מניעות חוזית להגשת תביעה

להלן החלטה בנושא מניעות חוזית להגשת תביעה:

החלטה

לפני בקשה מקדמית לסילוקה של תביעה על הסף בשל מניעות חוזית להגשתה.

כללי
1.     התובענה שלפני היא תביעת תחלוף (שיבוב) שהוגשה על ידי חברת ביטוח וענינה בנזקים שנגרמו עקב דליפת מים במשרדים בקומה 30 של מגדלי עזריאלי בתל אביב.

2.     התובעת ביטחה בתקופה הרלוונטית את חברת פתאל ניהול ויזמות בע"מ (להלן - "המבוטחת" או "פתאל") בפוליסת בית עסק לנזקי מבנה ותכולה.

הנתבעת היתה במועדים הרלוונטיים הבעלים של משרדים הצמודים למשרדי פתאל.

3.     ביום 25.8.03 או בסמוך לכך התרחשה הצפה במשרדי פתאל. אין מחלוקת עובדתית כי ההצפה נגרמה כתוצאה מדליפת מים משטחה של הנתבעת למשרדי פתאל (סע' 3.4 לכתב ההגנה).

טענת הנתבעת
4.     הנתבעת טוענת כי לפי הסכם שכירות שנחתם בין פתאל לבין המשכיר, מרכז עזריאלי, ויתרה פתאל על זכותה לתבוע שוכר אחר בבנין, לרבות את הנתבעת, ומשכך, התובעת מנועה מלהגיש את התביעה ויש לסלקה על הסף.

     הנתבעת מפנה לסעיף 25.4 להסכם השכירות של פתאל עם המשכיר (קנית השלום השקעות בע"מ, להלן - "קנית"). הסעיף האמור קובע:

”השוכר מצהיר כי לא תהיה לו כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד המשכירה, חברת הניהול וכן כלפי שוכרים אחרים ו/או דיירים אחרים בפרוייקט, אשר בהסכמי השכירות שלהם או בכל הסכם אחר המקנה להם זכויות בפרוייקט נכלל פטור מקביל כלפי השוכר, בגין נזק שהוא זכאי לשיפוי בגינו (או היה זכאי לשיפוי בגינו אלמלא ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה) על פי הביטוחים הנערכים בהתאם לסעיף (1) לאישור עריכת ביטוח עבודות השוכר (נספח "ז(1)") וסעיפים (1) ו - (4) לאישור עריכת ביטוחי השוכר (נספח "ז(2)"), והשוכר פוטר בזאת את המפורטים לעיל מכל אחריות לנזק בגינו הוא זכאי לשיפוי כאמור. האמור לעיל בדבר פטור מאחריות לא יחול לטובת אדם שגרם נזק מתוך כוונת זדון.”

עמדת התובעת
5.     התובעת טוענת כי אין מקום לטענת המניעות וזאת משני טעמים:
א.     התובעת עצמה אינה חתומה על המסמכים הרלוונטיים. הוראות ההסכם חלות רק על מערכת היחסים החוזית שבין המשכיר (קנית) לבין השוכר (פתאל) ולא על התובעת שהיא צד שלישי אשר היתה צריכה לאשר בכתב ובחתימה את הויתור הנטען על זכות התחלוף.
ב.     לא הוכח קיומו של הסכם תקף למועד הנזק, בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר" כאמור בסעיף 25.4 הנ"ל.

מן האמור ומתוך תגובת התובעת עולה כי מקובל על התובעת שאם קיים הסכם תקף למועד הנזק, בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר", השוכר עצמו (פתאל) מנוע מלתבוע את הנתבעת.

העדר הסכמה של התובעת לויתור על זכות התחלוף
6.     סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, קובע את הכלל לפיו המבטח נכנס לנעליו של הניזוק, המבוטח. זכות אשר קיימת למבוטח עוברת לחברת הביטוח כאשר שילמה את תגמולי הביטוח. זהו העקרון שבבסיס זכות התחלוף (המהווה כשלעצמה חריג לכלל לפיו זכות לתרופה בגין עוולה אינו ניתן להמחאה, סע' 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

"כללית, זכות התחלוף (Subrogation) היא זכותו של מבטח, ששילם תגמולי ביטוח, להכנס בנעלי המבוטח ולתבוע שיפוי מן המזיק. פשיטא שהמבטח מממש את זכותו של המבוטח, על יתרונותיה ומגרעותיה, על חוסנה ועל חולשתה."

מ' יפרח, ר' חרל"פ, ששון - דיני ביטוח, מהדורה שניה, עמ' 371 (ועיין למשל ע"א 32/84 מגדל חברה לביטוח נ' קרמר, פ"ד מא (2) 603, 608- 609).

7.     מעקרון זה נגזרות משמעויות שונות. כך למשל, היקף חבות המזיק כלפי המבטח הוא כשיעור חבותו כלפי המבוטח-הניזוק בלבד ולכן המבטח זכאי לשיפוי כדי סכום נזקו של הניזוק המבוטח ולא יותר מכך (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' חברת השמירה, פ"ד נ (4) 567, 571).

8.     משמעות נוספת הינה כי אם המבוטח הגיע, קודם לתשלום תגמולי הביטוח, להסדר חוזי עם המזיק שיש בו ויתור על זכותו, לא עוברת למבטח זכות כלפי המזיק והמבטח יהיה מנוע מלהגיש תביעה כנגד המזיק (רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז (3) 49, 64). במקום שהמבוטח אינו יכול לתבוע את המזיק על פי הסכם ביניהם, גם המבטח אינו יכול לתבוע אותו.

"...דיוננו בשלילת זכות התחלוף בין הניזוק והמזיק יתמקד במקרה בו לפני קרות הנזק נעשה הסכם בו התחייב מי שלימים ניזוק, לשחרר מאחריות את מי שלימים הזיק. כשנעשה הסכם כזה, אין לניזוק זכות כלפי המזיק. מכיוון שכך, אין גם למבטח זכות כלפי המזיק: המבטח בא "בנעליו של הניזוק"."

ע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח נ' נרות ירושלים אילום (1987), פ"ד נו (2) 550, 559.

אגב, הדברים שונים במקרה בו ההסדר בין המבוטח למזיק ארע לאחר שהמבטח שילם למבוטח תגמולי ביטוח בגין הארוע שכן בעת תשלום התגמולים עברה זכותו של המבוטח כלפי המזיק אל המבטח כשעור התגמולים ששולמו. לאחר מועד זה, הזכות אינה עוד ברשותו של המבוטח ויש טעם בטענה כי אם הזכות אינה בידי המבוטח, אין הוא יכול לעשות פשרה או ויתור לגביה (ע"א 5/87 ליפשיץ נ' לוי, פ"ד מב (2) 177, 190-191, ת.א. (פ"ת) 3050/02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' משיח; י' אליאס, דיני ביטוח, כרך ב', תשס"ב, עמ' 561).

9.     מן המקובץ עולה כי דין טענתה הראשונה של התובעת להדחות. עצם העובדה שהמבטח לא נתן הסכמה לויתור על זכות התחלוף, אין בה כדי לשנות את מצב הדברים. אין למבטח אלא אשר היה בידי המבוטח. אם המבוטח מנוע מלתבוע את הנתבעת, כך גם מבטחתו, היא התובעת.

קיום הסכם תקף למועד הנזק בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר"
10.     התובעת, ועל כך כבר עמדנו, אינה מתכחשת לטענה כי אם קיים הסכם תקף למועד הנזק בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר", כאמור בסעיף 25.4 המצוטט לעיל, המבוטחת, פתאל, מנועה מלתבוע את הנתבעת.

התובעת טוענת כי קיומו של הסכם כזה לא הוכח. זאת, משום שהסכם השכירות שהוצג עד כה, בין קנית לבין הנתבעת, נחזה על פניו להיות משנת 1997 ולא הוצג הסכם תקף ורלוונטי למועד הנזק (אוגוסט 2003).

11.     בענין זה השיבה הנתבעת כי התובעת מנועה מלהעלות טענה זו, שכן לא התנגדה לתוקפם של ההסכמים (בין קנית לפתאל או קנית לנתבעת) לאחר הגשת כתב ההגנה (בו נטען כי לפי הסכם השכירות, התובעת מנועה מלתבוע) ומדובר בהרחבת חזית.

12.     טענת מניעות אחרונה זו של הנתבעת איני מקבלת. גם בהעדר כתב תשובה, דין הוא כי רואים את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת (תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).

13.     הנתבעת הוסיפה והפנתה לסעיף 6 להסכמי השכירות וטענה כי גם מכוחו תקפים ההסכמים. עיינתי בסעיף 6. רבים בו הרכיבים והתנאים העובדתיים. כאשר הוא עומד בפני עצמו, לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית כבקשת הנתבעת.

14.     הנתבעת, אשר טוענת כי לפי הסכם השכירות מנועה התובעת מלתבוע, מחוייבת בהוכחת תוקפם של ההסכמים עליהם היא מסתמכת, לרבות ההסכם אשר התובעת מעלה לגביו את טענת העדר ההוכחה.

בשלב זה אין לפני תשתית ראייתית מספקת לקביעת תוקפו של ההסכם בעת הרלוונטית, משכך, אין מקום לסילוקה כעת של התביעה על יסוד טענת המניעות.

15.     התובעת והנתבעת יבואו בדברים ביניהן לאור האמור לעיל ויודיעו עמדתן בדבר המשך ההליך בכלל ולכל הפחות בשאלה הדיונית הבאה: האם לשיטתן יש מקום לקיים בירור עובדתי בשאלת תוקף ההסכם קודם לבירור יתרת התובענה או שמא יתבררו הדברים יחדיו. העמדה תוגש עד ליום 8.11.05.

בהעדר עמדה מוסכמת, יודיעו התובעת והנתבעת (כל אחת בנפרד) עמדתה עד למועד האמור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעת שקר

  2. תביעה כפולה

  3. הפסקת תובענה

  4. תביעה פוססורית

  5. תביעה של שרלטן

  6. תביעה על התנכלות

  7. תביעה להסרת קיפוח

  8. תביעה על סכום קצוב

  9. תביעה על חיקוי זמרת

  10. תביעה למתן טופס 161

  11. הפסד הנחת העדר תביעות

  12. תביעה על החלפת מרצפות

  13. תביעת גרוש נגד גרושתו

  14. תביעה של מפיץ נגד ספק

  15. תביעה על החלפת צמיגים

  16. הצעת חוק למימוש תביעות

  17. תביעות סותרות לפקיד ההסדר

  18. בקשה לסילוק תביעה אישית

  19. דוד שמש לא מחמם - תביעה

  20. תביעה בנושא קבוצת רכישה

  21. תביעה להשלמת דמי הסתגלות

  22. מניעות חוזית להגשת תביעה

  23. תביעה לקבלת בעלות על ציוד

  24. תביעה לאובדן רווחים עתידיים

  25. תביעה בגין עלות הפקת תקליט

  26. תביעה על אי זימון לאודישנים

  27. תביעת מקדונלדס נגד ברגר קינג

  28. שירותי הובלת תכשיטים - תביעה

  29. תביעה של עד במשפט נגד המדינה

  30. תביעה אישית נגד פרקליט המדינה

  31. חובת תרגום תביעה לערבית בבית משפט

  32. הפסקת תביעה ביוזמת התובע - תקנה 154

  33. בית חכם, תקלות בגינן הוגשה תביעה שנדחתה

  34. תביעה לתקן ולעדכן את מתח הדרגות ולקצר פז"מ

  35. תביעה נגדית על פיצויים שנגרמו לרכב בתאונה

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון