דחיית בקשה לסגירת תיק הוצל''פ

להלן פסק דין בנושא דחיית בקשה לסגירת תיק הוצל"פ:

פסקֿֿדין

1.     המבקש הוא החייב בתיק הוצאה לפועל 5-86-04999-01 (להלן - תיק ההוצל"פ) שנפתח אצל המשיבה 1 (להלן - לשכת ההוצל"פ).
     המשיב 2 (להלן - בנה"פ) הוא הזוכה באותו תיק.
נכון ליום הגשת תובענה זו (2.8.05) עמד החוב בתיק ההוצל"פ על סך של 241,414 ₪.

2.     התיק נפתח בשנת 1986.
     באותה עת נוהל כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל נוסף, שהזוכה בו היה בנק דיסקונט.
     ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשת המבקש לאחד את שני התיקים וחייב את המבקש בתשלום חודשי בסך של 1,000 ₪, שחולק בשווה בין שני הזוכים.

3.     לטענת המבקש, הוא ביקש בחודש מאי 1988 לסלק את כל חובו במסגרת תיק האיחוד, פקיד לשכת ההוצל"פ מסר לו כי החוב עומד על סך של 3,448 ₪, הוא שילם סכום זה ונמסר לו אישור על פרעון כל החוב וסגירת התיק.
     מוסיף המבקש, כי באותה עת הטיל בנק דיסקונט עיקול על חשבון הבנק של אמו שהיתה ערבה לחובו לבנק דיסקונט, הוא ניגש לבנק דיסקונט הציג בפניו את האישור שקיבל והבנק נעתר לבקשתו, ביטל את העיקול וסגר את התיק כנגדו.

4.     לטענת המבקש, הוא הופתע לגלות בחודש מאי 2004 כי תיק ההוצל"פ של בנה"פ עדיין לא נסגר.
     הוא גילה זאת, לאחר שקיבל החלטה של ראש ההוצאה לפועל להגיב על בקשת בנה"פ להגדלת קרן החוב.

5.     בתובענה זו, עותר המבקש לסעדים הבאים:
     "לתת פסק דין הצהרתי, לפיו המבקש שילם את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ... ולהורות על סגירת תיק ההוצל"פ;
     לחילופין, לחייב את המשיבה מס' 1 בתשלום החוב בתיק ההוצל"פ למשיבה 2;
     ולחילופי חילופין, לקבוע כי החוב בתיק ההוצל"פ יישא מיום 12.5.88 הפרשי הצמדה וריבית כחוק....".
     המשיבות מבקשות לדחות את כל דרישותיו של המבקש.

6.     הסעד העיקרי המבוקש בתובענה זו הינו "טענת פרעתי", כנוסחה בסעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967:
     "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין...".
     משכך, סעד זה צריך לידון בפני ראש ההוצאה לפועל, ולא בפני בית המשפט.

7.     מתברר, כי המבקש כבר הקדים והגיש בקשה דומה לראש ההוצאה לפועל, אולם בקשה זו נמחקה בהסכמתו.
     ב"כ המבקש הודיע באותו מעמד, כי הוא שומר על זכותו להגיש בקשה דומה בעתיד, לאחר שיעיין בחוות דעת רואה החשבון שהוגשה מטעם בנה"פ ויבדוק את תוכנה.
     והנה, לא זו בלבד שבקשה דומה לא הוגשה בפני הערכאה המתאימה לדון בה: ראש ההוצאה לפועל, אלא גם, שבתובענה זו אין כל התייחסות לחוות הדעת של בנה"פ, שעל פיה המבקש לא פרע כמעט מאומה מחובו והמאשרת את החוב המופיע ברישומי ההוצאה לפועל.

8.     עוד לפני שנדון בראיה, שהמבקש מבקש להסתמך עליה, כדי להוכיח את פרעון כל חובו ואת "סגירת התיק", הרי שטענת "פרעתי" צריכה להיות מבוססת על פירוט חשבון מדוקדק, נתמך במסמכים ובקבלות, והמוכיח אריתמטית כי החוב אכן נפרע. מסמך כלשהו יכול לבוא כראיה נוספת או תומכת בלבד לחשבון מפורט כאמור, אך הוא איננו יכול לבוא במקומו.
     מלבד זאת, גם ראש ההוצאה לפועל מוסמך היה לבדוק את המסמך, שהמבקש מסתמך עליו, ולקבוע, עד כמה, אם בכלל, הוא יכול להקים טענת פרעתי למבקש.

9.     כך או כך אין במסמך, שהמבקש נשען עליו, כדי לאשר את פרעון החוב או את סגירת התיק.
     המסמך, שהוצג כמוצג ת/1, הינו רישום בכתב יד על גבי "מזכר", וזה תוכנו:

     "אל: (ריק)                         התאריך: 12.5.88
     מאת: לשכת הוצל"פ ת"א               תיק מס': 0126473868
                                         0104999865

     הריני מתכבד להודיעכם כי הנ"ל הגיש בקשה לאיחוד תיקים וסיום התשלומים במסגרת תיק זה. ובהתאם להחלטת כב' ראש ההוצל"פ ת"א יש להשהות ההליכים בתיקים הנ"ל.

     בכבוד רב
          (חתימה בלתי מזוהה)
          (חותמת לשכת ההוצאה לפועל ת"א-יפו)"

10.     הנה כי כן, כל שמאשר המסמך האמור הוא, שהמבקש הגיש בקשה לאיחוד התיקים "וסיום התשלומים", וכי ראש ההוצל"פ החליט על השהיית ההליכים. ודאי, שאין בו כל אישור לפרעון החוב בתיק ההוצל"פ הנדון כאן, אף לא בתיק ההוצל"פ של בנק דיסקונט, וגם אין בו אישור על "סגירת התיק".
11.     לא הובהרה גם זהותו של כותב המסמך ומה היה תפקידו באותה עת, למרות מאמציו של ב"כ המבקש "לרענן" את זכרונו של המבקש בנדון זה (עמ' 5 לפרוטוקול).
     משכך, לא התברר לנו גם איזו סמכות היתה לכותב המסמך לכתוב את שכתב ומהו התוקף של דבריו.

12.     למרות זאת, כנראה, שעקב טעות כלשהי של לשכת ההוצל"פ, נרשם בטעות בתיק האיחוד שהמבקש שילם את כל חובו לבנה"פ. דבר זה מתברר לא מתוך המסמך ת/1, עליו נשען המבקש, אלא דווקא מבקשה שהגיש בנה"פ ביום 20.11.88 ללשכת ההוצל"פ "לחידוש ההליכים כנגד החייב", וכך נרשם מפורשות בסעיף 4 לנימוקי אותה בקשה (צורפה כנספח ה' לתשובת בנה"פ).
     יצויין, כי הבקשה נענתה על ידי ראש ההוצאה לפועל והליכי ההוצל"פ חודשו.

13.     אולם, גם טעות כאמור, אם אכן קרתה, איננה יכולה לקבוע את פרעון החוב, מקום שהחוב לא נפרע. בוודאי, שבנה"פ איננו צריך להינזק מטעות כזו של לשכת ההוצל"פ.
     כאמור, פרעון חוב יש להוכיח על פי חישוב אריתמטי ובאמצעות קבלות מוכחות ומסמכים תומכים. פרעון חוב אינו נעשה באמצעות טעות של מאן דהוא שקבע כי החוב נפרע.

14.     לכל היותר, ואם בכלל, יכולה טעות כזו, להיות עילה נזיקית כנגד לשכת ההוצל"פ על ריבית שהצטברה במשך כל השנים הללו על קרן החוב, ושאולי יכולה היתה להימנע.
     לשם כך, יהיה על המבקש להוכיח שורה שלמה של מרכיבים להעמדת העילה, בכללה, ומבלי למצות את הרשימה:
     

האם אכן הוטעה המבקש על ידי לשכת ההוצל"פ לחשוב כי מלוא חובו לבנה"פ נפרע, או שמא המבקש רק חותר לנצל את שגגתה של הלשכה לטובתו?
     במסגרת שאלה זו, ניתן גם לתמוה, מדוע המבקש לא פנה גם לבנה"פ כדי לוודא את סגירת התיק כנגדו, כפי שעשה עם בנק דיסקונט;
     האם המבקש לא ידע על הליכי ההוצל"פ שחודשו כנגדו?
     במסגרת שאלה זו, תיבחן טענת בנה"פ כי נשלחו אליו הודעות והעתקי הבקשות שהוגשו. אלה נשלחו לכתובת שמסר המבקש בתיק ההוצל"פ, כאשר המבקש הודה בחקירתו (עמ' 4), כי לא עדכן את כתובתו בתיק ההוצל"פ;
     אילולא אותה טעות, האם המבקש אכן היה מסוגל לפרוע את החוב, או את חלקו?
     במסגרת שאלה זו, תיבחן טענת בנה"פ, כי גם קודם לכן פרע המבקש סכומים זניחים בלבד מכלל החוב;
     קבילותו, משקלו ומהימנותו של המסמך ת/1, ועד כמה הוא יכול להקים עילה נזיקית?
     מהו הנזק שנגרם למעשה למבקש?
     ועוד.
     בכל אלה, אין מקום לדון במסגרת תובענה זו, ואם המבקש חפץ, יתכבד ויגיש תביעה נזיקית-כספית, בדרך שמגישים תביעה כזו.

15.     גם הסעד החילופי להפחתת הריבית צריך להיבחן במסגרת תביעה כזו, אם תוגש.
     בנה"פ אינו צריך להינזק מטעות של לשכת ההוצל"פ (אם אכן אירעה) על ידי הפחתת הריבית שהוא זכאי לה על פי פסק הדין, מכוחו נפתח תיק ההוצל"פ.

16.     ב"כ המבקש פורש בסיכומיו חישובים מחישובים שונים כדי להוכיח את אי סבירותו של החוב המעודכן בתיק ההוצל"פ.
     חישובים אלה, מלבד שלא פורטו בכתב התביעה, יש להציגם בפני ראש ההוצל"פ במסגרת טענת פרעתי.

17.     התוצאה:
     התובענה נדחית.
     המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, בצירוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דחיית בקשה ללא דיון

  2. דחיית בקשה לזימון עד

  3. דחיית בקשה להקטנת חוב

  4. דחיית בקשה לפטור מאגרה

  5. דחיית בקשה למתן פסק דין

  6. דחיית בקשה לביטול עיקול

  7. דחיית בקשה לתיקון שומות

  8. דחיית בקשה לביצוע בהוצל''פ

  9. דחיית בקשה להישפט על דוחות

  10. דחיית בקשה לקבל רישיון מבטח

  11. דחיית בקשה לביטול כתב אישום

  12. דחיית בקשה למתן פסק דין חלקי

  13. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצל''פ

  14. ערעור על דחיית בקשה לעיקול

  15. ערעור על דחיית בקשה מקדמית

  16. הגדלת מקדמות ביטוח לאומי - דחיית בקשה

  17. ערעור על דחיית בקשה לביטול צו עיקול זמני

  18. דחיית בקשה להחזר מע''מ ע''י ראש ההוצל''פ

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון