גריעת שיקים מהודעת הגבלה

להלן החלטה בנושא גריעת שיקים מהודעת הגבלה:

החלטה

בפני בקשה לגריעת שיקים מהודעת הגבלה.

אומנם הבקשה מתייחסת לכל עשרת השקים נשוא הודעת ההגבלה, ואולם מנימוקי הבקשה עולה כי המבקשת טוענת כי המשיב סרב לכבד את ארבעת השקים האחרונים במהלך חודש נובמבר שלא כדין.

מנהל המבקשת נחקר, כמו גם נציג המשיב והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

החלטתי זו ניתנת לאחר דיון לגופו שלעניין.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בחשבונה של המבקשת ניתן אשראי מאושר בסכום של 100,000 ₪.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי ביצעה בעבור חברת החשמל עבודות תמרור ושילוט, על פי הסכם מיום 28.11.02.

המבקשת טוענת כי ביום 17.11.03 הוארך תוקפו של ההסכם עם חברת החשמל עד ליום 30.11.04.

המבקשת טוענת כי ביום 12.8.03 המחתה לטובת המשיב את התקבולים המגיעים מחברת החשמל, המציאה למשיב את פירוט החשבוניות שעל חברת החשמל לשלם לה לרבות מועדי התשלום האמורים, ולטענתה על יסוד המחאת הזכות הזו, הוסכם בינה לבין המשיב כי יינתן למבקשת אשראי נוסף בשיעור התקבולים שהיא עתידה לקבל מחברת החשמל ואשר הומחו לטובת המשיב.

לטענת המבקשת היה לה יסוד להניח כי המשיב יכבד את השקים לאור הסכמה זו.
לטענת המבקשת במהלך חודש נובמבר היו אמורים להיכנס לחשבונה תקבולים בסכום של 28,607 ₪ עד ליום 11.11.04, ובסכום נוסף של 19,950 ₪ עד ליום 18.11.04.

על יסוד תקבולים עתידיים אילו מסרה את השקים נשוא דיוננו, לפירעון במהלך חודש נובמבר, ואילו המשיב סרב לכבדם שלא כדין.

טענות המשיב:

המשיב טוען כי למבקשת היה אשראי בסכום של 100,000 ₪, זאת ותו לא.

המשיב טוען כי על יסוד המחאת הזכות לא הוגדלה מסגרת האשראי, ולא ניתן למבקשת כל אשראי נוסף.

המשיב טוען כי אילו השקים נשוא דיוננו היו מכובדים הייתה מגיעה יתרת החובה בחשבון לסך של 161,527 ₪.

המשיב טוען כי בפועל לא הופקדו הכספים להם טוענת המבקשת והם לא התקבלו.

בנוסף המבקשת טוענת כי אילו היו מופקדים הכספים מחברת החשמל היו אילו משמשים לכיסוי חריגה קיימת בחשבון ולא בעבור כיסוי השקים נשוא דיוננו.

דיון:

במהלך הדיון הסתבר כי אומנם הומחו זכויותיה של המבקשת לקבלת כספים מחברת החשמל לטובת המשיב, ואולם המחאת זכות זו נגעה להסכם הראשון בין הצדדים.

לאחר הארכת ההתקשרות של המבקשת עם חברת החשמל , לא נחתמה המחאת זכות נוספת, ועל הכספים המגיעים למבקשת מחברת החשמל הוטל עיקול.

משכך, פנתה חברת החשמל בבקשה לטען ביניים, בה ביקשה מביהמ"ש להורות לה מה יעשה בכספים אילו, האם דינם להיות מועברים למשיב או למעקל, טען ביניים זה טרם התברר.

כלומר, אין מחלוקת כעת כי הכספים שאמורים היו להיות מופקדים כטענת המבקשת בחשבונה אצל המשיב, לא הופקדו בפועל.

המבקשת טוענת כי עובדה זו אינה רלוונטית הואיל ובמועד משיכת השקים היה לה יסוד סביר להניח כי הללו יכובדו לאור המחאת הזכות והכספים העתידיים שהיו אמורים להיות מופקדים.

טענה זו אין בידי לקבל.

טענת המבקשת מבוססת על הוראותיו של סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 הקובע כי:

"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
...
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו. "

הוראותיו של סעיף זה כוללת שני פרמטרים, הראשון - יסוד סביר להניח - פרמטר זה מופנה ללקוח, והשאלה הינה האם ללקוח היה יסוד סביר להניח, ואולם אין בכך די, היסוד השני נוגע למשיב - והוא - "שהייתה מוטלת על הבנק חובה לפורעו".

נניח כטענת המבקשת כי הואיל וידעה כי היא עתידה לקבל כספים מחברת החשמל היה לה יסוד סביר להניח כמצוות הסעיף, ואולם המבקשת עותרת שביהמ"ש יקבע כי בכל מקרה מוטלת על המשיב חובה לפרוע את השקים, בין אם הכספים הופקדו ובין אם לאו.

כלומר, לטענת המבקשת די באם חברת החשמל אמורה להעביר את הכספים לחשבונה של המבקשת כדי להרים את הנטל המוטל עליה ואין בעצם העברת הכספים או אי העברתם כל רלוונטיות.

אינני יכולה לקבל עמדה זו.

נניח לטובת המבקשת כי במסגרת ההתקשרות בינה לבין המשיב אכן הייתה הסכמה כי המשיב יעניק לה אשראי נוסף כנגד התשלומים שאמורים להתקבל מחברת החשמל, איך יתכן כי כוונת הצדדים לאשראי כנגד תשלומים עתידיים בין אם יתקבלו ובין אם לאו.

האשראי שניתן למבקשת כאשראי נוסף על האשראי המאושר, ניתן לטענתה, על יסוד חשבוניות שעתידות להיות משולמות כאשר חשבוניות אילו לא משולמות מדוע המשיב חייב להעניק לה אשראי נוסף, בגין תקבול שלא מגיע?

זאת ועוד, המבקשת טענה כי הסכמת הצדדים הייתה מבוססת על ההנחה כי התשלומים יתקבלו, ולכן הוציאה את השקים, ואולם עיון בדפי החשבון מעלה כי במועד סירוב השקים, יתרת החובה בחשבונה עמדה על כ - 130,000 ₪, כלומר, במהלך חודש אוקטובר ותחילת חודש נובמבר, עוד בטרם הגיעו השקים נשוא דיוננו לחשבון המבקשת, המבקשת כבר ניצלה את אותה הסכמה לה היא טוענת וצרכה אשראי נוסף מעבר לאשראי המאושר.

התקבול שהיה אמור להגיע מחברת החשמל אם אכן היה מתקבל היה מכסה את החריגה הקיימת ולא מעבר לכך.

יותר מכך, כאשר עומת מנהל המבקשת עם עובדה זו, העולה באופן ברור מדפי חשבונה של המבקשת, העלה הוא טענה חדשה זיכרה לא בא בתצהירו, והיא כי היה מוסכם שחריגה של בין 10,000 ₪ ל - 20,000 ₪ אינה חריגה משמעותית, והיא חריגה מקובלת.

טענה זו נשמעה רק בחקירה הנגדית ועלתה רק לאחר שמנהל המבקשת עומת עם העובדה כי המבקשת כבר השתמשה באשראי הנוסף לו היא טוענת עוד בטרם הגיעו השקים נשוא דיוננו לפירעון, ולכן גם אם טענתה לעניין הסכמה לאשראי נוסף הייתה נכונה הרי גם מההסכמה הנטענת חרגה המבקשת.

לפיכך, דין הבקשה להידחות.

אין מקום להורות על גריעת השקים.

לא הוכח בפני כי המשיב פעל שלא כדין, או כי הייתה מוטלת עליו חובה לפרוע את השקים נשוא דיוננו.

המבקשת תשא בהוצאות הבקשה והדיון בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ, הפיקדון יועבר למשיב על חשבון הוצאות אילו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיקים ללא הדפס

  2. שיקים ללא כיסוי

  3. הצגת שיק לפירעון

  4. חריגה מהרשאה שיקים

  5. החלפת שיקים פגומים

  6. תביעה "במסגרת החלפת שיקים"

  7. החזרת שיק חתימה לא תקינה

  8. גריעת שיקים מהודעת הגבלה

  9. גביית שיקים שבוטלו ע''י הבנק

  10. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  11. ניהול בנקאי תקין שיקים מזויפים

  12. תביעה נגד בנק בעניין שיק בנקאי

  13. חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981

  14. כללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992

  15. הודעה על סימן לשיקים בשקלים חדשים

  16. הגשת שיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל

  17. תקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ''א-1981

  18. טענה כי פנקסי שיקים הלכו לאיבוד או נגנבו

  19. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  20. תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ''ב-1981

  21. תביעה שטרית לתשלום שיק "למוטב בלבד" ללא שם הנפרע

  22. השיק לא כובד על ידי הבנק מהסיבה "ניתנה הוראת ביטול"

  23. ערעור שבית המשפט יבטל הבאת השיקים במנין השיקים שסורבו

  24. תביעה לפיצוי בגין נזקים עקב הפקדת שיק בחשבון הלא נכון

  25. נטען כי שיקים שנגנבו מתוך שני פנקסי שיקים מהרכב המשפחתי

  26. תקנה 4(3) תקנות שיקים ללא כיסוי - צירוף העתק מהפניה לבנק

  27. תקנות מטבע השקל החדש (שיקים שנמסרו לגביה), התשמ''ו-1985

  28. תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס''ז-2006

  29. תביעה שטרית בגין שיק, על השיק שורטטו המילים ''שיק ביטחון''

  30. אי צירוף עותק מפניה לבטל הבאת השיקים ממניין השיקים המסורבים

  31. לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השקים שסורבו

  32. טעות צד שלישי אשר הגיש שיק לפרעון מבלי שידע כי אינו יכול לעשות כן

  33. תקנות מס הבולים על מסמכים (סימן שישמש כבול על שיק), תשכ''ז-1967

  34. הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992

  35. טוענת כי היתה צפויה לקבל כספים מחו"ל במועד סמוך למועד בו סורבו השיקים

  36. תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק - שירות חירום), התשמ''ב-1982

  37. הבנק נהג לכבד שיקים שהוצגו לפרעון, כאשר בחשבון היתה יתרת חובה קטנה וזניחה

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון