להלן פסק דין בנושא תביעת שיבוב נזק למשאית: פסק - דין בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למשאית שהיתה מבוטחת ע"י התובעת (להלן: "הרכב"). העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים. לטענת התובע ביום 04/09/03 בעת שהרכב היה בעצירה בתחנת דלק חוף השרון, פגעה בו משאית נהוגה ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שהיתה מבוטחת ע"י הנתבעת 3 (להלן: "המשאית" ולהלן: "הנתבעת"), או ע"י מטען שהיה עליה. לטענת התובעת הנתבע 2 הוא בעל המשאית ו/או מעבידו של הנתבע. לפיכך טוענת התובעת כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים. בעקבות התאונה, עפ"י הפוליסה ודו"ח השמאי שילמה התובעת סה"כ נכון ליום הגשת התביעה 30,884 ₪. לטענת הנתבעים 1,2 (להלן: "הנתבעים") עמד הרכב בתחנת הדלק כשהגלגלים הקדמיים מכוונים לצד השמאלי. הנתבע החל לעקוף את הרכב המבוטח כדי לפנות ימינה אך לפני שסיים את הסיבוב התקדם הרכב קדימה ופגע במשאית בצד אחורי ימני. לפיכך טוענים הנתבעים כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג ברכב, מר אברהם לנקרי (להלן: "הנהג"). לטענת הנתבעת אין לה חבות בגין התאונה מטעמים כדלקמן: קיימת אצל הנתבעת 3 פוליסה למשאית על שם ג'מל חאלד, והנתבעים 1, 2 אינם מבוטחים בפוליסה. הנתבעת נתבקשה לבטל את הפוליסה בשל מכירת המשאית, ביטול שיחול מיום 01/09/03, מאחר והמשאית נמכרה. כמו כן לטענתה היא לא קיבלה הודעה על התאונה, ולא הוכח שהנתבע היה מורשה לנהיגה במשאית ובעל רישיון נהיגה בתוקף בהתאם לתנאי הפוליסה או כי עמד ברישות הפוליסה. לבסוף הכחישה הנתבעת את התאונה ופרטיה. הנתבעים הגישו בנוסף לכתב ההגנה גם הודעה לצד ג'. לטענתם היתה המשאית מבוטחת אצל צד ג' וחובתה לשפות אותם במידה ויחוייבו לשלם לתובעת. בישיבה מיום 09/11/06 הודיע הנתבע כי רק עתה התברר לו כי הוגשה בשמו הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח וכי אין לו שום עניין בהודעה זו. לפיכך הוא אינו מעוניין לשלם את המחצית השנייה של האגרה ומבקש כי תוחזר לו, בשל אותה טעות, המחצית הראשונה של האגרה. הנתבע 2 הודיע כי הוא מעוניין בהודעת צד ג' ומוכן לשאת בהוצאות האגרה. לפיכך ניתנה החלטתי כי האגרה תושב לנתבע, וכי על הנתבע 2 לשלם האגרה תוך 30 יום. למרות מתן ארכה לא שולמה האגרה, ולכן ניתנה ביום 25/01/07 החלטתי לפיה נמחקה הודעה לצד ג'. הנתבע 2 הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וזו נדחתה ביום 04/02/07. האחריות לתאונה . הנהג העיד כי הרכב היה בעצירה, כשדלתו פתוחה ועל המדרגה עמד חברו, רחמים אבאייב, כאשר נפגע ע"י המשאית. כמו כן העיד כי הפגיעה נבעה מברזלים שבלטו מהמשאית. בגרסתו תמך מר אבאייב. הנתבע הכחיש כי על מדרגת הרכב עמד אדם כלשהו ועמד על גרסתו לפיה התקדם הרכב בעת התאונה ובכך גרם לה. עדותם של הנהג ומר אבאייב עשתה עלי רושם מהימן. זאת ועוד שמו של מר אבאייב כעד מוזכר כעד עוד בהודעה בכתב שמסר הנהג על התאונה לתובעת, יום לאחר התאונה. הפגיעה במשאית עולה בקנה אחד עם הנסיבות המתוארות ע"י הנהג ומר אבאייב. הנתבעים לא טענו לנזקים כלשהם במשאית, כל שכן שלא הגישו הוכחות לנזקים כלשהם. גם דבר זה תומך באופן הפגיעה כפי שטוענת לו התובעת. לבסוף לאחר שהנתבע הכחיש כי היו ברזלים שחרגו משטח המשאית, הוא הודה בכך. אשר על כן אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה היה הרכב בעצירה בעת שהמשאית פגעה בו. לפיכך האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע ואין כל רשלנות תורמת מצד הנהג. חבות הנתבעת . לטענת הנתבעת, בין היתר, המבוטח הוא ג'מל חאלד, אחיו של הנתבע 2, והרכב נמכר לאחר (איברהים אל ג'מל) לפני קרות התאונה. לפיכך טוענת הנתבעת כי אין היא חייבת בפיצוי עפ"י הפוליסה. לטענתה, עפ"י בקשת המבוטח הוציא הסוכן, שני מסמכים אשר נמסרו לסוכנות הביטוח המשולש והגליל סוכנות לביטוח בע"מ ביום 28/09/03: האחד לפיו: "מס פוליסה... על שם ג'מל חאלד אבקש לבטל את הפוליסה הנ"ל מתאריך 01/09/03 עקב מכירת הרכב". האחר על גבי צילום של תעודת ביטוח החובה ולפיו: "אבקש לבטל את תעודת החובה הנ"ל עקב מכירת הרכב". הנתבעים לא טרחו לזמן את סוכן הביטוח, קאדי פאחר, אך הנתבעת עשתה כן. עפ"י עדותו הוא נוהג לבקש ביטול פוליסה רק על פי בקשה של המבוטח. בתצהירו במקום עדות ראשית (נ/2, נ/7) מוסר הנתבע 2 כי הרכב שייך לו, הרכב רשום על שמו במשרד הרישוי מיום 23/12/02, הוא זה ששילם את פרמיות הביטוח בהמחאות שהעתקן צורף, רק בטעות הנפיק סוכן הביטוח את פוליסת הביטוח על שם אחיו ג'מל חאלד, ולאחיו אין קשר לרכב. מהעתקי ההמחאות שצורפו עולה כי החשבון הינו על שם "הובלות עדן - גמל עותמאן". אולם, עפ"י אישור רישום שינוי בעלות ברכב בוצעה ביום 23/12/02 העברת בעלות מהבעלים הקודם: ג'מל חאלד לג'מל עותמאן. לפיכך, עדותו של הנתבע 2 כי לאחיו אין כל קשר לרכב אינה נכונה. נהפוך הוא, הבעלים הקודם של הרכב, לפני הנתבע 2, היה אחיו, ונראה כי כבר אז לא טרחו הצדדים לעשות פוליסה אחרת על שם הנתבע 2. למרות שהנתבעת טענה מלכתחילה כי המבוטח הוא ג'מל חאלד, למרות שביטול פוליסה נעשה לבקשת מבוטח, קרי: ג'מל חאלד, ולמרות שמדובר באחיו של הנתבע 2, לא זימנו אותו הנתבעים לעדות, לא לגבי הטעות בהוצאת הפוליסה על שמו ולא לגבי הבקשה לביטול הפוליסה או היעדרה. בהתחשב בעדותו של הסוכן כי הוא נוהג לבקש ביטול של פוליסה רק על סמך בקשה של המבוטח, ובאין עדות של המבוטח שלא ביקש לבטל את הפוליסה עקב מכירת המשאית או בכלל, או כי ביקש זאת בתאריך מאוחר יותר - אני קובעת כי המבוטח ביקש לבטל את הפוליסה החל מיום 01/09/03 בשל מכירת הרכב. גם את רוכש המשאית לא זימנו הנתבעים לעדות, על מנת שיעיד על המועד בו רכב אותה. למעלה מהצורך אוסיף כי עפ"י נתוני משרד הרישוי שצורפו לכתב התביעה כנספח אחרון, נרשמה בעלותו של הרוכש איברהים אל ג'מל במשרד הרישוי ביום 04/09/03 (ולא ברור לי מדוע טוען ב"כ הנתבעים כי הרישום הוא משנה לאחר התאונה, ב - 2004). כאמור גם אם הרישום במשרד הרישוי היה מאוחר יותר, לא היה בכך, בנסיבות, כדי לשנות את מסקנתי. משנמכר הרכב, אין הנתבעת חייבת עפ"י הפוליסה, ולפיכך נדחית התביעה נגדה. התביעה נגד הנתבע 2 . בכתב התביעה נטען כי הנתבע 2 הוא בעל המשאית ו/או מעבידו של הנתבע. אף שבבקשה לביטול פסק דין שניתן נגדם בהיעדר הגנה, התייחסו הנתבעים לסעיפי כתב התביעה, לא הכחישו טענה זו. עדותו הראשונית והספונטאנית של הנתבע היתה כי "בעל הבית" הוא אחיו של הנתבע 2, עמ' 17 שורות 15,16 לפרוטוקול, ושוב בעמ' 19 שורות 3,4 לפרוטוקול. רק לאחר מכן, כשנשאל אם פנה לחאלד בעניין התאונה כשעבד אצלו העיד: "ת. אני עבדתי אצל עותמאן באותו הזמן... אני עבדתי על המשאית כשהיתה בבעלות חאלד וגם כשהיתה בבעלות עותמאן. ש. בשלושתם כולם היו הבעלים של המשאית ת. אצל כל אחד מהם היה הרכב לתקופה, לא שהיו ביחד. ש. אתה לא יודע מי היה הבעלים של האוטו ת. אני כן יודע. כל אחד בנפרד היה הבעלים. ש. באותה תקופה דיווחת על התאונה לחלאד ת. הנתבע 2 היה בתאונת דרכים והיה בבית. אני דיברתי עם חאלד והפנה אותי לסוכן הביטוח". מעדות זו לא ברור עבור מי עבד הנתבע בעת התאונה, אם בעל הבית היה חאלד, כפי שעולה מעדותו הספונטאנית של הנתבע, או הנתבע 2 שהיה בבית החולים ולכן פנה הנתבע אל אחיו תוך שהוא ממשיך לכנותו "בעל הבית", או אצל הרוכש איברהים אל גמל. עם זאת בהתחשב בכך שקבעתי כי הרכב נמכר לאחר, איברהים אל גמל, לפני יום 01/09/03, הרי שגם אם היה הנתבע 2 בעל המשאית ומעבידו של הנתבע הוא לא היה בעל המשאית ולא מעבידו ביום 04/009/03, בעת קרות התאונה. לפיכך נדחית התביעה נגד הנתבע 2. פסיקתא . לאור כל האמור לעיל ישלם הנתבע 1 לתובעת סך של 30,884 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (07/09/04/9 ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט לרבות הוצאות עת/1 בסך 400 ₪ והוצאת עת/2 בסך 400 ₪, שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 09/03/06, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבע 1 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. התביעה נגד הנתבע 2 נדחית. בנסיבות לא מצאתי לנכון לפסוק לנתבע 2 הוצאות. התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית. התובעת לשלם לנתבעת 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.תביעת שיבובמשאית