להלן פסק דין בנושא פסק דין הצהרתי מטלטלין: פסק דין 1. בפניי תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, למתן סעד הצהרתי בדבר בעלותם של המבקשים במטלטלין שפורטו ברשימה שצורפה כנספח ב' לבקשה, ואשר עוקלו במסגרת הליכי הוצל"פ שמנהלת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") נגד המשיב 2 (להלן: "החייב"). 2. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הינה רעייתו של החייב, והיא מתגוררת עם החייב בדירה ברח' השחר 81, רעננה, בה בוצע העיקול נשוא הבקשה. המבקשים 2 ו-3 הם הוריה של המבקשת, והמבקשת 4 היא חברה שבשליטתה. 3. ברשימה נספח ב' לבקשה הבחינו המבקשים בין ארבעה קטגוריות של מטלטלין: הקטגוריה הראשונה מתייחסת לציוד השייך על פי הטענה למבקשת ובנה; הקטגוריה השניה מתייחסת לציוד השייך על פי הטענה למבקשת 4; הקטגוריה השלישית מתייחסת לציוד השייך על פי הטענה לחברה אחרת בשם רון- פוד בע"מ; הקטגוריה הרביעית מתייחסת לציוד השייך על פי הטענה להוריה של המבקשת. 4. יש לדחות את הבקשה לגבי הקטגוריה הראשונה. המבקשת הודתה בחקירתה על התצהיר (ע' 2 לפרוטוקול) כי הציוד הנכלל בקטגוריה זו שייך לה ולחייב במשותף. משמע, אין מקום להצהרה על בעלות בלעדית של המבקשת, אלא על בעלות משותפת לה ולחייב. 5. יש לדחות את הבקשה לגבי הקטגוריה השניה. המבקשת טוענת כי מדובר בציוד השייך למבקשת 4, שהיא חברה שבבעלותה, אך לא צורפה כל ראיה לגבי מקור המימון של הרכישה. תוך כדי הדיון, כאשר עוררתי שאלה זו, טענה המבקשת ממקום מושבה כי היא שילמה עבור הציוד. משמע, לא המבקשת 4. יצויין בהקשר זה כי לדברי המבקשת עצמה, חלק מהציוד נרכש עוד בטרם ייסודה של המבקשת 4, מה שמוכיח כי המבקשת, ולא המבקשת 4, היא שרכשה את הציוד. הואיל והמבקשת והחייב מקיימים משק בית משותף, ובהעדר ראיה למקור מימון אחר, פשיטא שכל דבר שנרכש על ידי המבקשת, שייך לה ולחייב בחלקים שווים, מכח חזקת השיתוף. אמנם, ההזמנות של הציוד נושאות את שמה של המבקשת 4, אך אין בכך די כדי לקבוע כי הבעלות בציוד שייכת למבקשת 4 ולא למבקשת ובעלה, שכן ברור כי התשלום בוצע על ידי המבקשת, ולא על ידי המבקשת 4. אם נקבל את עמדתה של המבקשת כי מה שקובע הוא השם הרשום על גבי הזמנת הציוד, בלא קשר לשאלת המימון, לא יהא דבר פשוט יותר מהברחת נכסים של חייב, כאשר כל מה שיידרש מצידו לעשות הוא להזמין ציוד על שמה של חברה בשליטתו. בנוסף, קיימת מעורבות מחשידה של החייב עצמו בקשר להזמנת הציוד הנכלל בקטגוריה השניה. מס' הטלפון הסלולרי של החייב נרשם על גבי אחת מההזמנות, והכתובת לאספקה נרשמה ככתובתה של חברת אלפא לוגיסטיק, השייכת לחייב. המבקשת גם הודתה כי החייב נסע לתערוכה בחו"ל בקשר להזמנת חלק מהציוד. כל אלה מעוררים את הרושם כי לחייב מעורבות של ממש ברכישת הציוד הנכלל בקטגוריה השניה. על כן, ניתן להצהיר לכל היותר על בעלות משותפת של המבקשת והחייב על הציוד הנכלל בקטגוריה זו, ולא על בעלות של המבקשת 4. 6. יש לדחות את הבקשה לגבי הקטגוריה השלישית. מדובר במכונת כביסה ובמכשיר טייפ, אשר מטבע הדברים משמשים אנשים בשר ודם, ועל כן אין זה סביר שהציוד שייך לחברה, מה גם שהוא נמצא בבית המגורים של החייב. ההסבר של המבקשת, לפיה מכונת הכביסה שימשה לצורך כיבוס בגדיהם של עובדי החברה ומכשיר הטייפ שימש לצורך השמעת מוזיקה לעובדים, נשמע דחוק מאוד על פניו. 7. יש לדחות את הבקשה לגבי הקטגוריה הרביעית. המבקשת טענה כי מדובר בציוד של הוריה, שנותר לאחר שמכרו דירה שלהם, אך אם כך הוא הדבר אין כל הגיון שהציוד יימצא בדירתה של המבקשת. אני מוכן להניח כי במקור הציוד היה שייך להוריה, אך משמצא את דרכו לדירתה של המבקשת, מן הסתם הוא ניתן לה במתנה, ועל כן דינו כדין ציוד השייך במשותף למבקשת ולחייב. יצויין כי הוריה של המבקשת לא הגישו תצהיר לתמיכה בבקשה למרות שהם נמצאים כעת בישראל, וגם לא הוגשו אסמכתאות כלשהן בענין רכישת הציוד. 8. ראוי להזכיר כי כל הציוד עוקל בדירת המגורים של החייב, ולכן חלה הוראת ס' 28(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, הקובעת כי מטלטלין שעוקלו בחצרים בחזקתו של החייב, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח אחרת. מכאן שעל המבקשים הנטל להוכיח את בעלותם בציוד שעוקל בדירה, והם לא הרימו נטל זה. 9. אין גם מקום לסעד הצהרתי גורף לגבי מטלטלין נוספים שהוצאו כביכול מן הדירה, ואשר אינם נכללים ברשימה נספח ב', באשר המבקשים לא פירטו ברשימה נפרדת מהם אותם מטלטלין. 10. טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסדר מוסכם בענין פדיון המטלטלין, דבר שימנע את הצורך בהליכי מכירה במסגרת תיק ההוצל"פ. מכל מקום, אין מקום ליתן סעד הצהרתי בענין זכותם של המבקשים לפדות את המטלטלין, באשר המבקשים לא הצביעו על המקור לזכות כזו. 11. סיכומו של דבר, מוצהר בזאת כי הציוד הנכלל ברשימה נספח ב' הוא בבעלות משותפת של המבקשת והחייב. הואיל ונדחו מרבית טענותיהם של המבקשים, עליהם לשלם למשיב הוצאות התובענה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הצו לעיכוב הליכי ההוצל"פ מיום 4.12.2006 יבוטל, אך הביטול ייכנס לתוקפו רק ביום 30.5.2007, על מנת שיהיה סיפק בידי הצדדים לנסות ולהגיע להסדר מוסכם של פדיון המטלטלין. המרצת פתיחהמטלטליןפסק דין הצהרתי