ערעור ביטוח חווה

להלן פסק דין בנושא ערעור ביטוח חווה:

פסק דין

1.     ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט יצחק מילנוב), בת"א 9016/03, אשר ניתן ביום 8.6.06, במסגרתו דחה את תביעת המערערת לקבלת תגמולי ביטוח מהמשיבים בגין שני אירועי ביטוח, שיפורטו להלן.

2.     המערערת מפעילה פינת חי במושב אורה (להלן - "החווה"). מנהל המערערת, יעקב גיגי (להלן - "גיגי"), מתגורר עם משפחתו במגורון בחווה (להלן - "המגורון"). בחווה יש מגורונים נוספים בהם מתגוררים העובדים. כמו כן, היו בחווה בעלי חיים ובכלל זה תיש ועיזים.

3.     ביום 25.6.00 הוציאה המשיבה 1 (להלן - "המשיבה") למערערת, באמצעות המשיב 2 (להלן - "המשיב"), שהוא סוכן ביטוח, פוליסת ביטוח "חבר מושב", בה ביטחה את החווה כנגד נזקי פריצה וגניבה. ביום 30.6.01 חודשה הפוליסה למשך שנה נוספת, עד ליום 30.6.02.

4.      ביום 15.12.01 נגנבו מהחווה שתים עשרה עיזים ותיש (להלן - "מקרה הביטוח הראשון"). המשיבה דחתה את התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בנימוק שלפי הפוליסה היה ביטוח רק ל-4 עיזים ותיש, וכן כיוון שאומדן הנזק בגין גניבת העיזים והתיש נמוך מגובה ההשתתפות העצמית שעל המערערת לשאת בה. ביום 25.2.02 אחזה אש במגורון (להלן - "מקרה הביטוח השני"). גם תביעה זו נדחתה בנימוק שהפוליסה אינה מכסה נזקים שאירעו למגורון שבו התגוררו גיגי ומשפחתו, שכן בפרק א' לפוליסה הוענק כיסוי רק למחסנים ולמבני עזר. הפוליסה לא כיסתה נזקים למבני מגורים ותכולתם, בכפוף לחריג בדבר נזקים שיגרמו למגורונים ותכולתם, בהם מתגוררים עובדים המועסקים במשק, עליו נעמוד להלן (ראו, סעיף 1.6 לפרק א' בחלק ג' לפוליסה).

5.     בעקבות סירובה של המשיבה לפצות את המערערת, הגישה המערערת תביעה לבית משפט השלום בירושלים כנגד המשיבים, לתשלום דמי הביטוח מכוח הפוליסה שהוציאה המשיבה למערערת, או מכוח אחריותה השילוחית למצגים ולהבטחות של המשיב, וכן בשל התרשלות המשיבים.
     
6.     בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 20.1.04, התיר בית המשפט (השופט בן עטר) למערערת לתקן את כתב התביעה. כמו כן, במענה לבקשת ב"כ המערערת, עו"ד אונונה, לקבל מב"כ המשיבה את הצעות הביטוח, השיב ב"כ המשיבה, עו"ד אטיאס, כדלקמן: "אפעל להעברת העתק מהצעות הביטוח לחברתי תוך 7 ימים".

7.     ביום 22.3.05 קבע בית המשפט, בהתאם לסמכותו הקבועה בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי") את רשימת הפלוגתאות שיתבררו במשפט והוסיף בהדגשה, כי "לא יותרו ראיות ו/או טיעונים שלא במסגרת ולענין הפלוגתאות הנ"ל".

8.     על גרסת המערערת ניתן ללמוד משני כתבי תביעה שהגישה ומתצהירו של גיגי. בכתבי התביעה ובתצהיר של גיגי נטען, כי בטרם נשלחה הפוליסה הראשונה למערערת, ערך המשיב עם גיגי סיור בחווה. בעת הסיור ביקש גיגי מהמשיב לבטח את כל המגורונים על תכולתם, לרבות המגורון. המשיב, שידע כי גיגי מתגורר במגורון, התחייב שהביטוח יכלול גם את המגורון. בסמוך למועד תום הפוליסה הראשונה, בקיץ 2001, הגיע המשיב לחווה עם בתו כשבידו הפוליסה המחודשת. גיגי ביקש מהמשיב לעשות תיקונים בפוליסה בהתאם לשינויים שחלו בחווה, לרבות הגדלת שטח המגורון מ-33 מ"ר ל-70 מ"ר. המשיב אמר לגיגי, כי יכניס לפוליסה את כל המגורונים בתור מבנים, באופן כוללני, מבלי לפרט את המבנים ואת התכולה. עוד טען גיגי, כי היה ברור לו, ערב חידוש הפוליסה, שהמגורון נכלל בפוליסה הראשונה וכי הוא רק ביקש להגדיל בפוליסה את שטחו, כדי להתאים את הפוליסה למציאות.
     תיקון נוסף, שאותו ביקש גיגי להוסיף, ערב חידוש הפוליסה, היה הגדלת מספר העיזים המבוטחות מ-4 ל-12. כל התיקונים האלה נרשמו בכתב ידו של המשיב. בדיעבד, הסתבר למערערת, כי המשיב לא דאג לכיסוי ביטוחי למגורון, לא לשטחו המוגדל ולא למספר העיזים שיש לבטח, הכל כפי שביקש גיגי.

9.     בתום שמיעת הראיות, ולאחר קבלת סיכומי הצדדים, דחה בית המשפט את התביעה. בית המשפט שלל מכל וכל את גרסת המערערת, שקרסה כמגדל קלפים, בעקבות עדותו של סוכן ביטוח אחר, מני משה, אשר אישר את טענתו של המשיב כי הרשימה שבה שורבטו, לבקשת גיגי, תיקונים שייעשו בפוליסה, עובר לחידושה, נעשתה על ידו במהלך פגישה בחווה על גבי הפוליסה הקיימת שגיגי הציג בפניו. בסופו של יום, לא הוצאה פוליסה על ידי סוכנות הביטוח שמטעמה בא מני משה. עד זה אף לא נחקר על ידי ב"כ המערערת. חיזוק לעובדה שהפגישה התקיימה בתקופת ההארכה של הפוליסה, ניתן למצוא בתאריך שמופיע על גבי הפוליסה, ה-31.12.01, בעיצומה של תקופת ההארכה של הפוליסה המקורית. לשון אחר, המשיבה לא קיבלה בקשה לשינוי תנאי הפוליסה, שחלו בתקופה המקורית. החידוש של הפוליסה נעשה לאחר קרות מקרה הביטוח הראשון - גניבת העיזים והתיש. לא זו אף זו: גיגי, בחקירתו הנגדית, לא טען כי זכרונו בגד בו, והוא טעה והחליף בין מני משה למשיב. גיגי התכחש במצח נחושה לכל קשר עם מני משה וסוכנות הביטוח שלו באופן שאינו משתמע לשתי פנים (עמודים 20-19).

10.     בית משפט קמא דן בכל טענות המערערת ודחה אותן אחת לאחת. אנו סומכים ידינו על הקביעות העובדתיות ועל המסקנות שאותן הסיק בית המשפט, שיש להן שורש ועוגן בראיות (ראו תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). בערעור לפנינו חוזר ב"כ המערער על אותן טענות שנידחו, לאחר דיון ממצה, בבית משפט קמא.

11.     אנו סבורים, כי די היה לדחות את הערעור מטעם אחד, והוא שגרסתה של המערערת התמוטטה כמגדל קלפים, ולכן לא עמדה בנטל חובת ההוכחה הרובץ לפתחה. עורך דין אינו יכול בהבל פיו להציע לבית המשפט גרסה, אשר אין לה אחיזה ושורש בחומר הראיות בתיק (ע"א 463/89 האפוטרופוס על נכסי נפקדים נ' שדידה, פ"ד מה(5) 857, 864 (1991); ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' אייגר (קטין), פ"ד מה(1) 580, 585-586 (1990); ע"פ 685/81 אהרוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 673, 692 (1983); ע"פ 142/87 קירשבוים נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 859, 862
(1988).
כמו בבית משפט השלום גם בפנינו התעלם ב"כ המערערת מהעובדה, כי מגרסת המערערת לא נשארה אבן על אבן, ותחת זאת בחר להעלות טענות שבית משפט קמא כבר דש בהן ודחה אותן.
מכל הטענות שהעלה ב"כ המערערת בחרנו בשתיים, רק כדי להדגים כי אין ממש בטענות העובדתיות שהעלה ב"כ המערערת במסווה של טענות משפטיות.

12.     טענתה העיקרית של המערערת היא, כי נגרם לה נזק ראייתי, בכך שלא קיבלה לעיונה את הצעת הביטוח. טענה זו נדחתה, בצדק, בפסק הדין של בית משפט קמא. גיגי אינו טוען בכתב התביעה או בתצהיר, כי חתם על הצעת ביטוח וגם בחקירתו בבית המשפט לא טען כי חתם על הצעת ביטוח (עמוד 12 שורות 10-9). בהיעדר טענה של גיגי, כי חתם על הצעת ביטוח, אין מקום לטענה המשפטית בדבר נזק ראייתי. טענות משפטיות צריכות למצע עובדתי. בהעדר תשתית עובדתית אין מקום לטענה של נזק ראייתי. עוד נוסיף, כי גם המשיב העיד, כי לא נחתמו הצעות ביטוח. ב"כ המערערת ביקשה, כאמור, את הצהרות הביטוח שעליהן חתם גיגי וב"כ המשיבה הודיע, כי ימציא לה את ההצעות, מפני שהניח כי ההצעות מצויות בתיק הביטוח של המערערת. גם עדת ההגנה, חיה ברישצקי, העידה כי אין בתיק של המערערת הצעות ביטוח (עמוד 26 שורה 5 עד עמוד 27 שורה 6). הדברים הללו הם מעל לצורך, שכן אין כל פלוגתה ברשימת הפלוגתאות המתייחסת לנושא זה (עמוד 6 שורות 7-20 לפרוטוקול) והצדדים הסכימו כי "לא יותרו ראיות ו/או טיעונים שלא במסגרת ולעניין הפלוגתאות הנ"ל".

13.     הטענה האחרת, כי לא נעשתה תרשומת גם לפני חידוש הפוליסה - דינה להידחות מאותו הטעם. בהיעדר טיעון בכתב התביעה או בתצהיר באשר לתרשומת, נשמט הבסיס לטענה זו.
אשר להכפלת שיעור ההשתתפות העצמית - גם על כך באה תשובה בפסק הדין. השיעור החדש בגובה דמי ההשתתפות העצמית מופיע ברשימת הפוליסה שחודשה (ת/2), אשר המערערת קיבלה לידיה. עוד נוסיף, כי הטענה שלא היה מקום לשנות באופן חד צדדי את תנאי הפוליסה אינה מופיעה בכתב התביעה או בתצהירו של גיגי. לא זו אף זו: סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, קובע כי על המבטח להמציא למבוטח את הפוליסה המפרטת את זכויות הצדדים וחיוביהם. בסעיף 2(ב) להצעת החוק נאמר, כי על המבוטח להודיע למבטחת תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הפוליסה כי אינה מתאימה למוסכם (ולר ביטוח כרך ראשון, עמוד 197 (תשס"ה-2005)). נקודת המוצא היא, כי המבוטח ביקש לרכוש מהמבטחת פוליסה באותם תנאים הנהוגים אצלה ביחס לאותו ביטוח, והוצאת הפוליסה המכילה גם תנאים שלא הוסכמו בין הצדדים תהווה קיבול של ההצעה, אם הפוליסה מכילה תנאים המקובלים על המבטח (ע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חיים, פ"ד לו(2) 714, 722 (1982)). אילו סברה המערערת, כי נפלה שגגה בפוליסה, היה עליה להפנות את תשומת לב המשיבה לאי ההתאמה ולבקשה לתקן את האמור בפוליסה. אלא שתחת זאת, המערערת שילמה את דמי הביטוח כפי שנדרש ממנה (שם, עמודים 723, 727; ראו גם, פרידמן וכהן, חוזים, עמוד 197 (תשנ"א-1991)). מחדלה זה של המערערת סותם את הגולל על טענתה זו. עוד יצוין, כי גם לאחר שהעיזים והתיש נגנבו, לא טענה המערערת על אתר, כי לא בפוליסה זו חפצה וכי יש טעות או אי דיוק באשר לגובה השתתפותה העצמית.

14.     לאור האמור לעיל, הערעור נידחה. המערערת תשלם לכל אחד מהמשיבים שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בצירוף מע"מ. הפיקדון יועבר בחלקים שווים לידי ב"כ המשיבים, אשר יעבירו את הסכום האמור לידי המשיבה והמשיב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון