ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות

להלן החלטה בנושא בקשת ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות:

החלטה

בהחלטתי זו שלהלן, עלי לקבוע האם לבטל צו עיכוב יציאה שהוצאתי במעמד צד אחד בתאריך 14.10.97 או שמא להותירו על כנו.

צו עיכוב היציאה הושאר על כנו בהסכמה לאור הסכם שלום בית עד לבקשה לביטולו שהוגשה ב- 1.4.98 במסגרת בקשה זו שבפני.
הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ נסמכת על תביעת המזונות.
בתאריך 23.4.98 התקיים דיון בפני, בנוכחות הצדדים וב"כ.
האשה נחקרה על תצהירה .

במהלך עדותה בפני טענה האשה שהיא מקבלת מזונות בסך 2,000 ש"ח (עמ' 2 שורה 16) וכי היא תובעת מזונות בסך 6,000 ש"ח (שורה 27) .
ב- 27.4.98 נחקר הבעל על תצהירו.

טיעונים בעד קבלת הבקשה וביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ:

1.     בתביעת המזונות תבעה האשה סך של 6,000 ש"ח למזונות. מעיון בבקשה למזונות זמניים שהוגשה מטעם האשה בבש"א 2642/98 על ידי ב"כ החדש של האשה עולה שמבוקשים עבור שלושה קטינים מזונות בסכום של 2,750.- ש"ח לחודש בתוספת 2/3 הוצאות החזקת הבית וכן סך של 1,100.- ש"ח עבור חלקו של הבעל האב במשכנתא.
כב' השופטת אבי-גיא בהחלטתה לגבי הבקשה לקביעת קדם משפט מ- 7.6.98 מציינת כי עניין המשכנתא אינו קשור למזונות.
לפיכך כל שצו עיכוב היציאה מן הארץ אמור להבטיח בשלב זה הוא מזונות מבוקשים בסך של 2,750 ש"ח + 2/3 הוצאות החזקת הבית.

2.     מבחינת נוכחותו האישית של האב-הבעל בארץ היא אינה דרושה לאשה כעולה מתביעתה לפירוק שיתוף במקרקעין - דירת המגורים המשותפת שהגישה בתמ"ש 82614/97 - ראה למשל סעיף 18.1 לתביעה שם נאמר:

"אין ספק ששני הצדדים בוודאי מכירים בכך , כי אין כל תועלת בהמשך חייהם המשותפים של הצדדים, וכי עובדת מגוריהם תחת קורת גג אחת, על כל המתח והלחץ והאלימות המתלוות לה, גורמת נזק רב וחמור, הן לבני הזוג עצמם והן ובעיקר לילדיהם הקטינים".

3.     הבעל קיבל את כתבי התביעה ואף הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה ב- 25.3.98 (לפני הגשת כתב הגנה) ובקשה לפסיקת מזונות זמניים במסגרת בש"א 2642/98 ב- 18.6.98 שנשלחה לתגובת הצד שכנגד ב- 1.7.98.
באם יעדר האב מן הארץ - למעשה יכול ויינתן פסק דין נגדו בהעדרו ולכאורה ביתר קלות מאשר בהמצאו.
כל שיש להבטיח בבקשה זו לעיכוב יציאה היא אפשרות מימושו של פסק הדין למזונות אם וכאשר יינתן.

4.     הבעל העיד שהוא משלם מזונות בסך 3,000 ש"ח לחודש (עמ' 2 שורה 6).

5.     צו עיכוב יציאה מן הארץ מהווה פגיעה ניכרת בכבודו של האדם ובחופש התנועה שלו בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו על סעיף 6 שבו כפי שהעיד הבעל (שורות 20 - 12) :

"היום אני לא רוצה ליסוע לחו"ל. מאז אוקטובר 97' גם לא רציתי ליסוע לחו"ל.
לא נכון שהסיבה להגשת הבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ היא כי אני רוצה ליסוע עכשיו לחו"ל.
עוצרים אותי על דבר שלא מגיע לי. לא עשיתי דבר רע. כל מה שצריך בענייני משפחה עשיתי כמו שצריך. לא עשיתי שום נזק שזה מגיע לי שיעשו לי דבר כזה.
זה חירותי שנפגעת לי. למה שיפגעו בנפשי?"

7.     לא התבקש עיקול על נכסים של הבעל במסגרת תביעות המזונות - סעד שעשוי להבטיח את גביית המזונות . כל שהתבקש הוא סעד של עיכוב יציאה מן הארץ. עובדה זו מעלה את החשש שמא הסעד של עיכוב יציאה מן הארץ התבקש בשל מהלך טקטי של האשה על מנת להציק ולפגוע בבעל.

8.     חשש זה עולה בקנה אחד עם הבקשה לצו הגנה שהוגשה בתמ"ש 8261/97 ושהעסיקה 4 שופטים (כב' השופטת אבי גיא בהחלטתה להוציא צו הגנה במעמד צד אחד , כב' השופטת צפת בדיון יום 5.4.98, כב' השופט בוקובסקי בדיון יום 14.4.98 וכב' השופט גרניט בהחלטתו מ- 12.4.98 בהמר' 4882/98). צו שבוטל לאור מימצאי בדיקת פוליגרף שביצעו הצדדים בהסכמה.
9.     המשיב ער ומודע לחובתו לשאת במזונות ילדיו שהרי הוא אף נשא בהם בסכום, שכיום הוא במחלוקת, 2,000 ש"ח או 3,000 ש"ח. על כל מקרה בין אם הסכום אותו שילם המבקש למזונות הוא 2,000 ש"ח כטענת האשה ובין אם 3,000 ש"ח כטענת הבעל - הסכום אינו רחוק משמעותית מהסכום הנתבע למזונות זמניים.

10.     גם אם יסע הבעל לחו"ל יהא זה לתקופה קצרה ולא לתקופה ממושכת או לצמיתות שכן כאן בארץ מצוי מרכז חייו, משפחתו, ילדיו, מקום עבודתו - התעשיה האוירית שם עובד הוא מ- 1972 ברציפות, שם יש לו זכויות סוציאליות. ראה עדותו של הבעל שורה 18 - 24:

"אני עובד בתע"ש. תע"ש לפעמים שולחת את העובדים שלה לעבוד בחו"ל והיא ממשיכה לשלם משכורת.
לא הוצעה לי בתע"ש הצעה ליסוע לחו"ל. היתה הצעה אבל זה לא יצא לפועל.
לא יכול להיות מצב כזה שיציעו לי לעבוד בחו"ל.
מרכז חיי זה עבודה שלי, בית שלי, משפחה שלי.
אין דבר כזה שאני אעבוד בחו"ל. אני עובד 24 שנה בעבודה שלי ולא זזתי מטר אחד.
יש לי בעיה בגלל האנגלית אז לא יעבידו אותי.
המשכורת שלי נכנסת לבנק הפועלים ברעננה. זה חשבון שלי".

11.     האשה והילדים לא ישארו בפני "שוקת שבורה" גם באם חלילה לא ישוב האב והבעל ארצה מחו"ל וזאת לאור עובדת היות מחצית דירת הצדדים לגביה הוגשה תביעה לפירוק שיתוף מצד האשה בבעלות הבעל, ולאור היות לבעל זכויות במקום עבודתו לגביהן אפילו לא התבקש עיקול לשם הבטחת האפשרות של תשלום מזונות כנהוג בדרך כלל בתיקי מזונות - אין חשש לאפשרות גביית המזונות, לכשייפסקו. כמו כן מדורם של הקטינים מובטח כאמור לעיל.

12.     עולה חשש שמא כל כולה של הבקשה אינו אלא מהלך טקטי במסגרת מאבק הגירושין.
אין ספק שתקנה 376 לתסד"א לא נועדה למטרה כזו.
בין שאר הראיות להיות המהלך מהלך טקטי, המבקשת מיד ברישא לסיכומיה מקדישה מקום נכבד לדיון בשאלת המכונית של בני הזוג. - שאלה שאינה מענייננו (ראה עמ' 2-3 לסיכומי ב"כ האשה).

13.     גם אם יעבוד הבעל בחו"ל "מטעם העבודה" כטענת המבקשת הרי האשה תוכל להיפרע מהתעשיה האוירית שמקומה בישראל. אין טענה שהמשיב יסע לחו"ל אלא במסגרת העבודה.

14.     הקשר שבין האב לבן הקטין - יניב כעולה מדו"ח עו"ס שרה פרלמוטר -כהן מ- 27.5.98 הינו טוב.

15.     האשה טוענת שהבעל סיפר לה שהוצעה הצעה ממקום עבודתו לנסיעה, וזאת באפריל 1997 אך בקשתה לעיכוב יציאה הוגשה רק באוקטובר 1997.

16.     הבעל טוען שההצעה לעבוד בחו"ל הוצעה לו שנה וחצי טרם עדותו והיא היתה לנסיעה בת יומיים ליגוסלביה ומשהסתבר שאינו יודע את השפה ההצעה נפלה.

17.     המבקש חולה סכרת והוא זקוק לטיפולים רפואיים יקרים והכיצד יוכל למממנם בחו"ל?

טענות נגד קבלת הבקשה וביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.
הבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ הוגשה רק ב- 1.4.98 עם כשלון "שלום הבית". היינו עובדת קיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ עקב נסיון שלום הבית לא הפריעה למבקש והצורך לבטל צו עיכוב היציאה מן הארץ עלה רק משנכשל נסיון שלום הבית.

ד י ו ן

תקנה 376(א) לתסד"א קובעת כי יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ "אם הוכח להנחת דעתו של הרשם כי הנתבע עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, והעדרו מן הארץ עלול להכביד על ניהול המשפט או על ביצוע פסק הדין".

בשיקולי אני לוקחת בחשבון את העובדה שלאחר כינונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו מצווים בתי המשפט להקפיד הקפדת יתר טרם הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד נתבעים - ראה שיקולי בית משפט בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה רביעית, הוצאת סיגא, עמ' 474, 475 והמובאות שם.

בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי לעניין עיכוב היציאה מן הארץ, המבחן הוא חשש כן ורציני - בג"צ 111/53 קאופמן נ' שר הפנים ואח', פד"י ז' 534, בג"צ 448/85 דאהר נ' הרב יצחק פרץ שר הפנים, פד"י מ(2) 701 ובבג"צ 3914/92 לב נ' ביה"ד הרבני, פד"י מח(2)491, 507.

וכך אומר המשנה לנשיא השופט ברק (כתוארו אז):

"נראה לי כי אמת המידה החוקתית הראויה היא זו: ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל, אם קיים חשש כן ורציני כי יציאתו של בעל הדין תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי או תביא למניעת ביצועו של פסק הדין".
ובהמשך:
"... הקשר הסיבתי הנדרש עפ"י אמת מידה זו, בין הסכנה לבין מניעתה הוא זה של חשש כן ורציני".

בענייננו קיימות שתי זכויות נוגדות:
זכותו של המשיב לחופש תנועה שמעוגן בסעיף 6(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו הקובע: "כל אדם חופשי לצאת מישראל", ומאידך זכותה של האשה והילדים לקיים הליך שיפוטי בנוכחות המשיב, הליך שיהיה ניתן גם לביצוע.

בבג"צ 3914/92 לאה לב נ' ביה"ד הרבני, פד"י מח(2) 491 נאמר מפי כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט ברק, עמ' 506:

"כנגד הזכות החוקתית של כל אדם לצאת מהמדינה עומד האינטרס של בעל דין להגשמת הדין המהותי. יציאתו של בעל דין מהארץ עשויה להשפיע על ההליך השיפוטי ועל אפשרויות הביצוע של פסק הדין. קיומם של הליכי משפט סדירים להבטחת הזכויות המהותיות הוא אינטרס לגיטימי ראוי להגנה של כל צד במשפט. זה גם אינטרס ציבורי שהליכי השיפוט יהיו יעילים, שתביעות לא תשובשנה, ושפסקי-דין יקוימו. העמדת צד למשפט, בפני 'שוקת שבורה' בשל יציאתו של הצד האחר מהארץ פוגעת הן באינטרס האישי של הצד הנפגע והן באינטרס הציבורי בקיומם של הליכים שיפוטיים ראויים".

פרופ' ברק בספרו "שיקול דעת שיפוטי" עמ' 29 הגדיר "שיקול דעת" כ"כח שניתן לבעל סמכות לבחור בין שתי חלופות או יותר, כאשר כל אחת מהחלופות היא כדין".

השופט זוסמן בדיון נוסף 16/16 רשם החברות נ' כרדוש, פד"י טז 1209, 1215 אמר: "שיקול דעת פירושו חופש הבחירה בין פתרונות אפשריים שונים".

בהתאם לכך הגדיר פרופ' ברק בספרו "שיקול דעת שיפוטי" כ"כח אשר הדין מעניק לשופט לבחור בין מספר חלופות, כאשר כל אחת מהן היא חוקית". הגדרה זו - ממשיך פרופ' ברק ואומר - מניחה כמובן כי השופט לא יפעל באופן מכני אלא ישקול, יהרהר, יתרשם, יבחן ויעיין".

"כשיש שיקול דעת שיפוטי קיים מצב דברים בו המשפט כאילו אומר: עד כאן קבעתי אני את תוכנה של הנורמה המשפטית, מכאן ואילך עליך, השופט, לקבוע את תוכנה של הנורמה המשפטית, מבלי שאני שיטת המשפט יכולה לקבוע לך באיזה פתרון עליך לבחור".
ראה בספרו הנ"ל של פרופ' ברק, עמ' 30.

מהשיקולים המפורטים לעיל בעד קבלת הבקשה וביטול של צו עיכוב היציאה מן הארץ החלטתי לבטל את צו עיכוב היציאה כנגד המשיב.

לפיכך צו עיכוב היציאה כפי שהוצא בהחלטתי מ- 12.10.97 יבוטל לאלתר.
האשה תשלם הוצאות הבעל בבקשה בסך של 1,200 ש"ח בתוספת בע"מ וזאת עד 5.8.98.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיכוב יציאה מהארץ מזונות

  2. הארכת צו עיכוב יציאה מהארץ

  3. צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין

  4. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  5. תנאים לצו עיכוב יציאה מהארץ

  6. עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ

  7. תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ

  8. פיצויים על צו עיכוב יציאה מהארץ

  9. בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  10. צו עיכוב יציאה מהארץ בשדה התעופה

  11. צו עיכוב יציאה מהארץ הוצאה לפועל

  12. ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ

  13. בקשה חוזרת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  14. צו הרחקה מהארץ מול צו עיכוב יציאה מהארץ

  15. דחיית בקשת עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד

  16. צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם שנמצא מחוץ לישראל

  17. תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי''ח-1957

  18. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות

  19. רשלנות בגין בריחה למרות צו עיכוב יציאה מהארץ

  20. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כדי לחגוג חג בחו''ל

  21. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בכפוף להפקדת עירבון

  22. בריחה לחו''ל למרות צו עיכוב יציאה - תביעה נגד משטרת הגבולות

  23. תביעת פיצויים בגין נזק כתוצאה מאי ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ

  24. ערעור על החלטת רשם על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול עיכוב יציאה מן הארץ

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון