להלן פסק דין בנושא תניית שיפוט זר בפוליסת ביטוח: פסק דין 1. ת מ צ י ת ה ב ק ש ה בפניי בקשה במעמד צד אחד למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה. עלֿֿפי הנטען בבקשה ובתצהיר התומך בה: המשיבה, 'Swiss Life' (להלן: ,,המשיבה"), היא חברת ביטוח שמרכזה בעיר ציריך שבשווייץ והנה פרי מיזוג של מספר חברות, שבהן חברת ביטוח מלוזאן בשם 'assurances sur la Vie'La Suisse, Soci?t? D' (להלן: ,,La Suisse"). המבקש 2, מר אשר סטריק (להלן: ,,המבקש 2"), הנו אביה של המבקשת 1, הגב' אסתר (סטריק) סמט (להלן: ,,המבקשת 1"). המבקש 2 רכש עבור בתו פוליסת ביטוח אצל 'La Suisse'. עלֿֿפי תנאי הפוליסה, המבוטחים משלמים פרמיית ביטוח, ותכנית הביטוח מעניקה תגמולי ביטוח, בין היתר, בעת שהמבוטח מתחתן. לפי הנטען בכתב התביעה, ביצעה המשיבה שורה ארוכה של עוולות בכל הנוגע לחיוב המבקשים בפרמיות לאורך השנים, בגביית ריבית פיגורים, באופן חישוב הריביות, בגביית עמלות ותשלומים שלא הוסכם עליהם, בתשלום בחסר של תגמולים וכיוצא באלה. המבקש 2 חתם, ביום 20.12.94, בישראל, על בקשה להצטרף לחוזה הביטוח עם 'La Suisse'. ביום 06.07.95 הונפקה עבור המבקשת 1 פוליסת ביטוח שמספרה 1.108.631 (נספח 3 לכתב התביעה) (להלן: ,,הפוליסה"). הפוליסה נושאת את כתובת המבקשת 1 בירושלים. העמוד הראשון לפוליסה מפנה לֿֿGeneral Insurance Conditions (CGA): VI1/1993 (נספח 4 לכתב התביעה) (להלן: ,,תנאי הביטוח"). לטענת המבקשים, הם לא חתמו על מסמך תנאי הביטוח, והוא לא הוצג בפניהם אלא כעבור זמן רב. בסעיף 32.2 לתנאי הביטוח נקבעה תניית שיפוט שזו לשונה: “The policyholder or the beneficiary have the right to take any dispute between themselves and «La Suisse» either before the judge of the competent court of their domicile in Switzerland or before the civil court in Lausanne.” (להלן: ,,תניית השיפוט") לטענת המבקשים, אין תניית השיפוט שוללת את סמכותו של ביתֿֿהמשפט בישראל. כמו-כן, לטענתם, הבקשה להצטרף לחוזה הביטוח נחתמה בישראל והפיצוי בקרות האירוע הביטוחי נועד להיות משולם להם בישראל לשם כיסוי הוצאות חתונה בישראל. 2. ת נ י י ת ש י פ ו ט ז ר - כ ל ל י תניית שיפוט זר יכול שתהא מקבילה, משמע כזו המקנה סמכות לביתֿֿמשפט מסוים מבלי שתישלל סמכותם של בתי-המשפט האחרים, ויכול שתהא ייחודית, משמע כזו המקנה סמכות בלעדית לביתֿֿמשפט מסוים, ואין מלבדו. אמנם, לביתֿֿהמשפט נתונה הסמכות לדון בתובענה אף אם אינו ביתֿֿהמשפט המוסכם עלֿֿפי תניית השיפוט, שכן הצדדים אינם יכולים להתנות על כח השיפוט של המדינה. ואולם, בדרךֿֿכלל, נוהג ביתֿֿהמשפט לכבד את תניית השיפוט שבהסכם שבין הצדדים, וזאת - מן הטעם שביתֿֿהמשפט לא ייתן ידו להפרת הסכמים. יחד עם זאת, אם יציג הטוען נגד תניית השיפוט טעמים טובים ומיוחדים שלא לאכוף את התנייה, אזי רשאי ביתֿֿהמשפט להימנע מאכיפתה (ראו, בעניין זה, ע"א 5666/94 סנקרי נ' Julius Blum G.m.b.H, פ"ד נ(4) 73 (1996) (להלן: ,,הלכת סנקרי"); ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465 (2004) (להלן: ,,הלכת ראדא"), בעמ' 476-475; וכן רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servi?os de Saude S/C Ltda., פ"ד נז(5) 414 (2003), בעמ' 419). 3. מ ן ה כ ל ל - א ל ה פ ר ט א) כאמור, העמוד הראשון של פוליסת הביטוח מפנה לתנאי הביטוח (נספח 4 לכתב התביעה), הקובעים, בסעיף 32.2, את תניית השיפוט הזר. אני סבורה כי תנאי הביטוח הם חלק מפוליסת הביטוח, ואין בידי לקבל את טענת המבקשים כי התנאים אינם מחייבים אותם מכיוון שלא חתמו על מסמך זה. לטענת המבקשים, מסמך תנאי הביטוח הוצג בפניהם רק לאחר זמן רב. בתמיכה לבקשתם, צירפו את תצהירו של מר משה קראוס, אשר שימש כסוכן-ביטוח בסוכנות הביטוח 'Caruso AG', אשר קישרה בין המבקשים למשיבה. מר קראוס הצהיר (בסעיף 18 לתצהירו) כי למיטב ידיעתו, מסמך תנאי הביטוח לא הוצג בפני המבקשים עד לאחר זמן רב. מכל מקום, המבקשים אינם מכחישים כי קיבלו לידיהם את מסמך תנאי הביטוח, ובכלֿֿזאת, הם לא הביעו כל התנגדות לתניית השיפוט הזר. התנהגות המבקשים מהווה הסכמה שבשתיקה לתניית השיפוט, והם מנועים מלטעון אחרת (ראו, בעניין זה, ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה, פ"ד מד(3) 600 (1990) (להלן: ,,הלכת אדרת שומרון"), בעמ' 609-611). ב) עסקינן בתנייה חוזית, אשר יש לפרשה לצורך בחינת השאלה האם בתניית שיפוט ייחודית עסקינן, או שמא בתניית שיפוט מקבילה. נקודתֿֿהמוצא לפרשנות היא לשון החוזה. עלֿֿפי ההלכה הפסוקה, אף אם תניית השיפוט אינה שוללת באופן מפורש את סמכותם של בתי-המשפט האחרים, אין מניעה כי בתניית שיפוט ייחודית עסקינן, וזאת - בהתבסס על תכלית התנייה, תוך התחקות אחר כוונת הצדדים להסכם ושאר אמצעי העזר הפרשניים (הלכת ראדא, עמ' 475; ע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd., פ"ד נה(2) 378, 383 (2001)). כבוד השופט דֹב לוין התייחס לכך בהלכת אדרת שומרון: ,,...גם במקרה של ספק מבחינה לשונית נפנה למטרת ההוראה, למגמותיה ולשאר אמצעי העזר הפרשניים, אך גם ניתן ליתן להם משקל מסוים כבר בראשיתה של מלאכת הפרשנות, עם קריאת נוסח החוזה." (עמ' 612) אני סבורה כי חרף היעדר שלילה מפורשת של סמכות בתי-המשפט האחרים, ניתן להסיק בענייננו על קיומה של תניית שיפוט ייחודית מלשון התנייה וממטרתה, ואנמק: אשר למטרת תניית השיפוט כבר נפסק: ,,מטרתה העיקרית של תניית שיפוט היא למנוע מבעל הדין להיזקק לכל ביתֿֿמשפט פרט לזה שהוסכם עליו. רצונו של ספק הסחורה הזר הוא שלא להיגרר לכל הארצות שאליהן משווק הוא את סחורתו, אלא לרכז את כל הסכסוכים במקום התדיינות אחד, הוא מקום מושבו. רצון זה הוא לגיטימי והוא מחייב את המפיץ." (הלכת סנקרי, עמ' 77) כך גם בענייננו. מטרתה העיקרית של תניית השיפוט היא למנוע מהמשיבה, אשר משווקת את פוליסת הביטוח למדינות רבות מחוץ לשווייץ, להיגרר לדיונים משפטיים בכל אותן המדינות. מטרת תניית השיפוט הזר שבתנאי הביטוח היא לרכז את כל הסכסוכים בשווייץ, שהיא מקום מושבה של המשיבה. לשון התנייה ותכליתה, בנסיבות המקרה, מובילות לתוצאה שמשמעותה הקניית סמכות שיפוט ייחודית, ולפיה הסכימו הצדדים להִדּיין בביתֿֿמשפט בשוויץ כמפורט בתנייה. ויוער, כי במקרה דנן לא הוכיחו המבקשים נסיבות מיוחדות המצדיקות אי-כיבודה של תניית השיפוט הזר. 4. ת ו צ א ה מכל הנימוקים דלעיל, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה שהגישו המבקשים כנגד המשיבה. משהגעתי לתוצאה זו, הרי שמתייתר הצורך לבחון את קיום אחת מחלופות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"דֿֿ1984. משלא נדרשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.תניות בחוזהחוזהפוליסהתניית שיפוטתניית שיפוט זר