חייב כמוגבל באמצעים - איחוד תיקים

להלן פסק דין בנושא חייב כמוגבל באמצעים - איחוד תיקים:

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1. לפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות, על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ס' ג'ובראן), בו נדחה ערעורה של המערערת על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל (ק' מסבאח). הערעור מעלה שאלות מתחום דיני ההוצאה לפועל, במיוחד לגבי הקשר בין איחוד תיקים לבין הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים.

תמצית עובדתית והכרעות הערכאות דלמטה

2. המשיב, אשר נגדו התנהלו מספר תיקי הוצאה לפועל, הוכרז בשנת 1998 כחייב מוגבל באמצעים. כמו כן, ניתן צו לאיחוד התיקים התלויים ועומדים נגדו. במהלך התקופה שבין חודש דצמבר 1999 לחודש פברואר 2000, רכש המשיב מוצרים שונים מן המערערת. המערערת סיפקה למשיב את המוצרים הנזכרים, אולם הלה לא שילם תמורתם. משכך, הגישה נגדו המערערת תובענה כספית לבית משפט השלום בחיפה. ביום 12.11.00 ניתן פסק דין המחייב את המשיב לשלם למערערת סך של כ- 30,000 ש"ח. למימוש זכייתה פתחה המערערת ביום 21.11.00 תיק הוצאה לפועל נגד המשיב (להלן - התיק) בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. תיק זה צורף באופן אוטומטי לצו האיחוד. לדברי המערערת, רק בעקבות צירוף זה נודע לה כי המשיב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים עוד בשנת 1998. ביום 4.12.00 הגישה המערערת לראש ההוצאה לפועל בקשה אשר הוכתרה כ"בקשה להוצאת תיק ממסגרת איחוד תיקים ולחלופין ביטול הכרזה כמוגבל באמצעים". הבקשה נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, אשר קבע כי צירופם של תיקים חדשים לצו האיחוד הינו אוטומטי, אף במקרה בו יצר המשיב חובות חדשים בנוסף לקיימים.

3. על החלטתו האמורה של ראש ההוצאה לפועל הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 8.5.01 נעתר בית המשפט לבקשת רשות הערעור, דן בבקשה כבערעור ופסק כי יש לדחות את הערעור. בפסק הדין נקבע, כי לאור האמור בסעיף 69ו לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן - החוק או חוק ההוצאה לפועל), ובהתחשב באיזון בין התכליות העומדות בבסיסו של החוק - צדק ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו לפיה אין להוציא את התיק ממסגרת צו האיחוד. עוד פסק בית המשפט המחוזי כי לאור הוראת סעיף 69ו לחוק, משמכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, מחויב הוא אף ליתן צו לאיחוד התיקים התלויים ועומדים נגד החייב. יתרה מכך, כל עוד עומדת בתוקפה ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לבטל את צו איחוד התיקים. זאת, מאחר שסעיף 69ו לחוק איננו מחיל על חייב אשר הוכרז כמוגבל באמצעים את הוראות החוק העוסקות בביטול צו איחוד תיקים. סעיף 74טו לחוק, המסמיך את ראש ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד תיקים או לשנות תנאים הכלולים בו, איננו חל אם כן על חייב אשר הוכרז כמוגבל באמצעים. יוער, כי המשיב לא התייצב לדיון בפנינו ואף לא בפני בית המשפט המחוזי.

השאלות הטעונות בירור

4. הערעור שלפנינו נסוב על סוגית היחס שבין הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים לבין מתן צו לאיחוד התיקים התלויים ועומדים נגד החייב (להלן - צו איחוד). עלינו להכריע האם מוסמך ראש הוצאה לפועל, אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה. שאלה זו קשורה קשר הדוק לשאלה נוספת, והיא האם מוסמך ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, מבלי ליתן צו לאיחוד התיקים המתנהלים נגד אותו חייב? בשאלות אלו נדון להלן. על מנת לברר את השאלות, לא יהא מנוס מפירוט רב של הוראות שונות המופיעות בחוק.

חוק ההוצאה לפועל ותכליותיו

5. דבר החקיקה העיקרי המסדיר את עקרונות דיני ההוצאה לפועל הינו חוק ההוצאה לפועל. הוראות נוספות בעניין זה מצויות בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן - התקנות), אשר הותקנו מכוחו של החוק. בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות המיוחדות לו. התכלית האחת הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374 - 375). בהקשר זה ציין הנשיא א' ברק, כי:

"מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה, אלא גם את טובת הציבור. אכן, הוצאה לפועל מהירה ויעילה של פסקי-דין היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. הוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון החוק. חוסר יעילות בהוצאה לפועל מביא לזלזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי 'הוצאה לפועל' פרטיים אשר פגיעתם בשלטון החוק רעה" (רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה(3) 360, עמ' 374, להלן - פרשת גמזו).


אכן, כולל החוק שורה ארוכה של הוראות, המפרטות את ההליכים השונים שניתן לנקוט נגד חייבים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל ואת סמכויות ראשי ההוצאה לפועל בקשר עם הליכים אלו. תכליתו השנייה של החוק, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. זאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל, וכך ייפול הוא כנטל על החברה. כך למשל, מונה סעיף 22 לחוק רשימה של מיטלטלין החיוניים לחייב, אשר אינם ניתנים לעיקול (ע"א 711/84 הנ"ל, עמ' 375; ע"א 2886/92 כתבי נ' אלגוב (לא פורסם)). בין שתי התכליות האמורות קיים מתח מתמיד, והן מתנגשות זו עם זו לא אחת. לפיכך, יש צורך לאזן ביניהן (ביטוי לקושי באיזון בין התכליות המתנגשות ניתן למצוא בחילוקי הדעות בין הרוב למיעוט בע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ (טרם פורסם); כן ראו ד' בר אופיר "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל" המשפט ג (תשנ"ו) 71). במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו (פרשת גמזו, עמ' 376; וכן ראו ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, פ"ד נז(1) 289, עמ' 302 בין האותיות ד-ה).

יצוין, כי בפרשת גמזו נאמר שלצד תכליותיו הנזכרות של החוק, קיימות אף שתי תכליות כלליות התומכות בהן. התכלית הכללית האחת, העומדת לצד התכלית המיוחדת הראשונה, עניינה הגנה על קניינם של הזוכים, שהרי זכותו של זוכה על פי פסק דין הינה חלק מקניינו; ואילו השנייה, המקבילה לתכלית המיוחדת השנייה, הינה הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (פס"ד גמזו, עמ' 374 - 376; עוד ראו, מ' אלון כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל (הוצאת מאגנס, תש"ס) (להלן - ספר אלון) וכן בג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715 (להלן - בג"ץ פר"ח)).

איחוד תיקים

6. ההוראות בנוגע לאיחוד תיקים מצויות כיום בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל. הוראות אלו הוספו לחוק בשנת 1991 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 12), התשנ"א-1991, ס"ח 1362, עמ' 184, להלן - תיקון 12), ואילו קודם לכן הוסדר התחום במסגרת התקנות. המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במקביל במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. כך למשל, ייתכן שהוצאו מספר פקודות מאסר נגד חייב, בשל חובות שונים. איחוד תיקיו של החייב מאפשר לו לפרוע את חובותיו לכלל הנושים בדרך של גבייה קולקטיבית, בתשלומים אשר ייקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית (ד' בר אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה חמישית, 2002), עמ' 130 (להלן - ספר בר אופיר); כן ראו את דברי ההסבר לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 11), התשנ"א-1991, ה"ח 2056, עמ' 224). משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסוים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל (להשוואה בין שני המסלולים ראו ר' חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כ"ג (תש"ס) 641, עמ' 655). כמובן, שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל. ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: תיקי מזונות; תיקים בעניינים שאינם כספיים; ותיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית (ראו הגדרת המונח "תיק" בסעיף 74א לחוק).

