מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

להלן החלטה בנושא מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות: החלטה החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר חוב מס' 1 ע"ס 96,840 ₪ מיום 6/10/02 אשר הוגש על ידי המבקש כנגד המשיבה. המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות ובו נטען כדלקמן: השטר נמסר כבטחון בלבד במסגרת הסכם שכירות, כאשר המבקש חתם על שטר החוב כערב יחד עם החייב השני בתיק ההוצאה לפועל. מדובר במושכר אשר משמש מזה שנים כמסעדה בשם "קרוקודיל". השוכרים וביניהם המבקש הסתמכו על כך שאין כל בעיה במושכר ולא תהיה כל בעיה להוציא רישיון עסק, ועל כן הסכימו לדמי שכירות מופרזים בסך של כ-6,000$ לחודש בממוצע, וכן השקיעו סכומים ניכרים בנכס כ- 180,000$. במהרה התברר כי לנוכח הפיגועים והמצב המסעדה אינה רווחית. לאור זאת וכעבור חצי שנה בחרו לממש הזכות לפי סעיף 23 בהסכם למצוא שוכר חילופי על מנת לשחררם מההסכם, ואותר אדם בשם ג'וני שמואלביץ אשר ניהל הליכי מו"מ מתקדמים, אולם הגב' דורון מנהלת המשיבה העמידה תנאי לפיו שמואלביץ יממן עלות שיפוץ כללי שיבוצע על ידי האגודה לתרבות הדיור, מה שלא היה מקובל על מר שמואלביץ ובצדק. המשיבה קפחה את זכותם של השוכרים להשתחרר מההסכם. מגיע למבקש לכל הפחות שיפוי בסך של 60,000$ בגין אובדן האפשרות להעביר את הזכויות להפעלת המסעדה והמוניטין הנלווים לה לאחרים. שיפוץ אשר נעשה במבנה הסמוך למסעדה למשך 4 חודשים הסב למסעדה נזק רב עד חוסר יכולת להפעילו. אותר שוכר פוטנציאלי נוסף בשם אברמוביץ וויחנסקי, אולם הליכי המו"מ סוכלו בין הצדדים בעקבות התנהגות המשיבה ומי מטעמה. בנוסף התברר כי המסעדה הופעלה ללא רישיון כאשר כשליש משטחה של המסעדה, מרפסת, נסגרה ללא היתר. לו היו יודעים על כך קודם לכן לא היו מתקשרים עם המשיבה בהסכם. נעשה ניסיון מאוחר יותר להגיע להסדר עם המשיבה, אולם לאור דרישות קיצוניות מטעם המשיבה לא הצליחו להגיע להסדר. המבקש עמד כל העת על זכותה לקזז את הנזקים אשר נגרמו לה בגין הפרות יסודיות של המשיבה. המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי שולמו דמי שכירות למשך 6 החודשים הראשונים. כן עלה כי רכשו את המסעדה תמורת 110,000$, ושילמו 70,000$ נוספים על מנת לשפץ את המקום. המבקש הוסיף והעיד כי הם עדיין משלמים ארנונה, וכי הביאו שוכרים נוספים על מנת להחליף אותם במושכר. ב"כ המבקש חזר בסיכומיו על האמור בבקשה וכן בתצהיר, וכן הוסיף והצהיר כי גרסת המבקש בתצהירו לא נסתרה. בנוסף לכך נטען כי בתצהירו של המבקש טענות קיזוז כאשר מדובר בסכומים אשר גבוהים בהרבה מסכום השטר, ומאחר ומדובר בצדדים קרובים, אין זה רלוונטי אם הקיזוז קצוב או לא קצוב. ב"כ המשיבה סיכם את טענותיו, וטען כי הבקשה על נספחיה בגדר הגנת בדים, שכן המבקש עצמו מודה בתצהירו כי ניהול המסעדה לא היה רווחי לנוכח הפיגועים והמצב אשר שרר במשק. ב"כ המשיבה מפנה בנוסף לסעיף 9 בהסכם השכירות, שם הוסכם כי גם אם יהיו בעיות של העדר רישיון, לא יהא בכך כדי להשית חבות על המשיבה. בהתייחס לטענות הקיזוז נטען כי קיימת הלכה לפיה יש לפרט טענות קיזוז, ולא די להעלות טענת קיזוז בצורה סתמית ללא פירוט כנדרש. דיון על פי הסכם השכירות, דובר בתקופת שכירות מיום 14/1/02 ועד ליום 13/10/05, כאשר בגין התקופה עד ליום 13/10/02 יעמדו דמי שהכירות על סך של 5,500$. עוד נקבע כי דמי השכירות בגין התקופה שבין ה- 14/10/02 ועד ליום 13/10/03 יעמדו דמי השכירות ע"ס 6,300$ וכן הלאה. סעיף 23 בהסכם אכן קובע מנגנון לסיום ההתקשרות בין הצדדים לאחר חתימת הסכם אם שוכר אחר. טענות המבקש בקשר לטענות הקיזוז אשר נטענו על ידו וכן באשר לניסיונות הכשלת המשיבה במגעים עם שוכרים פוטנציאלים לא פורטו בצורה נרחבת אלא באופן כללי ביותר. טענת המבקש אודות הטעייה בכך שהושכר מבנה ללא רישיון מתאים איננה מתקבלת לאור המוסכם בסעיף 9 בין הצדדים, לפיו על השוכרים לשאת בחבות בגין ניהול עסק ללא רישיון מתאים כאשר עליהם לדאוג לרישיונות בהתאם. על רקע האמור לעיל, כאשר היה מקום לציין בתצהיר פרטים מפורטים יותר בנוגע לטענות הקיזוז הנטענות, תינתן למבקש רשות להתגונן כנגד הפקדת 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית וזאת תוך 30 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו. בהעדר הפקדת הסכום הנ"ל תדחה הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות. חוזה שכירותחוזהשיקיםשכירות