להלן פסק דין בנושא ניהול תביעת ביטוח ללא ייצוג משפטי: פסק דין מבוא וטיב המחלוקת 1. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת מס' 1 סוכנות לביטוח (להלן-"הנתבעת") וכנגד הנתבע מס' 2 (להלן-"הנתבע) מי שפעל מטעמה של הנתבעת. בתביעתו טען התובע כי הנתבעים רימו אותו ולא עמדו בהבטחתם לשלם לו סכום של 60,000 ש"ח. 2. התובע שאינו מיוצג בחר לנהל את ההליכים ללא ייצוג משפטי ואולי בשל כך הוא לא צרף מסמכים כלשהם לתביעתו וגם במהלך שמיעת העדויות לא הציג התובע מסמך כלשהו. משמיעת העדויות ניתן לקבוע כי אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע היה מבוטח בפוליסת ביטוח חיים בחברת הביטוח הראל, פוליסה שנפדתה טרם זמנה לבקשת התובע. נכון ליום הפדיון עמד סכום הפוליסה על 47,002 ש"ח והתובע קבל מתוכו סכום של 7,302 ש"ח. 3. אין גם מחלוקת כי התובע הגיש תביעה קודמת כנגד הנתבעת (ת.א 6347/94) בקשר לכספים המגיעים על פי אותה פוליסה ועוד בטרם התבררה התביעה הגיע התובע עם הנתבעת להסכם פשרה, (נ/1) לפיו הצהיר כי אין לו טענות ותביעות כנגד הנתבעת וכחלק מאותו הסכם נמחקה התביעה. 4. לגרסת התובע חתימתו על הסכם הפשרה היתה כנגד התחייבות לתשלום סכום של 7,300 ש"ח במעמד החתימה וסכום של 60,000 ש"ח לאחר מחיקת תביעתו. משלא שולם לתובע הסכום של 60,000 ש"ח הוגשה התביעה שבפניי. 5. לאחר מספר ישיבות קדם משפט, נקבע התיק לשמיעת הראיות. בשל העובדה כי התובע אינו מיוצג הוחלט כי הדיון יהיה ללא תצהירים. לאחר שמיעת עדויות התובע והנתבע סיכמו הצדדים טיעוניהם בע"פ וכל שנותר להכריע האם זכאי התובע לסכום של 60,000 ש"ח, בנוסף לסכום של 7,300 ש"ח שקיבל. דיון 6. לאחר שמיעת העדויות שוכנעתי כי הנתבעים לא רימו את התובע וכי לא נותרה יתרה כספית כלשהי לזכות התובע ומכאן שגם אם לא היה מוחק התובע תביעתו הקודמת, לא היה זכאי התובע לתשלום כלשהו מעבר לסכום של 7,302 ש"ח אותו קבל. 7. אקדים ואבהיר כי הנתבעים אינם בעלי הדין הנכונים בתביעתו של התובע, התובע היה מבוטח בחברת הביטוח הראל ואת טענותיו אם בכלל היה עליו להפנות לחברת הביטוח ולא ליועצי הביטוח שרק שימשו כיועצים או מתווכים בין השניים. הנתבעים הוכיחו שהם שימשו כמתווכים בלבד מול חברת הביטוח הראל, כך שכלפי הנתבעים אין לתובע עילת תביעה כלשהי. 8. עיון במסמך נ/2 מלמד כי התובע התקשר עם חברת הביטוח הראל בחוזה ביטוח חיים החל מחודש 4/86 למשך 18 שנה. התובע אישר בפתיחת חקירתו הנגדית כי שילם עבור הפוליסה רק במשך 15 שנה ואכן לפי נ/3 ניתן לראות כי התשלום האחרון היה בחודש 3/99. נתונים אלו שמוצגים על פי רישומי חברת הביטוח תומכים בטענת הנתבעים לפיה התובע בחר להעמיד הפוליסה לפדיון טרם זמנה. מהנתונים וממסמכי חברת הביטוח ניתן לראות כי במהלך השנים התובע קבל הלוואות שונות בהסתמך על הסכומים שיגיעו לו על פי הפוליסה, (ר' פרוט ההלוואות בנ/6). 9. הנתבע בעדותו כמתואר בעמ' 1 הסביר כיצד נערך התחשיב בענינו של התובע: "ש. לשאלת בית המשפט איך הגיעו לסכום של 7,300 ₪ אני משיב שהתובע לקח במהלך התקופה, במהלך ה - 13 שנה לקח 11 הלוואות מתוך הפוליסה. את ההלוואה הוא מקבל מחברת הביטוח. ת. אני מציג את פירוט ההלוואות. מוגש ומסומן נ/6. הוא לקח 11 הלוואות מתוך התוכנית החיסכון. בשנת 2003 התובע בא וביקש לפדות את הפוליסה, היו לו בעיות עם המשפחה, עם הילדים, הוא התלונן שהוא גר מחוץ לבית ואין לו כס. הוא רוצה מיוזמתו להפסיק את התוכנית. מתוך 11 הלוואות בתוך הפוליסה צריך להחזיר, אדם חותם ואם הוא לקח הלוואה במשך איקס זמנים אז חותמים על הוראת קבע. הבנק שלו לא כיבד את הוראת הקבע בהלוואות שהוא לקח. בשתי ההלוואות האחרונות הוא ביקש שיקזזו לו את 9 ההלוואות הקודמות באמצעות שתי הלוואות גדולות שהוא לקח. ערך הפידיון אחרי 13 שנה עמד על 47,002 ₪. כאשר אדם שובר את התוכנית שלו חברת הביטוח מקזזת את ההלוואות שהוא לקח. חוב ההלוואות עמד על 39,700 כך שהיתרה בסך 7,302 וזה השיק שהוא קיבל מחברת הביטוח". חיזוק לעדות הנתבע ניתן למצוא במסמך של חברת הביטוח נ/2. 10. לאור נתונים אלו, הרי שלא נפל פגם כלשהו בהתנהגות הנתבעים (או בהתנהגות חברת הביטוח) והתובע קבל את מלוא הסכום המגיע לו. זה השלב לציין כי התובע טען כי את ההלוואות הוא פרע מסכומים שנוכו ממשכורתו, אלא שטענה זו לא הוכחה ע"י התובע ולפי הסברו של הנתבע, התובע מתבלבל עם הלוואות אחרות שאכן נוכו ממשכורתו. מסמכי חברת הביטוח נ/2 מתארים את מצב החשבון שלא נסתר ודי בכך כדי להביא לדחיית התביעה. 11. לכך אוסיף כי התובע במהלך כל הדיון ובכלל זה בעת עדותו הראשית עשה רושם כי הינו אדם נבון העומד על זכויותיו. התובע חתם ביום 10.8.04 על הסכם פשרה (נ/1) בו נרשם כי הוא מוותר על כל טענה ותביעה כנגד הנתבעת וזה גם היה הסברו בחקירה הנגדית כמתואר בעמ' 7: "ש. על מה אתה חותם מה הבנת? ת. שאני מקבל 7,000 ₪ ושאין לנו טענות יותר בינינו". ואם נזכור כי התובע קבל את הסכום של 7,302 ש"ח הרי שדי בכך כדי להביא לדחיית תביעתו. 12. אדגיש כי שוכנעתי שהתובע חתם על ההסכם מרצון ותוך גמירות דעת עליה ניתן ללמוד גם מהעובדה כי התובע חתם על ההסכם בכתב ידו כשהוא מוסיף ומטביע עליו את חותמתו. התובע לא יכול לאחר מכן להתנער מהתחייבותו על פי ההסכם נ/1 ואין הוא רשאי בדיעבד לטעון כי למרות האמור בהסכם, הוא הגיע לסיכום בע"פ באותו מעמד עם הנתבעים, סיכום בע"פ הסותר את תוכנו של נ/1. 13. מיותר לציין כי אין לתובע הסבר מדוע כאשר מגיעים הצדדים לסיכום מסוים, הם מעלים רק חלק ממנו על הכתב מבלי להזכיר ולו ברמז כי לא מדובר בהסכם ממצה. טענות התובע בדבר הסיכום בע"פ או כי הנתבעים רימו אותו לא רק שלא הוכחו, אלא בעדותו נתגלו סתירות מהותיות המראות עד כמה גרסתו המאוחרת אינה נכונה. בסעיף 18 לתביעתו טען התובע כי ההתחייבות בע"פ-המהווה את הבסיס לתביעתו, ניתנה ע"י הנתבע, בעדותו כמתואר בעמ' 7 התובע טען כי עם הנתבע "...בכלל לא דיברתי" וכי הסיכום בע"פ נעשה עם פקידתו של הנתבע, די בכך כדי להשמיט הבסיס לטענות המרמה. 14. התובע אישר בעדותו כי הוא נמצא בלחץ כלכלי ולעיתים התקבל הרושם כי כדי לקבל כספים הוא מוכן לטעון כל טענה לפעמים עד כדי אבסורד. התובע הגיש תביעה, אף היא חתומה על ידו בצירוף חותמתו משהוסבר לו כי בסעיף 18 לתביעתו הוא טוען טענות השונות מעדותו בבית המשפט הוא בחר להתנער מתוכן כתב התביעה אותו כתב (בעצמו) או כדבריו כמתואר בעמ' 8 "לאחר שבית המשפט מקריא לי את סעיף 18 לכתב התביעה אני אומר שלא כך כתבתי". גם מהבקשה לביטול הסכם הפשרה נ/4 החתומה על ידו בחר התובע להתכחש בעת חקירתו הנגדית כמתואר בעמ' 8 "אני לא ביטלתי שום הסכם ולא ביקשתי לבטל את ההסכם. אם הפקידות שלו מזייפות מסמכים". במילים אחרות התובע מייחס לפקידות הנתבע-לראשונה בחקירתו הנגדית-"זיוף" בקשה שהגיש לבית המשפט בה משמיצות לכאורה "הפקידות" של הנתבעים את הנתבעים בטענה כי הם רימו את התובע?!. 15. טענת המרמה של התובע אינה נכונה ולמעשה בעדותו הוא לא ידע להסביר מהו מצג המרמה שגרם לו לחזור בו מתביעתו כנגד קבלת 7,302 ש"ח. בחקירתו הנגדית בחר התובע לשנות את הטענה העקרית כנגד הנתבעים לטענת קיום לחצים או כדבריו בעמ' 9 "...אני מודה שעברתי עבירה וחתמתי מתוך לחצים כדי להיפטר מהעניין. אני זוכר שקיבלתי כסף אך אני לא זוכר את הסכום" וגם טענה זו לא הוכחה. 16. למעלה מן הצורך אבהיר כי בתביעתו לא מבקש התובע לבטל את הסכם הפשרה נ/1 (הוא חזר על עמדה זו בעדותו) וגם מסיבה זו יש לפעול לפי תוכנו של נ/1 לפיו ויתר התובע על כל טענה ותביעה ולדחות תביעתו של התובע. סיכום 17. לאור האמור לעיל הנני דוחה התביעה כנגד הנתבעים ומחייב התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. עורך דיןפוליסהייצוג משפטיייצוגתביעת ביטוח