תביעת ביטוח פריצה לדירה

להלן פסק דין בנושא פריצה לדירה - תביעת ביטוח: פסק דין 1. לפניי תביעה כספית לקבלת תגמולי ביטוח בסך של 120,000 ש"ח, בגין אירוע פריצה וגניבה מיום 24.2.06, אשר אירע בדירת מגוריו של התובע, ברחוב דובנוב 30 בראשון לציון (להלן:"הדירה"). 2. התובע, ביטח את תכולת הדירה בביטוח מסוג: "רימון לדירה" אצל הנתבעת, החל מיום 1.11.05 ועד ליום 31.10.06 באמצעות סוכן הביטוח- מר יואב יונה (להלן: "סוכן הביטוח"). 3. ביום האירוע שהה התובע בחו"ל ולמעשה קיבל דיווח טלפוני משותפו לדירה- מר עופר בן חמו. ביום 26.02.06, הגיש מר בן חמו תלונה למשטרת ישראל בדבר פריצה לדירה וגניבה ולאחר מכן, הודיע התובע לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח, דבר הפריצה על מנת לקבל את תגמולי הביטוח. 4. ביום 11.4.06 דחתה הנתבעת את תביעת התובע בקובעה כי התובע לא עמד בתנאי הפוליסה לעניין ההגנות שנדרשו כתנאי מוקדם, לשיטתה התובע לא הוכיח התביעה וכן בשל החשש למעשה מרמה. טענות התובע: 5. התובע טוען כי הנתבעת חייבת בתשלומי תגמולי הביטוח על פי הפוליסה בגין נזקי הפריצה, וסירובה מהווה עשיית עושר שלא כדין וכן הפרה של תנאי הפוליסה. לפיכך מבקש התובע לחייב הנתבעת גם בריבית מיוחדת לפי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח. 6. התובע טוען כי הפריטים שנגנבו מדירתו הם: מכשיר DVD, אקולייזר, פאלפון , MP3, מצלמת וידאו, 2 מצלמות, 2 מקרנים, טלוויזיה, 3 רסיברים, 7 שעונים, מסך מחשב, מדפסת, רמקולים, שואב אבק, 4 זוגות משקפי שמש ובשמים רבים, הכול כפי המפורט בנספח ג' לתצהיר עדותו הראשית. 7. התובע טוען כי פרטי התכולה מנויים ומוערכים בשוויים בדו"ח הסוקר ממשרד קובי ליברמן אשר בדק הדירה עובר להנפקת הפוליסה ומטעמה של הנתבעת, כמו גם נקב באופן ספציפי מהן ההגנות בדירה. התובע מוסיף וטוען כי כל הנגנב היה בבעלותו האישית. 8. התובע טוען כי הפוליסה הנה כפופה לדו"ח הסוקר ולפיכך אם הלה היה מוצא בעיה במיגון היה מודיע לתובע ולנתבעת. משלא עשה זאת לאחר שבדק את כל החלונות ומשלא נעשו שינויים בדירה, מושתקת הנתבעת מלטעון לאי קיום ההגנות בדירה. 9. עוד טען התובע כי באשר לחובתו לעגן את מסך ה- LCD הנקוב בפוליסה הרי מדובר על תנאי שהוצא מאוחר יותר ומופיע ברשימה מיום 8.2.06 אשר התובע קיבלה לאחר הגשת התביעה מאת סוכן הביטוח. מוסיף התובע וטוען כי לא ידע שכלי עבודה שנגנבו לו לא מכוסים בפוליסה, היות ולא נאמר לו דבר על החרגת כלי עבודה לא מפי הסוכן ולא על ידי הנתבעת. טענות הנתבעת: 10. מנגד טוענת הנתבעת בסיכומיה כי לא קוימו התנאים המוקדמים לכיסוי הביטוחי שהם דרישות המיגון, שכללו סורגים בכל פתחי הדירה ועיגון מסכי ה- LCD במכשיר מסיבי ונעול במנעול לקיר המבנה. 11. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הפריצה בוצעה דרך חדר שותפו של התובע- מר עופר בן חמו, חלון שלא היה מסורג ואשר על פי גרסת התובע בפני החוקר הפתח ממנו לחצר נותר פתוח. 12. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובע הגיש תביעה לתגמולי ביטוח בגין פריטים שלא נגנבו מדירתו (שעון ראדו, ג'ינסים) אשר בסופו של יום חזר בו התובע בעדותו ביחס אליהם. כך גם לא הוכח גניבת שואב האבק והמדפסת. 13. הנתבעת טוענת כי התביעה מבוססת על עדותו של התובע כעדות יחידה, כאשר התובע נמנע מלהציג עדותם של עדים חיוניים בבית המשפט: של שותפו שגילה דבר הפריצה ושל שני חבריו אשר סידרו הבית עבורו לאחר הפריצה בטרם חזרתו של התובע ארצה, ולמעשה מדובר בעדות בעל דין מעוניין ללא כל סיוע. הראיות: 14. העידו בפניי: התובע, מר קובי ליברמן- בעל המשרד אשר שלח את הסוקר עובר להנפקת הפוליסה, מר יואב יונה- סוכן הביטוח באמצעותו נרכשה הפוליסה מר חיים גנטוב- חוקר ומר רונן וייזל- שמאי מטעמה של הנתבעת. 15. בנוסף, הוגשו הפוליסה והרשימה, חוו"ד סוקר, אישור המשטרה, דו"ח המפרט את הפריטים שנגנבו בהודעה לנתבעת, מכתבי הדחייה מטעמה של הנתבעת לתובע,הודעת המבוטח והודעת מר בן חמו שנגבו על ידי החוקר,תמונות הדירה, קלטת ותמליל בהם הוקלטו ונרשמו דברי התובע עם החוקר. 16. התובע לא הגיש חוות דעת מומחה בתחום השמאות מטעמו לשם הערכת שווי הנזק כיום אלא הסתמך על דו"ח הסוקר שנערך עובר להנפקת הפוליסה. כאמור הנתבעת הגישה חוו"ד שמאית לצורך שיעור ערכי הפיצוי במונחי כינון ושיפוי. המחלוקות שבין הצדדים: 17. אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים לעניין הוכחת אירוע הפריצה, על כן, ניתן להגדיר את המחלוקת בין הצדדים כדלקמן: א. האם מולאו דרישת המיגון עובר לאירוע (ביחס לסורגים ולעיגון המסך פלסמה)? ב. האם רשאי התובע להיבנות מדו"ח הסוקר לעניין דרישת המיגון? ג. שיעור הנזק- ערכי כינון מול ערכי שיפוי. דרישות המיגון: 18. הרשימה (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע) מציינת ברישא כי ההגנות הנדרשות בדירה: דלת הכניסה- צילינדר, סורגים: רק בחלונות. 19. מכאן כי לעניין הוראת הפוליסה התקנת סורגים בכל חלונות הבית הנה חובה הנלמדת מהרשימה המהווה תנאי לחבות הנתבעת. עיון ברשימה מעיד כי התנאי מובלט דיו וצוין ברישא מתחת ל"סוג הביטוח" . 20. התובע עצמו אינו מכחיש כי לא ידע על ההתניה ולמעשה מעיד כי- "...הם נכנסו מהחדר של השותף שלי ששם לא היה סורג" (עמ' 8 ש' 22) וכאשר נשאל לגבי הדיווח שמסר לסוקר לעניין האם קיימים סורגים בבית ענה- "ת. שאל, אמרתי שיש סורגים. ש. ומה לגבי החדר של השותף שלך איך זה מסתדר? ת. לא ידעתי ששם אין סורגים. (עמ' 11) וכן העיד כי קיבל את הפוליסה שם היה כתוב על תנאי המיגון לעניין זה. 21. התובע טוען כי טרם כריתת ההסכם הסוקר נקב באופן ספציפי מהן ההגנות בדירה ואף ציין בטופס (שצורף לתצהיר עדותו הראשית כנספח ב') כי קיימים סורגים בכל החלונות. יחד עם זאת העיד מר ליברמן כי הסוקרים כלל אינם בודקים את ההגנות בבואם להעריך את שווי תכולת הדירה והמבנה אלא מסתמכים על דברי המבוטח, ולמעשה הטופס עליו מסתמך התובע מולא לאור דבריו וללא בחינה בפועל (ראה עדותו עמ 30 ואילך). 22. דברים אלו אוששו על ידי עדותו של סוכן הביטוח שמוסיף וטוען כי את ההגנות הנדרשות קובעת חברת הביטוח על סמך נתונים שהיא מקבלת מדו"ח הסוקר אך משיקוליה שלה (ראה עמ' 36 והלאה). 23. עולה כי התובע קיבל הפוליסה בה צוינה ההתניה בדבר סורגים בכל חלון, היה עליו עובר לדיווחו לסוקר להתהלך בביתו ולבדוק שיש סורג בכל חלון, התובע אינו מכחיש כי לא ידע עובר לאירוע דבר ההתניה ולמעשה לא מכחיש כי התנאי לא מולא. 24. יתירה מזו בתמליל השיחה בין התובע לחוקר, שצורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת, אמר התובע כי החלון ממנו נכנסו הפורצים, נטול הסורגים, היה למעשה פתוח (עמוד 4 למעלה). מדברים אלו עולה כי תנאי המיגון לא קוימו הגם שידע התובע על קיומן. 25. גם אם אניח כי התובע לא שם לב עת הסוקר היה בביתו כי בחלון חדרו של השותף לא היו סורגים הרי ודאי שם לב לכך בשלב מסוים עובר למקרה הביטוחי, בין אם בטרם הונפקה הפוליסה לבין אחריה. חרף זאת לא שלח הודעה למבטחת והרי ניתן לקבוע כי מדובר בעניין מהותי למבטחת ביחס לתיאור הדירה המבוטחת ולנסיבות המקרה. 26. מבטחת סבירה לא הייתה מתקשרת עם התובע לו ידעה כי חלון בבית צמוד קרקע אינו מסורג ואף פתוח, גם תמורת פרמיה גבוהה יותר. הזיקה בין מקרה הביטוח לבין הפגמים שנגלו בדרישות המיגון הנה מלאה גם לעניין עצם קרות המקרה וגם לעניין היקפו. 27. נראה כי השארת חלון פתוח ולא מסורג ובניגוד לתנאי הפוליסה מהווה התנהגות שיש בה רשלנות של המבוטח ולמעשה נטילת סיכון במודע. במצב בו בית צמוד קרקע הושאר עם חלון לא מסורג (ופתוח!) אין זה ראוי להטיל על המבטחת את הסיכון בדבר. סגירת חלון והתקנת סורג כדרישת הפוליסה מהווה הגנה שעל מבוטח סביר לנקוט כשהוא רוכש פוליסת ביטוח בעיקר כאשר מדובר בבית פרטי וכאשר זוהי דרישת המיגון העיקרית בפוליסה. 28. מכל האמור עולה כי דין התביעה להידחות ומתייתר הדיון בשיעור הנזק. 29. על כן ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום.פוליסהביטוח פריצה / גניבהפריצהמקרקעיןתביעת ביטוח