יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבון בנק

להלן החלטה בנושא יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבון בנק: החלטה הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד שני הנתבעים, אח ואחות, לתשלום יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונם המשותף. לכתב התביעה צורפו: טופס פתיחת חשבון, הסכם ותנאי עסק כלליים, העתק מהסכם הלוואה בריבית ניידת, ודף שאילתת חבויות המראה את יתרת החוב. הנתבעים הגישו בקשות נפרדות למתן רשות להתגונן, ולנתבעת 2 ניתנה רשות להתגונן, לאחר שנחקרה בחקירה נגדית על תצהירה. בתצהיר התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן, טוען המבקש כי מעולם לא נטל שקל אחד מהחשבון, וכי מעולם לא הזמין כרטיס כספומט ו/או כרטיס אשראי מחשבון זה, כי מעולם לא קיבל מהמשיב הודעה ו/או מכתב בקשר עם חשבון הבנק נשוא התביעה ,כי לא ידוע לו למי חולקו הכספים שהיו בחשבון, כי לא נתן ייפוי כוח או זכות חתימה לביצוע פעולה בחשבון לכל גורם שהוא, ולא ברור לו כיצד נמשכו כספים מן החשבון, וכי הבנק פעל ברשלנות רבתי עת אישר לגורם כלשהו למשוך כספים מן החשבון בלי לקבל את הסכמתו של המבקש. המבקש הצהיר כי הכניס כסף אישי לחשבונו, ואף שיעבד נכס השייך לו בגין נטילת הלוואה מהבנק, ולשם כך חתם על שטר משכנתא לטובת הבנק ביום 30.8.98. כאמור, מלבד טופס פתיחת החשבון, הבקשה להלוואה ושטר המשכנתא, לא חתם המבקש לדבריו על שום בקשה אחרת, לרבות לא על בקשה למשיכת כספים כלשהם. בחקירתו הנגדית אישר המבקש כי הוא חתום על הסכם ותנאי עסק כלליים (נספח ב' לכתב התביעה), ועל הסכם הלוואה בריבית ניידת (נספח ג' לכתב התביעה). כמו כן אמר המבקש כי קיבל את דפי החשבון נשוא התביעה מיום פתיחתו ועד ראשית שנת 2007 בסמוך להגשת כתב התביעה. ב"כ המבקש טוען כי המבקש אמנם הודה כי חתם על בקשה להלוואה בסך 140,000 ₪ (נספח ג' לכתב התביעה) אך מעולם לא השתמש בכספי ההלוואה שהופקדו בחשבון, ולא ידוע לו מי משך כספים אלו. ב"כ המשיב טוענת כי תצהירו של המבקש סתמי וכללי, וכי לא נעשה נסיון מצידו להתמודד עם הפעולות שנעשו בחשבונו תוך ציון מועדים, סכומים, ושמות פקידי בנק שטיפלו בחשבון במרוצת שנות ניהולו החל מיום פתיחתו 20.8.98. ב"כ המשיב תוהה כיצד זה איש עסקים ובעל חברות בעברו אינו בודק את חשבונו ואינו פונה במהלך הזמן הזה לבנק להתריע על משיכות שלא כדין של כספים, שבוצעו בחשבון. המבקש אינו מכחיש כי הוא חתום על הבקשה לפתיחת חשבון, ובמועד פתיחתו חתם גם על הסכם ותנאי עסק כלליים (נספח ב') המסדיר את התנאים החלים על כל אשראי לרבות על משיכות יתר והלוואות, ואעפ"י כן לא גילה עניין במתרחש בחשבון. ב"כ המשיב תמהה גם על טענת המבקש כי לא קיבל "שום פתק ושום נייר מן הבנק במשך כל הזמן" עד שראה את כתב ההוצל"פ על 285,000 ₪, (תדפיס הוצל"פ על קבלת אזהרה - נספח ז' לסיכומי ב"כ המשיב), וגם אז לא פנה לבנק לברר את העניין. מסתבר שבנו של המבקש ניהל מו"מ עם ב"כ הבנק לאחר פתיחת ת. הוצל"פ בשנת 2004 (נספח ח' לסיכומי ב"כ המשיב) שבמהלכו ביקש הבן להציע הסדר לתשלום החוב, ומכאן שבנו של המבקש היה מודע לחוב, גם אם לא שיתף את אביו - בעל החשבון - בסוד העניינים. לעניין זה אין לי אלא להסכים עם ב"כ המשיב, שלקוח המנהל חשבון בנק אמור להיות מעורב בחשבונו, לבדוק אותו מידי פעם, ולפנות לבנק במידה והוא מגלה בדף החשבון תנועות יוצאות דופן שלא בוצעו בהרשאתו. עיון בדפי החשבון (נספח ח' לתגובת ב"כ המשיב לבקשת ב"כ המבקש) אכן מעלה כי המבקש ביצע משיכות בסכומים שונים במהלך שנות התנהלות החשבון, ואף חוייב בעמלות משיכה, כאשר מיום פתיחת החשבון, לא הועלתה כל טענה מצד המבקש באשר למשיכות אלה. ב"כ המשיב צירפה לסיכומיה, במענה לדרישת ב"כ המבקש אישורי משיכות כספים בקופה עליהם מתנוססת חתימתו של המבקש. (נספחים ט' - ט"ז לסיכומי ב"כ המשיב), ומבדיקת דפי החשבון עולה כי קיימת התאמה מלאה בין הסכומים שנמשכו ע"י המבקש בקופה לחיובו בחשבון. כמו כן צירפה ב"כ המשיב לסיכומיה אישור הבנק בדבר טופס כרטיס ויזה זהב ודפי חשבון המעידים על ביצוע פעולות בכרטיס ויזה זהב. (נספחים י"ז - י"ח לסיכומי ב"כ המשיב). ב"כ המבקש טוען בתשובתו כי החתימות הנחזות להיות חתיתו של המבקש (נספחים ט' - ט"ז לסיכומי ב"כ המשיב), אינן חתימותיו של המבקש אלא מדובר בחתימות מזוייפות. כאמור, המבקש, לדבריו, לא נטל שקל מן החשבון, מעולם לא הזמין כרטיס אשראי, ומעולם לא חתם על בקשה למשיכת כספים מהחשבון; ממסמכי הבנק עולה כי פעולות בוצעו, כספים נמשכו, ונוצר חוב בחשבון שבגינו התנהל מו"מ עם בנו של המבקש בדבר מכירת הנכס המשועבד לבנק. ייתכן שהמבקש לא נטל חלק בכל הפעולות האלה כדבריו, ואולם מישהו אחר עשה זאת, והשאלה מוטלת לפיתחו של המבקש, הכיצד לא עקב אחר חשבונו, שכן שנות השתיקה מעמידות מניעות להעלות טענות בדיעבד על פעולות שלא כדין בחשבון במשך עשור שנים. האם מישהו מבני משפחתו של המבקש אחראי לכל משיכות הכספים והפעולות שבוצעו בחשבון, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי. ואם נעשו הדברים ללא ידיעתו של המבקש הכיצד לא התריע עליהם, שהרי אין טענה מצידו שלא קיבל את דפי החשבון מיום פתיחתו. ואם בוצעו משיכות מחשבונו בהסכמה שבשתיקה מצידו כבעל החשבון, הרי שבמקרה זה הוא אחראי ליתרת החובה שנוצרה בחשבונו. ואם לא קיבל המבקש דפי חשבון, מדוע לא דרש אותם במשך עשור שנים, שהרי אינו מכחיש כי פתח את החשבון, והוא חתום על מסמכי פתיחת החשבון. הגנתו של המבקש אל מול מסמכי המשיב מעוררת תמיהות גדולות, וסימני שאלה רבים. עיינתי בתשומת לב בטענות הצדדים, ובאתי לכלל מסקנה כי גם אם אין לנעול את שערי ביהמ"ש בפני המבקש, הרי שנוכח הספיקות המתעוררים לנוכח גירסתו המכחישה כליל כל קשר לנעשה בחשבונו מן הראוי להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה הולמת. ניתנת למבקש רשות להתגונן בתנאי שיפקיד בקופת ביהמ"ש תוך 60 יום מהמצאת החלטה זו לידי בא כוחו ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 75,000 ₪. עם ביצוע ההפקדה תינתן למבש רשות להתגונן, והוא יהיה רשאי להגיש כתב הגנה. בהעדר כתב הגנה ישמש התצהיר מטעמו ככתב הגנה. הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה. חשבון בנקבנקחוב