תביעה בגין פיצוי נמוך מחברת ביטוח

להלן פסק דין בנושא תביעה בגין פיצוי נמוך מחברת ביטוח: פסק דין 1. הנתבעת פיצתה את התובע בעקבות תאונת דרכים, שנהג במכונית בבעלותה גרם לו. אולם לטענת התובע, שהסתמך על חוות דעת שמאי, קיפחה אותו המבטחת ועודנה חייבת לו סכום נוסף. 2. הנתבעת טענה, בהשענה על חוות דעת של שמאי משלה, כי לא היה מקום להרכיב במכוניתו של התובע מגן אחורי חיצוני מקורי וראוי היה להשתמש במשומש או בחליפי, שמחירו נמוך בהרבה ממחירו של מגן מקורי. 3. על פי חוות דעתו של השמאי שהתובע הסתמך עליה, התקין המוסך במכונית מגן אחורי חיצוני מקורי ומגן אחורי פנימי משומש. מחירו של המגן המקורי 1,400 ₪ + מע"מ ומחירו של המשומש 1,000 ₪ + מע"מ. 4. מכוניתו של התובע היא משנת 2001 ולפי חוזר משרד התחבורה מס' 20, שהשמאי של הנתבעת הסתמך עליו, יש להרכיב ברכב כזה חלפים משומשים או חליפיים. 5. הנתבעת עשתה בדיקה במ. ר. מ. והסתבר כי ערכו של מגן פנימי הוא 613 ₪ כולל מע"מ ולא נמצאה כל ירידת ערך. 6. התובע אמר בתשובה לשאלה, כי הוא אינו מתמצא בנושא וכי לקח את המכונית לתיקון על סמך חוות הדעת של שמאי. מדובר במוסך מורשה ולא בעבודה בלתי מוסמכת. 7. בתשובה לשאלת בית המשפט אמר נציג הנתבעת, כי על התובע היה להקטין את נזקיו, לפי תורת הנזיקין. על התובע היה לבדוק את המצב בשוק ולא להסתמך על השמאות בלבד, אולי לגשת למוסך אחר ולבדוק מה מחיר החלק המוחלף. 8. התובע לא התקשר למוסכים כדי לבדוק את מחיריו של החלק שנדרש להחלפה. 9. אשר לירידת ערכה של מכונת התובע ציטט נציג הנתבעת את חוות דעתו של השמאי מטעמה, שקבע כי ב"רכב מסוג זה" ירידת הערך אפסית וזאת "על סמך בדיקת הצילומים המצורפים." 10. לדברים אלה אין שחר. לא יעלה על הדעת, בכל הכבוד, שירידת ערך תיקבע לפי מראה עינים של תצלומי מכונית. כדי לקבוע אל- נכון את ירידת ערכה של מכונית יש לבדוק אותה ולהתייחס להיסטוריה שלה. הערת נציג הנתבעת "אולי ברכב היו תאונות בעבר.." ראוי לה שלא תישמע בבתי המשפט. אין בה אלא נסיון לא מבוסס להרחיק את חברת הביטוח מחובתה לשפות את הניזוק על ידי הפרחת הנחות סרק לא מוכחות. 11. כמו כן שולל בית המשפט את פרשנותם של נציג הנתבעת ושל השמאי את חוזר מס' 20 של משרד התחבורה, שלפיו - כדברי השמאי מר אנגל - "על פי חוזר מס' 20 של משרד התחבורה יש להרכיב ברכב משנת יצור זו [2001 - ג.ש.] חלפים משומשים או תחליפיים." 12. לא כך נאמר בחוזר ולא לכך היתה כוונת מנסחו. 13. על החוזר, מיום 8.8.2002, חתום צבי יוזנט, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה וזו לשונו: שומה לרכב שטרם חלפו שנתיים משנת ייצורו בעת עריכת שומה לרכב שניזוק ואשר טרם חלפו שנתיים משנת ייצורו, אין לאשר תיקונו בחלקים משומשים, אלא בחלקים חדשים בלבד. 14. פשוטו של מסמך, שהוא מדבר בלשון בני אדם. אין בחוזר האמור מלה וחצי מלה באלה חלקים יש לתקן רכב שחלפו שנתיים מתאריך ייצורו, כפרשנותו של השמאי מטעם הנתבעת. 15. מעבר לכך, בית המשפט לא מצא פסול בטענותיו של התובע בפרשה זו: איזה הוא האדם הסביר מן הישוב, שכאשר שמאי קובע מה יש לתקן במכוניתו, יערער על ממצאיו וילך לחפש חלק אחר במקום החלק שהשמאי קבע שיש להרכיב? 16. מן הסתם היו מקרים נוספים, שבהם נמצאו חברות ביטוח מערערות על התקנת חלפים מקוריים במקום אלה שניזוקו בתאונה והסתמכו על אותו חוזר מס' 20. 17. ובכן, כאמור, בית משפט זה בדעה, כי לשונו של החוזר מתייחסת לכך שאין להתקין חלק משומש ברכב שגילו פחות משנתיים והוא ניזוק. אין בכך כדי לפסול שימוש בחלק מקורי גם אם המכונית ישנה יותר, לבטח אם אין למצוא בשוק בעת ההיא חלק חליפי. 18. כדי למנוע שימוש שלא כדין בלשונו של חוזר מס' 20, הבהיר החתום עליו, מר צבי יוזנט הנ"ל, ב-13.1.2003, את ההבהרה הבאה: חוזר מס' 20 - הבהרה 1. תפקידו של שמאי רכב להעריך את שווי הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה או מכל סיבה אחרת. השומה צריכה לשקף את נזקי הרכב הניזוק ביחס למצבו בעת קרות התאונה וזאת בהתאם לכללי הנזיקין והוראות הדין המחייבים השבת מצב הרכב לקדמותו. 2. לשם כך מוטלת על השמאי חובה לבדוק את הרכב ולתת חוות דעת בהתאם למצב הרכב ולממצאי בדיקתו. 3. חוזר מס' 20 קובע דבר אחד, כי ברכב שטרם מלאו שנתיים משנת ייצורו לא יתקין אדם חלק משומש. (הנחיה זו ניתנה על מנת להקטין את כדאיות גניבות הרכב לצרכי פירוק, וכיום מונחת על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת הצעת חקיקה בנושא). 4. אין לתת כל פרשנות נוספת מעבר לאמור. 19. גם מהבהרה זו אין עולה הפירוש שהנתבעת נתנה לחוזר, בהסתמכה על חוות דעתו של השמאי יצחק אנגל, כאילו יש איסור להתקין חלק מקורי על רכב "מבוגר" יותר משנתיים. 20. יתר על כן, התובע צירף לכתב התביעה אישור של מרדכי אנגל, מורשה מטעם משרד התחבורה, שקבע כי לא ניתן היה לשפץ את המגן האחורי החיצוני בכלל ולא ניתן היה להשיג מגן משומש כללי. אי לכך אושר מגן מקורי. 21. הגיבה על כך הנתבעת בפרשה זו, בהסתמכה על ממצאיו של השמאי שלה, מר יצחק אנגל, שטען כי ראוי לזמן לעדות - הנתבעת לא ביקשה זאת - את השמאי של התובע כדי לנמק אם הוא בדק בחברת דלק מוטורס את מחיר החלק כמשומש ועל מנת להסביר את הטעון בגין ירידת הערך לרכב שלדעתו היא אפסית. 22. על יסוד כל האמור במצטבר פוסק בית המשפט, שדין התביעה להתקבל. 23. הסכום שהתובע נקב בו בכתב התביעה אינו מובן. 24. השמאי מטעמו קבע שנזקיו הם בשיעור 6,260 ₪. שכר טרחת שמאי הוא 490 ₪ ובס"ה 6,750 ₪. הנתבעת שילמה לתובע את הסכום של 4,423 ₪. 25. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 2,327 ₪. 26. סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 24.11.2005 ועד לתשלום המלא בפועל. 27. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום הגשת התביעה ב-4.7.2006 ועד לתשלום המלא בפועל.פוליסהפיצוייםחברת ביטוח