פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף

להלן פסק דין בנושא פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף:

פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח למבוטחה, עד התביעה מספר 1 במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף, כתמלוגי ביטוח על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע שלתאונת דרכים , בה מעורב רכבו של הנתבע 1 מבוטח אצל הנתבעת 2 .

אין מחלוקת בים הצדדים כי התאונה אירעה בצומת בצורת T בכביש המחבר בין שפרעם ולנצרת , אליו מתחבר כביש המבויל לרמת ישי .

אין מחלוקת גם כי רכבו של מבוטח התובעת, נסע מכיוון שפרעם לכיוון נצרת , קרי ממערב למזרח , ואילו באותה עת התקרב לצומת רכבו של הנתבע 1 כשהוא נוסע מדרום לצפון, קרי מימינו של רכב מבוטח התובעת.

התנועה בצומת מוסדרת ע"י מערכת רמזורים.

אין טענה כי מערכת הרמזורים לא היתה תקינה או לא פעלה. הנחה היא , כי כאשר מערכת הרמזורים תקינה הרי כאשר האור בכיוונו של עד התביעה הנו ירוק, והוא נוסע ישר בכביש, חייב האור בפני הנהג הבא מכיוונו של הנתבע 1 להיות אדום , ולהיפך .

שני כלי הרכב נכנסו לצומת, ועל פי חומר הראיות שבפני, מותר להניח כי חזיתו של רכב הנתבע 1 החלה לחצות את הצומת לפני חזיתו של רכב עד התביעה , שכן המגע בין שני כלי הרכב היה ,פינה קדמית שמאלית ברכב עד התביעה עם החלק האחורי בדופן שמאל של רכב הנתבע .

התובעת טוענת כי העד מטעמה נכנס לצומת כשהאור לפניו ירוק, ואילו הנתבע נכנס לצומת באור אדום .

הנתבעים טוענים את ההפך .

הצדדים הביאו להוכחת טענותיהם רק את שני הנהגים המעורבים.

אין בפני עדויות או ראיות נוספות, ועל כן עומדת גרסתה של התביעה מול גרסתה של ההגנה , ועלי להחליט האם הוכיחה התביעה את תביעתה , והאם יש בידי להעדיף את גרסתו של עד התביעה על זו של הנתבע 1 , אם לאו.

כלל ברזל בדיני הראות הוא "המוציא מחברו עליו הראיה" . התובעת, שהיא בבחינת מוציאה מחברתה , עליה להוכיח את תביעתה ברמת הסתברות המקובלת במשפט אזרחי , קרי מעבר ל 51 % .

עדותו של עד התביעה מר אבו עיאש

עד התביעה פותח את עדותו באומרו :

" התאונה היתה בצומת המוביל , חזרתי משפרעם לכיוון נצרת , ממערב למזרח כשחציתי את הרמזור שהיה ירוק והגעתי לצומת המוביל , וגם בצומת זה האור היה ירוק . המשכתי בנסיעה והופתעתי ברכב שחוצה את הצומת במהירות עצומה ובא מכיוון רמת ישי ..."

מעדות זו, ועל כך גם אין מחלוקת, עולה כי מדובר בשני צמתים סמוכים, כאשר התאונה היתה בצומת השני מכיוון נסיעת עד התביעה .

בעדותו הראשית, אומר העד :

" הנהג השני טוען שנסעתי באור מאדום אבל זה לא יכול להיות אם נסעתי באור אדום הייתי צריך לחצות שני צמתים .."

בתשובה זו של העד ישנה משום נימה של אי בטחון, ומשום הסקת מסקנה לגבי העובדה כי נכנס לצומת בו אירעה התאונה בירוק .

העד מאשר כי המרחק בין שני הצמתים " בין 100 ל- 200 מטר , " ואומר כי לצומת הראשון הגיע בנסיעה שוטפת ..

מעדות זו לא ניתן ללמוד מתי נדלק האור הירוק לפניו בצומת הראשון, מה הוא אורך מופע הירוק מכיוונו , והאם אכן מרגע שנדלק אור ירוק מכיוונו , יכול הוא להגיע , במהירות שציין "50או 60 או 75 ?! , יכול הוא לעבור את הצומת השני בירוק .

לא הוגשה לי תכנית הרמזורים מצד התובעת, ואורך המופעים , לא נבדק . גם העד אינו אומר מאיזה מרחק מלפני הרמזור הראשון הופיע האור הירוק, ואין להוציא מכלל אפשרות, כי הוא הגיע לצומת הראשון ( בהעדר ראיה אחרת ) לקראת סיום המופע ירוק

כאמור כדי להוכיח כי על פי תכנית הרמזורים, מי שנכנס בירוק לראשון, עומד לרשותו זמן להגיע לצומת השני ולהיכנס אליו בירוק , היה צורך להגיש את תכנית הרמזורים. ואין כזו .