7. צו לאיחוד תיקים התלויים ועומדים נגד חייב איננו ניתן באופן אוטומטי. חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסוימות (ספר בר אופיר, עמ' 134). כך, מורה סעיף 74ז(א) לחוק כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא בנוגע לנכסיו במשך חמש השנים אשר קדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה. סעיף 74ו לחוק קובע כי על מנת שתידון בקשתו של חייב לאיחוד תיקים, עליו לצרף תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה ולשלם, עם הגשת הבקשה, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - יתרת החוב). עוד נדרש הוא להמשיך ולשלם סכום דומה מדי חודש, עד להחלטה בבקשת האיחוד. ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפטור את החייב ממילויה של דרישה אחרונה זו, מטעמים שיירשמו. במאמר מוסגר יצוין, כי במסגרת תיקון 12 (אשר הוסיף לחוק את ההוראות ביחס לאיחוד תיקים) עמדו שיעורי התשלומים שעל החייב לשלם בעת הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, על 5% מיתרת החוב. משהתברר כי חייבים רבים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלו, הופחתו השיעורים הנזכרים בשנת 1994 ל- 3% מיתרת החוב (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), התשנ"ד-1994, ס"ח 1479, עמ' 284, להלן - תיקון 15. עוד נרחיב בהמשך ביחס לתיקון זה; כן ראו את דברי ההסבר לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14)(צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד-1994, ה"ח 2251, עמ' 224). על פי סעיף 74ד לחוק, משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים נדרש ראש ההוצאה לפועל ליתן, דרך כלל, צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ. ראש ההוצאה לפועל אף מוסמך לצוות על עיקול נכסיו של חייב, אשר הגיש בקשה לאיחוד תיקים (סעיף 74ה לחוק).

8. סעיף 74ט לחוק קובע מסגרות לגבי תקופת פירעון וסכום חובות כתנאי למתן צו איחוד. לפי האמור בסעיף, לא יינתן צו איחוד אלא אם נוכח ראש ההוצאה לפועל, לאחר קיום חקירת יכולת לחייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרק זמן מירבי, כדלקמן (כאמור בסעיף 69ג(א)):

(א) אם סכום החובות אינו עולה על 20,000 ש"ח - שנתיים.
(ב) אם סכום החובות עולה על 20,000 ש"ח ואינו עולה על 100,000 ש"ח -
שלוש שנים.
(ג) אם סכום החובות עולה על 100,000 ש"ח - ארבע שנים.
(פרקי זמן אלו, בהקשר לסכום הרלוונטי, יכונו להלן - פרקי הזמן המירביים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן את הסכומים הנזכרים על פי השינויים במדד המחירים לצרכן - סעיף 88(ג) לחוק).

סעיף 74ט(א) מוסיף ומורה, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על איחוד תיקים אף אם התברר, כי החייב לא יוכל לפרוע את החובות על פי פרקי הזמן המירביים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם כל הזוכים הסכימו לכך. ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את צו איחוד התיקים במתן ערובה, ולהורות במסגרת הצו על נקיטת הליכי הוצאה לפועל ועל התנאים לפירעון חובותיו של החייב (סעיף 74יא(א) לחוק). בנוסף, בתקנה 33(ב) לתקנות נאסר על חייב לשלם כספים לזוכים אשר תיקיהם אוחדו, אלא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל שבה מתבצע תיק האיחוד, או באמצעות מי שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל כממונה על תיק האיחוד, או על פי הוראת ראש ההוצאה לפועל (וראו בעניין זה אף את סעיף 76 לחוק). עוד נזכיר, כי על פי תקנה 29ב(א) לתקנות יש לנהל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל פנקס איחודי תיקים, אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור.

חייב מוגבל באמצעים

9. ההסדר בדבר חייב מוגבל באמצעים נוסף לחוק בשנת 1994, במסגרת תיקון 15. תיקון זה כלל שינויים מקיפים ביחס להליכי המאסר. המאפיין המרכזי של שינויים אלה הוא צמצום השימוש בהליכי המאסר בשל אי תשלום חוב, והפיכתם לסנקציה על ביזיון ההוצאה לפועל. זאת, בין היתר, בהשראת בג"ץ פר"ח אשר עסק אף הוא בסוגיה זו (ראו ד' בר אופיר "בג"ץ פר"ח ומה שאחריו" בתוך ספר אלון, עמ' 326). המסלול של חייב מוגבל באמצעים נועד לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המירביים. המקרה האופייני הוא כאשר יש לחייב מספר נושים, ואין הוא זכאי לאיחוד תיקים לאור כושר הפירעון הנמוך שלו. כמובן, שאיחוד תיקים אינו רלוונטי לגבי חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל אחד בלבד. עם זאת, חייב כזה יכול להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. כפי שיובהר להלן, אחת ממטרותיו של ההסדר ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים הינה להטיל מגבלות שונות על חייבים, על מנת שיסלקו את חובותיהם בלא הסתבכויות כספיות נוספות (בר"ע (י-ם) 3110/97 גלוברמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)).

10. ההוראות לגבי חייב מוגבל באמצעים מצויות, רובן ככולן, בפרק ז'1 לחוק. סעיף 69ג לחוק קובע, כי כאשר מגיש חייב בקשה למתן צו לתשלום החוב בשיעורים (להלן - צו תשלומים), ובמסגרתה מבקש הוא לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על פרקי הזמן המירביים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. אף במסגרת הליך בירור או הליך המתקיים בעקבות מתן צו הבאה, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (סעיף 69יג(ב) לחוק); וכך גם בעקבות חקירת יכולת הנערכת במסגרת בקשת החייב לאיחוד תיקים (סעיף 74ט(ב) לחוק). יצוין, כי סמכות הכרזה כאמור קיימת גם כאשר נותן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים בעקבות חקירת יכולת המתקיימת לבקשת הנושה, מבלי שהוגשה בקשה לכך על ידי החייב (רע"א 4737/98 בן-עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם)). בהתאם לסעיף 69ה לחוק, עם ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים נדרש ראש ההוצאה לפועל להורות על רישום פרטי החייב במרשם מיוחד של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם). מרשם זה פתוח לעיון הציבור בכל לשכות ההוצאה לפועל.

סעיף 69ד לחוק קובע, כי משמוכרז חייב כמוגבל באמצעים בעקבות בקשתו לצו תשלומים, ייתן ראש ההוצאה לפועל צו כאמור לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (להלן - צו ביניים). במסגרת צו הביניים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להטיל על החייב מגבלות שונות, על מנת להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. כך, יש באפשרותו לעכב את יציאתו של החייב מן הארץ; להכריז עליו כלקוח מוגבל מיוחד (ראו סעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981); ולהגבילו מעשיית שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (הכוונה היא, בין היתר, לכרטיסי אשראי ולכרטיסים המשמשים למשיכת מזומנים). מלבד המגבלות אשר רשאי ראש ההוצאה לפועל להטיל על חייב מוגבל באמצעים כאמור, אוסר החוק על חייב כזה לייסד תאגיד ולהיות בעל עניין בתאגיד, אלא אם אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש. הוראה זו הוספה בשנת 1996, במסגרת תיקון לפקודת פשיטת הרגל (חוק לתיקון פקודת הרגל (מס' 3), התשנ"ו-1996, ס"ח 1560, עמ' 60, להלן - תיקון 3). יצוין, כי בתיקון 3 אף הוסף סעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. סעיף זה מטיל הגבלות שונות על פושט רגל, הדומות במהותן לאלו שחלות על חייב מוגבל באמצעים. בשולי הדברים יוער, כי הפרת המגבלות או האיסורים המוטלים על חייב מוגבל באמצעים עלולה, במקרים מסוימים, לגרור אחריות בפלילים (ראו סעיף 81ג(ב) ו-(ג) לחוק).

11. סעיף 69ז לחוק ממשיך ומורה, כי לאחר מתן צו הביניים על ראש ההוצאה לפועל לקיים בדיקה ביחס ליכולתו הכלכלית של החייב, וליתן צו תשלומים סופי בהתאם. אם מעלה הבדיקה כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את החוב תוך פרקי הזמן המירביים, יקבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אכן מוגבל באמצעים. מאידך, אם מעלה הבדיקה כי החייב יכול לפרוע את חובו תוך פרקי הזמן המירביים, יקבע ראש ההוצאה לפועל כי הוא אינו מוגבל באמצעים. במקרה זה יתבטלו המגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הביניים, אולם ראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע כי יעמדו הן בתוקפן, אם נוכח כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב (סעיף 69ט לחוק). החוק מעניק לראש ההוצאה לפועל סמכות רחבה בעניין ביטול הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. סעיף 69י קובע, כי בכל עת רשאי ראש ההוצאה לפועל, בין מיוזמתו ובין על פי בקשה, לבטל הכרזה כאמור. בין היתר, רשאי הוא לעשות כן במקרה שהחייב פרע את חובו, או בעקבות הסכם בין הזוכה לבין החייב לעניין פירעון החוב.

היחס בין הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים לבין מתן צו לאיחוד תיקים

12. כזכור, אחת הדרישות למתן צו לאיחוד תיקיו של חייב הינה כי יש באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים. לעומת זאת, תנאי להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים הוא, כי אין ביכולתו להחזיר את החוב תוך פרקי זמן אלו. נוצרת, אם כן, הבחנה בין חייבים בעלי כושר פירעון תוך פרקי הזמן המירביים, לבין חייבים הנעדרים כושר החזר כאמור. בפני חייבים מן הסוג הראשון נפתח המסלול של איחוד תיקים, אם עומדים הם ביתר התנאים הקבועים בחוק. ממילא, לא יוכרזו חייבים אלו כמוגבלים באמצעים. שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מן הסוג השני. אלה עשויים להיות מוכרזים כמוגבלים באמצעים, בין אם הגישו בקשה לצו תשלומים ובין אם לאו (ראו פסקה 10 לעיל). כאשר נגד חייב מוגבל באמצעים מתנהל תיק הוצאה לפועל אחד בלבד, הרי שאין כל רלוונטיות למסלול איחוד התיקים. אולם מהו הדין ביחס לחייב מוגבל באמצעים, אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים - האם ניתן לאחד את תיקיו? התשובה לשאלה זו טמונה בסעיף 69ו(א), אשר זו לשונו:

"הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד".

לאור האמור בסעיף, נפנה עתה לסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק. עיקר עניינן של הוראות אלו הוא בדרישות כספיות, בהן נדרש לעמוד חייב המבקש איחוד תיקים. סעיף 74ט הוא אשר קובע שתנאי למתן צו איחוד הוא, כי ראש ההוצאה לפועל נוכח שהחייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים (עניין זה פורט בפסקה 8 לעיל). מובן, כי חייב מוגבל באמצעים איננו יכול לקיים דרישה זו, שהרי אילו נתקיימה הדרישה לא היה מוכרז כמוגבל באמצעים. סעיף 74ו קובע כי צירוף תצהיר לבקשת איחוד תיקים הינו תנאי מקדמי לדיון בבקשה; וכך גם תשלום 3% מיתרת החוב בעת הגשת הבקשה ומדי חודש עד להחלטה בה (דרישה זו הוזכרה בפסקה 7 לעיל). אף התנאי בדבר תשלום שיעור מסוים של יתרת החוב איננו מעשי ביחס לחייב מוגבל באמצעים, אשר יכולתו הכלכלית מוגבלת ממילא.

13. מהוראת סעיף 69ו(א) לחוק עולה כי ככלל, משמוכרז חייב אשר מתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל כמוגבל באמצעים, יינתן אף צו לאיחוד תיקיו. זאת, למרות שאין הוא עומד בדרישות הכספיות הרגילות למתן צו כאמור. בגישה זו יש היגיון רב. המנגנון של איחוד תיקים טומן בחובו יתרונות עבור החייבים. מתוך מטרה להבטיח כי לא יהיה בהטבות אלו כדי לפגוע בתמריץ החייבים לפרוע את חובותיהם, ועל מנת להיטיב רק עם חייבים אשר עושים מאמץ לפרוע את חובותיהם במהירות - נדרשים חייבים המבקשים צו איחוד למלא מספר תנאים כספיים. תנאים אלו מצויים בסעיפים 74ו ו-74ט (הם פורטו בפסקה 12 לעיל). שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, עליהם מוטלות ממילא מגבלות רבות יחסית. מגבלות אלו אמורות להבטיח, כי יהיה לחייבים אלו תמריץ לפעול לפירעון החוב תוך תקופה קצרה ככל הניתן, על מנת שההכרזה עליהם כמוגבלים באמצעים תבוטל. לפיכך, אין טעם למנוע מהם להיכלל במסלול של איחוד תיקים, אך בשל העובדה שלאור מצבם הכלכלי אין הם יכולים למלא את הדרישות הכספיות האמורות.

14. נוכחנו, כי אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים, כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט, שהינן כספיות בעיקרן. השאלה אותה נבחן עתה היא, האם יתר ההוראות והדרישות הנוגעות לאיחוד תיקים חלות ביחס לחייב מוגבל באמצעים, או שאין הדבר כך. כוונתנו בעיקר לדרישות התנהגותיות שונות, אותן נדרש למלא חייב המבקש כי תיקיו יאוחדו. על דרישות אלו ניתן ללמוד מסעיף 74י לחוק, אשר דן בדחיית בקשה לאיחוד תיקים. על פי הוראת הסעיף, רשאי ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשה כאמור. הסעיף מונה מספר חלופות המהוות עילות לדחייה, אולם אין מדובר ברשימה ממצה. נביא להלן את החלופה השלישית, אשר נטען כי הינה רלוונטית למקרה שלפנינו:

"ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
...
(3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;"

דרישות התנהגותיות שונות מוטלות על החייב אף לאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נענית. כך, מונה סעיף 74טו לחוק רשימת חלופות, אשר בהתקיימן רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל את צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו. אף רשימה זו הינה פתוחה ואיננה ממצה. בין העילות המנויות בסעיף, נזכיר את אלו: לראש ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע צו האיחוד; החייב לא מילא תנאי מתנאי צו האיחוד; החייב סרב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד; או שלראש ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחויבים, אחד הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י לחוק.

בשונה מן המצב ביחס לדרישות הכספיות, אין כל בסיס להבחנה בין חייבים מוגבלים באמצעים לבין חייבים אחרים, ככל שנוגע הדבר לדרישות ההתנהגותיות. כפי שהוסבר לעיל, יש הגיון בגישה המאפשרת לחייבים מוגבלים באמצעים להנות מן ההקלות הנובעות מצו האיחוד, על אף שלאור מצבם הכלכלי אין הם עומדים בדרישות הכספיות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט. אולם, אין כל טעם להעניק לחייבים אלה את היתרונות הגלומים בצו האיחוד, מקום בו נוהגים הם באופן בלתי ראוי. אם נאמר כי ראש ההוצאה לפועל מחויב ליתן צו איחוד לחייבים מוגבלים באמצעים בלא קשר לדרך התנהגותם, הרי נִמָצֵא מעניקים להם יתרון בלתי מוצדק. צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה מותנית ב"מחיר" התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצידו, ואין סיבה שלא לדרוש זאת אף מחייבים מוגבלים באמצעים. כך ביחס לדרישות ההתנהגותיות החלות על חייב המבקש צו איחוד, וכך אף בקשר לדרישות החלות על חייב שניתן זה מכבר צו לאיחוד תיקיו (ראו בעניין זה בר"ע (ב"ש) 517/01 איטונג בע"מ נ' מאיר כהן (לא פורסם)).

15. העמדה, לפיה נדרשים חייבים מוגבלים באמצעים למלא אחר הדרישות ההתנהגותיות הנזכרות כתנאי לאיחוד תיקיהם, עולה בקנה אחד עם תכליותיו המיוחדות של חוק ההוצאה לפועל, כפי שפורטו לעיל (סעיף 5). אם יינתן צו האיחוד לחייבים מוגבלים באמצעים באופן אוטומטי, בלא קשר לדרך התנהגותם, עלול הדבר לתמרץ אותם לחבל בגבייה היעילה של חובותיהם או לנהוג באופן בלתי ראוי. זאת, ביודעם כי אין ראש ההוצאה לפועל יכול ליטול מהם את יתרונותיו של צו האיחוד. תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית המיוחדת האחת של החוק, היא יצירת מנגנון המאפשר גבייה יעילה ומהירה של חובות. אף אין בעמדה זו כדי לקדם את תכליתו המיוחדת השנייה של החוק - הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. הגנה כאמור דרושה עבור חייבים חסרי אמצעים, אשר פועלים בתום לב על מנת להחזיר את חובם. אין היא מיועדת עבור חייבים אשר נוהגים באופן בלתי תקין.

16. מצינו, כי פרשנות ראויה מובילה למסקנה שיש בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן, אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים. פרשנות זו אף מתיישבת עם נוסחו של סעיף 69ו(א) (שצוטט בפסקה 12 לעיל). על פי הוראת סעיף זה, "יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד תיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט" (ההדגשה שלי - א.ג). כלומר, מנוסח הסעיף למדים אנו כי צו האיחוד יינתן בהתאם להוראותיו של פרק ז'3 לחוק, העוסק במנגנון איחוד התיקים. משמע יש להחיל, בשינויים המחוייבים, את כל הדרישות והתנאים המופיעים בפרק זה אף על מתן צו איחוד לחייב מוגבל באמצעים. החריגים היחידים לאמור הם הדרישות המופיעות בסעיפים 74ו ו-74ט. הסעיף פוטר חייבים מוגבלים באמצעים מדרישות אלו באופן מפורש. למעשה, פטור זה הוא הוא שמלמד על כך שחייבים מוגבלים באמצעים נדרשים לעמוד ביתר הדרישות שבפרק ז'3 לחוק, בבחינת מכלל הלאו אתה שומע הן. אילו הייתה כוונה לפטור חייבים אלו מכלל הדרישות שבפרק ז'3, לא היה כל הגיון או צורך להזכיר דווקא את הפטור מן הדרישות שבשני הסעיפים הנזכרים.

יש לציין, כי לא כל הדרישות העוסקות באיחוד תיקים והמצויות מחוץ לסעיפים 74ו ו-74ט, הינן בעלות נפקות לגבי חייבים מוגבלים באמצעים. כך למשל, קובעת החלופה הרביעית בסעיף 74טו, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, אם נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים. כפי שהובהר לעיל, קובע סעיף 69ו(א) כי יינתן צו לאיחוד תיקיהם של חייבים מוגבלים באמצעים, על אף שאין הם מסוגלים להחזיר את מלוא חובותיהם תוך פרקי זמן אלו. לפיכך מובן, כי החלופה הנזכרת אינה חלה ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, וראש ההוצאה לפועל איננו מוסמך לבטל את צו האיחוד ביחס לתיקיהם מטעם זה בלבד. החלופה החמישית בסעיף 74טו לחוק מתייחסת אף היא ליכולת החזר החובות תוך פרקי הזמן המירביים. לפיכך, גם היא לא תוביל לביטול איחוד התיקים מקום שמדובר בחייב מוגבל באמצעים.

17. עד כה עסקנו בסוגיית סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן. נתייחס עתה לשאלת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ביחס לתיק נוסף, הנפתח נגד חייב מוגבל באמצעים לאחר מתן צו האיחוד. לעניין זה נפנה תחילה לסעיף 74יב(ב) לחוק, המצוי בפרק ז'3 לחוק והדן בשאלת צירופו של תיק נוסף לצו האיחוד. נוסחו של סעיף זה הוא כדלקמן:

"נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו ראש ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם ראש ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט (המדובר בפרקי הזמן המירביים - א.ג.)".


מן הסעיף עולה, כי הכלל הוא שכאשר נפתח תיק נוסף לאחר מתן צו האיחוד, על ראש ההוצאה לפועל לצרפו לצו. כלל זה משקף תפיסה, לפיה יכלול איחוד התיקים את כל התיקים הכשירים לאיחוד (ראו פסקה 6 לעיל), אשר נפתחו נגד החייב בלשכות ההוצאה לפועל (ספר בר אופיר, עמ' 141 - 142). בעת הצירוף רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים זכות טיעון, לשנות את ההוראות הכלולות בצו ולהתאימן לנסיבות החדשות שנוצרו. עם זאת קובע הסעיף סייג, לפיו אם בעקבות התיק הנוסף שוב לא יוכל החייב לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים - לא יצורף התיק הנוסף לצו האיחוד. במקרה כזה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו האיחוד, בהתאם לאמור בחלופה החמישית בסעיף 74טו לחוק. מובן, כי הסייג הנזכר איננו חל ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר מלכתחילה הוכרזו ככאלה בשל כך שאינם יכולים לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המירביים.

18. סעיף 74יב(ב) לחוק מונה, כאמור, חריג אחד בלבד אשר בהתקיימו יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי שלא לצרף את התיק הנוסף לצו האיחוד. אבקש להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם ישנם מצבים נוספים בהם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהוג כאמור. די לומר, כי אף אם קיימים מקרים כאמור, יהיו הם נדירים יחסית. האפשרות של ביטול איחוד התיקים תוך שנשארת על כנה הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים, לא עלתה על הפרק בערכאות הקודמות. דומה, שאף המערערת יצאה מן ההנחה שאין להפריד בין הדבקים - הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקים. על כן, האפשרות הנוספת של ניהול תיק בהוצאה לפועל מחוץ למסגרת זו, קרי אי-צירופו לצו איחוד הקיים לגבי חייב מוגבל באמצעים, תיבדק אם וכאשר יוחלט שאין מקום לביטול איחוד התיקים. המערערת טוענת, כי המקרה שלפנינו נופל בגדר החלופה השלישית בסעיף 74י (המצוטטת בפסקה 14 לעיל). אם אכן צודקת היא בגישתה זו - ואינני מביע כל עמדה בעניין - נהג המשיב בניגוד לנדרש מחייב המצוי במסלול של איחוד תיקים, וקיימת עילה לביטולו של צו האיחוד מכוח סעיף 74טו(6). סעיף זה מאמץ, לעניין ביטול צו איחוד, את הטעמים בגינם רשאי ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשה לאיחוד תיקים, כאמור בסעיף 74י.

כזכור, קובעת הסיפא של סעיף 69ו(א) כך: "נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד". מלשונה של סיפא זו עולה לכאורה, כי לראש ההוצאה לפועל אין כל שיקול דעת, ועליו לצרף את התיק הנוסף לצו האיחוד. אולם, ככל שיש להכיר במקרים נוספים בהם רשאי ראש ההוצאה לפועל להימנע מצירוף התיק הנוסף לצו האיחוד ביחס לחייבים רגילים, כאמור לעיל, הרי שעשויים חריגים אלו לחול אף ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים. אף בשאלה זו אין מקום כי נכריע עתה.

סוף דבר

19. המסקנה אשר עולה מדיוננו היא זו: חייב אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, ויש ביכולתו לפרוע את חובותיו בכל התיקים הללו תוך פרקי הזמן המירביים, יהא זכאי לאיחוד תיקים. זאת, בתנאי שעומד הוא ביתר הדרישות המנויות בחוק. מנגד, כאשר נפתחו נגד חייב מספר תיקים, ואין הוא מסוגל להחזיר את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים, צפוי הוא להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. משהוכרז החייב כאמור יינתן, דרך כלל, אף צו לאיחוד תיקיו. תיקיו של חייב מוגבל באמצעים יאוחדו גם אם אינו ממלא את הדרישות המצויות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק, העוסקות בעניינים כספיים. עם זאת, עדיין נדרש חייב מוגבל באמצעים לקיים את הדרישות ההתנהגותיות המופיעות בפרק ז'3 של חוק ההוצאה לפועל. לפיכך, בהתקיים אחת העילות לדחייתה של בקשת איחוד תיקים - עילה הרלוונטית לחייב מוגבל באמצעים - יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי שלא ליתן לחייב צו איחוד. כן מוסמך ראש ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד אשר ניתן לחייב מוגבל באמצעים או לשנות את תנאיו, אם מתקיימת אחת מן החלופות המנויות בסעיף 74טו והנוגעות לחייב כאמור. במקרה כזה, אף שאיחוד התיקים בוטל, נותר החייב בגדר מוגבל באמצעים.

20. הבחינה שערכנו נסובה, כאמור, על שאלת סמכותו העקרונית של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו איחוד תיקים ביחס לחייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו איחוד לאחר שניתן לגבי חייב כאמור. משהכרענו, בניגוד לפסיקתו של בית משפט קמא, כי לראש ההוצאה לפועל נתונה סמכות כזו במקרים מסוימים - ראוי שהעניין יוחזר אל ראש ההוצאה לפועל על מנת שיכריע אם אכן קיימת עילה לביטולו של צו האיחוד במקרה דנא. אי לכך, מציע אני לקבל את הערעור במובן זה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן החלטתו של ראש ההוצאה לפועל יבוטלו. התיק יוחזר לראש ההוצאה לפועל כאמור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

השופטת ד' דורנר:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט (בדימוס) י' אנגלרד:

אני מסכים.

ש ו פ ט (בדימוס)

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין איחוד תיקים

  2. שחרור כספים באיחוד תיקים

  3. פשיטת רגל לאחר איחוד תיקים

  4. בקשה לשחרור כספים בתיק איחוד

  5. פיזור תיק איחוד עקב צבירת פיגורים

  6. חייב כמוגבל באמצעים - איחוד תיקים

  7. הפקדת עירבון כתנאי לפתיחת תיק איחוד

  8. העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת

  9. פתיחת תיק איחוד מחדש לפנים משורת הדין (הוצאה לפועל)

  10. נדחתה בקשה חוזרת להפחתת צו חיוב בתשלומים במסגרת תיק איחוד

  11. דחיית בקשה להורות על ביטול התשלום הראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד

  12. בקשת רשות ערעור על החלטה במסגרתה נדחתה בקשתו הנוספת של המבקש לאיחוד תיקיו

  13. ערעור על החלטה בה הותנתה הכרזה כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים בתשלום עירבון חד פעמי

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון