להלן החלטה בנושא בקשת ביטול פסק דין עיכוב הליכי הוצאה לפועל: החלטה ביום 13.10.04 ניתן לטובת התובעת לפי בקשתה פסק דין נגד נתבעים 1,2, 3, בהעדר הגנה, בהסתמך על תקנה 97 לתקנות סד"א. התביעה הוגשה ביום 10.10.02 , נמסרה לנתבעים, המבקשים, והם הוזמנו להגיש כתב הגנה תוך 45 יום כקבוע בתקנות. המבקשים לא הגישו הגנה, וכאמור המשיבה ביקשה לתת נגדם פס"ד בהעדר הגנה ופסה"ד ניתן ביום 13.10.04, כאמור. פסק הדין הומצא למבקשים וביום 10.03.05 הם הגישו שתי בקשות אלה. בראשונה מבקשים להאריך להם את המועד לביטול פסה"ד ולעיכוב הליכי הוצל"פ ובשנייה מבקשים לבטל את פסק הדין ולהורות על עיכוב הליכי הוצל"פ. הוריתי על המצאת הבקשות לב"כ המשיבה/התובעת. תגובה זו הוגשה ביום 24.03.05. ב"כ התובעת מתנגד לבקשה מנימוקים שונים, ולחילופין, מבקש כי אם בכל זאת תעתר לבקשות יחייב את המבקשים להפקיד את הסכום החוב הפסוק להבטחת תשלום פס"ד שינתן בהמשך. בהתייחס לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. כאמור , פסק הדין ניתן ביום 13.10.04. הבקשה הוגשה ביום 10.03.05. המבקשים אינם מציינים מתי נתקבל אצלם פסה"ד ואולם עצם הגשת הבקשה להארכת מועד , מצביעה על כך, שהמועד הקבוע להגשת בקשה לביטול פס"ד עבר חלף לו ובקשה לא הוגשה במועד. כמו כן לא מצאתי בתצהיר שצורף לבקשה, כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה לביטול פסה"ד , במסגרת הזמןדג הקבוע בתקנה 201, הקובעת לאמור: "201. ביטול החלטה על פי צד אחד ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". ויש בכך אולי נימוק מספיק לדחיית הבקשה. אולם שקלתי בדעתי, אילו הייתי נעתר לבקשה להארכת המועד והייתי דן בבקשה לביטול פס"ד , האם יש תכלית וסיכוי כלשהו שהבקשה לביטול פסה"ד תתקבל? בבוא נתבע שניתן נגדו פס"ד בהעדר הגנה או התייצבות לבקש את ביטול ההחלטה שניתנה , עליו להצביע על שני נימוקים מצטברים: מה היה הנימוק לאי הגשת כתב הגנה במועד או אי התייצבות במשפט. מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש אם אכן ההחלטה תבוטל, ינתן לו יומו בבית הדין, יגיש את הגנתו. הנימוק השני עיקר. עיינתי בתצהיריו של המבקש מס' 1, בשתי הבקשות, ומצאתי כי הוא מאשר בסעיף 3[א] כי הוא קיבל את כתב התביעה וידע כי אם קבלתה היה אמור להגיש כתב הגנה בשמו ובשם המבקש 2, שהוא אביו. הנימוק לאי הגשת כתב הגנה , נעוץ במצבה הבריאותיהקשה של אשתו, הסובלת ממחלת עור קשה. עם כל הסימפטיה למצבה של אשתו של המבקש וההבנה לסבל שלה ושל בני משפחתה, עמדו לרשות המבקשים 45 יום להגיש את הגנתם ומצב בריאות קשה, בשונה מאירוע טרגי פתאומי, המוציא את האדם משיווי משקל זמני, אינו יכול להיות נימוק למחדל של אי הגשת כתב ההגנה. לכן, אינני רואה בנימוק האמור, טעם מספיק לאי הגשת ההגנה ואילו הדבר היה תלוי רק בנימוק זה, לא הייתי מקבל את הבקשה. כפי שאמרתי לעיל, נימוק סיכויי ההצלחה הוא הנימוק העיקרי. בשאלה זו הוא נוגע המבקש בתצהיר שצורף לבקשה לביטול פס"ד, מאשר המבקש בסעיף 4 לתצהיר, כי הוא נהג את רכבו לאחור על מנת להחנות את הרכב וכי מי שנהג ברכב מטעם המשיבה, במקום לעצור ולאפשר לו להחנות את הרכב, כפי שהתחיל לעשות, המשיכה בנסיעתה , דבר שגרם למגע בין שני הרכבים. על פי ניסוח נימוק הגנה זה, ברור כי המבקש למעשה מאשר כי התאונה ארעה בגלל נהיגה לאחור ברכבו, אך הוא מייחס לנהג מטעם המשיבה אולי התנהגות שעולה לכדי רשלנות תורמת כלשהי, כמי שאומר, שאילו היה נהג המשיבה מאפשר למבקש את השלמת החנייה ברוורס, יתכן והתאונה לא היתה מתרחשת. בנסיבות אלה, כאשר למעשה מודה המבקש באופן עקיף כי האחריות הבסיסית לאירוע התאונה, הינה עליו, ואולי רק יש לייחס רשלנות תורמת לנהג המשיבה שלא היה מספיק סובלני לאפשר לו את החנייה הרשלנית, אינני סבור כי יש מקום לטענה כי יש למבקש סיכויים מבוססים להצליח בהגנתו להדוף את התביעה. נימוק נוסף בפיו של המבקש הוא שהנזק לו טוענת המשיבה הינו מוגזם , אך זאת הוא מבסס על התרשמות כללית שלו, כטענת לוואי, שאותה מעלה כל נתבע באופן שגרתי ללא ביסוס בחוות הדעת או במסמכים. לאחר ששקלתי את כל הנימוקים לטובת המבקשים והמשיבה, כולל ההלכה שנפסקה ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ' פקיד השומה, מפי כב' השופטת דורנר, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪ + מע"מ.עיכוב הליכיםהוצאה לפועלביטול פסק דין