להלן פסק דין בנושא ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל: פסק דין 1. המבקש הגיש המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי בגדרו עתר להורות כי ההליכים שנקט נגדו המשיב לביצוע שיקים בגדר תיק הוצל"פ 0-98-25170-02, בטלים ומבוטלים, ויש להשיב למבקש את השיקים שמשך לזכות המשיב. 2. בגדר תיק בש"א 15350/05 עותר ב"כ המשיב להורות על דחייתה על הסף של המרצת הפתיחה, מפאת מעשה בית-דין. עיינתי בטיעוני בעלי הדין בעניין זה ובדעתי להיענות לבקשה. 3. בעקבות הגשת בקשת הביצוע הגיש המבקש התנגדות לביצוע שטר. זו הובאה בפניו של כב' הרשם (כתוארו אז) ורבנר והוא הורה, בהעדר הצדדים, כי "לאחר העיון בתצהיר ובטענות המועלות בו אני סבור כי יש לדחות הבקשה ללא צו להוצאות". לנוכח העובדה שדינו של שיק הוא כדין פסק דין, ולנוכח העובדה שההתנגדות נדחתה, ברי שצמח מעשה בית-דין, לעניינם של השיקים נשוא בקשת הביצוע (וראו, לדוגמא, בספרו של דוד בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" בעמ' 735). 4. על החלטת כב' הרשם ורבנר ביקש המערער להשיג בפני בית המשפט המחוזי בחיפה והוא עתר לפטור אותו מתשלום אגרה והפקדת ערבון. הבקשה הובאה בפני כב' רשם בית המשפט המחוזי, השופט גרשון. הוא ציין בהחלטתו כי "עיון בטענות שפירט המבקש בתצהיר שתמך בתמיכה להתנגדותו מלמד כי אין בפיו של המבקש כל הגנה של ממש כנגד הבקשה לביצוע השטר ועל שום כך, בצדק, דחה כב' הרשם ורבנר את ההתנגדות". בהמשך הכתיר כב' השופט גרשון את ההליך כ"הליך סרק" וקבע את "סיכוייו האפסיים של הערעור". משעה, איפוא, שנדחתה הבקשה, וממילא לא הוגש ערעור, נשארה על כנה החלטתו של כב' הרשם ורבנר כאמור מעלה. 5. המבקש לא אמר נואש והגיש השגה על החלטת כב' השופט גרשון שנדונה בפני כב' סגן הנשיא ד"ר ביין. המערער, וכן המשיב, לא התייצבו לערעור והוא נדחה. בהמשך דן כב' סגן הנשיא בבקשת ביטול שהוגשה על ידי המבקש וקבע כי "הסיבה לאי הופעה לערעור אינה נראית לי משכנעת, והעיקר הוא שסיכויי הערעור לגופו הם קלושים ביותר". הנה כי כן, חזרה ונשנתה הקביעה אודות מעשה בית-דין לעניין השיקים שבפניי. 6. די בכל אלו על מנת להעלות על כך שהמרצת הפתיחה היא בבחינת הליך-נפל פסול ושימוש לא ראוי בהליכי משפט, בגדרם מבקש המבקש, בדרך פסולה ונפסדת, להטריד פעם נוספת את ערכאות המשפט, תוך התעלמות מוחלטת מן ההליכים שהיו עד הנה, ובדרך מלאכותית. די היה בכל אלו על מנת להיענות לבקשה. לאמיתו של דבר, מזלו של המבקש שיחק לו עד הנה. הגם שהוא הטריד שלושה שופטים, הרי רק משום שלא נתבקשה תגובת המשיב, הוא זכה ולא חויב בהוצאות. משעה שהמבקש המשיך ונקט בהליך-נפל שבפניי, והמשיב נדרש להתייצב ולהתגונן, בדעתי לחייב אותו בהוצאות הולמות הן בגין הטרדה האמורה והן בגין שימוש נפסד ופסול בהליכי משפט. 7. כך הייתי פוסק, ותהא אשר תהא השקפתי על צדקת החלטותיהם של השופטים שקדמו לי. שהרי זה הרציונאל הנעוץ בתורת מעשה בית-דין. ואולם משום שהמבקש התעקש להוליך את הדיון לערכאה רביעית, לא אמנע מלהציג את גרסתו האבסורדית, אף החצופה, של המבקש. 8. מתצהירו של המבקש, הדומה להפליא לתצהיר התנגדותו, עולה כי המשיב הוא רופא במקצועו ועוסק במתן חוות דעת רפואיות. המבקש התייצב אצלו עם צילומים ואמר לו שהוא זקוק לחוות דעת רפואית. המשיב ביקש לבדוק אותו והמבקש נבדק. המבקש ממשיך ומציין כי "הנתבע לא הודיע לי לפני ו/או בעת הבדיקה כי היא עולה כסף" (סעיף 4). "לו הייתי יודע מראש שהנתבע ידרוש תשלום כלשהו עבור הבדיקה, וכל שכן הסכום שדרש, לא הייתי ניגש אליה כלל" (סעיף 5). "לא נתתי את השיקים מתוך רצוני החופשי, אלא מתוך כפייה מצד הנתבע, תוך שהוא מאלץ אותי לתיתם לו" (סעיף 6). וכיצד התבצעה "הכפייה"? "נוצר ויכוח ביני לנתבע: 'למה לא אמרת שהבדיקה עולה כסף?' - 'למה לא שאלת?', ואז נתתי את השיקים בעל כורחי על מנת לסיים את הויכוח, ומתוך ידיעה שלא אפרע אותם כלל, כי הרגשתי שהנתבע מנסה לסדר אותי ולגבות ממני תשלום נגד רצוני... בנוסף היה מצב מאוד מביך, מבייש ולא נעים כאשר הופשטתי מבגדיי ולאחר בדיקה גופנית שכללה סיטואציות מביכות ומשפילות, שהוסיף לכפייה"(סעיף 8). 9. די בתצהיר האמור, ללא צורך בשמיעת המשיב, על מנת לגלות עד כמה מופרכת, חצופה ומקוממת גרסתו של המבקש. המבקש התייצב על מנת לקבל חוות דעת. פשיטא, לשם כך יש צורך לערוך בדיקה. פשיטא, לשם כך יש צורך לפשוט בגדים. אין כל צורך להתנות שפועלו של המשיב יהיה כרוך בשכר. נהפוך הוא: בהעדר נסיבות חריגות שהמבקש כלל לא מצביע עליהם, דוגמת חברות או קרבת משפחה למשל, חייב היה המבקש להתנות כי המשיב לא יהיה זכאי לקבל שכר. כך הם פני הדברים, ככל שהמבקש מיתמם ולא מבין אותם. עבור שירות יש צורך לשלם. על מנת שעבור שירות לא יהא צורך לשלם, שומה להתנות זאת במפורש. 10. לא זו בלבד, איפוא, שפועלו של המשיב לא נגוע בכפייה, פועלו של המבקש נגוע בכוחנות ובחוצפה, שהרי הוא מודה שהוא ביקש גם לזכות בשירות, ולא לשלם שכר, וגם למשוך שיקים, מתוך כוונה מודעת שלא לשלמם. ברי, איפוא, כי מעבר לדרוש הנני מאמץ-גם-מאמץ את השקפותיהם של השופטים ורבנר, גרשון וביין. כשלעצמי, כמבואר, אוסיף ואחייב את המבקש בהוצאות משפט הולמות. 11. לפיכך, הנני דוחה על הסף את המרצת הפתיחה. הנני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הוצאה לפועלשיקיםביצוע שטר