נפילה ממנוף - נזקי רכוש

להלן פסק דין בנושא נפילה ממנוף - נזקי רכוש: פסק דין התובעת (להלן - אריה) ביטחה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, את חב' פרידנזון מנופים והובלות בע"מ (להלן - חב' פרידנזון) על פי פוליסת ביטוח מסוג "סחורה בהעברה". הנתבעת (להלן - מגדל) ביטחה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, את חב' חץ אקולוגיה בע"מ (להלן - חב' חץ) בביטוח נכסים. אריה טוענת בכתב התביעה, בין היתר, את הטענות הבאות: ביום 21/8/03, הניף מנוף של חב' פרידנזון קבוצה של 3 צינורות בפרוייקט של חב' חץ באתר חיריה. רצועת ההרמה נקרעה והצינורות נשמטו ופגעו במיכל סמוך, המכונה C-39. לאחר האירוע נשלח למקום שמאי, אשר הכין חוות דעת לגבי הנזק שנגרם. אריה פיצתה את חב' פרינזנזון בגין הנזקים שנגרמו למיכל של חב' חץ. הפיצוי נעשה על ידי תשלום לחברה אשר תיקנה את הנזק. לטענת אריה, מדובר בביטוח כפל על פי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח) ועל מגדל לפצות או לשפות או להשיב או לשלם לאריה את חלקה היחסי, הנובע מהיחס שבין סכומי הביטוח. כמו כן טוענת אריה לעילה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט. מגדל טענה בכתב ההגנה, בין היתר, את הטענות הבאות: הפוליסה של אריה לא כיסתה את הרכוש שנפגע ועל כן לא עמדו שתי פוליסות נכסים תקפות, לא היה כאן כפל ביטוח ואריה לא פיצתה את חב' פרידנזון מכוח תנאי הפוליסה. מבוטחי אריה התרשלו וגרמו ברשלנותם לנזק. אריה לא ביטחה את המיכל שנפגע ולא היה לה עניין ו/או אחריות עבורו ועל כן לא היה מקום, כי תפצה את מבוטחה. מגדל מוסיפה וטוענת, כי חב' פרידנזון אחראית לנזק והיא זכאית לחזור אליה בתביעת שיבוב. מגדל הגישה הודעה לצד שלישי נגד חב' פרידנזון, בה נטענו הטענות הבאות: עקב רשלנותה של חב' פרידנזון נקרעה רצועת ההרמה של המנוף וקבוצה של צינורות נשמטה ופגעה במיכל השייך לחב' חץ וגרמו לו נזק. על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח ועל פי הפסיקה, זכאית מגדל לחזור בתביעת שיבוב אל האשם באובדן הנכס של מבוטחה. מגדל זכאית לשיפוי או לפיצוי מחב' פרידנזון בגין כל סכום שיפסק נגדה בתביעה זו. חב' פרידנזון הגישה כתב הגנה להודעה לצד השלישי, בו נטענו, בין היתר, הטענות הבאות: בהתאם לדרישתה של חב' פרידנזון, חב' חץ חתמה על אישור אי הגשת תביעה בגין האירוע נשוא התביעה וביום 5/9/02 חתמה על כתב סילוק וויתור (להלן - כתב הויתור), ממנו עולה, כי הסכימה, שחב' פרידנזון תישא בהוצאות התיקון באמצעות אריה ולא תהיינה לה כל תביעה או דרישה או טענה נוספת כלפי חב' פרידנזון או מי מטעמה או במקומה, ודין ההודעה לצד השלישי להידחות על הסף. זאת ועוד, לא התקיימו התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. מגדל הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה בהודעה לצד השלישי וטענה, בין היתר, את הטענות הבאות: מי שחתם על כתב הויתור היא חב' חץ ולא מגדל, ומבוטחת אינה זכאית לוותר על זכות שיבוב של מבטחת. עובר להחתמת חב' חץ על כתב הויתור היה על אריה ליידע אותה, כי בדעתה להפעיל את זכותה לדרוש ממגדל השתתפות בעילה של כפל ביטוח. על הויתור להיות מושכל ומרצון ותוך ידיעת העובדות במלואן. העדים לא נחקרו על תצהיריהם, למעט גב' אורית קזאז, והצדדים הסכימו, שפסק הדין ינתן על סמך החומר המצוי בתיק ועל סמך טענות ב"כ הצדדים, שהוגשו בכתב. דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות המצוי בתיק ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה, שיש לדחות את התביעה. בפתח הדברים יצויין, שביחסים בין חב' פרידנזון לחב' חץ, אם נתעלם לרגע מחברות הביטוח, אין ספק, שחב' פרידנזון התרשלה וגרמה לנזק ועליה לפצות את חב' חץ על כל הנזקים שנגרמו לה, וספק אם התמונה צריכה להשתנות, כאשר מוסיפים לה את חברות הביטוח. בסעיף 4 ל"הרחבות" של פוליסת הביטוח של חב' פרידנזון באריה, נקבע כדלהלן: "בכל מקרה בו חפצה החברה לפנות בתביעות שיבוב או בתביעה להשתתפות בנזק ממזמיני העבודה ו/או ממשכירי רכוש ו/או מלקוחות ו/או מספקים ו/או מקבלנים ו/או מקבלני משנה של המבוטח ו/או ממבטחיהם, עליה לקבל על כך הסכמת המבוטחים. ללא אישור כאמור מטעם המבוטחים מנועה החברה מלבוא בתביעות שיבוב או השתתפות בנזקים כאמור". בהמשך אותו סעיף נאמר: "מזמיני ההעברה ו/או בעלי הרכוש המובל ייחשבו כמבוטחים נוספים לצורך פוליסה זו". על פי סעיף 4, אריה מנועה מלתבוע את מגדל "בתביעה להשתתפות" ללא אישור והסכמה של המבוטחת, חב' פרידנזון. אריה היא זו שניסחה את הפוליסה והסכימה מראש לתנאי זה. אריה לא פנתה לחב' פרידנזון לבקש את אישורה להגשת התביעה ואף לא טרחה ליידע אותה על הכוונה לעשות כן. גב' אורית קזאז, עדה מטעם אריה, השיבה לשאלה בחקירה נגדית: "... לא ידעתי את חץ. אני לא אמור ליידע אותה, גם את צד ג' אני לא צריכה לידע. אני לא ידעתי אף אחד... אני לא מידעת לפני כן" (עמ' 6 לפרוטוקול). משלא התבקשו ולא התקבלו אישור והסכמה של המבוטחת - חב' פרידנזון להגשת התביעה, יש לדחות את התביעה על הסף. טענתה הנוספת של מגדל, שיש צורך גם באישור והסכמה של חב' חץ להגשת התביעה - היא טענה קשה, שכן קשה להניח שהצדדים התכוונו לכך, שאישור חץ הוא תנאי להגשת תביעה נגדה, על אף שנוסח הסעיף תומך, לכאורה, בטענה זו. עניין ההסכמה של חב' פרידנזון מתקשר לטענה נוספת של מגדל וחץ. הן טוענות, שבחתימה על כתב הויתור היה ברור, כי החתימה מהווה את סיום העניין ולאחר הפיצוי, ששולם על ידי המבטחת של חב' פרידנזון בגין אחריותה לנזק, לא תוגשנה כל תביעות כנגדן או נגד מי מטעמן ורק על סמך האמור, נחתם כתב הויתור. על כך הצהירו מר בועז צדיק מטעם הנתבעת וסוכן הביטוח, מר אברהם מנצ'ל. השניים לא נחקרו על תצהיריהם ולא הובא כל תצהיר נגדי מטעם מי מחב' פרידנזון. בנסיבות אלה, גירסת חב' חץ - שלא היתה חותמת על כתב הויתור אילו ידעה שאין מדובר בסוף פסוק בכל הנוגע לאירוע והיא עומדת בפני תביעה להשתתפות בנזק, הרי שלא היתה חותמת על כתב הויתור - לא נסתרה. אך סביר והגיוני, שאם חב' פרידנזון הכירה באחריותה לנזק והסכימה עם חב' חץ, שתיקון הנזק יהווה סוף פסוק לאירוע הביטוחי, לא היתה מסכימה להגשת תביעה זו, המנוגדת להסכמה. חב' אריה היא זו שביקשה את כתב הויתור לצורך התשלום לחברה שתיקנה את המיכל, היא כפופה לכל המצגים שהציגה חב' פרידנזון כלפי חב' חץ ואין היא יכולה להתנער היום ממצגים אלה. בסעיף 4 הראשון בעמוד 5 לסיכומי התובעת נאמר, כי כל המעורבים באירוע, בין אם המבוטחות בין אם המבטחות, ידעו על כתב הויתור ואף נתנו ידם לתוכנו, גם אם המבטחות לא חתמו עליו, ו"ברור בעליל כי אריה לא היתה משלמת סכום כל שהוא אם היה חשש איזה שהוא כי גם מגדל משלמת את הנזק". האמור בסעיף זה מסייע לגרסת חב' חץ, שההסכם וכתב הויתור היו אמורים להביא לסיום המחלוקות בין הצדדים, לרבות המבטחות, אחרת - אין זה ברור מדוע אריה שילמה את מלוא הנזק ולא את החלק היחסי בלבד, שהרי כבר אז ידעה על קיומה של פוליסת ביטוח במגדל. זאת ועוד, הפוליסה אמנם מוגדרת על ידי אריה כ"ביטוח נכסים", המוסדר בסימן א' לפרק ד' לחוק חוזה הביטוח, כאשר "מהות הביטוח" היא, "בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק. הנכס המבוטח יכול שיהיה על המבוטח או על זולתו" (סעיף 55 לחוק חוזה הביטוח). אך האירוע במהותו הוא אירוע המתאים יותר ל"ביטוח אחריות", המוסדר בסימן ב' לפרק ד' לחוק חוזה הביטוח, "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי...". (סעיף 65 לחוק). מקובלת עלי גישת אריה במקרה דנן, שהפוליסה חלה גם על מקרה בו הרכוש שנישא על ידי המנוף לא נפגע אלא, שרכוש זה ניתק מהמנוף ופגע ברכוש שהיה מונח על הקרקע ונגרם נזק לאחרון. הנזק, כאמור, נגרם עקב רשלנותם של עובדי חב' פרידנזון. רכיב זה בפוליסה נכנס לגדר "ביטוח אחריות" כלפי צד ג' ואינו בגדר "ביטוח נכסים". בנסיבות אלה, בהן חב' פרידנזון אחראית בנזיקין ואריה שילמה לניזוק מכח רכיב של ביטוח אחריות בפוליסה, אין מקום לתביעת השתתפות על פי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח. דעה זו הובעה, בהערת אגב, על ידי כב' השופט א' מצא בדנ"א 3964/01 סיגנא חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, בסעיף 5 לפסק הדין). מי שגרם לנזק ברשלנות צריך לשאת בתוצאות רשלנותו. מבטח האחריות של המזיק אינו יכול לדרוש השתתפות ממבטח הרכוש בביטוח נכסים של הניזוק. סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח עוסק רק במקרה בו מדובר בשתי פוליסות מאותו סוג ולא כאשר מדובר בביטוח אחריות אל מול ביטוח נכסים. במקרה דנן, אין מדובר ב"סיכון אחד" כדרישת סעיף 59(א) לחוק חוזה הביטוח ואין לו תחולה. (לעניין זה ולעניין סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח בכלל, ראו: ש' ולר "על בעיית התיאום בין ביטוחים חופפים וסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח" משפטים לג, עמ' 285). לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה ומשנדחתה התביעה, תידחה גם ההודעה לצד השלישי. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, אשר ישולמו עד ליום 1/9/06, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל. תאונות נפילהציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נזקי רכושמנוףנפילה מגובה / מסולםנפילה