בקשה לביטול חיוב מזונות

להלן החלטה בנושא בקשה לביטול חיוב מזונות:

החלטה

1.     במסגרת תובענה למזונות,שהגישה אשה נגד בעלה, נקבעו לאשה מזונות זמניים בדיון מיום 11/2/01.
     בקדם משפט מיום 29/3/01 נקבע מועד לשמיעת הוכחות ל-17/10/01.

2.     ב-3/10/01 הגיש הבעל בקשה זו שלפני,לביטול ישיבת ההוכחות ולביטול חיוב המזונות.

3.     לטענת הבעל:
     א.     ב-27/6/01 חייב ביה"ד את האשה בקבלת גט.
     ב.     לא הוגש ערעור על החלטה זו.
ג.     מרגע שחוייבה האשה להתגרש מהבעל בטל חיוב המזונות.

4.     לבקשה צורפה החלטת בית הדין,זו ההחלטה:
     "א.     לאור החומר שבתיק וע"ס הנימוקים ההלכתיים קובע ביה"ד כי האשה חייבת           לקבל גט על כל המשתמע , ועל הצדדים להתגרש בהקדם.
     ב.     מאחר והדיונים בנושא חלוקת הרכוש מתעכבים והבעל שוהה רוב הזמן בחו"ל ,           מציע ביה"ד כי הצדדים יוזמנו לגט ובירור שמות לתאריך כז' תשרי תשס"ב                14.10.01 .
ג.     בעניין חלוקת רכוש הצדדים ביה"ד מציע בכפוף לסידור הגט שדירת הצדדים תרשם ע"ש האשה , וזכות האשה למצות את זכויותיה בעניין פס"ד לחלוקת הרכוש .
     כמו כן הבעל ימשיך לשלם למשך שלוש שנים, או עד לפס"ד סופי בעניין חלוקת הרכוש את סכום המזונות הקבוע היום.
          (סך של כ - 4,500 ₪) .
          במידה והצדדים לא מסכימים להצעה הנ"ל יוזמנו לדיון בחלוקת רכוש      לתאריך הנ"ל .
ד.     במידה והבעל לא ימציא בידי ביה"ד וב"כ האשה פירוט מסמכים וחשבונות כעולה מפסה"ד מ - ו' אייר תשס"א , זכות האישה וב"כ לפנות לביה"ד לקבלת צווים מתאימים לגילוי מסמכים בכל מקום שתחפוץ".

5.     תשובת האשה:
     א.     אין עילה הלכתית או משפטית לביטול המזונות.
ב.     בית הדין הציע שהבעל ישלם מזונות לאשה משך 3 שנים לאחר פס"ד סופי בענין הרכוש,היינו בית הדין בחייבו האשה בגט לא שלל מזונותיה.
ג.     החלטת בית הדין לא מציינת עילה לביטול מזונות האשה. אילו הייתה עילה היה בית הדין מציין זאת וקובע מפורשות שהאשה לא זכאית למזונות.
ד.     אין בחיוב בגט שלילה אוטומטית של המזונות.
ה.     אפילו יש נסיבות לשלילת מזונות אפשר שמטעמי צדק,מכח התחייבות הבעל ,לא ישללו מזונות.
ו.     כאשר יש חיוב בגט, רק מרגע השלשת גט על ידי הבעל ,כאשר האשה מסרבת להתגרש, אין מזונות.

6.     בתגובה טען הבעל:
     הצעת בית הדין אינה החלטה.
     האסמכתאות שבחרה האשה אינן לענין.

7.     בדיון, שהתקיים ב-17/10/01

ב"כ הבעל חזר על טענותיו והוסיף שיש ,לפחות, להשהות את החיוב במזונות ,אם לא לבטלו,וזאת אם האשה מבקשת למצות הליכי ערעור בביה"ד הרבני הגדול.

ב"כ האשה חזרה על טענותיה וטענה שהבעל ביקש לדחות את המועד שבית הדין קבע לסידור גט ויש בבקשה לביטול המזונות,משום כך,חוסר תם לב.
כמו כן ההחלטה של בית הדין אינה סופית, לא חלף המועד לערעור ויוגשו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לחיוב בגט וערעור .
האשה לא סרבה להתגרש,לא הייתה לה הזדמנות לעשות כן,היא שוקלת את הצעת בית הדין וטרם מסרה עמדתה.

