המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

להלן החלטה בנושא המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן: החלטה 1. התובעת סיפקה חלפי רכב למוסך אביב בבעלות אילן דדון (להלן: "המוסך"). עקב כך נוצר חוב כספי של המוסך כלפי התובעת. המוסך ביצע טיפול ברכב של הנתבעת. בגין טיפול זה הנתבעת היתה אמורה לשלם למוסך סך של 61,110 ₪. לשם סילוק חובו לתובעת, המחה המוסך לתובעת את החוב המגיע לו מאת הנתבעת, בסך של 61,110 ₪. לקראת ביצוע התשלום על פי המחאת החוב, התובעת הפיקה לנתבעת חשבוניות מס בגין החוב הנ"ל ואף מסרה לנתבעת קבלה בגובה הסכום הנ"ל, על מנת שהנתבעת תכין שיק לפקודת התובעת. השיק הוכן על ידי הנתבעת, אך נמסר לידיו של צד שלישי כלשהו. התובעת הודיעה לנתבעת כי השיק לא הגיעה אליה, ואז הורתה הנתבעת על ביטולו של השיק. הנתבעת מסרבת לפרוע את החוב שהומחה לתובעת עד אשר לא יוחזר לידיה השיק שבוטל. מכאן התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. 2. הנתבעת מודה במסגרת בקשתה למתן רשות להגן כי אכן נותרה חייבת למוסך סך של 61,110 ₪, אך לטענתה, היא נתבקשה על ידי המוסך לרשום שיק לפקודת התובעת, וכך אכן עשתה. הנתבעת טוענת כי השיק נמסר למר דוד רונן, מנהל התובעת, לאחר תיאום טלפוני עם המוסך. בעת מסירת השיק נתבקשה הנתבעת למחוק את הכיתוב "למוטב בלבד" בחזית השיק, וכך עשתה. להפתעתה הרבה, פנה אליה נציג התובעת כעבור מספר ימים וטען כי השיק לא הגיע לידי התובעת. בעקבות כך ניתנה הוראת ביטול של השיק, אשר התגלגל לידיו של צד שלישי. הנתבעת הודיעה לתובעת כי עם השבת השיק לידיה, היא תערוך שיק חדש לפקודת התובעת. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא קיבלה מהתובעת שרות כלשהו. 3. מחקירתו של קובי סידי, מנהל הנתבעת, התברר כי אין כל בסיס לטענה העובדתית שהעלה בתצהירו, כאילו כביכול השיק נמסר לידיו של דוד רונן, מנהל התובעת. הגירסה שנמסרה בעדות בעל פה היתה שונה בתכלית- השיק נמסר לנציגו של בעל המוסך, ולא לידיו של דוד רונן. קובי סידי אף הגדיל עשות וטען באופן מפורש, בע' 2 לפרוטוקול, כי מעולם לא טען בתצהירו שהשיק נמסר לדוד רונן, למרות שטענה כזו מופיעה שחור על גבי לבן בס' 10 לתצהירו. עוד הוסיף קובי סידי והעיד כי לנציג המוסך שנטל ממנו את השיק נלווה גם בני רביזדה וכי נציג המוסך אמר לו שהמוסך חייב כספים לרביזדה, ולכן גם ביקש ממנו למחוק את המילים "למוטב בלבד", על מנת שניתן יהיה לנכות את השיק אצל אותו רביזדה. קובי סידי טען בעדותו כי אילן, מנהל המוסך, אישר לו טלפונית למסור את השיק לנציג המוסך ולבני רביזדה (ע' 3 לפרוטוקול). 4. עסקינן בהמחאת זכות לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), הקובע כי "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה." במקרה דנן ברי כי המוסך המחה לתובעת את זכותו לגבות מהנתבעת את החוב בגין הטיפול שבוצע ברכב הנתבעת. הגם שהחוק אינו מתנה את תוקפה של ההמחאה בהסכמתו של החייב, ברי כי במקרה דנן ניתנה הסכמה של הנתבעת, שאף הכינה שיק לפקודת התובעת. נסיבות הענין מלמדות כי נעשה כאן נסיון להמחאה סותרת כמשמעה בס' 4 לחוק, הקובע כי "המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר, הזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על ההמחאה השניה לפני שהודיעו לו על הראשונה, הזכות היא של השני." במקרה דנן קיבלה הנתבעת הודעה על המחאת הזכות הראשונה לטובת התובעת, והיתה אמורה לנהוג על פיה. על כן הנתבעת לא היתה אמורה לקבל הוראות אחרות מאת נציג המוסך, מה גם שעל גבי שובר השיק רשם מאן דהוא את המילים "לידי דוד רונן", כך שהנתבעת לא היתה אמורה למסור את השיק לאדם אחר זולתו. הנתבעת כבר קיבלה באותה עת את חשבוניות המס של התובעת וגם קבלה של התובעת, ולכן ידעה היטב על קיומה של התובעת כמי שזכאית לקבל את השיק. לפיכך, זכותה של התובעת לקבל את התשלום עדיפה על פני זכותו של צד ג' כלשהו. 5. החוק מקנה הגנות מסויימות לחייב, כגון כאשר פרע את הזכות לממחה לפני שהודיע לו על ההמחאה, אך לא זה מה שאירע כאן. השיק נמסר לידי הממחה לאחר שהנתבעת כבר ידעה על המחאת הזכות. מכל מקום, השיק טרם נפרע כך שהנתבעת אינה יכולה לטעון כי הזכות נפרעה לידי הממחה. 6. לכך יש להוסיף את העובדה שלא נגרם לנתבעת נזק כלשהו, שכן ניתנה על ידה הוראת ביטול לגבי השיק שהגיע לידיו של צד שלישי ולפיכך שיק זה לא נפרע. אכן, הנתבעת מחקה את המילים "למוטב בלבד" שהיו מודפסות על השיק, אך מחיקה זו כוחה אינו יפה שכן עסקינן בשיק צרכני, שמוטבע עליו המשפט "אין לבצע שינוי בשיק לאחר שנכתב למעט שינוי תאריך או סכום". ממילא לא ניתן לסחר אותו לצד שלישי באופן שהצד השלישי יהפוך לאוחז בשיק. לפיכך, הסכנה שהצד השלישי ירכוש מעמד של אוחז כשורה, או אפילו של אוחז רגיל, היא קלושה, אם בכלל קיימת. מכל מקום, אם מישהו צריך לשאת בסיכון כספי, הרי שאין זה התובעת, אלא המוסך, אם אכן נציגו היה זה שנטל את השיק לידיו והעבירו לצד שלישי, או הנתבעת, על שמסרה את השיק לידיו של נציג המוסך ולא לידיו של נציג התובעת, למרות שעל גבי הספח נרשם במפורש כי יש למסרו לידי דוד רונן. 7. אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.בקשת רשות להתגונןהמחאת חובחוב