צרידות במיתרי הקול

להלן פסק דין בנושא צרידות במיתרי הקול:

פסק - דין

רקע עובדתי:
התובעת, ילידת 7.1.1950, עבדה במשך 31 שנה כגננת ברשת הגנים של אגודת ישראל. התובעת בוטחה אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מנהלים מיום 1.1.85 (להלן - הפוליסה). ביום 21.6.01 הועברה הפוליסה לבעלות התובעת. הפוליסה כוללת כיסוי בגין אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות.

אצל התובעת התפתחה צרידות קשה במיתרי הקול שהלכה והחמירה. בעטיה של בעיה זו נותחה התובעת. אצל התובעת התפתחו בעיות רפואיות נוספות, בעיה בכלי הדם ובעיה בעצבי כפות הידים.

בשל בעיותיה הרפואיות הפסיקה התובעת לעבוד ביום 21.2.00. התובעת קבלה תגמולי אובדן כושר עבודה בהתאם לפוליסה עד ליום 31.7.02. החל מיום 1.8.02 הופחתו התגמולים והועמדו על מחצית הסכום ששולם קודם לכן.

התובעת טוענת, כי היא זכאית למלוא סכום התגמולים עפ"י הפוליסה, וזאת לאור העובדה, שרופאים תעסוקתיים קבעו, שאינה יכולה להמשיך ולעבוד כגננת. הנתבעת טוענת מנגד, כי מצבה של התובעת אינו מצדיק על פי הפוליסה תשלום התגמולים. לטענת הנתבעת אין התובעת עונה על התנאים הקבועים בפוליסה בנוגע לאובדן כושר עבודה מוחלט.

ד"ר אברהם מידן, רופא תעסוקתי, מונה על ידי כמומחה בתיק זה. בחוות דעתו קבע המומחה, כי התובעת איננה יכולה להמשיך ולעבוד כגננת. עוד הוסיף וקבע המומחה, כי התובעת יכולה לעסוק במקצוע אחר המתאים לנסיונה, השכלתה וכישוריה, כגון: בלנית במקווה, קופאית, מוכרת, מפקחת על נבחנים או סדרנית מוצרים.

דיון:
חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע, כי הנתבעת איננה יכולה להמשיך ולעבוד כגננת, לא נסתרה. המומחה היה נחרץ בעניין זה וכתב בחוות דעתו: "אין צל של ספק שגב' דהאן לא יכולה לעבוד כגננת". יש לקבל, איפוא, את עמדתו בעניין זה. תימוכין לעמדתו של ד"ר מידן בעניין זה ניתן למצוא בדבריו של הרופא התעסוקתי, ד"ר מונל רורליך, שהעיד מטעם הנתבעת. ד"ר רורליך ציין בעדותו בפני, כי התובעת איננה יכולה להמשיך ולעבוד כגננת בשל בעיות במיתרי הקול (עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 12-13). לפיכך נותר הצורך להכריע בשאלה, האם התובעת יכולה להמשיך ולעסוק בעיסוק סביר אחר התואם את נסיונה, השכלתה והכשרתה? לעניין זה נאמר בע"א 300/97, חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פד"י נב(5)746, 757-758:

"אין צורך בזהות בין עיסוקו של המערער עובר לתאונה לבין עיסוקו לאחר התאונה. עם זאת צריך שה'עיסוק הסביר האחר' יהלום את השכלתו, את הכשרתו ואת ניסיונו של המבוטח. במובן זה ראוי שהעיסוק יעלה בקנה אחד עם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של עבודתו הקודמת של המבוטח. עיסוק סביר הוא עיסוק שכל אדם סביר, בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח במקרה הנדון, היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם. כך גם ניתן להוסיף ולהגדיר 'עיסוק סביר' ככזה שאינו פוגע באופן משמעותי בכושרו להשתכר וכן מתאים לאורח חייו של המבוטח.
ה'עיסוק הסביר' אינו בעל תכנים סובייקטיביים בלבד, כמו גם אינו בעל תכנים אובייקטיבים בלבד. העיסוק הסביר הוא בעל ממד סובייקטיבי וממד אובייקטיבי. סובייקטיבי, שכן המבוטח צריך שאותו 'עיסוק' יתאים לאורח חייו ולנטיותיו התעסוקתיות. אובייקטיבי, שכן את אותו 'עיסוק סביר' יבחן בהתאמתו לאדם הסביר בעל נתוני השכלה והכשרה כשל המבוטח ...
את ה'עיסוק הסביר' יש למדוד על-פי 'סוג ההתמחות' - אם היא כוללת אפשרויות רבות או שמא היא תוחמת את העוסק בתחום עיסוק צר.
ככל ש'סוג ההתמחות' צר, והעובד הגיע לרמת מיומנות גבוהה יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד 'עיסוק סביר' שאינו דומה דמיון רב לעיסוקו הקודם.
ככל ש'סוג ההתמחות' של העובד עובר לתאונה רחב יותר, והוא טרם רכש מיומנות גבוהה יותר, כך יקל למצוא 'עבודות סבירות' שוות ערך לעבודתו הקודמת של אותו עובד".

בע"א 572/89, מוסה עדני ובניו בע"מ, פד"י מז(2)179, 190, נאמר:

"לאור כלל הפרשנות נגד הנסח, אשר למרות נסיגתו מפני כללים אחרים עדיין שמור לו מקום חשוב (במיוחד בהקשר של חוזי ביטוח), כשניתן להצביע על יותר מפירוש אחד שהוא סביר והגיוני, נראה שלעניין הנדון יש לפרש 'נסיון', 'הכשרה' ו'השכלה', כבעלי זיקה לעיסוקו של המבוטח לפני ה'אירוע הביטוחי'. המשמעות איננה הגבלה לביצוע אותן פעולות ממש, שהרי מדובר במפורש ב'עיסוק סביר אחר' (ראה לעיל הגדרת 'אבדן כושר עבודה מוחלט'), אך נדרש קשר כלשהו בין העיסוק הקודם לעיסוק החדש - מבחינת הנושא או המיומנויות הדרושות בכל אחד מהם".

אכן אין צורך, כי עיסוקו של המבוטח לאחר האירוע הביטוחי יהיה זהה לזה שלפני האירוע הביטוחי, אך בכך אין עדיין להתיר את הרסן לחלוטין, ולרוקן מכל תוכן את ההוראה שבפוליסה, כי העיסוק החדש יהיה סביר ותואם את נסיונו, השכלתו והכשרתו של המבוטח. על העיסוק החדש להיות כזה, שכל אדם סביר, בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח בכל מקרה ומקרה, היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוק בו עסק לפני האירוע הביטוחי. על העיסוק החדש להיות בעל זיקה לעיסוק הקודם. על העיסוק החדש להיות קשור לעיסוק הקודם בכל הנוגע לנושא או המיומנויות הדרושות בכל אחד מהם. ככל שהתמחותו של המבוטח הינה בתחום צר יותר, והמבוטח צבר בו נסיון רב יותר תוך הגעה לרמת מיומנות גבוהה יותר, כך יהיה על העיסוק החדש להיות דומה יותר לעיסוק הקודם ובעל זיקה רבה יותר אליו. עוד יש להוסיף, כי על העיסוק החדש להיות זמין במידה סבירה. לא מתקבל על הדעת, כי זכותו של מבוטח לקבלת תגמולי ביטוח תישלל בשל העובדה, שהוא יכול לעסוק בעיסוק אחר, כאשר מדובר בעיסוק נדיר ביותר, שאפשרות ההשתלבות בו ומציאת מקום עבודה במסגרתו כמעט ואינה קיימת.

במקרה שבפנינו עבדה התובעת כגננת במשך 31 שנה. התובעת סיימה לימודים בסמינר לגננות, וצברה נסיון רב שנים בעבודה זו. אין כל ספק שלאחר שנות עבודה כה רבות במקצוע הגננות הגיע התובעת לרמת מיומנות גבוהה. בבואנו לבחון את היותו של עיסוק חדש תואם את נסיונה, השכלתה והכשרתה של התובעת, יש להתייחס להכשרתה המקצועית כגננת מוסמכת ולנסיונה רב השנים בעבודה במקצוע זה. העולה מכך הוא, שעל העיסוק החדש להיות בעל זיקה רבה יותר לעיסוקה הקודם כגננת. אין ספק, כי העיסוקים האלטרנטיביים הנזכרים בחוות דעתו של ד"ר מידן: בלנית במקווה, קופאית, מוכרת, מפקחת על נבחנים או סדרנית מוצרים, אינם עונים על תנאים אלו. עיסוקים אלו נעדרי כל זיקה לעיסוקה הקודם של התובעת כגננת. אמנם כל מלאכה מכבדת את בעליה, וכבר לימדונו חכמינו זכרונם לברכה: "אהוב את המלאכה" (משנה אבות, א, י) - "שגדול ערכה של המלאכה, שמביאה ברכה לאדם, ואפילו אינך זקוק לה לשם פרנסה, טוב שתעסוק במלאכה, ואל תשב בטל" (פירוש ר' פנחס קהתי, שם). יחד עם זאת, לא ניתן לראות בעיסוקים אלו עיסוקים שהתובעת כאדם סביר תראה בהם עיסוק חילופי שווה ערך לעיסוקה הקודם כגננת.

המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, שהתובעת אכן איבדה את כושר עבודתה באופן המזכה אותה בתגמולי ביטוח בגין הפוליסה.

הנתבעת תשלם, איפוא, לתובעת תגמולי ביטוח בסך 5,395 ₪ לחודש בגין התקופה שמיום 1.8.02 ועד למועד הגשת התביעה, 12.12.02, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת החזר פרמיות בסך 897 ₪ לחודש בגין התקופה שמיום 1.8.02 ועד למועד הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת תהיה רשאית לקזז מהסכומים הנ"ל כל סכום ששילמה לתובעת בגין הפוליסה עבור התקופה הנ"ל שמיום 1.8.02 ועד ליום הגשת התביעה. הנתבעת תשא בהוצאות התובעת וכן בשכר טרחת עורך דינה בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות מחלת מקצוע

  2. מחלת דה קרווין - מחלת מקצוע

  3. לחץ דם גבוה בגלל מתח בעבודה

  4. אסטמה תעסוקתית – מחלת מקצוע

  5. מחלת מקצוע - צרידות במיתרי הקול

  6. תביעה להכיר בצרידות כפגיעה בעבודה

  7. הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) כמחלת מקצוע

  8. תביעה להכרה בפגימות בצוואר ובכתף ימין כמחלת מקצוע

  9. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) כמחלת מקצוע

  10. תביעה להכיר בפגיעה בתסמונת ה-CTS דו צדדי כמחלת מקצוע

  11. הכרה בצרידות כפגיעה בעבודה, או מחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  12. תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה - רשימה נוספת), תש''ם-1980

  13. תביעה להכיר בכאבים בעמוד שדרה מותני ובפרקי הידיים כמחלת מקצוע

  14. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית CTS כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  15. הכרה בנזקים בגב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון