להלן החלטה בנושא תביעה בסדר דין מקוצר על יתרת חוב: החלטה 1. כנגד המבקשים הוגשה ביום 03.03.05 תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 148,197 ₪. סכום התביעה מורכב משלושת הרכיבים הבאים: א. יתרת חובה בחשבון עו"ש מס' 473705 ע"ס של כ-2035 ₪ ליום 22.02.05,. ב. יתרת חובה בסך של 17,407 ₪ בגין הלוואה ע"ס 57,000 ₪ מיום 21.05.01. ג. יתרת חובה בסך 173,036 ₪ בגין הלוואה ע"ס 167,000 ₪ מיום 08.01.04. המבקש מס' 2 נתבע בגין ערבותו להלוואה האחרונה. יצוין כי בהלוואה ע"ס 57,000 ₪ צויין כי תשולם בהוראות קבע מחשבונו של המבקש 2. 2. ביום 07.09.05 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, בש"א 4114/05, להפחתת 50,000 ₪ אשר שולמו ביום 17.03.05 לאחר הליכי מימוש משכון על רכבה של המבקשת. יובהר כי למרות שהותר תיקון כתב התביעה התובע לא פירט לאילו רכיבים של התביעה יש לייחס את 50,000 השקלים שהתקבלו. 3. המבקשים הגישו בקשת רשות להגן מפורטת הנתמכת בתצהיריהם המעלה שלל טענות כגנד הבנק. המבקשת 1 מפרטת תיאור קפקאי של פניות לפקידי הבנק בבקשות ותחינות לקבל פירוט היתרות בחשבון וזאת מאוגוסט 2002 ועד לסמוך להגשת התביעה. טענות המבקשים הינן כי תשלומי ההלווואה מיום 21.05.01 שולמו באופן סדיר על ידי העברות מחשבונו של המבקש 2 אשר לטענתם לא נקלטו בחשבון ההלוואה. בנוסף נטען כי הוצא סכום כפול ע"ס 1179.59 ₪ ביום 21.09.01 ולמחרת ביום 22.01.02 ללא הסכמת המבקש 2 ומבלי לזכות את ההלוואה. בנוסף טענה המבקשת כי לאחר לקיחת הלוואה נוספת לרכישת רכב ביום 05.08.02, שאינה נתבעת במסגרת התביעה, גילתה תנועות מחשידות בחשבונה של 7 הלוואות שלא לקחה. לטענת המבקשת, למרות שלא הוסבר לה כיצד הגיע חשבונה ליתרת חובה של 167,000 ₪, נאלצה לקחת את ההלוואה האחרונה ולטענתה גם בגין הלוואה זו כספים ששילמה לא הגיעו ליעדם. זאת ועוד, טוענת המבקשת כי המשיב עשה בחשבונות אחרים שברשותה כבתוך שלו תוך שהוא נוטל לעצמו חירות למשוך מחשבונותיה בבנקים אחרים סכומים שונים מבלי שניתנה לו רשות לעשות כן. 4. המבקשת נחקרה על תצהירה אולם חקירתה היתה כללית בנוגע למקומות עבודתה והלוואות אחרות שנטלה מהמשיב והמבקשת לא עומתה כלל עם טענותיה בנוגע לאי העברת כספים לזכות חשבונות ההלוואה, פתיחת תכניות חסכון שונות, משיכת כספים ללא רשות מחשבונות אחרים ותשלומים שונים שבוצעו. 5. בסיכומיו סבור המשיב כי טענות המבקשת נסתרו מעיון בדפי החשבון שצורפו מטעמה. אין בידי לקבל טענה זו. המבקש בחר להגיש תביעתו תוך פירוט קצה הקרחון שביחסים שבינו לבין המבקשת. העובדה כי המבקשת הצליחה להצטייד בדפי חשבון סמוך למועד הגשת בקשתה אינה סותרת טענותיה כי נשללה זכותה לעיון וקבלת מידע שוטף על מצב חשבונה ועל התכחשותה להווצרות יתרת חובה של כ-167,000 ₪. יובהר, כי עסקינן בלקוח אשר ביצע הוראות קבע להלוואת ממקורות חיצוניים לחשבון הבנק, ואף הפקיד סכומי כסף נכבדים במשך שנות פעילות החשבון, כך שלא נסתרה טענות המבקשים כי לא סביר שנוצרה יתרת חובה בסך 167,000 ₪. בנוסף המשיב לא התייחס כלל לטענות בנוגע לעריכת הלוואות שונות שלא התבקשו על ידי המבקשת ולמשיכת כספים בחריגה מהרשאה מחשבונותיה האחרים. 6. שעה שהמשיב היה מודע לטענות המבקשת בטרם הגשת התביעה, ראוי היה לפרט את מלוא התמונה של קבלת הכספים וזיכוי החשבונות במסגרת כתב התביעה ואין בעובדה כי המבקשת לא תמכה טענותיה בחוות דעת חשבונאית כדי למנוע בעדה מלהתגונן. אין עסקינן בטענות חשבונאיות כנגד אופן חישוב ריביות הבנק, אלא בטענות לפעילות לא כשרה בחשבון אשר פורטו באופן מספק לבקשת רשות להתגונן. 7. בסיכומיו ערך המשיב טבלאות שונות המלמדות לטענתו על העדר ביסוס לטענות המבקשים. יצוין כי לגבי ההלוואה מיום 21.03.01 פירטו המבקשים 34 תנועות תשלום, ואילו המשיב התייחס רק ל-7 תנועות בלבד. כמו כן, אין הסבר מדוע יוצא תשלום אחד מחשבון המשיב 2, אשר מתפצל ל-3 תקבולים שונים בחשבון המשיבה. עוד יצוין כי דפי החשבון הנדונים אינם ברורים כלל ונחזים כחשבון עו"ש ללא פירוט מלא ומספק של חשבון ההלוואה הנפרד על כל התנועות שבו. הוא הדין לגבי ההלוואה מיום 08.01.04. המבקשת מפרטת בתצהירה 14 תשלומים שונים והמשיב מתייחס רק לחלקם. יובהר כי גם כאן ישנו פיצול בתקבולים הדורש בירור עובדתי ופירוט כיצד תשלום אחד מתפצל כתקבול למספר תקבולים ופירוט מלא של חשבון ההלוואה על כל תשלום שהתקבל בו ויתרת הלוואה למועד תקבולו. 8. הלכה היא כי די בהגנה לכאורה כדי להקים למבקש רשות להתגונן ואין המשיב רשאי להביא ראיות לסתור טענות המבקש. טענות המבקשים פורטו כנדרש ולא מצאתי כי נסתרו בנספחים שצורפו על ידם. אין מקום אפשר למשיב בסיכומיו לטעון טענות עובדתיות כנגד האמור בבקשת הרשות להתגונן. מכל האמור לעיל, עולה כי יש לאפשר למבקשים להתגונן כנגד התביעה, ניתנת בזאת רשות להתגונן. התצהירים ישמשו כתב הגנה. התובע יודיע תוך 20 ימים לאיזה רכיב בתביעה מייחס הוא את סך 50,000 ₪ שהתקבלו על מנת לחסוך בהתדיינות לגבי רכיבי תביעה שאין צורך לדון בהם. הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ לפי התוצאות בתביעה העיקרית. סדר דין מקוצרחוב