להלן החלטה בנושא בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שיק: החלטה א) כללי וטענות הצדדים זו בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שיק ע"ס 76,480 ₪ ז.פ 20/10/02, סכום החוב נכון להיום בהוצל"פ 116,891 ₪. לעניין הארכת מועד, טוען המבקש כי משקיבל את האזהרה (לפי רישומי המחשב ב 23/9/03), פנה למשיב בבקשת לקבלת הסברים בקשר לגובה החוב, ומשקיבלם ולא נחה דעתו שאכן זהו החוב האמיתי, הודיע למשיב שיפנה בתלונה למשטרה בגין הונאה וגניבת שיק, המשיב ביקש שימנע מתלונה ומתחייב לעצור את ההליכים - סעיף 39 לתצהיר המבקש. בדיעבד התברר למבקש כי מאחרי ההבטחות לעצירת ההליכים אין ממש, ולכן התלונן במשטרה וניסה למצוא עורך דין שייצגו על בסיס הצלחה בלבד - דבר שעלה בידו רק במועד הגשת ההתנגדות (9/9/04). לעניין גופו טוען המבקש כי השיק נשוא הדיון אכן נחתם על ידו ונמסר על החלק למשיב אך כבטוחה להלוואה שלקח גיסו, על סך 5,000 ₪, וזו הוחזרה, אך עדיין נותר חייב בגין הלוואה קודמת שקיבל הוא מן המשיב, בסך 8,000 ₪, תשלומים בגין ריבית, ואחרי שמספר שיקים שמסר בגינה חוללו באי פירעון ושסכומה לפי הדיון בפני 10,000 ₪ (שורה 8 לח.נ בעמ' 1) ומעבר לסכום זה, שגם הוא לא קשור ישירות להלוואת הגיס, בוודאי לא היה המשיב רשאי למלא את הסכום הדמיוני שמילא בשטר. המשיב טוען כי יש לדחות הבקשה להארכת מועד, שכן לא הוכח ולו לכאורה שהמשיב הסכים לעצירת הליכים כטענת המבקש, אלא נהפוך הוא הייתה מחלוקת קשה בין הצדדים, שגררה תלונה במשטרה של המבקש מיום 30/5/04 כנגד המשיב. כי מן התלונה עולה גרסה שונה מן הנטען כאן, לגבי ביטחון למה מהווה השיק נשוא הדיון, ולגבי פרטים נוספים בתצהיר ההתנגדות והדיון, כמו הסכום שהמבקש הסכים להשלמת השיק בגין קרן חוב ולא ריבית כנטען בהתנגדות, וכן בסכום שונה - 12,000 ₪ עם ריבית חדשה ולא 10,000 ₪. כן טוען המשיב שאוים ע"י המבקש להפסיק את הליכי הגביה, וכן שהמבקש הגיש באמצעות עורך דין מטעמו ללשכת הוצל"פ בראשל"צ, בתיק מימוש דירתו ע"י בנק מלווה, ביום 29/8/04, בקשה לתשלום סך 112,102.34 ₪ למשיב כאן ומתמורת מכר הדירה שלו ושל אישתו, מקשה המשיב, כיצד ניתן לומר שהייתה הסכמה לעצירת תהליכים שעה שמוגשת תלונה במשטרה, מופנים איומים למשיב בעניין, וכן מספר ימים לפני הגשת ההתנגדות מוגשת בקשה בתיק הוצל"פ אחר, לשלם את סכום החוב מתוך תמורת מכר הדירה, וללא מילה כנגד החוב. כן טוען המשיב שלגופו מדובר בטענת בדים, נוכח הסתירות בין האמור בתלונה במשטרה לאמור בהתנגדות, שלפי ת/1, שיקים שצורפו במהלך הדיון, החשבון היה מוגבל כבר ב 2/02, ומכאן שלא סביר שנתקבל כשיק ביטחון להלוואת הגיס ממאי או יוני 02, כן טוען לסתירות בתאריכים נטענים. ב) דיון והכרעה 4. מן הדיון שבפני עולה בבירור שלא הייתה אמירה מצד המשיב שאין להגיש התנגדות ומתחייב לעצור את ההליכים. יתכן והיה דיבור כלשהו לאחר קבלת האזהרה, אך איני מקבל שהייתה הסכמה או הודעה מחייבת מטעם המשיב שאין צורך להגיש התנגדות, הדבר נלמד מכך שההליכים בהוצל"פ נמשכו מחד, ומאידך הולך המבקש ומתלונן במשטרה על הונאה ביום 30/5/04, שעה שלדבריו סוכם שאין צורך בהגשת התנגדות. אם כוונת המבקש שההסכמה הייתה עד למועד הגשת התלונה, כשל מלפרט עניין זה בבקשתו ובאופן כרונולוגי מסודר, מכל מקום ברור לאור הגשת התלונה שלא הייתה לפחות בסמוך לאותו מועד שום הסכמה בעניין, ומשכך לפחות במועד התלונה שומה היה על המבקש להגיש התנגדות. עפ"י הבקשה המבקש היה במצב כלכלי קשה, ללא יכולת קיום, לא כל שכן לשכור לעצמו עורך דין, ולכן נאלץ לחפש עורך דין שיסכים לייצגו על בסיס הצלחה בלבד. אלו נימוקים שלא נסתרו, הגם שלא פורטו די, אך אינם יכולים להוות טעם מיוחד, כנדרש בפסיקה לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות, שהנו מועד שקבוע בחוק. למעשה לסברת המבקש על המשיב להמתין להגשת התנגדות עד למועד בו ימצא המבקש עו"ד שמוכן לעבוד בתיק, על בסיס הצלחה בלבד, ובודאי שאין הדבר מהווה נימוק סביר, לא כל שכן טעם מיוחד. 5. הלכה פסוקה, שע"מ שמועד להגשת התנגדות יוארך אין די בנימוקי התנגדות טובים ככל שיהיו, וחייב להצטרף אליהם כעניין מצטבר, טעם סביר כלשהו הקשור במבקש ומסביר את אי הגשת ההתנגדות במועד. כאמור בעניין שבפני אין כל טעם כזה, והטעם העיקרי לו טוען המבקש, הסכמת המשיב, נסתר על פניו. לגבי טענות ההגנה לגופן, אכן התגלו סתירות בין עדות המבקש בתלונתו במשטרה לבין תצהיר ההתנגדות, ובעניינים חשובים וכמצוין ע"י ב"כ המשיב, כמו בגין איזו הלוואה נמסר השיק, בגין אלו סכומים. קרן שלא הושבה, ו/או ריבית, מה שעורו לגישת המבקש 5,700 ₪, 10,000 ₪, 12,000 ₪ ומדוע ב 29/8/04, הוגשה בקשה להוצל"פ, בתיק מימוש בית המבקש, לתשלום מלוא החוב למשיב כרשום בהוצל"פ. אין מדובר בסתירות או קשיים מנוריים, אלא לדעתי מדובר בקשיים המעמידים צל כבד על תצהיר ההתנגדות, ולכל הפחות על חלקה, בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע שדווקא כאן, וכאשר מדובר בהעדר הגנה כלשהי לגבי חלק מן החוב, ושגם הוא לא שולם, שיש ללכת לפנים משורת הדין, ולהאריך את המועד למבקש, מן הטעם היחיד של הגנה לגופו לגבי חלק ההתנגדות. כשם שלמבקש זכות לקבל יומו בביהמ"ש, כך גם למשיב זכות לפס"ד חלוט, ובנסיבות כאן משלא הוגשה התנגדות במועד, או לכל המאוחר במועד הגשת התלונה במשטרה 30/5/04. 6. נוכח כל האמור אני מחליט לדחות הבקשה להארכת מועד וההתנגדות שצורפה לה, ומורה על חידוש הליכי הוצל"פ בתיק 01-83026-03-3. המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 9,500 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הארכת מועדשיקיםביצוע שטר