להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטרות: החלטה בפני התנגדות לביצוע שני שטרות. שיק מס' 249 על סך 12,000 ₪, ושיק מס' 296 על סך 13,500 ₪ (להלן: "השיקים"), אשר הוגשו לביצוע בתיק ההוצאה לפועל מס' 0118095745. ביום 2.3.05 התקיים דיון בבקשה וב"כ המשיב ויתר על חקירת המצהיר. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. לטענת המבקש השיקים נמסרו על ידי המבקש למר אלי סולם, בעל אולם שמחות, בתמורה לעריכת אירוע באולם, אך עוד בטרם התקבלה התמורה סגר מר אלי סולם את האולם והעסקה בוטלה. עוד נטען כי חרף ביטול העיסקה, לא השיב מר אלי סולם את השיקים למבקש וסיחרם הלאה לידי מר חיים משיח המנהל עסק של ניכיון שיקים (להלן: "המשיב"). המבקש טוען, כי אין בינו ובין המשיב יריבות כלשהי וכן כי הוא לא קיבל מהמשיב או ממר סולם תמורה כלשהי עבור השיקים, ומשהתקיים 'כשלון תמורה מלא' לא ניתן לאכוף את ביצועם. דיון: ס' 81א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 שכותרתו הוצאה לפועל של שטרות, קובע: "(א) שטר חליפין שטר חוב ושיק משמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט, הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת... (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין. (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה תהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות ומשהוגשה התנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט;לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג 1963...". מכח סעיף זה, רשאי האוחז לפנות במישרין אל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר. החייב רשאי להתנגד לביצועו של השטר בדרך בה מבקשים רשות להתגונן מפני תובענה בסדר דין מקוצר. ראה ספרו של יואל זוסמן, 'דיני שטרות', מהדורה שישית, תשמ"ג 1983, בעמ' 262-263. "...די לו לנתבע החפץ להתגונן, אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהייה מעלה לו תבע אותו האדם שאתו התקשר. לכאורה הגנה זו פוגמת את זכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כלפי הנעבר, כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו על פי סעיף 29 (ב) לפקודה, ויוכיח שנתן בתום לב ערך בעד השטר...בבירור הבקשה לקבלת הרשות, אין השופט רשאי להכנס בעובי הקורה ולבדוק אם הוכיח הנתבע את הפגם בזכות הקנין, או אם מתגבר התובע על פגם שהוכח מפני שהוא אוחז כשורה. הגנה לכאורה שעורר הנתבע, הראויה להתברר בבית המשפט, דיה לחייב מתן הרשות כדי שהמשפט יעבור לאפיקים של משפט רגיל... הוכחת תום הלב לשם השתקת ההגנה מוטלת על התובע...". בעניינינו, כאמור, טוען המבקש כי לא נתקבלה תמורה עבור השיקים שמסר לו מר סולם וכי התקיים 'כישלון תמורה מלא'; ולא זו בלבד, אלא שהמשיב לא חולק על עובדה זו (ראה ס' 7 לסיכומי המשיב), ומשדי לו לנתבע לפרש בתצהירו את ההגנה שהייה מעלה לו תבע אותו האדם איתו התקשר, היינו מר סולם, אזי לכאורה יש לראות בהגנה זו כפוגמת בזכות הקניין. סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה") קובע בזו הלשון: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגומים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר". הרעיון המונח ביסודו של סעיף 29(ב) לפקודה, המטיל על האוחז (התובע) את נטל השכנוע להוכחת מתן הערך, הוא הרעיון הידוע של דיני היושר, אשר על פיהם נדחית זכות מן היושר בפני בעלות מן הדין שרכש אדם לאחר מכן בעד ערך ובתום לב. רק מי שנתן ערך בתום לב ראוי לעדיפות לעומת החייב שיכול היה להתגונן בהצלחה מפני תביעת האוחז הקודם, בעדיפות זו ניתנת כדי שלא יצא שהניח את כספו על קרן הצבי. המשיב, בכל טענותיו, לא העלה אף לא טענה אחת לענין תום ליבו, יתרה מכך בסעיפים 12 ו-13 לסיכומיו הוא אף מחזק גישה זו, אך בכל זאת נמנע מהוכחת תום ליבו, ומשנטל השכנוע על פי סעיף 29(ב) לפקודה, מוטל עליו, אני סבור כי יש לקבל את ההתנגדות. ולמעלה מן הצריך יאמר, כי העדר התמורה בין המבקש לבין מר סלם הוא היוצר את הפגם בזכות הקניין, כאשר הדרך לרפא פגם זה הינה כאמור, להוכיח מתן ערך בתום לב. וראה ספרו של זוסמן לעיל, בעמ' 264. "תשובתנו לשאלה: 'פגם בזכות הקניין מהו?' תהא איפוא: כל אשר היה משמש לנתבע הגנה מפני תביעה, לו לא הועבר השטר, פגם בזכות הקניין של המעביר הוא, ועל הנתבע להוכיח כאמור בסעיף 29(ב) לפקודה". אשר על כן, ההתנגדות מתקבלת. הוצאות ההליך בסך של 1000 ₪ בצירוף מע"מ כדין בהתאם לתוצאות בהליך העיקרי.שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר