא ביקשה לתקן את גילה, כאשר היא טוענת שהרישום בספר הוא הנכון. לפי הרישום בספר היא נולדה כאמור בשנת 1929.

15.     נטל ההוכחה מוטל על המבקשת לסתור את הרישום (ר' דברי הנשיא שמגר בע"א 835/91 עקבי נ' היועהמ"ש, דינים עליון: "הנטל לסתור את הרישום חל על המבקשת"), אך היא לא הרימה אותו.
     אילו כל העדויות של העדים היו תואמים, אפילו במידה מסויימת, את הרישום בספר ניתן היה להענות לבקשה, אולם כאשר הרישום בספר נמצא בסתירה לדברי המבקשת ועדיה והפער הוא שנתיים או שלוש (1932 או 1933) - לא ניתן להסתמך רק על הרישום בספר.

16.     קרוב לודאי שהמבקשת לא נולדה בשנת 1937, שהיא שנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין, אולם כפי שנקבע בבית המשפט בשורת פסקי דין, על המבקשת להוכיח לא רק שלא נולדה בתאריך הרשום, אלא אף להוכיח את תאריך הלידה הנכון.

     הנשיא אולשן קבע בע"א 355/59:

"ייתכן והמערער באמת נולד בשנת 1900 ולא בשנת 1904 אולם אין כאן ענין בהנאת המערער מן הספק. זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהיה לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים.
לרגל הסתירות והליקויים הנזכרים לעיל לא היה מוכן השופט המלומד לומר כי הוא שוכנע במידה כזאת ואין אנו יכולים למצוא דופי בכך".
(ר' ע"א 355/59 הרינג נ' היוהמ"ש, פד"י יב 2055, 2058).

     השופט ברנזון קבע בע"א 171/60:

"העובדה שבית המשפט נוכח לדעת כי הגיל הרשום בתעודת הזהות אינו נכון, אינה פוטרת עדיין את המבקש הרוצה בהצהרה על גילו הנכון או על גיל מינימלי מסויים מלהוכיח את גילו המדוייק או לפחות שלא יתכן כי נולד אחרי שנה מסויימת מתאימה".
(ר' ע"א 171/60 סולטנה נ' היוהמ"ש, פד"י יד, 2177, 2178).

16.     המבקשת לא הוכיחה כי נולדה בינואר 1935 לפיכך עלי לדחות את הבקשה.

17.     אולם בכך לא נסתיימה כנראה דרכה של המבקשת לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח הלאומי ויתכן כי המבקשת רשאית להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שיקבע בגררה ולצורך תביעתה לקבלת קצבה זמנית כי היא נולדה בתאריך כלשהו לפני 1937 ולמרות שהיום מלאו לה 60 שנה גם לפי הגיל הרשום).
     הדרך לכך מצויה בפסק דינו של השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 436/59 נפתלי נחום נ' היועהמ"ש, פד"י יב 145, בו קבע כי בעית המערער יכולה לבוא על פתרונה בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ואין צורך במתן פסק דין הצהרתי כלפי כל העולם, שופטי הרוב, ברנזון וגוייטיין דחו זאת הואיל וסברו כי המערער חפץ בתיקון גיל כלפי כל העולם ללא רק כלפי המוסד לביטוח לאומי.

     האפשרות לקבוע גיל בגררה לענין מסויים ולא כלפי כל העולם נקבעה ע"י שופט ש. לוין (כתוארו אז) ברע"א 2193/93 ערוסי נ' אסף (דינים עליון) לגבי מבקשת שנפצעה בתאונת דרכים והגישה כ"ראיה" תמצית רישום של משרד הפנים, המציין שהיא ילידת שנת 1929: הראיות העלו, לכאורה, שקיים ספק לגבי גילה של המבקשת ולפיכך הורה בית המשפט המחוזי , לבקשת המשיבים וחרף התנגדותה, שהיא תבדק וגילה יקבע על ידי המחלקה בבית החולים הדסה בירושלים המטפלת בבדיקות מסוג זה.

     השופט ש. לוין קבע:
     "יש לדחות את טענת המבקשת שחוק קביעת גיל, תשכ"ד - 1963 (להלן: החוק) מונע קביעה אינצידנטאלית של גילו של אדם בגדר תובענה לנזיקין ולצורך אותו ענין, כאמור בסעיף 76 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984".
     (ר' גם רע"א 2193/93 פסרו נ' שר הפנים (דינים עליון עמ' 26) מפי הנשיא שמגר, בענין האפשרות ליתן פס"ד לענין גיל, בגררה, גם ע"י בית דין דתי).

     המחוקק העניק לבית הדין האזורי לעבודה, סמכות עפ"י סעיף 391 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה - 1995, לקבוע את גילו של אדם עפ"י סעיף 385 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

18.     אין צו להוצאות.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון