עיון בדו''ח חוקר שריפות

להלן פסק דין בנושא עיון בדו''ח חוקר שריפות:

פסק דין

ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 22.12.05 (בש"א 10772/05, ת"א 2413/02), לפיה הורה למערערת למסור לעיונן של המשיבות דוחות חקירה שנערכו, לטענתה, עבור חברות ביטוח אחרות, ודו"ח של חוקר דליקות מטעמה, שנערך בקשר למקרה הדליקה נשוא התביעה.

הרקע העובדתי:

המערערת הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה את עסקן של המשיבות בפוליסה הכוללת בין היתר כיסוי לנזקי דליקה.
על פי הנטען בכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבות, בלילה שבין 21.03.02-20 פרצה דליקה בחצריהן וכתוצאה ממנה נגרמו נזקים כבדים למבנה ותכולתו.
המשיבות הודיעו לסוכן הביטוח מטעם המערערת על מקרה הביטוח ובהמשך להודעה זו נשלחו למקום שמאי ומומחה לחקירת דליקות.
כתב התביעה הוגש לאחר שדרישת המשיבות לשיפוי על פי הפוליסה נדחתה.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי המערערת נטענו, בין היתר, טענות הנוגעות לעברן הביטוחי של המשיבות (סעיף 12) וכן טענות המתייחסות לאירוע עצמו.
בסעיף 15.4 נאמר, כי המשיבות לא קיימו את דרישות המיגון מפני אש שנדרשו מהן, לרבות דרישות מכבי אש ובכך לא עמדו בתנאים המוקדמים לכיסוי ביטוחי על פי הפוליסה. עוד נטען, כי המשיבות גרמו לאירוע נשוא התביעה (סעיף 10) ונמנעו באופן שיטתי ומכוון מלשתף פעולה עם חוקרים שנשלחו על ידי המערערת.

בהחלטתו נשוא הערעור שבפני קבע כב' הרשם, לעניין דוחות החקירה שנערכו עבור חברות ביטוח אחרות, שעניינם עברן הביטוחי של המשיבות כי לנוכח טענת המערערת בכתב ההגנה על הסתרת נתונים, הקשורים לתביעות קודמות אין היא זכאית לטעון חוסר רלבנטיות ומכיוון שעסקינן בדוחות המתייחסים לאירועים שאינם נשוא ההליך אין היא נהנית מחיסיון כלשהוא מגילויים.
באשר לדו"ח חוקר הדליקות נקבע, כי למרות שנראה כי מדובר במהלך שנועד מלכתחילה לקדם תביעה של המשיבות אך, מאחר שהדו"ח אמור להפוך לחוות דעת של מומחה בהליך העיקרי "על מנת לאפשר לתובעות להתמודד עם עניין זה, ומאחר וזכותן של התובעות גם להיערך באמצעות חוות דעת מומחה מטעמן, לרבות ידיעה מהן הטענות הנטענות כלפיהן" יש למסור הדו"ח לעיון המשיבות.

טענות המערערת:

המערערת מעלה סדרה של טענות עובדתיות ומשפטיות כנגד החלטה זו ולמרבה הצער, חלקן אינן יכולות לדור בכפיפה אחת בהיותן טענות חילופיות סותרות.
כך לדוגמא סבורה אני כי לא ניתן להכחיש מחד גיסא קיומו של דו"ח חוקר ומאידך גיסא לטעון כי המסמך חסוי מאחר שהוכן לצורך הליך משפטי צפוי. כך גם לא ניתן להכחיש קיומם של דוחות חקירה של חברות אחרות ולטעון בו זמנית כי המסמכים נמסרו לעיונה של המערערת בלבד ואין היא רשאית להעמידם לעיון המשיבות.

בניפוי הטענות הסותרות מתמקדות טענות המערערת בחמישה נימוקים עיקריים:
(1)      חיסיון דו"ח חוקר השריפות.
(2)      בנסיבות העניין אין להקדים חשיפת הדו"ח להגשת ראיות המשיבות מאחר שהצגתו בשלב זה גורמת להיפוך בסדר הבאת הראיות.
(3)      קיומם של דוחות החקירה המתייחסים לאירועים קודמים לא הוכח.
(4)      המסמכים נהנים מחיסיון מלא מאחר שנערכו עבור חברות ביטוח אחרות.
(5)      בבקשה לגילוי מסמך ספציפי חייב המבקש לציין בבירור מסמך מסוים או מסמכים מסוימים.

דיון:

הכלל הוא כי:

"תקנה 112 הנ"ל נועדה לאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלבנטיים מצויים בידי יריבו, ובכלל זה מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגישם כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל'מסמכים מזיקים' העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים, ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל'מסמכים מועילים' שתוכנם עשוי לתמוך דווקא במבקש".
(ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מט(1) 450, 458).

לאור האמור לעיל אין לראות בהצגת המסמכים היפוך בסדר הבאת הראיות וזאת בעיקר לנוכח מהותה של זכות העיון ותכליתה; זכות שהוגדרה ברע"א 8473/99 כרטיסי אשראי בע"מ נ' שגב פ"ד נה(1) 337, 342 כזכות הנגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי.

על כלל יסוד זה חזר בית המשפט ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נה(1) 515, 520 באומרו:

     "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור, לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'... שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות."

מכאן שזכות העיון במסמכים, העשויים להועיל למשיבות, הנו הכלל ואילו החריג הוא מניעת העיון או לחילופין דחייתו ולפיכך, קביעת כב' הרשם כי יש לאפשר עיון בדוחות חוקר השריפות כדי לאפשר למשיבות להערך בהכנת ראיותיהן, מעוגנת בפסיקת בית המשפט העליון בניגוד להשקפת המערערת.
גם הטענה לפיה בקשת המשיבות לעיון במסמכים ספציפיים, אינה מתיישבת עם הוראת התקנות מכיוון שאין היא מציינת מפורשות את המסמכים אותם היא מבקשת ומסתפקת בציון סוג המסמך, דינה להידחות וזאת לאור האמור ברע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193 שם נקבע כי:

     "מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית המשפט גם עיון בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לענין שבמחלוקת." (עמ' 196).

מכיוון שהמערערת פרטה בכתב הגנתה אירועים שקדמו להוצאת הפוליסה, שיש בהם כדי להשליך על חלותה תוך התייחסות למקרי ביטוח קודמים, אין היא רשאית לטעון עתה שלא הוכחה הרלבנטיות של המסמכים או שיש למנוע מהמשיבות את העיון בהם, בנימוק שלא זוהו ספציפית בבקשה לגילוי.
בנסיבות אלה ניתן להסתפק בדרישה לעיון בסוג של מסמכים.

לאור האמור לעיל נשאלת השאלה, האם עלה בידי המערערת להראות כי חל לגבי המסמכים אותם חוייבה למסור אחד הסייגים לחובת הגילוי הכללית.



חיסיון:

ברע"א 1412/94 ההסתדרות המדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח' פ"ד מט(2) 516, 522-523 מגדיר כב' הנשיא אהרון ברק מהו מסמך הנהנה מחיסיון בהיותו מסמך שהוכן לצורך הליך משפטי בקובעו:

     "מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי... הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם מקום שבזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של 'צפי' זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן 'לצורך' המשפט... נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החיסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה... עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט... אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי."

לא מצאתי בתגובת המערערת לבקשה התייחסות לאבחנה המהותית הנ"ל. מן האמור בכתב ההגנה ובתגובה, חוקר השריפות נשלח לשטח על פי השגרה הנהוגה במקרי שריפה וסבורה אני כי זהו מקרה מובהק של מסמך שנערך על פי הכללים הנוהגים באירועים מסוג זה כאשר בין יתר מטרותיו תרומה אפשרית להליך עתידי אם יהיה. אין אני סבורה כי המילה "חיסיון" הינה מילת קסם שעצם אמירתה מונעת עיון ועל מנת להינות מחיסיון למסמך, שנטען לגביו כי הוכן לקראת משפט, על הטוען לחיסיון להניח תשתית ראייתית התומכת בעמדתו ובענייננו מסתפקת המערערת באמירה סתמית לפיה המסמך הוכן לצורך משפט מבלי לאבחן בין דו"ח חוקר שריפות הנערך במסגרת שגרת חקירת מקרה הביטוח, למקרה שבפני.
יתרה מכך המערערת מודה כי בכוונתה להשתמש בממצאי החוקר בהליך העתיד להתקיים ולהשקפתי אין היא יכולה להינות מהגנת החיסיון עד לשלב בו תחליט לחשוף את תוכנו של המסמך, על פי שיקוליה הטקטיים; כפי שנקבע ברע"א 1412/94 הנ"ל:

     "הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו". (ההדגשה שלי, ש.ד.)

"תיחשף" נאמר ולא נאמר "תיחשף לכשיחפוץ".

עיכוב גילויו של המסמך:

לחילופין טוענת המערערת כי לנוכח התנהלות המשיבות, אשר לגרסתה נוהגות בכחש ובמרמה, יש לאפשר לה שלא לחשוף את תוכנו עד לאחר שיוגשו ראיותיהן כפי שנקבע ברע"א 4248/98 בעניין סוויסה, אלא שבאותו עניין הבהיר בית המשפט כי:

     "השאלה אימתי רשאי בית-משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל ענין וענין" (שם, עמ' 521).

וההחלטה ביחס למועד העיון נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית על פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, תוך בחינת הנושא שבמחלוקת, משקלו של המסמך ומהותו ומידת הנזק שתגרם לבעל דין שיאלץ לחשוף את תוכנו טרם זמנו (שם, עמ' 527).

בענייננו סבר כב' הרשם שיש להעדיף את האינטרס של גילוי המסמך ודעתו מקובלת עלי.
בשונה מעניין סוויסה, מדובר בראיות חפציות שתועדו במקום האירוע להבדיל מסרט הקלטה המתעד התנהלות התובע, שניתן למצוא לה הסברים אם ייחשף תוכנה בטרם עת. יתרה מכך מאז האירוע חלפו כארבע שנים והמשיבות אינן יכולות לשנות עוד דבר.
גם הטענות הנוגעות לחוסר שיתוף פעולה מצד המשיבות עם החוקר פורטו בהרחבה בכתב ההגנה ובתגובה, כך שאין באמור במסמך כדי לסייע בהכנת גרסתן.

דוחות חקירה של חברות ביטוח אחרות:

כפי שציינתי לעיל, בסעיף 12 לכתב ההגנה פרטה המערערת מספר מקרי ביטוח שהיה בהם כדי ללמד על התנהלות חסרת תום לב, הן בכך שלא גולו עובר לכריתת חוזה הביטוח והן מעצם טיבם ומהותם.
מתוכן כתב ההגנה ברור כי טענות אלה מבוססות על דוחות חקירה שנערכו בקשר לאותם אירועים והמערערת אף הודתה בקיומם של אותם דוחות (תוך הסתייגות מסויימת), אלא שלטענתה היא מנועה מלגלותם מאחר שנמסרו ל"עיניה בלבד".
מעבר לעובדה שלא הובאה כל אסמכתא עובדתית לטענה זו לא הובהר מה מקורה של חובת הסודיות הנטענת.

ממה נפשך, אם הדוחות נמסרו למערערת במסירה מסוייגת האוסרת עליה למסור אותם לעיונם של אחרים לא הייתה רשאית לציין את תוכנם בכתב ההגנה ואם בחרה לחשוף את קיומם וגם להסתמך על האירועים המתוארים בהם אין היא יכולה להימנע ממסירתם לעיון המשיבות.
מדובר בדוחות חקירה שנערכו במהלך התדיינות שהסתיימה זה מכבר ואין הם יכולים להינות מחיסיון מכיוון שלא הובהרה מטרת הכנתם ונראה, לכאורה, שהאירועים המתוארים שם הסתיימו מבלי שהוגשו תביעות.

גם האמור בע"א 632/77, 662/77 יוסף מוסקונה עו"ד נ' גדעון מאיר, עו"ד וערעור שכנגד פ"ד לב(2) 321, אין בו כדי להועיל למערערת מאחר שבאותו עניין דן בית המשפט בחובתו של בעל דין לשמור על סודיותם של מסמכים שנמסרו לעיונו במסגרת הליך של גילוי מסמכים ואילו בענייננו מדובר בהעברת אינפורמציה בין חברות ביטוח או חברות חקירות, במסגרת יחסי הגומלין שביניהן ומנימוקים "חבריים".

לאור האמור לעיל לא הוכח כי המערערת זכאית להינות מחיסיון ביחס לאף אחד מהמסמכים שהצטוותה לגלות למשיבות ומשכך, החלטתי לדחות את הערעור.
המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מהיום.
ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת עיון ביומן

  2. עיון בחומר חקירה

  3. עיון בתיק בית משפט

  4. זכות העיון במס הכנסה

  5. זכות העיון בסוד מסחרי

  6. עיון מחדש ראיות חדשות

  7. בקשה לעיון בחומר חקירה

  8. בקשה לעיון בהסכם מסחרי

  9. בקשת עיון בדו''ח חקירה

  10. עיון בדו''ח חוקר שריפות

  11. זכות העיון בתיק בית משפט

  12. עיון בדוח מטעם חברת הביטוח

  13. בקשה לעיון מחדש בצו עיקול זמני

  14. אמות מידה למתן היתר עיון כללי

  15. זכות העיון של הערבים של לקוח בנק

  16. בקשה לעיון בתיק אישי במקום העבודה

  17. זכות העיון של דירקטור במסמכי החברה

  18. ועדה לעיון בעונש - בקשה לעיין בעונש

  19. ערר על דחיית בקשה לעיון בחומר חקירה

  20. עיון בפרוטוקולים של ועדת מיסים עקיפים

  21. חובת ההנמקה בבקשה לעיון בתיק בית משפט

  22. זכות העיון בדוחות כספיים של רשות מקומית

  23. תיק מב''ד (ממתין לבירור דין) - זכות העיון

  24. בקשה לעיון מחדש של חייב לגבי קצבת נכות של אשתו

  25. עיון מחדש בהחלטת ועדת ערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה

  26. תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס''ג-2003

  27. האם יש מגבלה בחוק לעיון וצילום תיק בהליך אישור תובענה ייצוגית ?

  28. זכות לעיון וקבלת מידע הנוגע לזכויות במקרקעין בשטחי יהודה ושומרון

  29. תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תשכ''ז-1966

  30. צו ועדות חקירה (היתר עיון בדין וחשבון של ועדת חקירה), התשנ"ד-1994

  31. צו ועדות חקירה (היתר עיון בפרוטוקולים של דיוני ועדת חקירה), התשס"ג-2003

  32. תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ''א-1981

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון