חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

להלן החלטה בנושא חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן: החלטה 1. התובע (להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 647,499 ₪ שהצטבר בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"). הנתבע 2 (להלן: "שמעון") הוא הבעלים והמנהל של החברה וערב לחובותיה. הנתבעת 3 (להלן: "חנה") היא רעייתו של שמעון, וחתמה על ערבות מוגבלת לסכום של 500,000 ש"ח לאשראי שניתן לחברה. 2. תוך כדי שמיעת בקשתם של הנתבעים למתן רשות להתגונן הושגה הסכמה לפיה תינתן רשות להגן לגבי טענות מסויימות שצויינו בפרוטוקול, והחלטתי זו מתייחסת לנקודות שבגינן לא הושגה הסכמה כאמור. 3. נקדים ונאמר כי בכתב התביעה טען הבנק שחנה היא ערב יחיד (ראה ס' 7 ו-8 לכתב התביעה), כך שסוגייה זו אינה שנוייה עוד במחלוקת. 4. שמעון טען כי סיכם עם הבנק על מסגרת ניכיונות בסך של 750,000 ₪. חרף הסיכום האמור, הבנק סירב לנכות שיקים של אחת מלקוחות החברה, בסך של כ- 100,000 ₪, דבר שהיה הכרחי כדי להחזיר את החשבון לתחומי המסגרת המוסכמת. טענה עובדתית זו לא נסתרה בשלב זה, ועל כן יש ליתן בגינה רשות להתגונן. אכן, ב"כ הבנק טוען, ובצדק, כי אם יתברר בסופו של יום כי מסגרת האשראי האמיתית עמדה על 500,000 ₪ בלבד, אזיי בדין סירב הבנק לנכות את השיקים ככל שהדבר היה מביא לחריגה באשראי אל מעבר לסכום המוסכם. דא עקא, אין מנוס ממתן רשות להגן בנקודה זו, עד אשר תתחוור הסוגייה, בגינה ניתנה כבר רשות להגן תוך כדי הדיון, מה היתה מסגרת האשראי שהוסכמה בין הצדדים, והאם אכן הוגדלה כדי 750,000 ₪ כטענתו של שמעון. 5. באשר לחנה, היא טוענת כי הבנק הפר כלפיה את חובות הגילוי המוטלות כלפי ערב יחיד, לא עדכן אותה בדבר דרך התנהלותו של החשבון ולא גילה לה על הגדלת מסגרת האשראי מ- 500,000 ₪ ל- 750,000 ₪. 6. הטענה לפיה הבנק לא עדכן את חנה בענייני ניהול החשבון לאחר חתימת הערבות, לרבות נטילת אשראים נוספים לאחר חתימת הערבות (ס' 23-26 לתצהירה של חנה), אינה יכולה להתקבל, הואיל וערבותה של חנה היתה מוגבלת מלכתחילה לסכום של 500,000 ₪, כך שהיא ידעה היטב ומראש מהו תחום חשיפתה המירבי, והסכימה לו. 7. עם זאת, יש ליתן לחנה רשות להגן בטענה לפיה החשבון היה מצוי ביתרת חובה של 200,000 ש"ח כבר בעת שהערבות נחתמה, והדבר לא גולה לחנה. אמנם, טענתה כאילו היתה מסרבת לחתום על הערבות אם היתה יודעת העובדות לאשורן נשמעת בלתי משכנעת על פניה, בשים לכך לכך שחנה נשואה לשמעון, היחסים ביניהם תקינים והיא חתמה על הערבות לבקשתו, אך בשלב זה של רשות להגן בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות. כמו כן, יש ליתן רשות להגן בטענה לפיה לא קויימו כלפיה חובות הגילוי ביחס לערב יחיד. חיזוק לטענה זו של חנה מצוי בעובדה שב"כ הבנק טען בפתח הדיון כי מבחינתו של הבנק חנה אינה ערב יחיד ולכן לא נמסר לה טופס גילוי לערב יחיד. ואכן, בטופס הערבות לא נרשם כי חנה היא ערב יחיד. כאמור, עמדה זו של הבנק אינה מתיישבת עם האמור בכתב התביעה בענין מעמדה של חנה. יצויין כי לפי ס' 23(א)(5) לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות"), אם הנושה אינו מגלה לערב כי הוא ערב יחיד, אזיי פטור הערב מערבותו, זולת אם הוכיח הנושה כי הערב ידע על כך ממילא (ס' 23(ב) לחוק הערבות). מאידך, יוכל הבנק לטעון כי חובת הגילוי קויימה לפחות ברובה, משום שטופס הערבות עליו חתמה חנה כולל את הנתונים שהבנק היה צריך לגלות לה, ואם חנה לא טרחה לקרוא בטרם חתימה, אין לה אלא להלין על עצמה. בענין זה אין צורך לקבוע מסמרות בשלב זה של הדיון. 8. בנוסף ניתנת לחנה רשות להגן באותן טענות לגביהן ניתנה לחברה ולשמעון רשות להגן, בהיותה ערבה לחיוב של החברה. 9. אשר על כן ניתנת רשות להגן בטענות שצויינו לעיל. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 19.2.2007 בשעה 11:30. בקשת רשות להתגונןחוב בחשבוןחשבון בנקבנקחוב