תאונה בלי ביטוח חובה - קרנית

נהג היה מעורב בתאונת דרכים ביום 21.9.00, כאשר פגע בהולך רגל בעת שנהג ברכב

ביטוח החובה של הרכב פקע ביום 30.4.00. לתובע לא היה ביטוח בתוקף בעת התאונה.

הנפגע בתאונה הגיש תביעה כנגד "קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), בגין התאונה. בית המשפט פסק לטובת הנפגע סכום של 27,000 ₪.

"קרנית" הגישה כנגד הנהג תביעת שיבוב בגין הוצאותיה עקב התביעה של הנפגע נגדה. התביעה הוגשה בביהמ"ש השלום בת"א ת.א 41667/03. ביהמ"ש קיבל את התביעה וחייב את התובע לשלם ל"קרנית" את מלוא החיוב כמפורט לעיל.

להלן פסק דין בנושא תאונה בלי ביטוח חובה - קרנית:


פסק דין

1.     זוהי תביעה כספית על סכום של 47,233 ₪.

2.     התובע הינו בעל רכב פרטי, תושב הכפר רמה.

3.     הנתבע הינו סוכן ביטוח, בעל משרד עצמאי בכפר וואדי סאלמי.

רקע רלוונטי

4.     ביום 3.10.99 התובע פנה לנתבע לצורך הוצאת פוליסת ביטוח (חובה ומקיף) לרכבו מסוג מיצובישי מ.ר 6577989 (להלן: "הרכב"). לרכב הוצאה פוליסת ביטוח חובה למשך 7 חודשים ופוליסת ביטוח מקיף למשך שנה.

5.     ביום 21.9.00 התובע היה מעורב בתאונת דרכים, כאשר פגע בהולך רגל בעת שנהג ברכב (להלן: "התאונה").

6.     ביטוח החובה של הרכב פקע ביום 30.4.00. לתובע לא היה ביטוח בתוקף בעת התאונה.

7.     הנפגע בתאונה (להלן: "הנפגע") הגיש תביעה כנגד "קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), בגין התאונה. בית המשפט פסק לטובת הנפגע סכום של 27,000 ₪.
8.     כמו כן, קרנית נשאה בעלות טיפול רפואי בנפגע בסך 10,441 ₪ ונשאה בהוצאות של איסוף חומר וביצוע חקירות בגין התאונה והליך המשפטי נגדה. סה"כ הוצאותיה של קרנית עמדו על 42,066 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון למועד הגשת התביעה של קרנית נגד התובע, כפי שיפורט).

9.     "קרנית" הגישה כנגד התובע דנן תביעת שיבוב בגין הוצאותיה עקב התביעה של הנפגע נגדה. התביעה הוגשה בביהמ"ש השלום בת"א ת.א 41667/03. ביהמ"ש קיבל את התביעה וחייב את התובע לשלם ל"קרנית" את מלוא החיוב כמפורט לעיל.

טענות התובע

10.     בתביעה זו טוען התובע, כי הוא זכאי לכך שהנתבע יפצה אותו באופן מלא על חיובו כלפי "קרנית" בגין התאונה.

11.     התובע טוען כי הנתבע התרשל כלפיו ו/או הפר את חובותיו כסוכן ביטוח, בכך שלא דאג לו לביטוח חובה לרכבו למשך שנה מהיום שפנה אליו, כפי שהדבר נעשה ביחס לביטוח המקיף. התובע טוען כי הוא הבין מהנתבע כי הוא מבוטח בביטוח חובה למשך שנה וסבר כי הוא מכוסה ביטוחית בעת התאונה. משהתברר שלא היה ביטוח חובה בתוקף בעת התאונה, על הנתבע לשאת בחיוב הכספי שהושת עליו באופן אישי.

12.     הנתבע התרשל בכך שלא הודע לו באופן מפורש שביטוח החובה הינה לתקופה של פחות משנה; ו/או בכך שלא יידע אותו בפועל, בסמוך לפקיעת הביטוח שעליו לחדשו, פן יישאר ללא ביטוח.

טענות הנתבע

13.     הנתבע טוען כי לא התרשל כלפי התובע ו/או הפר חובה כלשהי כלפיו.

14.     לטענתו, ביום 3.10.99 התובע פנה אליו במשרדו על מנת לבטח את רכבו. מאחר והתובע היה במצב כלכלי דחוק, הוא ביקש לבטח את רכבו, בביטוח חובה, לתקופה קצרה משנה, ולא לשנה כמקובל, שכן אין באפשרותו לשלם את הפרמיה לשנה שלמה מראש. בהקשר זה הנתבע טען שמאחר ואת פרמיית החובה יש לשלם לאלתר במזומן, עובר לביצוע הביטוח, לא היתה לתובע ברירה, אלא לבקש לקצר את התקופה בה ייעשה הביטוח, מפאת מצבו הכלכלי הדחוק באותו זמן. באשר לביטוח המקיף, היה אפשרות לפרוש את התשלום בשיקים נדחים ולפיכך התובע ביקש לעשות ביטוח לשנה שלמה.

15.     בקשתו של הנתבע הייתה חריגה והצריכה אישור מיוחד מחברת הביטוח. מאחר והוא סוכן ביטוח וותיק ומנוסה בעל קשרים טובים בחברות הביטוח, הוא העריך שהוא יוכל לקבל אישור לכך וכך היה. הוא פנה טלפונית לחברת ביטוח, קיבל את אישורה לעשיית ביטוח חובה לתקופה של 7 חודשים בלבד ולאחר יום או יומיים, בעת הביקור השגרתי שלו בחיפה, במשרדי חברות הביטוח השונות, קיבל לידיו את תעודת החובה לתקופה של 7 חודשים. לאחר מכן, הוא מסר לתובע את תעודת החובה והסביר לו כי עליו לשלם את פרמיית הביטוח במזומן כמקובל באחת מסניפי הבנקים או בדואר. פרמיית הביטוח עמדה על כ- 1,200 ₪ לעומת כ- 2,300 ₪ לכל השנה. באשר לביטוח המקיף, הוא קיבל מהתובע 5 שיקים על סך 500 ₪ כל אחד (סה"כ 2,500 ₪), אותם מסר לחברת הביטוח.

16.     הנתבע מדגיש כי לא הייתה כלפיו כל חובה להתריע בפני התובע כי פוליסת החובה עומדת לפוג בתום 7 חודשים. למרות שלא היתה לו חובה לכך, הוא מסר לתובע בעל פה במספר הזדמנויות לקראת תום התקופה כי הביטוח עומד לפוג ואף ביום 18.4.00 שלח לו מכתב בדואר, בו ציין כי ביטוח החובה מסתיים ביום 30.4.00 וכי הוא מוזמן לסור למשרדו להסדיר את חידושו.

דיון

17.     עדות התובע לא עשתה עלי רושם מספיק אמין על מנת שאקבע על פיה ממצא לטובתו. כמו כן, התבררו מספר עובדות אשר מחלישות את גרסתו ומחזקות דווקא את גרסת הנתבע.
18.     התובע העיד כי יום-יומיים לאחר שפנה לנתבע קיבל ממנו את תעודת ביטוח החובה. לטענתו הוא נטל את התעודה, הכניס אותה לארנקו (בחושבו שהפרמייה שולמה ע"י הנתבע) ונסע לדרכו, כאשר הוא מבין שהוא מכוסה ביטוחית. התובע לא הציג לביהמ"ש את תעודת החובה. לעומת טענת התובע, הנתבע טען כי מסר לתובע את תעודת ביטוח החובה, כאשר היא לא משולמת וכי הסביר לתובע שעליו לשלמה באופן עצמאי. מדובר במסמך שהינו בשליטה בלעדית של התובע והיה אמור להימצא בידיו. בכך שהתובע לא הגיש את התעודה כראיה מטעמו, יש בכך להחליש את גרסתו. אם התעודה היתה מוגשת, היה ניתן לברר כיצד שולמה הפרמיה, מתי, היכן וע"י מי. הימנעות התובע מלהגיש את התעודה, שהיתה יכולה לחזק את גרסתו, פועלת לרעתו.

19.     התובע ענה בצורה מתחמקת ולא אמינה על פניה לחלק מהשאלות שנשאל. התובע, למשל, לא ידע להסביר מדוע פנה לנתבע, כסוכן ביטוח וטען שעשה זאת מאחר והמשרדים של כל הסוכנים האחרים שהכיר היו סגורים. הסבר זה אינו אמין ומטיל ספק ממשי בגרסת התובע. יתרה מזאת, התברר כי אחיו של התובע הינו סוכן ביטוח במקצועו וכי התובע נהג לעשות ביטוחים לכלי רכב במשך שנים רבות באמצעות סוכנים אחרים. לפיכך הסברו, שפנה לתובע רק מפני שמשרדי הסוכנים האחרים היו סגורים, אינה משכנעת. לעומת זאת, הגרסה שהנתבע מסר, באשר לפניית התובע אליו, משכנעת הרבה יותר. הנתבע הסביר שדודו של התובע, המכיר אותו, פנה אליו וביקש שיעזור לתובע וידאג לו לפוליסת ביטוח רכבו לתקופה של פחות משנה ולא לשנה שלמה (ביטוח חובה) מאחר והתובע במצב כלכלי דחוק. אותו דוד הסביר לנתבע, כי אחיו של התובע הינו סוכן ביטוח מתחיל ואין לו אפשרות לקבל אישור מחברת הביטוח לתקופה קצרה משנה, שכן מדובר בבקשה חריגה. לעומת זאת, הנתבע, כסוכן ביטוח ותיק מאוד, בעל קשרי עבודה טובים מאוד עם חברות הביטוח, יוכל לקבל אישור כזה. עצם זה שביטוח החובה נעשה לתקופה של 7 חודשים בלבד (על כך אין מחלוקת), מחזק את גרסת הנתבע.

20.     התברר שביום 20.9.00 התובע פנה לנתבע וביקש ממנו שידאג לו לרכב, לתעודת ביטוח חובה זמנית. באותו יום, הנתבע מסר לו תעודת חובה זמנית לתקופה קצרה כאשר הפרמיה לתשלום הוא 92 ₪. הנתבע הסביר לתובע כי עליו לשלם את הפרמיה באמצעות סניף בנק או דואר, במזומן, באופן עצמאי. עצם זה שהתובע פנה לנתבע בבקשה לתעודת ביטוח נוספת, מחליש את גרסתו, שלא ידע כי ביטוח החובה שנעשה בעת הפנייה הראשונית לנתבע, הייתה ל- 7 חודשים בלבד. יתרה מזאת, עצם הפניה מעידה על כך שהתובע ידע שאין לו ביטוח חובה בתוקף.

21.     לכאורה היה הגיון בפניה של התובע לנתבע ביום 20.9.07, כיוון שזה לקראת סיום שנת הביטוח (לגרסתו), מאז הפניה הראשונה לנתבע. דבר זה היה מתקבל על הדעת אם התובע היה מבקש לחדש את הביטוח לתקופה נוספת. לא כך הם פני הדברים. התובע פנה לנתבע באופן דחוף ובקש תעודת ביטוח חובה זמנית לתקופה קצרה וקיבל באופן מידי תעודה כזו לתשלום על ידו. עובדות אלה לא עולות בקנה אחד עם טענת התובע, כי במועד זה עדיין היה לו ביטוח בתוקף, שכן לא היה נזקק לקבל באופן דחוף תעודה זו, לתשלום מידי על ידו.

22.     התברר שהתובע לא שילם את הפרמיה (92 ₪) בעבור תעודת החובה הזמנית שנמסרה לו ביום 20.9.00 ע"י הנתבע. בעובדה זו יש לחזק את גרסת הנתבע כי התובע היה במצב כלכלי דחוק, דבר שמנע ממנו לשלם את הפרמיה. למרבה הצער, כאמור, התובע היה מעורב בתאונה ביום 21.9.00, נשוא תובענה זו והוא נותר ללא כיסוי ביטוחי.

23.     הנתבע עשה בעדותו רושם אמין. הנתבע ענה באופן ישיר ומסודר על כל השאלות שנשאל ונתן הסברים משכנעים לכל מערכת היחסים שלו עם התובע.

24.     הנתבע שלח לתובע מכתב מיום 18.4.00 בו הוא מתריע כי ביטוח החובה שלו עומד להסתיים ביום 30.4.00 וכי הוא מזמין את התובע לסור למשרדו להסדיר את המשך הביטוח. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע כי פעל בצורה אחראית מול התובע ונתן לו את כל המידע הרלוונטי לצורך הביטוח שנעשה באמצעותו.

25.     אחד השיקים שהתובע מסר לנתבע, לצורך עשיית הביטוח המקיף (ז.פ 25.12.99, מס' 046) לא כובד ע"י הבנק הנמשך עקב עיקול שהוטל על חשבונו של התובע. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע, כי התובע היה במצב כלכלי דחוק ובשל כך ביקש לבטח את רכבו בביטוח חובה לתקופה של 7 חודשים בלבד.

26.     לנתבע לא היה כל אינטרס להוציא לתובע תעודת ביטוח חובה לתקופה של פחות משנה. דבר זה הצריך טרחה נוספת מצידו, מול חברת הביטוח ולא הביא לו כל יתרון כלכלי. לעומת זאת, לתובע היה אינטרס לעשות ביטוח לתקופה של פחות משנה, על מנת לשאת בפרמיה קטנה יותר בעת עשית הביטוח (שיש לשלמה לאלתר במזומן), עקב מצבו הכלכלי הדחוק. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע ולהחליש את גרסת התובע.

27.     התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבע התרשל כלפיו או הפר כלפיו חובה כלשהי המוטלת עליו על פי דין.

28.     לא מצאתי שהנתבע התרשל כלפי התובע ו/או הפר כל חובה שהיא כלפיו. עפ"י הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, התובע הוא זה שביקש לעשות ביטוח חובה לרכבו, למשך תקופה קצרה משנה וכי היה מודע לכך שהביטוח נעשה באופן זה. התובע הוא זה שאחראי לוודא כי השימוש ברכבו נעשה רק בעת שקיים ביטוח חובה בתוקף ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

התוצאה
29.     התביעה נדחית.

30.     התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון