להלן החלטה בנושא מחיקת סעיפים מכתב ההגנה על הודעה לצד ג: החלטה לפני בקשה להורות על מחיקת סעיפים מסויימים מכתב ההגנה של המשיבה, על הודעת צד ג' שמטעם המבקשים, בשל העובדה שסעיפים אלה כוללים, כנטען, נימוקי דחייה של התביעה הנסמכת על חוזה ביטוח, נימוקים אשר לא פורטו במכתב הדחיה של המשיבה, שבה נדחה הכיסוי הביטוחי שהתבקש. ההליך העיקרי עניינו תביעת עזבונו ויורשיו של המנוח מירר רומן ז"ל, אשר נפטר ביום 7.3.04 כתוצאה מתאונת עבודה הקשורה בהפעלת מעלית משא שהיתה מותקנת באולם אירועים, שם הועסק המנוח, ושמצוי היה בבעלות או שליטה של המבקשים או מי מהם. התביעה מופנית גם כלפי המבקשים שלפני, וגם כלפי מנורה ישירות כנתבעת. אולם האירועים בוטח על ידי מנורה, במסגרת פוליסת ביטוח לבתי עסק, הכוללת גם פרק של חבות מעבידים, ולפי שהמבקשים טענו כי האירוע נשוא התביעה נכלל בכיסוי הביטוחי, הם פנו למבטח כדי להפעיל את הכיסוי, עת נתבעו בהליך העיקרי על ידי התובעים לפיצוי בשל הנזקים שנטען כי פטירת המנוח גרמה לתובעים. כאמור, מנורה נתבעה ישירות בכתב התביעה, על ידי התובעים, אך ככל שצריך לבש"א הנוכחית, החשוב הוא שהמבקשים הגישו הודעת צד ג' כלפי מנורה, מכח חוזה הביטוח שביניהם לבינה, זאת, באשר עתירתם לקבל כיסוי ביטוחי בגין התאונה שבה נפטר המנוח, נדחתה על ידי המבטח, בשל נימוקים הכלולים במכתב מיום 5.5.05. במכתב הדחיה נאמר כי : " בהמשך לטיפולנו בתיק שבנדון הריני להודיעכם כדלקמן: בהתאם לתנאי הפוליסה מותנה הכיסוי בפרק חבות מעבידים בכך 'שהמבטח עומד בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)- תשנ"ו 1996, במידה והן חלות עליו, לרבות מינוי מומחה על הבטיחות, הגהות ובריאות העובדים, בעל אישור כשרות לתפקידו ע"פ התקנות, המוודא במסגרת תפקידיו המפורטים בתקנות האמורות'. מבדיקתנו עולה כי חברתכם לא עמדה בתנאים האמורים לעיל ולרבות באי בדיקות המעלית ע"י בודק מוסמך, עובר לארוע ובהצגת רשיונות והיתרים תקפים מהרשויות המוסמכות. לאור האמור לעיל אנו נאלצים לדחות הכיסוי הביטוחי לארוע, ונא דאגו להגשת כתב הגנה מטעמכם". לאחר שהוגשה הודעת צד ג' מטעם המבקשים כלפי מנורה, העלתה מנורה בכתב הגנתה טענות נוספות, אשר המבקשים רואים בהם חריגה אל מעבר לנימוק הדחיה שצוטט לעיל, והנימוקים הנוספים הללו, לשיטת המבקשים, הם חלק מהנימוקים הנקובים בסעיף 2 לכתב ההגנה הזה, לאמור : המבקשים הפרו את תנאי הפוליסה. שמם אינו נקוב בפוליסה, אלא המבוטח הוא אולמי "קינג דיויד" בע"מ. לא היו להם במועד הרלוונטי רישיונות והתרים התקפים ודרושים לניהול והפעלת העסק, והם לא עמדו בתנאים הקבועים לענין זה בפוליסה. אין כיסוי בפוליסה משום שהמבקשים העסיקו עובדים מעל ומעבר למידע שנמסר למשיבה, ואשר בגינם לא הוענק כיסוי ביטוחי. המבקשים או מי מהם נטלו על עצמם התחייבויות חוזיות שאינן מכוסות בפוליסה. המבקשים לא שיתפו פעולה עם המשיבה או חוקרים מטעמה. המבקשים או מי מהם עשו את המעשים המפורטים בתעודת עובד הציבור של גב' זליגר מירה וחרגו בכך ממסגרת הכיסוי הביטוחי (הכוונה לתע"צ שהוא דו"ח החקירה של משרד העבודה על נסיבות האירוע). טענת המבקשים הינה, כי נימוק הדחיה היחיד שפורט במכתב לעיל, עניינו אי העמידה הנטענת בחובות המבוטח לעניין מינוי מומחה בטיחות, ובדיקת המעלית על ידי בודק מוסמך, והצגת רישיונות והתרים מהרשויות במישור זה, וכל נימוק דחייה אחר שלא בא זכרו במכתב הנ"ל, אין להתיר למנורה להישמע בו, ויש למוחקו מכתב ההגנה. הבסיס הנורמטיבי שעליו מבוססת הבקשה, הוא בכללים מנחים שקבע המפקח על הביטוח לפי סמכותו שבחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א - 1981, כללים אשר גם בית המשפט העליון קבע שהם מחייבים את חברות הביטוח שאליהן הן מופנות ושניתן להסתמך עליהן כאשר מבוררת מחלוקת בין המבוטח לחברת הביטוח שלו. (ראה רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי בע"מ נ' אסולין, החלטת כב' השופט רובינשטיין מיום 4.5.06) הרלוונטי לענייננו, הוא הנחייה שהמפקח קבע, ולפיה המבוטח זכאי לקבל במכתב הדחיה את עמדתה הברורה והמגובשת של חברת הביטוח הדוחה את תביעתו, ואם לא פורטו כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה, לא תוכל עוד חברת הביטוח להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף לאותה דחיה. השלמה להנחייה זו קבעה, לימים, כי אם מדובר על עובדות או נסיבות שנוצרו לאחר מועד מכתב הדחיה, או שבאותה עת לא היתה ביכולת החברה לדעת עליהם, אזי מותר למבטח להעלות נימוק זה מאוחר יותר. בית המשפט העליון, כמו בהחלטה הנ"ל בעניין אסולין, סייג עוד וקבע, שבמקרים יוצאי דופן וחריגים, לא תינעל הדלת בפני המבטח כליל, ויותר לו להעלות טענות שלא נכללו במכתב הדחיה, בשלב מאוחר יותר, וזאת כדי למנוע מהמבטח עוול ופגיעה קשה במקרים שבהם הנסיבות מראות שבמבחן של צדק יש להעדיף זאת על פני קיום ההנחיה כלשונה. הרציונל שציין כב' השופט רובינשטיין לעצם ההנחיה ולאיסור על חברות ביטוח להסתמך על עילות דחיה שלא הודעו למבוטח בהזדמנות הראשונה, הינו ש "במבחני השכל הישר לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן, כדי להערך כך שתשובותיהם למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות". ואזי, בפני המבוטח "תפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת, בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית המשפט". המשיבה, בתגובתה, מנמקת את המחדל הלכאורי, לפעול על פי ההנחיה הנ"ל, במספר מישורים, כאשר אחד מהם, ואף כי לא נתמך בתצהיר, ניתן לשקול אותו לפי הנתונים הקיימים, הוא עובדתי, ומתייחס לחריג של מידע שהגיע לידי המבטח לאחר מכתב הדחיה, ומישור אחר הוא פרשני וגורס כי נימוק הדחיה שניתן, כלל למעשה גם התייחסות נאותה לטענות אחרות שרק פורטו והובהרו בכתב ההגנה, וכי אין מדובר בחידוש. מנורה טוענת כי אי הזהות בין המבוטח הנקוב בפוליסה לבין המבקשים, לא יכלה להוות נימוק במכתב הדחיה, משום שהוא הופנה למבוטח שפנה אליה, אולמי "קינג דיויד", ופשיטא שלא היה צריך לציין במכתב את מי מנורה אינה מבטחת, כלומר, את המבקשים הנקובים בשמם כיום כתובעים בהודעת צד ג'. תשובה זו של מנורה מקובלת עלי, ונושא היריבות והכיסוי הניתן, אם בכלל, למבקשים שלפני, יבורר בבוא העת. מנורה טוענת כי העדרם של רישיונות והיתרים תקפים הדרושים לניהול והפעלת העסק, כנימוק להעדר כיסוי ביטוחי, כבר נכלל במכתב הדחיה, כאשר דובר על אי עמידה בתנאי הפוליסה במישור "הצגת רישיונות והתרים תקפים מהרשויות המוסמכות". מכתב הדחיה אינו יכול להתפרש כמתייחס לרישיונות והתרים שאין עניינם תנאי בטיחות העבודה ובטיחות המעלית, וככל שמנורה חפצה לטעון להעדר רישיונות עסק או עיסוק במישור רחב יותר, ובלית הסבר כלשהו מדוע הדבר לא ננקב במפורשות במכתבה, היא תהיה מנועה מלעשות כן, על פי אמות המידה וההנחיות של המפקח על הביטוח. מנורה טוענת כי העסקת עובדים לכאורה במספר העולה על הנקוב בפוליסה, נודעה לה רק לאחר עריכת מכתב הדחיה, וזאת בשל שיתוף פעולה לקוי מצד המבוטח עם חוקרי המבטח. מכתב הדחיה אינו מאזכר אי שיתוף פעולה כזה, לא ברור מדוע הוצא מכתב הדחיה בצורה כזו ובלתי מסוייג, אם אכן, אותה עת לא הספיקה או לא הצליחה המבטחת לברר את חבותה כנדרש, ואינני יכול לקבל נימוק מעורפל זה. מנורה לא תוכל להסתמך על טענה זו במשפט. נטען עוד על ידי מנורה כי נימוק הדחיה שעניינו נטילת התחיבויות חוזיות שאינן מכוסות על פי הפוליסה, כלל לא היה צריך להיות מאוזכר במכתב הדחיה, משום שאין הפוליסה יכולה לתת כיסוי ביטוחי שלא נכלל בה מלכתחילה, ו"הפוליסה אינה מכסה התחייבויות חוזיות שנוטל עליו מבוטח, אלא עם (כך במקור) צויינה במפורש בפוליסה ההתחיבות החוזית ותוכנה. במידה וסבורים המבקשים כי הפוליסה כוללת כיסוי להתחייבויות חוזיות שלקחו על עצמם, עליהם להתכבד ולהראות זאת". קשה להבין למה מתכוונת מנורה באמירה זו, ולא מפורטות אותן התחייבויות נטענות, ולא מובן כלל מדוע אין צריך המבטח, לשיטתו, לנמק זאת בנימוקי דחיית התביעה, שהרי אם הוא סבור שהמבוטח התחייב בהתחייבות חוזית שגרמה בצורה כלשהי לאירוע הביטוחי או לתביעתו לכיסוי ביטוחי, ואותה התחייבות חורגת מהכיסוי, הכיצד יכול הוא שלא לפרט זאת ולפרש זאת בנימוקי הדחיה? לעניין הנדון אין מנורה טוענת שהדברים נודעו לה לאחר מכתב הדחיה, והנימוק לאי הכללת הדבר באותו מכתב, אינו מקובל עלי. אני דוחה טענה זו וגם על כך לא תוכל מנורה להסתמך במשפט. מנורה טוענת להעדר שיתוף פעולה נאות מצד המבוטח, ומפנה למכתב מחברת החקירות שהפעילה, ומועדו מיום 20.2.06, לאחר מועד מכתב הדחיה, ושם מציינת חברת החקירות, כי מר בן שמחון סירב למסור להם פרטים והפנה אותם לבא כוחם. בשלב זה לא ברור עד כמה טענה זו מבוססת, עד כמה יש לה משקל לעניין זכות מנורה לסרב לכיסוי הביטוחי, והאומנם הדבר עולה כדי אי שיתוף פעולה, שהרי מדובר רק בהפנייה באותו ב"כ, אך מכל מקום, אין סיבה מבוררת בשלב זה לחסום את המבטח מלטעון לכך, ומדובר בעניין שצץ לכאורה לאחר מכתב הדחיה, ומנורה תוכל להוכיח ולטעון לנקודה זו. טענתה האחרונה של מנורה, היא לעניין הנימוק שלפיו המבקשים או מי מהם חרגו מהכיסוי הביטוחי בכך ש"עשו המעשים המפורטים בתעודת עובד הציבור", ונטען שדו"ח החקירה המפרט את עובדות האירוע הטראגי, שביסוד עילת התביעה, הגיע לידי חברת הביטוח רק לאחר מכתב הדחיה, ואף זה ללא נספחים, ופרטים שנודעו ממסמך זה על מעשי ומחדלי המבקשים, לא היו ידועים קודם, וככל שהם חורגים מהכיסוי הביטוחי, הרי אין מקום להעניק להם כיסוי כזה. קשה להלום שמנורה שיגרה את מכתב הדחיה אף מבלי שתספיק לברר את היסוד העובדתי החיוני והמרכזי ביותר של העניין, כלומר, את נסיבות התאונה עצמה, והזדרזה לדחות את התביעה הביטוחית עוד בהעדר הנתונים הללו. גם כעת הטענה מאוד מעורפלת, ואין אנו יודעים גם כיום מהם אותם מעשים או מחדלים שאפשר שמחריגים את התאונה, לשיטת מנורה, מהכיסוי הביטוחי, ואולי גם המבטח עצמו עוד לא לחלוטין ירד לעומקה ולבירורה של טענתו זו. עם זאת, מדובר באלמנט שעשוי להיות ליבו ושורשו של המשפט, ונראה לי ששלילת ההסתמכות מכל וכל על טענה זו, בשל כך בלבד שלא ננקבה במכתב הדחיה, עלולה לגרום נזק דיוני ואף מהותי ניכר למשיבה, באופן שהתוצאה תהיה קשה ובלתי ראויה, באיזון האינטרסים הכולל שבין הצדדים. סבורני, שהנכון יהיה, בנקודה זו, להמתין ולראות האומנם בדעת מנורה לעמוד על טענה זו, והאם תוכל ליתן פירוט והבהרה של המעשים או המחדלים שלטעמה נקטו המבקשים באירוע עצמו, או סביבו, והכיצד באלה יש לפגוע ולאיין את הכיסוי הביטוחי, והאומנם מעשים אלה לא היו ידועים או יכולים להיות ידועים לה בעת דחיית התביעה, ויש לשמר את טענות הצדדים בנקודה בודדת זו להמשך המשפט. כלומר - בשלב זה לא אכריע בטענת המבקשים בבקשתם למחוק גם נימוק זה, ויש לצפות שהם ידרשו פירוט נוסף של כתב ההגנה במישור הזה, ולאחריו, ולפי הצורך, יוכלו לבקשני בשנית להתייחס לנימוק דחיה זה, ולהכריע האם בסופו של יום יותר למנורה להישמע בו אם לאו. אז גם, נוכל לדעת האומנם יתכן שפריט זה יוגדר כאחד מאותם נימוקים שהפסיקה מצדיקה במקרים חריגים להעלותם בשלב מאוחר יותר, כנימוקי דחייה, בשל שיקולים של צדק. בנתון לכך, ההכרעה ביתר הטענות שהעלו המבקשים, תהיה לפי המבואר לעיל. בנסיבות, אין צו להוצאות. הודעה לצד שלישיכתב הגנהמחיקת סעיפיםמסמכים