על כן יש להתיחס בזהירות לדברי העד כי נכנס לצומת באור ירוק, ויתכן כי הוא אכן נכנס לצומת הראשון בירוק. אין בטחון כי נכנס גם לשני בירוק.

העד נשאל

"ש- בצומת השניה כבר היה ירוק כשעברת את הצומת הראשונה
ת- אני לא זוכר , לא מדדתי ולא בדקתי "

מתשובה זו , אין ללמוד על סדר מופע הירוק בשי הצמתים . יכול להיות כי מפאת המרחק בין שני הצמתים, הרי פעולתם הנה עצמאית ואינם קשורים זה בזה, אבל גם יכול להיות כי מפאת העובדה כי לא מדובר במרחק גדול בין שניהם, שהם מתואמים , קרי שהם מתוכנתים כך שמי שנכנס בירוק לראשון, יכנס גם לשני בירוק. דבר זה לא הוברר

העד נשאל

"אתה יכול להעריך שברגע שנכנס לצומת באיזה מהירות אתה "

ומשיב " מהירות של 50 או 60 או 75 , נכנסתי לצומת כשהאור ירוק , מטבע הדברים כשאני נכנס לצומת אני ממשיך לעקוב אחרי הרמזור"

בתשובה זו יש סממן של חוסר בטחון. מכל מקום בתשובה אין תמיכה לגרסתו של עד התביעה .

ראשית כאשר הוא משיב שנכנס לצומת במהירות של 50-60-75 , מצביע הדבר על כך שהעד אינו יודע אפילו באיזה מהירות נכנס לצומת.

שנית- כשהוא אומר כי
"מטבע הדברים שאני נכנס לצומת אני ממשיך לעקוב אחרי הרמזור",

אין בה אמירה כי באותו מקרה אכן הוא בטוח כי נכנס לצומת בירוק . הוא מעיד על מה שהוא עושה בדרך כלל , אך אין בתשובה אמירה בטוחה כי באותו יום נכנס לצומת השני בירוק .

העד אישר , הן בהודעה ת/1 והן בתשובה בחקירה נגדית כי רכבו של הנתבע נכנס לצומת לפניו . כמו כן אישר כי שדה הראיה היה פתוח ולמעשה יכול היה לראות את רכבו של הנתבע טרם כניסה לצומת.

בסיכומו, מדגיש בא כוח התובעת את העובדה כי רכבו של הנתבע "נכנס לצומת לא פנוי " טיעון זה יכול להצביע על כך שגם בא כוח התובעת, יוצא מתוך הנחה כי הנתבע נכנס לצומת באור ירוק, אך הרשלנות שלו מתבטאת בכך שהוא נכנס לצומת לא פנוי .

למה מצא בא כוח התובעת להדגיש כל הזמן כי הנתבע נכנס לצומת לא פנוי , יותר מאשר את הטענה כי הוא נכנס לצומת באור אדום . הטענה המרכזת היא כי הנתבע נכנס באור אדום, מדוע לגייס בעיקר את הטענה כי הוא נכנס לצומת לא פנוי . אין זאת אלא שכנראה גם לתובעת יש היסוסים בשאלה אם אכן מבוטחה עד התביעה נכנס לצומת בירוק .

גם הטענה שהנתבע נכנס לצומת לא פנוי , אינה נכונה על פניה . טענה זו מתבסס על העובדה כי רכבו של עד התביעה החל להיכנס לצומת לפני רכבו של הנתבע .
אין מחלוקת כי רכבו של הנתבע נפגע בחלק האחורי בדופן שמאל, עם הפינה השמאלית בחזית רכב עד התביעה . זאת ללמדך כי בזמן המגע בין שני כלי הרכב, כל אורך רכבו של הנתבע היה כבר בתוך הצומת, בתוספת רוחב חזית רכבו של עד התביעה , ובתוספת המרחק אשר בין דופן ימין של רכב עד התביעה וקו העצירה שלפני הנתבע , . המרחק אותו עבר הנתבע בצומת ארוך יותר מן המרחק אותו עשתה חזית רכב עד התביעה בצומת, ומכאן שהנתבע נכנס לצומת לפני עד התביעה . מי שנכנס לצומת לא פנוי היה דווקא עד התביעה .

התמקדות טיעוני התובעת בטענה כי הנתבע נכנס לצומת לא פנוי, שנתגלתה כשגויה, מפחיתה ממשקל טענתה כי הנתבע נכנס לצומת באדום , וכי עד התביעה נכנס בירוק .



עדותו של הנתבע

הנתבע פותח את עדותו ואומר :

" באתי מצומת המוביל כדי לפנות שמאלה . הייתי גם עם חבר שלי ששמו חוסאם כעבייה , אני עברתי ברמזור ירוק והו בא במהירות , ברחתי ממנו ובכל זאת הוא פגע בי... "

העובדה כי רכבו של עד התביעה הוא אכן אשר פגע ברכב הנתבע, לא יכולה להיות שנויה במחלוקת, כי חזיתו של עד התביעה פגעה בדופן שמאל של הנתבע .

הנתבע מסר הודעה על התאונה . הוגשה הודעה נ/1 , שאינה חתומה על ידו, ואינה כתובה בכתב ידו, אולם הוא מאשר כי מה שרשום בה הוא אשר מסר לסוכן הביטוח שלו . בנ/1 מסר הנתבע את אשר מסר בבית המשפט .

הנתבע מעיד בפני שלא היו שוטרים במקום .

באת כוח התובעת שואלת

" ש- לא צוין שהיו שוטרים
ת- לא היו שוטרים , אני רציתי להזמין משטרה והוא אמר שאין לו ביטוח
ש- אתה מטעה את בית המשפט , היו שוטרים
ת- לא היתה משטרה ... "

למעשה אין זה נכון כי הנתבע מטעה את בית המשפט כאשר הוא אומר שלא היו שוטרים . עד התביעה עצמו אמר שבזמן התאונה לא היו שוטרים, וכי אלה הגיעו רק לאחר מכן . בנקודה זו גרסתו של הנתבע כי בזמן התאונה לא היו שוטרים למרות שבאת כוח התובעת מטיחה בפניו שהוא מטעה את בית המשפט, למעשה נתמכת ע"י עדותו של עד התביעה .

הנתבע מעיד כי התקרב לצומת, ראה ירוק והמשיך לנסוע . הנתבע אם כן נכנס לצומת בנסיעה שוטפת . בהמשך הוא אומר -

" ש- מה היה המרחק לפני הצומת שבו הבחנת שליטתך שהרמזור ירוק
ת- מ10 מטר והייתי בהילוך שני "

גרסה זו של הנתבע כי היה בהילוך שני , לא נסתרה, כי לא הובאה ראיה מפי עד התביעה לגבי מהירותו של הנתבע בזמן התאונה . נכון שהוא טען בפתח עדותו כי הנתבע "בא במהירות עצומה " אבל זהו עניין של התרשמות של מי שהיה בתאונה יותר מאשר הערכה מושכלת של מהירות . מה גם שהנתבע נכנס לצומת תוך פניה שמאלה , ולא בנסיעה ישר, ומטבע הדברים שמי שפונה בצומת שמאלה או ימינה , שהוא נוסע איטי יותר מאשר בקו ישר

אם הנתבע היה בהילוך שני בזמן שנכנס לצומת, יכול הדבר להעיד על כך כי בהתקרב הנתבע לצומת היה לו אור אדום, שהתחלף לירוק בטרם יעצור, ואז המשיך לנסוע בשוטף , כשהוא בהילוך נמוך , או שהוא עצר לפני הצומת. אומנם הנתבע אינו אומר דברים אלו , אך אם אכן הוא היה בהילוך שני שעה שנכנס לצומת , כפי שטען , אלו יכולים להיות ההסברים .

הנתבע , לא הסתכל גם הוא לצדדים בטרם יכנס לצומת , ולא הבחין בעד התביעה .

הלכה היא כי אל לו לנהג המתקרב לצומת להיכנס אליו תוך הסתמכות על זכותו , בחסות האור הירוק או התמרור , בעיניים עצומות, ועליו , למרות הזכות, גם לבדוק אם הוא יכול להיכנס לצומת ולצאת ממנו בבטחה , בלי לסכן משתמשים אחרים . זה הכלל . במקרה שלנו , אם אכן נכון כי הנתבע נכנס לצומת בהילוך שני, ( והדבר לא נסתר ) ואילו עד התביעה נכנס לצומת במהירות , שלדבריו יכלה להיות 75 , אזי אין כל ספק כי כאשר הנתבע היה על סף הצומת, רכבו של עד התביעה היה עדיין רחוק בצורה כזו שמותר היה לנתבע להניח כי עד התביעה יעצור לפני הצומת , אם אכן הרמזור בכיוונו הוא אדום .

נכון כי ההגנה לא הביאה עד נוסף שהיה עם הנתבע 1 ברכב, .

אך גם התביעה לא הביאה את תכנית הרמזורים, כדי להוכיח את אשר ציינתי לעיל בדבר אורך המופע בכל אחד מן הרמזורים. בענין זה שני הצדדים לא הביאו ראיה שיכלה לעזור להם, ובענין זה מעמדם שווה .

על פי חומר הראיות שבפני, קרי עדויות שני הנהגים בלבד , לא אוכל לומר כי התובעת הוכיחה את תביעתה או הרימה את הנטל , המוטל עליה במשפט אזרחי .

כמו כן,איני יכול לקבוע כי לנתבע ישנה רשלנות בשיעור שקבע בית המשפט העליון, כרשלנותו התורמת של מי שנכנס לצומת בעניים עצומות, כי כפי שאמרתי, על פי חומר הראיות, תוך לקיחה בחשבון את מהירויות הנהגים , והמרחקים שהרכבים עברו מרגע שכל אחד מהם היה אמור לראות את רעהו, מותר לנתבע היה לצפות כי עד התביעה , אם אכן הרמזור בפניו, אדום , שיעצור לפני כניסה לצומת.

התובעת לא הצליחה להרים את הנטל , ולהוכיח כי הנהג מטעמה נכנס לצומת כשהאור בפניו ירוק , ואילו האור בפני הנתבע אדום . כך שהתביעה לא הוכחה.

אני דוחה את התביעה .

התובעת תשלם לנתבעים את הוצאות המשפט בסכום של 5000 ₪ בתוספת מע"מ כדין .








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח רכב נשרף

  2. בחירת מוסך הסדר

  3. ביטוח תכולת רכב

  4. ביטוח שריפת רכב

  5. ביטוח גחון רכב

  6. ביטוח משאית סקניה

  7. ביטוח נהג נקוב בשם

  8. ביטוח משאית איווקו

  9. חוב פרמיה ביטוח רכב

  10. ביטוח נזק לרכב שכור

  11. חוב פרמיה ביטוח מקיף

  12. ביטוח שריפת רכב חונה

  13. שווי רכב לצורכי ביטוח

  14. ביטוח נזק לגיר מכונית

  15. אי תשלום דמי ביטוח רכב

  16. ביטוח רכוש לרכב טויוטה

  17. פגיעה ברכב חונה - ביטוח

  18. נהיגה בלי מלווה - ביטוח

  19. ביטוח נזק לרכב פולקסווגן

  20. ביטוח תוספות שהותקנו ברכב

  21. ביטוח מונית - תאונת דרכים

  22. ביטוח רכב אחרי העברת בעלות

  23. ביטוח מושלם לרכב - טוטל לוס

  24. פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף

  25. תביעת שיבוב ביטוח מקיף רכוש

  26. ביטוח נזקי רכוש לרכב סוזוקי

  27. קיזוז חוב מתגמולי ביטוח רכב

  28. דחיית כיסוי ביטוחי - נזקי רכב

  29. שריפת רכב - דחיית כיסוי ביטוחי

  30. פוליסת ביטוח רכב - השתתפות עצמית

  31. נהיגה תחת השפעת סמים - ביטוח מקיף

  32. ביטוח שימוש ברכב פרטי לצורכי עבודה

  33. ביטוח נזקים לרכב בגין דריסת בעל חיים

  34. התניית פוליסת ביטוח רכב במערכת אזעקה

  35. נהיגה ללא רשות בעל הרכב – ביטוח תאונה

  36. שלילת כיסוי ביטוחי בכל מקרה בו הרכב נמכר

  37. פיצוי על הוצאות כינון בפוליסת ביטוח רכב

  38. דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון

  39. "פוליסה התקנית" שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח

  40. חוק ביטוח רכב מנועי תקופת מעבר לענין אבנר

  41. תשלום סכום נמוך מהנטען עבור חלפים לרכב הניזוק

  42. תגמולי ביטוח בגין נזקים לרכב במסגרת תאונת דרכים

  43. פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970

  44. חוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה), התשנ"ז-1996

  45. תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), תש''ל-1970

  46. שיחה המוקלטת בדיסק לגבי הזמנת פוליסת ביטוח צד ג' לרכב

  47. תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס''ד-2004

  48. תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  49. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ''ו-1986

  50. סעיף 15 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח - תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי

  51. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס''א-2001

  52. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דמי ביטוח שרשאי מבטח לגבות ממבוטחים בביטוח רכב מנועי) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  53. תקנות ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) (העברת סכומים מאבנר לקרנית), התשס''ג-2003

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון