להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שיקים: החלטה החלטה זו ניתנת בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים והמבקש בעצמו, במסגרת התנגדות לביצוע שטרות שהגיש המבקש נגד המשיב בגין 11 שיקים, כל אחד מהם על-סך 1,000 ש"ח (בסך כולל של 11,000 ₪) כמפורט בבקשה לביצוע השיקים. המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, בו טען כי ביום 7/3/99 פנה למשיב על מנת שייצג אותו בהליכי גירושין מבת זוגו, לרבות הופעה בדיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. לטענתו של המבקש, המשיב לא עשה דבר בעניינו פרט להכנת תביעה לפירוק שיתוף, תיקון תביעת גירושין שכבר הוגשה לבית הדין הרבני ומשלוח מכתב בעניין קיום הברית של בנו. עוד טען המבקש כי עבור הכנת התביעה לפירוק השיתוף שילם למשיב סך כולל 9,350 ₪ כמפורט בתצהיר, וזאת לאחר שהמשיב דחק במבקש להגיש בדחיפות את התביעה לפירוק השיתוף, אף שלא היה בה צורך מלכתחילה, ובכך גרם למבקש הוצאה מיותרת של 2,400 ₪ עבור אגרת תביעה. בהמשך הוצהר כי משהתברר למבקש שהמשיב ניסה לטרפד הסדרים שהציעו אשת המבקש ובא כוחה משיקולים כספיים, הודיע המבקש למשיב בחודש אפריל 1999 כי הוא משחרר אותו מייצוג. לבסוף נטען כי לאחר דין ודברים עם המשיב, סוכם עמו כי ישוחרר מייצוג חודש לאחר שהמבקש שכר את שירותיו, אולם משפנה המבקש אל המשיב בבקשה לקבל בחזרה לידיו את השיקים הדחויים שהפקיד, סירב לכך המשיב, ורק כ- 7 שנים לאחר ביטול ההסכם הגיש את השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. במהלך הדיון נחקר המבקש בחקירה נגדית קצרה, והעיד בין השאר כי טרם קיבל תשובה מלשכת עורכי הדין בעניין פנייתו להשבת השיקים נשוא התובענה. בסיכומיו בכתב טען בא כוח המבקש כי הבקשה לביצוע השיקים הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל חודשים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות עליהם, ואף במועד זה לא מולאה כנדרש ואינה מגלה עילת תביעה. עוד נטען כי עומדת למבקש טענה של כשלון תמורה מלא או כשלון תמורה חלקי קצוב, הואיל ולא נסתרה גרסתו לפיה לא ניתנה לו תמורה כנגד השיקים. לבסוף טען המבקש כי המשיב מעל באמונו, הפר את חובת האמון והנאמנות שלו כלפיו, וכעת מנסה לעשות עושר שלא במשפט על גבו. בא כוח המשיב טען בסיכומיו כי בהסכם שכר הטרחה שנחתם התחייב המבקש לשלם למשיב את מלוא שכר הטרחה גם במקרה שהטיפול יסתיים בפשרה. כמו-כן נטען כי על-פי העובדות שנטענו בתצהירו של המבקש עצמו, לא עומדות לזכותו טענות של כשלון תמורה מלא או כשלון תמורה חלקי קצוב. עוד טען בא כוח המשיב כי הטענה לפיה הבקשה לביצוע השטרות לא מולאה כנדרש הינה סתמית וחסרת בסיס. בנוסף צוין כי הפנייה שהגיש המבקש ללשכת עורכי הדין נדחתה, וכי קיים השתק עילה והשתק פלוגתא נגד המבקש, שכן המחלוקת בין הצדדים נידונה והוכרעה בתובענה לביצוע שיקים אחרים שהינם חלק מסדרת ההמחאות נשוא התובענה דנן. דיון המבקש הודה בתצהירו שחתם על הסכם שכר הטרחה מיום 7/3/99, בו התחייב לשלם למשיב, בנוסף למקדמה של 2,000 ₪ וסך של 2,500$ לאחר מתן פסק דין או חתימת הסכם גירושין, סך של 17,000 ₪ בתשלומים של 1,000 ₪ כל אחד. בסעיף 6(ב) להסכם הנ"ל נקבע כדלקמן: "שכר הטרחה הנ"ל ישולם לעורך הדין גם אם יסתיים הטיפול בעניינים האמורים בפשרה עוד בטרם יתקבלו פסקי דין ו/או יתנהלו דיונים ו/או ישיבות". מכאן שעל-פי ההסכם זכאי המשיב למלוא שכר הטרחה המוסכם, על-אף שהליך הגירושין בין המבקש לבין בת זוגו הסתיים בפשרה, גם אם לא קוימו דיונים או ישיבות בעניין. זאת ועוד, המבקש הודה שקיבל לכל הפחות תמורה חלקית בגין שכר הטרחה ששולם באמצעות השיקים נשוא התובענה, שכן המשיב הכין והגיש עבורו, בין היתר, תביעה לפירוק שיתוף ובקשה לתיקון תביעת הגירושין של המבקש בבית הדין הרבני. לפיכך, ברי כי לא יכולה לעמוד למבקש טענה של כשלון תמורה מלא. בנוסף לכך אף לא יכולה להתקבל טענת כשלון תמורה חלקי קצוב, הואיל ושווי התמורה שקיבל למבקש אינה ניתנת לחישוב מתמטי פשוט ללא חקירה ובדיקה. כמו-כן יש לדחות את טענת המבקש לפיה הבקשה לביצוע השיקים לא מולאה כנדרש, היות שמדובר בטענה שנטענה לראשונה בשלב הסיכומים, ואף זאת באופן סתמי וללא כל פירוט. הטענה לפיה המשיב טרפד הסדר פוטנציאלי בין המבקש לבת זוגו לשעבר, ובכך הפר את חובת האמון והנאמנות שלו כלפי המבקש, שאף היא נטענה באופן מפורש רק בסיכומים, לא פורטה בתצהירו של המבקש ברמה הנדרשת על-מנת להוות טענת הגנה אשר די בה לצורך מתן רשות להתגונן בתובענה שטרית. המבקש לא ציין בתצהירו אילו הסדרים הוצעו לכאורה על-ידי זוגתו לשעבר ובא כוחה, מתי הוצעו הסדרים אלה ומדוע סבור המבקש שהמשיב דחה אותם מסיבות לא ענייניות. בנוסף, אין בתצהיר פירוט מספק וממצה לגבי הנזק הכספי אשר נגרם לכאורה למבקש כתוצאה ישירה מהטרפוד הנטען של הסדר הפשרה על-ידי המשיב. באשר לטענת השיהוי - כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות, אין במועד המאוחר של הגשת השיקים לביצוע כשלעצמו כדי להביא לדחיית התובענה. יחד עם זאת, לאור הזמן הרב שחלף בין מועדי פירעונם של השיקים לבין מועד הגשת התובענה דנן, הנני קובע כי יש לחייב את הנתבע בריבית בגין תקופה של עד שנה בלבד ממועד פירעונו של השיק האחרון. אשר על כן, הנני דוחה את ההתנגדות, מקבל את התובענה ומחייב את הנתבע בתשלום מלוא סכום השיקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי פירעונם ועד לחודש אוגוסט 2001, וכן הפרשי הצמדה וריבית נוספים מהיום ועד למועד התשלום בפועל. כמו-כן הנני מחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 1,650 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד. בכפוף לאמור לעיל, הנני מורה בזאת על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 01-75818-06-6. שיקיםביצוע שטר