בא כוח המבקש טוען כי לא ניתנה למרשו הזדמנות להישמע ולטעון בטרם התקבלה ההחלטה על מינוי כונס הנכסים. הוא משתית את הטענה על תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 [להלן - התקנות] הקובעת כדלקמן: להלן החלטה בנושא תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל - זכות טיעון לפני מינוי כונס נכסים: החלטה זוהי בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל בעפולה בקשר לכינוס נכסים של דירה שבבעלות המבקש [להלן - הדירה]. בערעור, במידה ותינתן רשות להגישו, יתבקש בית המשפט: א. להצהיר על בטלות ההחלטות נשוא הערעור; ב. לחילופין להורות על השעיית תוקפן של ההחלטות ועל דיון בפני ראש ההוצאה לפועל במעמד המבקש, תוך מתן הזדמנות להשמיע את דבריו. ג. להורות על ביטול מינויו של עו"ד גורן או עו"ד אחר של המשיבה ככונס נכסים, לאור אופן התנהלותו והפגמים הקשים בפעולתו עד כה. המבקש, הוריו ושתי אחיותיו, התקשרו בחוזה עם המשיבה על מנת שתבנה בניין בן שמונה דירות על מגרש בבעלות המשפחה. מאוחר יותר פרצו בין המשפחה למשיבה סכסוכים הנמשכים עד היום. בשנת 2000 נפתח תיק הוצאה לפועל בעקבות פסק בורר אשר חייב את המבקש ובני משפחתו לשלם למשיבה סכום העולה על 400,000 ₪. בסוף שנת 2004 נערכה למבקש חקירת יכולת בה הוצגו ההכנסות מהדירה נשוא הבקשה כמרכיב מרכזי בכלכלת משפחת המבקש. בעקבות חקירת היכולת נקבע צו תשלומים המחייב את המבקש לשלם על חשבון החוב סך של 1,500 ₪ לחודש החל מ- 1/05, סכום המבטא את יכולתו הכלכלית של המבקש בהתחשב בכלל הכנסותיו, לרבות דמי השכירות מהדירה נשוא הבקשה. במקביל הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים בקשר לדירה. הבקשה אושרה ביום 6/12/04. לטענת המבקש, אם תימכר הדירה במסגרת כינוס הנכסים יועברו כספי המכירה לשלטונות המס וזאת בשל צו עיקול הקיים לחובת המשיבה. מאחר וממילא לא תקבל המשיבה את הכסף לידיה אין, לטענת המבקש, כל צורך ותועלת בהליך כינוס הנכסים ומכירת הדירה. טענה זו יש לדחות מיד, שכן אין זה מענינו של המבקש מה ייעשה בכספים שיתקבלו ממימוש הדירה. בא כוח המבקש טוען כי לא ניתנה למרשו הזדמנות להישמע ולטעון בטרם התקבלה ההחלטה על מינוי כונס הנכסים. הוא משתית את הטענה על תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 [להלן - התקנות] הקובעת כדלקמן: "26. שמיעת הצדדים "ראש ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי החוק, או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם". בא כוח המבקש טוען כי הבקשה למינוי כונס נכסים על פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 [להלן - החוק] אינה במניין ההליכים שניתן לנקוט אותם על פי בקשת הזוכה בלבד. לדעתו היה על ראש ההוצאה לפועל לקבל את תגובתו לבקשת כינוס הנכסים בטרם יחליט בה. את זה הוא מסיק מלשון סעיף 8(ד) לחוק, שנוסחו להלן: "8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה "(א) ... (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3. (ה) ..." בא כוח המבקש מסיק מכך כי המחוקק ראה חשיבות בשמיעת החייב בטרם ימונה כונס נכסים אשר יפעל למימוש נכסי החייב. טענה זו יש לדחות. אכן, לאור הוראות סעיף 8(ד) לחוק הותקן צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א - 2001, אלא שפרשנות הסעיף והצו בידי ב"כ המבקש שגויה, לדעתי. תכליתו של סעיף 8[ד] לחוק היא להסמיך את מחוקק המשנה לצמצם את מספר ההליכים שלשכת ההוצאה לפועל רשאית ליזום בעצמה. מכל מקום ברור הוא שתכליתם של החוק והצו לא היתה להעניק לחייב זכות תשובה או תגובה מראש לבקשות שהזוכה מגיש מעת לעת ללשכת ההוצאה לפועל. גביהן ממשיך לחול הכלל הרחב הקבוע בתקנה 26 לתקנות, המקנה לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת באם להזמין את הזוכה להשמיע את דבריו. המחוקק הראשי הנחה מראש את מחוקק המשנה שלא להחיל את הצו שייתן על שורה של הליכים שאותם הלשכה תמשיך להיות מוסמכת לנקוט בד בבד עם יזמתו של הזוכה. ראו גם את הגבלת תחולתו של הצו ללשכות מסוימות בלבד. אין שום מקום להניח כי סעיף 8[ד] לחוק והצו מיועדים לשפר את כוח המיקוח או ההתנגדות של החייב. עוד טוען בא כוח המבקש כי רק לאחרונה נערכה למבקש חקירת יכולת וניתן צו תשלומים, וכי נקיטת הליך כינוס נכסים בד בבד עם צו התשלומים האמור, אינה ראויה שכן בחקירת היכולת הסתמכה ראש ההוצאה לפועל, בין היתר, על הכנסותיו של המבקש מאותה דירה שעכשיו מבקשים למכור במסגרת כינוס הנכסים. גם טענה זו יש לדחות. הליכי כינוס נכסים וביצוע צו תשלומים בהתאם לחקירת הם הליכים היכולים להתקיים במקביל. אני מפנה לע"א 353/69 צרפתי נגד שטרסמן, פ"ד כ"ג(2) 8, 10. שם נקבע כי צו תשלומים איננו מונע לכשעצמו נקיטת הליכים לשם מימוש פסק הדין, כגון הליכי כינוס נכסים או עיקול נכסים שכן כל ההליכים הללו אינם תלויים וניתן לבצעם כולם או מקצתם, ככל שיש בהם צורך למימוש פסק הדין. ברור כי אם מימוש הדירה לא יספיק לכיסוי החוב ויהיה עוד צורך בתשלומים חודשיים, תתחשב ראש ההוצאה לפועל בירידה בהכנסות המבקש ותתאים את שיעור התשלום החודשי לנסיבות החדשות. הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪.מינוי כונס נכסיםזכות הטיעוןכינוס נכסים