צו מאסר הוצאה לפועל

המנגנון הקבוע בחוק ההוצאה לפועל המאפשר מאסרו של אדם לשם גביית חובו, מיועד כנגד חייבים אשר אינם משלמים חובם, אף שהינם בעלי יכולת לעשות כן, ובמובן זה מבזים את בית המשפט. המאסר איננו אמצעי ענישה בהקשר זה, אלא אמצעי לאכיפת החוב; לפיכך, ולמרות שצו התשלומים ניתן לאחר חקירת החייב וקביעת יכולתו החודשית לעמוד בפרעון החוב, קובע החוק כי יש להביא את החייב בפני ראש ההוצל"פ, וזה מוסמך, לאחר ששמע את טענותיו, לשחררו, גם ללא תשלום מלא סכום הפקודה. להלן החלטה בנושא צו מאסר הוצאה לפועל: החלטה זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטבריה, (כב' הרשמת נסרין בשארה כרייני), אשר בפניה הובא המשיב, החייב בתיק הוצל"פ 4-04-83198-01, (להלן: "תיק ההוצל"פ"), על פי פקודת מאסר. המשיב שוחרר על פי החלטתה של כב' הרשמת כנגד תשלום של 1,000 ₪ בלבד, אף שפקודת המאסר הוצאה בגין חוב בסך 3,188 ₪. ב"כ המבקשים, הזוכים בתיק ההוצל"פ, קובל על כך שפקודת המאסר שהוצאה בעקבות חקירת יכולת שנערכה לחייב, שבסיומה נקבע כי עליו לשלם 3,000 ₪ לחודש, לא בוצעה במלואה. צו התשלומים בעקבות חקירת היכולת ניתן ב - 03/07/06, ובקשת רשות על החלטת ראש ההוצל"פ בת"א נמחקה ביום 04/01/07, לאחר שהחיב קיבל את המלצת בית המשפט, אשר סבר כי לא נפלה שגגה בקביעת ראש ההוצל"פ, במועד בו נקבע צו התשלומים. מתוך הבקשה למתן רשות ערעור ניתן ללמוד עוד, כי בעבר כבר הובא החיב בפני ראש ההוצל"פ בטבריה, על פי פקודת מאסר בסך 6,188 ₪ ושוחרר לאחר תשלום 2,000 ₪ (לאחר שהמשיב הראה כי שילם בינתיים 4,000 ₪). לטענת המבקשים, ביום 15/02/07 הגישו לראש ההוצל"פ בקשה להוצאת פקודת מאסר לתשלום יתרת פיגורים של 13,188 ₪. ראש ההוצל"פ אישר ביום 21/02/07 הוצאת פקודת מאסר על סך 3,000 ₪ בלבד. פקודת המאסר בוצעה רק ביום 15/05/07, כאשר במהלך תקופה זו גדל סכום הפיגור ב - 9,000 ₪ נוספים. ב"כ המבקשים מודע לכך שהמשיב הגיש בינתיים בקשה לקיים חקירת יכולת נוספת ולהפחית את התשלום החודשי, אך הוא מוסיף כי על פי ההחלטה, על המשיב להמשיך ולשלם את סכום התשלום החודשי כפי שנקבע לו, עד למתן החלטה אחרת. המבקשים טוענים כי החלטת כב' הרשמת מרוקנת מתוכן את ההחלטות שניתנו בעבר על ידי ראש ההוצל"פ בת"א והחלטות שיפוטיות שניתנו בערעור. המשיב בתגובה, הפנה לכך שהוא הגיש בקשה לחקירת יכולת, על סמך שינוי נסיבות קיצוני, שאיננו מאפשר לו לעמוד בצו התשלומים. הבקשה הוגשה ביום 22/04/07 ועדיין לא נדונה. לטענת המשיב, הענות לבקשה למתן רשות ערעור משמעה הוצאת פקודת מאסר חדשה, וזו נתונה לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל בתל אביב. סעיף 70 ד' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, קובע כי: "ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג)". המנגנון הקבוע בחוק ההוצאה לפועל המאפשר מאסרו של אדם לשם גביית חובו, מיועד כנגד חייבים אשר אינם משלמים חובם, אף שהינם בעלי יכולת לעשות כן, ובמובן זה מבזים את בית המשפט. כידוע, המאסר איננו אמצעי ענישה בהקשר זה, אלא אמצעי לאכיפת החוב; לפיכך, ולמרות שצו התשלומים ניתן לאחר חקירת החייב וקביעת יכולתו החודשית לעמוד בפרעון החוב, קובע החוק כי יש להביא את החייב בפני ראש ההוצל"פ, וזה מוסמך, לאחר ששמע את טענותיו, לשחררו, גם ללא תשלום מלא סכום הפקודה. המבקשים צרפו את החלטת כב' הרשמת בשבתה כראש ההוצל"פ בטבריה, ללא פרוטוקול הדיון. מן ההחלטה הקצרה שהוקלדה במערכת הממוחשבת לא ניתן להבין מה היו טיעוני החייב בפניה, אשר הובילו אותה למסקנה כי נכון יהא לשחרר את המשיב כנגד תשלום מופחת. מן הראוי כי החלטות ראש ההוצל"פ תנומקנה ולו בקצרה, שעה שהדיון נערך שלא בנוכחות ב"כ הזוכה ופרוטוקול הדיון לא מובא בפניו. עם זאת, לא מצאתי לנכון להעניק למבקשים רשות לערער על ההחלטה, שכן כפי העולה מתגובת המשיב וגם מגוף הבקשה, למשיב יש טענות לשינוי נסיבות מהותי, והוא הגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי בגין שינוי זה, עוד בטרם הובא בפני כב' הרשמת. ההחלטה בדבר גובה צו התשלומים נתקבלה ביולי 2006 בעת שהמשיב הועסק בחו"ל. לפי התצהיר התומך בבקשתו לחקירת יכולת, שב המשיב ארצה ב - 27/09/06 ורק ב - 01/01/07 החל לעבוד ולהשתכר, שכרו נטו עומד על 3,347 ₪, ומתוכו הוא משלם את הוצאות המחיה. כל זאת, בזמן שצו התשלומים החודשי עומד על 3,000 ₪. מדובר בשיקולים לגיטימים אותם רשאי היה ראש ההוצל"פ לשקול בעת שהוחלט לשחרר את המשיב מפקודת המאסר בתשלום מופחת. עובדה זו איננה שוללת מן המבקשים את האפשרות להגיש בקשה להוצאת פקודות מאסר נוספות בגין יתרת חוב הפיגורים, או לאכוף תשלום החוב בכל הליך אחר העומד לרשותם, במסגרת ההוצאה לפועל. סיכומו של דבר, ואף שניתן להבין את תסכולם של המבקשים, אני דוחה את הבקשה, ללא צו להוצאות. מאסרצוויםהוצאה לפועל