ב"כ הצדדים הוסיפו אסמכתאות לאלו שציינו בכתבי טענותיהם והן לפני.

8.     ניתנה לבעל הזדמנות להודיע לבית המשפט אם הוא מסכים לדחות את ההכרעה בענין עד למועד שלאחר המועד הראשון שיקבע לסידור גט.

     ב-24/10/01 הודיע ב"כ הבעל שאינו מסכים לדחות ההכרעה והוא מבקש החלטה בבקשה.

     באותה הזדמנות הגיב לטענה בדבר דחיית מועד סידור הגט בציינו שגם ב"כ האשה ביקשה דחייה ולבסוף נקבע מועד לסידור גט ל-6/12/01.

9.      א.      "יסוד זכות האשה למזונות הוא בעצם הנישואין. לפיכך באה זכות זו לקצה אם
היסוד ההוא אינו קיים עוד, היינו עם גירושיה, או אם האשה מערערת אותו ע"י הפרת חיוביה לחיי אישות, היינו כשהיא מורדת או אם על פי הדין יש מקום לחייבה לגירושין, כגון אם זינתה תחת בעלה ועקב זה מאבדת את כתובתה ותנאיה, כולל מזונותיה, או אם קיימים נימוקים אחרים שעל פיהם היא חייבת לגירושין ובית הדין, עפ"י נימוקים כאלה, מחייב אותה לזה".

דיני משפחה, ד"ר שרשבסקי (מהדורה רביעית מורחבת עמ' 118).

לגבי עילת החיוב, פטור ממזונות, יש שוני לגבי העילות ולעיתים מחלוקת פוסקים ביחס לאותה עילה. ר' שם אצל ד"ר שרשבסקי עמ' 312 , עמ' 319 הע"ש 62 ועוד.

ב.      בע"א 571/69 כהנא נ' כהנא כד' (2) 549 ניתן פס"ד לגירושין לפי בקשת הבעל בהסתמך על העובדה שהנישואין היו נישואי כהן וגרושה, באותו מקרה ביה"ד פסק שעל הבעל לשלם לאשה סכום עבור כתובתה. האשה לא הופיעה לס"ג. הבעל הפקיד הסכום, הואיל וכך הותר לבעל לשאת אשה שניה. הבעל ביקש מבית המשפט לבטל חיובו במזונות.

     לעניננו יפים דבריו של כב' השופט קיסטר, עמ' - 554:

     "...בתי הדין הרבניים נוהגים להקפיד על כך שלא רק הכתובה תשולם אלא שכל החיובים בין המתגרשים יסולקו או יסודרו בזמן מתן הגט וזאת הן מן הטעם הנ"ל כדי שהאשה תוכל לבנות את חייה מחדש, הן מתוך שיקול שאין זה ראוי שתצטרך לבוא דין עם בעלה לשעבר... וכן כדי למנוע סיבוכים משפטים...
     על כן, כאשר ביה"ד פוסק גירושין ואין האשה מפסידה את כתובתה, מחייב בית-הדין את הבעל גם בתשלום כתובתה ולעיתים פוסקים גם שעל הבעל לשלם לאשה פיצויים עם מתן הגט ומחייבים לשלם סכומים אלה בזמן מתן הגט...

במקרה של סרוב האשה לקבל את הגט יכול ביה"ד לפסוק כי הבעל ישליש את
הגט יחד עם דמי הכתובה והפיצויים, ועם מילוי תנאים אלה פטור הוא
מתשלום מזונותיה..."

"מהו הנימוק ההלכתי לפטור הבעל ממזונות על ידי הפקדת הגט, הכתובה וכו'?
..... אם מוצאים אחרי בדיקה ובירור ממצה שאין כל סיכויים לשלום בין
הצדדים וכי קיימות עובדות ונסיבות שעל-פיהן יש מקום לפסוק שהצדדים
יתגרשו, אזי באותם מקרים בלבד פוסקים על גירושין ומרשים הפקדת גט,
כתובה ופיצויים, במקרה שפסקו אותם. עם ההפקדה הנ"ל משוחרר הבעל
מחיוב במזונות (ראה ...).
ובכן אין בעל יכול על דעת עצמו להיפטר מחיוב במזונות על ידי הפקדת גט
וכתובה, אבל אם קיימות נסיבות מתאימות לכך, יכול בית-הדין לפסוק
כאמור... "

"אם הנישואין היו באיסור הרי הבעל פטור ממזונות, אבל כאשר אינו מוכן לתת גט כפי שבית-הדין מצווה עליו, מחייבין אותו במזונות (ראה שרשבסקי, הוצאה שניה, ע' 317) ".

ג.      בהתאם לאמור לעיל נמצא בע"א 592/83, פורר נ' פורר לח' (ד) 561 לגבי נישואי כהן וגרושה, שהם נישואים אסורים אך תופסים בדיעבד, שמחייבים את הצדדים להתגרש ואין מחייבים את הבעל במזונות ,על מנת שלא תתעכב אצלו.

     במקרה כזה: "החובה לזון את האשה נפסקת, לכל הדעות, עם מתן פסק דין,
המחייב את הצדדים להתגרש ואף אם האשה טרם קיבלה את הגט, אך אם הוא מעכב את גיטה, חייב הוא במזונותיה עד שיגרשה..."

ד.      ברע"א 4982/92 טביב ואח' נ' טביב מח' (3) 390 חייב ביה"ד אשה לקבל גט מבעלה מחמת מעשי כיעור וכן קבע שהיא מפסידה, כתובתה ומזונותיה. הואיל
     והמזונות נקבעו ע"י בית המשפט המחוזי פנה הבעל לבית המשפט וביקש לקבוע פטור ממזונותיה של האשה. בין לבין ערערה האשה שם על פסה"ד של בית הדין הרבני האזורי לבית הדין הרבני הגדול וביקשה עיכוב ביצוע מבית הדין הרבני האזורי . ניתן עיכוב ביצוע ביחס לגט בלבד.

     על נפקות פסק הדין של בית הדין הרבני, הן ביחס לחיוב בגט והן ביחס למזונות, דן כב' הנשיא ברק בפס"ד זה.

השאלה על פי הנשיא: "מה השפעה יש לקביעתו זו של בית הדין הרבני על פסק דינו של בית המשפט האזרחי בדבר המזונות?".
     וכן:" מה השפעה יש לקביעתו של בית הדין הרבני - שניתנה בגדר סמכותו, בדונו בתביעת הגירושין - כי בשל מעשה כיעור שעשתה-האשה היא חייבת לקבל גט, על זכותה של האשה לקבלת מזונות,על-פי המשפט העברי, הנדונה בבית המשפט האזרחי?".

התשובה:"גישתו של בית משפט זה הינה, כי פסק דין שניתן על-ידי בית הדין הרבני בגדרי סמכותו מחייב את בעלי הדין כמעשה בית דין בכל התדיינות אחרת ביניהם בפני בית משפט אזרחי".
.....
"...בגדריה של הלכת מעשה בית דין, הכרעתו של בית הדין הרבני עשויה להוות השתק פלוגתא בבית המשפט האזרחי. השתק זה יחול, כמובן, רק כאשר ישנה זהות בפלוגתא, וכאשר מתקיימים שאר התנאים הנדרשים לשם כך (ראה זלצמן, שם, עמ' 146) . על כן נפסק כי הכרעתו של בית דין רבני (בגדר תביעת נישואין או גירושין והדרושה לשם הכרעה בעניינים אלה) כי אשה היא מורדת או שהיא עשתה מעשה עוברת על דת ופריצות יתירה, מהווה השתק פלוגתא לענין זה בפני בית משפט אזרחי הדן על פי בחירת האשה בתביעתה למזונות".

     אולם -
"מה כוחו של "השתק פלוגתא" בתביעת המזונות של האשה בבית המשפט האזרחי ? לענין זה מניחים אנו כי פסק הדין של בית הדין הרבני הוא סופי. כן מניחים אנו כי בית המשפט האזרחי הדן על-פי המשפט העברי טרם נתן את פסק-דינו. בנסיבות אלה, מהווה השתק הפלוגתא נדבך אשר בית המשפט האזרחי יהא חייב להניח אותו בגדרי הכרעתו. לעתים די יהא בנדבך זה כדי להכריע בשאלה הדורשת הכרעה בפני בית המשפט האזרחי. לעתים יהווה זה אך אחד ממכלול נדבכים, אשר עם כל חשיבותו, אין בו כדי להכריע בשאלה הדורשת הכרעה".

על פי הנשיא בסוף פסק הדין באותו ענין -
" 'הגג העליון ' לזכותה של העותרת הוא מועד הגירושין, שמאז ואילך אליבא דכולם אין האשה זכאית למזונות".

ה.     ל פי הנשיא בהחלטה או בפסק דין של בית הדין הרבני לא סגי. להכרעה במזונות, על בית המשפט לדון בהלכות החלות מזה, ולקבוע מימצאים עובדתיים מזה. החלטת בית הדין או פסק דינו הם בגדר ממיצאים עובדתיים שעל בית המשפט להתחשב בהם, השתק פלוגתא, בענין חיוב בגט מטעם זה או אחר.

ניתן להיטיב להבין את הדברים מהדוגמא שנתן כב' הנשיא:
”בהכריעו בשאלה, אם האשה זכאית למזונות מבעלה, על בית המשפט האזרחי להתחשב בכך שהפלוגתא בדבר היותה או אי-היותה של האשה מורדת הוכרעה בבית הדין הרבני ושוב אין לפתוח פלוגתא זו מחדש בפני בית המשפט האזרחי. חשיבותה של ההכרעה בפלוגתא זו, לענין תביעת המזונות, נגזרת מדין המזונות וממשקל הנתון בדבר היות האשה מורדת בקביעת זכותה למזונות על פי דין המזונות. כך, למשל, חרף הקביעה כי האשה היא מורדת, עשויה האשה לזכות בבית המשפט האזרחי למזונות, אם יש לה טעמים נגדו, כגון שהוא מציק לה, או שהיא מוכנה בכנות לשוב ולחיות עמו (ב.שרשבסקי, דני משפחה 206 מהדורה רביעית מורחבת, תשנ"ג)".

10.      עוד אפשר להוסיף להלכות שצויינו לעיל שיש הבדל בין חיוב בגירושין מחמת נישואים אסורים (כבפרשות כהנא ופורר ) לחיוב בגירושין עקב נסיבות שאינן קשורות להתנהגות האשה או לעצם קשר הנישואין לדוגמא אשה שחלתה וכו'.                

     ישנם מקרים בהם מועד הפסקת חיוב הבעל במזונות אשתו איננו מיום מתן פסק הדין שחייב את האשה להתגרש אלא רק ממועד סרובה של האשה לקבל את הגט ולאור סרובה למלא אחריו. הסרוב יביא להפטרו של הבעל ממזונות.

     ראה בעע"מ (ת"א) 41/96 כבירי נ' כבירי פס"ד של כב' הש' ח. פורת סקירת נסיבות ומצבים שונים.
     כך בפס"ד זה , בין היתר:
"מקרים בהם אין עילה מספקת לחיוב האשה בגירושין בעל כרחה ע"פ הדין או כשקיימת רק ראשית ראיה ('יש רגליים לדבר קצת') לקיום עילה לחיוב בגירושין, שאינה מספיקה
לחיוב ע"פ דין בעל כרחה של האשה - כשבעל טוען שאשתו 'מאוסה עליו' ויש לו טעם מבורר המתקבל על דעת בית הדין,למרות שאין בטענה זו יסוד מספיק לחיוב בגירושין בעל כרחה של האשה, יתיר בין הדין השלשת גט וכתובה וימנע מזונות מן האשה במקרה של סירובה של האשה להתגרש וזאת, כדי להאיץ את מימוש הגירושין (ראה פתחי תשובה שו,ע אהע סימן ע"ז סק"ב וכן פד"ר כרך ה' עמ' 292, תיק י-ם 1275 / תשל"ז פד"ר כרך ו' עמ' 23     ותיק ת"א 2944 / לו פד"ר יא 193 בעמ' 206).
כך גם ינהג בית הדין במקרה בו בעל טוען שאשתו 'עוברת על דת' או 'זינתה' ויש רגליים לדבר ללא ראיה מושלמת (ראה תיק י-ם 1275 תשט"ז פד"ר כרך ו' עמ' 23 בעמ' 25 וכן ע"א 277/81 גרינהאוז נ' גרינהאוז, פ"ד לו (3) 197, שם אפשר ביהד"ר לבעל להשליש גט וכתובה ולהיפטר מחובת תשלום מזונות למרות שאין לחייב האשה לקבל גט, לאחר שקבע ש'יש רגליים לדבר קצת כי האשה עוברת על דת' - הלכות צניעות. עם זאת, ביהמ"ש המחוזי והעליון לא שללו את המזונות כי גם הבעל עובר על דת ושאלת הפטור ממזונות היתה בסמכות ביהמ"ש המחוזי ולא ביה"ד הרבני . ראה בהקשר זה ספרו של פרופ' רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל בעמ' 38)".

זאת ועוד, פס"ד המחייב אשה לקבל גט מחמת נישואים אסורים (כהן וגרושה) לא יפטור את הבעל ממזונות אשתו, בהכרח, אם מדובר למשל בבני זוג שחתמו על הסכם, שבו התחייב הבעל למזונות האשה.
                    
11.      על רקע הלכות אלו יש לבחון את החלטת בית הדין הרבני בפרשה שלפני, בבקשה לביטול חיוב המזונות.

     על פי המקובץ בהלכות אלו דין הבקשה של הבעל, שבפני, לבטל את חיוב המזונות אך ורק משום החלטת בית הדין, וממועד מתן החלטת בית הדין על חיוב האשה לקבל גט, להדחות.      

     החלטת בית הדין, כפי שקבע כב' הנשיא ברק בענין טביב , היא רק נדבך , אחד ממכלול הנדבכים, אפילו השתק פלוגתא, שעל בית המשפט להניח בגידרי הכרעתו.

     לא התייתר הדיון בתובענה למזונות וראוי היה לקיים את ישיבת ההוכחות שנקבעה ואשר הבעל ביקש לבטלה,בד בבד עם ביטול חיוב המזונות וממועד החלטתו של בית הדין הרבני. החלטת בית הדין , בדיון כזה , היתה אחד הממצאים העובדתיים שהיו מונחים לפני בית המשפט מטעם הצד המעונין בהגשתה.

12.      זאת ועוד, הואיל ובית הדין הנכבד, בהחלטתו, סתם ולא פירש מה היא עילת החיוב של האשה בקבלת גט , והסתפק במילים אלו: " לאור החומר שבתיק וע"ס הנימוקים ההלכתיים קובע ביה"ד כי האשה חייבת לקבל גט ..." , לא ניתן על סמך החלטה זו בלבד, בהגשתה הסתפק הבעל בבקשתו, להכריע האם מדובר במקרה מהמקרים בו מועד הפסקת החיוב של הבעל במזונות אשתו הוא מיום ההחלטה או ממועד אחר, כגון מועד
סרוב האשה לקבל את הגט או מטעם אחר.
     
13.      האמור בהחלטת בית הדין כמכלול יכול אולי ללמד שגם אליבא דבית הדין אין החלטת חיוב הגט משמעה שלילת מזונות וממועד ההחלטה, שכן בית הדין הציע, באותה החלטה, שהבעל ימשיך לשלם מזונות משך 3 שנים או עד למתן פסק דין סופי בענין חלוקת הרכוש,
     בדיוק את הסכום שנקבע דמי מזונות שוטפים לאשה, על ידי בית משפט זה (4,500 ₪ לחודש) . על פי בית הדין אפילו גט לא יהיה "גג עליון" לחיוב במזונות (ראה להבדיל דברי הנשיא ברק בפרשת טביב , שצוטטו בסיפא לסעיף 9 ד' לעיל בהחלטה זו).

14.      מלבד זאת, האשה הודיעה שבדעתה להגיש ערעור על החלטת בית הדין וכן לעתור לעיכוב ביצועה. עת הוגשה בקשת הבעל והדיון לא חלף המועד לעשות כאמור וזהו טעם נוסף שלא לבטל החיוב במזונות. החלטת בית הדין לא סופית.

15.      מכל האמור ראוי לדחות הבקשה וגם לא לקבל את הבקשה החלופית שביקש ב"כ הבעל בדיון, להשהות את חיוב המזונות.
     
     הבקשה נדחית.

     הבעל ישלם לאשה הוצאות ושכר טירחת עו"ד סך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ .

     נקבע לשמיעת ההוכחות ליום 27.5.2002 שעה 10.00 .

     משום חלוף הזמן אני מתירה הגשת תצהירים משלימים, אם מעונין צד להגיש וזאת עד לא יאוחר מ- 9.5.2002 .

     במקביל להגשה לבית המשפט מסירה לצד שכנגד.

     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון