רישיון נהיגה זר - ביטוח

להלן פסק דין בנושא רישיון נהיגה זר - ביטוח:

פסק דין

רקע

מונחת לפני תביעה בסך 17,800 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר.

בעווער מיכאלה (להלן: "תובעת 1") וישראל קליין (להלן: "תובעת 2") (ולהלן: "התובעים") שהינם בני זוג נשואים, ביטחו את רכבם מסוג מאזדה MPV שמספרו 68-045-50 (להלן: "הרכב") בפוליסת ביטוח "בונוס מושלם" שמספרה 7301072104/07 (להלן: "הפוליסה") אצל שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת").

בתאריך 18.11.07 ארע אירוע ביטוחי לרכב (להלן: "התאונה") ובמהלכו נגרמו לרכב נזקים בסך 17,800 ₪ כפי העולה מהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה כנספח ג'. עבודות התיקון בוצעו על ידי המוסך (להלן: "המוסך") על פי הערכת שמאי ולאחר אישורו של השמאי מטעם הנתבעת.

התובעים שילמו למוסך את סכום התיקון, אולם פניותיהם לנתבעת להחזר על סכום זה נדחו אף שהנתבעת חבה להם סכום זה מכוח הפוליסה. משכך הגישו תביעה זו.

הנתבעת דחתה את טענות התובעים. לשיטתה, בזמן התאונה נהגה ברכב התובעת 1 כשברשותה רק רישיון נהיגה ממדינה זרה.
הנתבעת טענה כי תנאי מקדמי לכיסוי ביטוחי כל שהוא אצל הנתבעת הוא החזקת רישיון נהיגה תקף בישראל. הנתבעת טענה כי מרכז חייה של התובעת 1 הוא בישראל ועל פי פירוט כניסות ויציאות כפי המתועד בדרכונה של התובעת 1 עולה כי איננה שוהה בישראל באופן זמני, ומשכך, אין רישיונה הזר בר-תוקף בישראל. משכך טענה הנתבעת כי התובעת 1 נהגה ברכב הניגוד להוראות ס' 24 לתנאי הפוליסה ורישיונה הזר איננו בר-תוקף בהתאם לתקנה 567 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

כמו כן הכחישה הנתבעת את הנזק הנטען וטענה כי אינו קשור לאירוע והוא מופרז, מוגזם וחסר כל אחיזה במציאות.

בתאריך 12.11.08 הצעתי לצדדים כי בית המשפט יפסוק בסכסוך שביניהם בדרך הפשרה, אך זו לא התקבלה, ומשכך אין מנוס מלהכריע תיק זה לפי עקרון "ייקוב הדין את ההר".

בתאריך 22.4.09 העידו בפני שני התובעים מטעמם. הנתבעת לא מצאה לנכון להביא כלשהם עדים מטעמה.

בסיום חקירות העדים הוריתי, על פי בקשת ב"כ הנתבעת, כי התובעים יגישו סיכומיה תוך 30 יום מיום הדיון עם העתק לנתבעת אשר תגיש סיכומיה תוך 30 יום לאחר מכן.

התובעים הגישו סיכומיהם בתאריך 20.5.09, הנתבעת הגישה סיכומיה בתאריך 22.6.09.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

לדידי, הצליחו התובעים להרים את הנטל המוטל עליהם.

אין מחלוקת בין הצדדים אודות קרות האירוע הביטוחי. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת ביטחה את הרכב נשוא התביעה. התובעים נשאו בנטל להוכיח את קרות הנזק ואת גובהו על ידי הגשת הקבלות בגין תיקון הרכב.

הנתבעת ניסתה לשכנעני כי התובעת 1 הייתה אמורה להיות מודעת לכך שהיא לא מכוסה כי מהמסמכים שנמסרו לתובעים (על שלל סעיפיהם) עולה כי אין התובעת 1 מכוסה על ידי הפוליסה. אולם הנתבעת עצמה את עיניה עת שילשה לכיסה את פרמיית ביטוח הפוליסה של הרכב אף שהיו בידיה הנתונים המעידים כי התובעת 1 איננה מחזיקה ברישיון ישראלי אלא רק ברישיון זר.

התנהגותה של הנתבעת, שהיו ברשותה מסמכים המעידים כי הרישיון הנמצא בידי התובעת 1 איננו רישיון ישראלי, וחרף זאת שלחה את התובעים למוסך ההסדר וביצעה בדיקת שמאות לרכב כהקדמה לתיקונו, התקבל אישורו של השמאי מטעם הנתבעת טרום התיקון, מראה כי הנתבעת פעלה כמי שמודה שהיה כיסוי ביטוחי כדין. יתרה מזו, סוכן הביטוח היה מודע לעובדה כי אין בידי התובעת 1 רישיון נהיגה ישראלי וחרף זאת דאג כי תונפק לרכב פוליסה, כל אלו מהווים מצג אשר לפיו סברו התובעים בצדק כי הם עומדים בתנאים הנדרשים למימוש הפוליסה.

אין הנתבעת טוענת כי התובעת 1 נהגה ברכב ללא רישיון. כל שטוענת היא כי מאחר והרישיון שהיה ברשותה היה רישיון זר ומאחר ולטענתה היה על התובעת 1 להחזיק ברישיון ישראלי, לאור היות מרכז חייה בישראל, הרי שבנסיבות אלה היא פטורה מלשלם את דמי הפוליסה בהתאם לתנאיה. סבורני כי הנתבעת טועה בפירוש זה. לדידי, יש להעדיף את פרשנות התובעים לתנאי הפוליסה. לעניין זה יפים דברי דברי כ' הש' יצחק עמית בבר"ע (חי) 1003/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' דרכים קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים:

"מכל מקום, גם בפן הביטוחי, יש להעדיף את הפירוש המיטיב עם המשיב, ברוח הלכת קרנית. בנסיבות בהן אין מקום לסברה כי היה פגם בכושרו של הנהג לנהוג, וכאשר התנהגותו לא יצרה סיכון מודע באופן שראוי למנוע ממנו פיצויים לפי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים. במקרה כזה, יש לאמץ גישה פרשנית ליברלית לתקנות התעבורה, ולהכיר ברשיון הזר של הנהג כרשיון תקף - אנגלרד לעיל, בעמוד 290; ת"א (מחוזי חי') 308/96 אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ תק-מח 98(3) 2656 (1998); ע"א (מחוזי תל אביב) 3106/99 שניידר נ' הדבר חברה לביטוח בע"מ תק-מח 2002(2) 60910 (2002). לגישה שונה ראה ע"א (מחוזי י-ם) 4495/03 הנ"ל".

כמו-כן לא דאגה הנתבעת להביא לעדות את סוכן הביטוח אשר פעל כשלוחה בעת כריתת חוזה הביטוח, בכדי להבהיר כיצד העביר פרטי רישיון זר להנפקת פוליסת ביטוח. כמו-כן, לא הביאה עדות חתם מטעמה שיבהיר לבית המשפט כיצד הונפקה פוליסה כשבפני החתם העתק רישיון נהיגה זר.

בנסיבות אלה חלה ההלכה כי העדר הבאת עד פועלת לרעת הצד שלא הביאו, וראה לעניין זה בספרו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן:

"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה."

אף במקורות ישראל בתלמוד בבלי, (מסכת קידושין, דף סו, עמ' ב) מצאנו את דעתו של האמורא אביי כי כאשר מצוי עד אחד הטוען כי כהן הינו בעל מום, והכהן מכחיש את דבריו, יש להאמין לעד האחד (אף שעל פי ההלכה יש צורך בשני עדים), כי אנו אומרים לכהן "שלח אחוי" וכדברי רש"י, שם: "אם אינך בעל מום, הפשט בגדיך, ונראה". על בסיס דברים אלה מסיקים בעלי התוספות, שם, ד"ה שלח ואחוי: "מכאן יש להוכיח דכל דבר שיכול להתברר, עד אחד נאמן עליו, ואפילו עד אחד מכחישו".

התובעים העידו בפני ועדויותיהם היו סדורות, קוהרנטיות ואמינות בעיני.

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה.

הנתבעת תשא בהוצאות משפט וכן סך של 3,600 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף רשיון נהיגה

  2. הפקדת רשיון נהיגה

  3. עיכוב רכב ללא רשיון

  4. אי הפקדת רשיון נהיגה

  5. הפקדת רשיון לא בתוקף

  6. ערעור על החזרת רישיון

  7. בקשה להשבת רשיון נהיגה

  8. נהיגה ללא רישיון נהיגה

  9. החזרת רשיון נהיגה מופקד

  10. עונש על תאונה ללא רשיון

  11. רישיון נהיגה זר - ביטוח

  12. בטלות יחסית רישיון נהיגה

  13. ערר על החזרת רישיון נהיגה

  14. סירוב נהג לתת רישיון לשוטר

  15. סירוב להציג רישיונות לשוטר

  16. התליית רישיון - כיסוי ביטוחי

  17. בריחה משוטר במהלך בדיקת רישיון

  18. רישיון נהיגה פסול - תאונת דרכים

  19. אי הפקדת רשיון במזכירות בית המשפט

  20. שלילת רישיון נהיגה ע''י משרד הרישוי

  21. השכרת רכב למי שאינו בעל רישיון נהיגה

  22. הגבלת רישיון נהיגה של נכה בהוצאה לפועל

  23. תאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה גרמני

  24. ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

  25. נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעצר עד תום ההליכים

  26. תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל''ו-1975

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון