כפל ביטוח השתתפות

להלן פסק דין בנושא כפל ביטוח השתתפות:

פסק דין

א.     התובענה:

תביעה על סך כ-42,000 ₪, שעניינה השתתפות בתגמולי ביטוח בשל "כפל ביטוח".
התובעת ביטחה בשעתה את חברת "בי פוינט מערכות בע"מ", אשר שימשה כקבלן של חברת "מת"ב, מערכות תקשורת בכבלים בע"מ", לצורך ביצוע עבודות התקנה של מערכות טלויזיה בכבלים.

הנתבעת ביטחה את חברת מת"ב.

לצורך ביצוע עבודות ההתקנה מסרה מת"ב לבי פוינט ציוד ומלאי אשר אוחסן במחסני בי פוינט.
ביום 2/8/98 נפרצו מחסני בי פוינט ונגנב מהם ציוד של מת"ב. בגין אירוע זה שילמה התובעת לבי פוינט, ביום 15/4/99, תגמולי ביטוח בסך כ-51,000 ₪, ונשאה בשכ"ט שמאי בסך כ-3,500 ₪. סכום זה, נכון ליום הגשת התביעה, 22/9/05, עומד על כ-84,000 ₪.

בכתב התביעה נטען כי הואיל והרכוש שנגנב היה מבוטח גם אצל הנתבעת, ובהיעדר מידע בדבר סכומי הביטוח שבשתי הפוליסות, הרי שעל הנתבעת להשתתף בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים עם התובעת, ועל כן עליה לשפותה בסכום של כ-42,000 ש", נכון ליום הגשת התביעה.

ב.     טענות הצדדים:

לבקשת הצדדים הוחלט כי התביעה תוכרע על יסוד סיכומים בכתב, ללא צורך בשמיעת ראיות.
בסיכומיהם התייחסו הצדדים לשאלות השנויות במחלוקת, כדלקמן:

(1)     האם התיישנה התביעה?

התובעת טוענת כי מועד ההתיישנות הראוי בתביעה ל"כפל ביטוח" הוא 7 שנים וכי את מנין השנים יש למנות החל מיום שהתובעת שילמה תגמולי ביטוח למבוטחתה, לאמור, 15/4/99.
לחילופין, טוענת התובעת כי המועד הקובע חל ביום 24/3/99 - מועד בו התברר באופן רשמי כי קיים כפל ביטוח, או לכל המוקדם ביום 15/11/98 - מועד בו נרשם על ידי שמאי התובעת כי יש חשש לכפל ביטוח. בכל מקרה בו יתקבל אחד מהמועדים הנ"ל כמועד קובע - לא חלה התיישנות הואיל והתביעה הוגשה ביום 22/9/05, בטרם חלוף 7 שנות ההתיישנות.

הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח ויש להחיל עליה את סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן "החוק"), הקובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד.
לחילופין, טוענת הנתבעת, כי גם אם תתקבל עמדת התובעת לפיה תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים הרי שמנין הימים מתחיל ביום קרות מקרה הביטוח - ביום 2/8/98 ועל כן התביעה התיישנה ביום 2/8/05, בטרם הוגשה התביעה. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה עמידה בתנאי "התיישנות שלא מדעת", לפיהם, פעלה באופן סביר לגלות עובדות שנעלמו מעיניה.

(2)     האם זכאית התובעת לתבוע בגין "כפל ביטוח"?

התובעת טוענת כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 59 לחוק ועל כן זכאית התובעת לשיפוי בגין כפל ביטוח. מדובר בנכס אחד שבוטח על ידי שתי חברות ביטוח מפני סיכון אחד בתקופת ביטוח חופפת.

הנתבעת טוענת כי הכלל בדבר כפל ביטוח אינו חל כאשר האחריות לנזק מוטלת על מבוטח של אחת מחברות הביטוח. במקרה זה מוטלת האחריות לגניבת הרכוש על מבוטחת התובעת מכח החוזה שבין החברות, מכח דיני השומרים ומכח דיני הנזיקין. בי פוינט התחייבה באחריות לכל נזק ואובדן שייגרם במהלך עבודתה. כמו כן, בהיותה קבלן דינה כשומר שכר ביחס לרכוש מת"ב שנמסר לה. בי פוינט לא הוכיחה כי עשתה את הנדרש והמתחייבלפי דין לצורך שמירה על רכוש מת"ב שנמסר לה לצורך ביצוע עבודתה.

(3)     מה סכום השיפוי הראוי?

התובעת טוענת כי היחס שבין סכומי הביטוח בפוליסות השונות בגין נזקי פריצה עומד על 1:3.5 ולפיכך יש לתקן את סכום התביעה כך שיעמוד על כ-60,000 ₪. (מידע זה נודע לתובעת רק במהלך ההליכים בתיק זה).
התובעת טוענת כי אין לאפשר לנתבעת לנכות מסכום התביעה את סכום ההשתתפות העצמית שהיא זכאית לגבות ממת"ב (2,500 דולר), הואיל ונושא זה הוא ענין שבין המבטחת למבוטחתה ואינו ענין לקיזוז כלפי צד ג'.

הנתבעת טוענת כי אין להשוות בין סכומי הביטוח שבין הפוליסות הואיל ופוליסת הביטוח של הנתבעת מתייחסת לרכוש מת"ב המפוזר בכל רחבי הארץ. לפיכך, יש לקבוע לכל היותר חלוקה שווה בין המבטחות.
עוד טוענת הנתבעת כי הואיל ומדובר בתביעה לתגמולי ביטוח הרי שיש להפחית מכל סכום שייפסק את סכום ההשתתפות העצמית של מת"ב בסך 2,500 דולר.
ג.     דיון:

הואיל הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ומחמת היעדר עילת תביעה מכח כפל ביטוח, בנסיבות הענין, אינני רואה צורך להרחיב בשאלת סכום הפיצוי הראוי. ברם, על מנת שלא להתעלם משאלות שבמחלוקת אציין רק כי אני מקבל את עמדת הנתבעת באשר ליחס בין סכומי הביטוח, ואת עמדת התובעת בענין ההשתתפות העצמית.
לשון אחרת, לו קיבלתי את התביעה הייתי מחייב את הנתבעת לשפות את התובעת בגין מחצית מהתגמולים ששילמה (ולא לפי היחס שבין סכומי הביטוח), ולא הייתי מתיר לנתבעת לנכות את סכום ההשתתפות העצמית בו חבה מת"ב. סכום זה היה על הנתבעת לדרוש ממת"ב.

עתה, לשאלת ההתיישנות ולשאלת עילת התביעה:

(1)     התיישנות:

ראשית, נראית בעיני עמדת הנתבעת לפיה בתביעה לכפל ביטוח יש להחיל את סעיף 31 לחוק, בדבר התיישנות התביעה בחלוף 3 שנים ממקרה הביטוח. הצדדים היטיבו לפרוש את הטענות השונות בענין זה בסיכומיהם ואינני רואה מקום לחזור ולהאריך בכך.
הצדדים תמכו יתידותיהם בפסיקה שניתנה בענין. אין מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון ועל כן לא מצאנו בענין זה הלכה מחייבת.
אני מצטרף לעמדתו של השופט אילן שילה בתיק אזרחי (ראשל"צ) 6336/01, המגן בע"מ נ' חתמי לוידס ואח', (פורסם באתר נבו), שם מנמק השופט שילה מדוע נכון וראוי לקבוע תקופת התיישנות של שלוש שנים בתביעה של "כפל ביטוח".
נכח עמדה זו אין חשיבות לשאלת היום הקובע לענין מנין השנים הואיל ותקופת ההתיישנות בת שלוש שנים חלפה מכל מועד שתבחר התובעת, ובכלל זה המועד בו דחתה הנתבעת את דרשיתה בחודש 5/2000.

שנית, גם לו נקבע כי תקופת ההתישנות היא בת שבע שנים הרי שבנסיבות המקרה יש למנותה מיום קרות מקרה הביטוח ביום 2/8/98, וממילא התישנה התביעה בטרם הוגשה לבית המשפט.
התובעת לא הוכיחה כי פעלה בזהירות ובשקידה סבירה כדי לגלות את העובדות שנעלמו מפניה. אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה רק עם קבלת חוות דעת השמאי ביום 15/11/98 עלה החשש בדבר קיומו של "כפל ביטוח".

אני סבור כי מיד עם קרות מקרה הביטוח ומשנתברר כי הרכוש שנגנב הוא רכוש של מת"ב היה על הנתבעת לפנות אל מת"ב ולברר באמצעים נוספים העומדים לרשותה אם היה הרכוש מבוטח בחברת ביטוח נוספת. התובעת לא הציגה בדל ראיה כי פעלה לבירור עובדה זו ועל כן אין הצדקה לעכב את מנין תקופת ההתישנות כבקשת התובעת.
(2)     כפל ביטוח - האומנם?

הואיל ובהסכמת הצדדים לא נשמעו ראיות בתיק זה, והואיל והטענה בדבר התרשלות בי פוינט בשמירה על רכוש מת"ב, עומדת ביסוד טענות הנתבעת בכתב ההגנה, והואיל ולא הוגש כתב תשובה לענין טענות אלה, והואיל והנטל להוכיח קיומה של שמירה ראויה מוטל על התובעת, אני קובע כי בי פוינט לא פעלה כנדרש על פי החוזה ועל פי כל דין לשמירה על רכוש מת"ב שהופקד בידה לצורך ביצוע עבודות ההתקנה.

האחריות לאירוע הגניבה במסגרתו נגנב רכוש של מת"ב, מוטלת על בי פוינט - מבוטחת התובעת, אשר התרשלה בשמירה על רכוש זה, ולא מילאה אחר התחייבותה החוזית כלפי מת"ב, ואף לא בדרישות חוק השומרים החל עליה כשומרת שכר, בנסיבות הענין.

בנסיבות אלה כאשר מבוטח של אחת משתי חברות הביטוח המבטחות הוא המזיק, והנזק נגרם למבוטח של חברת הביטוח האחרת, אין להחיל את סעיף 59 לחוק בדבר כפל ביטוח. עמדה זו הובעה בפסיקה אשר הובאה בהרחבה בסיכומי ב"כ הנתבעת. (ראה ת.א (מחוזי ת"א) 3141/00, הדר ורח' נגד ג'ט אייר ואח'; ת.א. (שלום ת"א) 47941/04, אישי ישיר נ' ביטון ואח'; ת.א. (שלום ת"א), דולב בע"מ ואח' נ' אררט בע"מ; ת.א. (שלום ת"א) 19522/95, גלס ואח' נ' רגב ואח').

לענייננו, אלמלא היה הרכוש מבוטח היתה למת"ב עילת תביעה נגד בי פוינט, מכח דיני החוזים, דיני השומרים ודיני הנזיקין. התובעת הבאה בנעליה של בי פוינט אינה יכולה לתבוע את מבטחתה של מת"ב, ומעמדה כלפי מת"ב ומבטחתה אינו טוב ממעמדה של בי פוינט כלפיהן.

ד.     סוף דבר:

אני דוחה את התביעה הן מחמת התיישנותה והן לגופה.
התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ, תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון