זכות הטיעון של סוכן ביטוח

סעיף 29 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח מבהיר כי לסוכן הביטוח זכות להשמיע טענותיו לפני הוועדה -

"(ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה".

להלן פסק דין בנושא זכות הטיעון של סוכן ביטוח:


פסק דין

1.     לפני ערעור על החלטת המשיב לשלול את רשיון הביטוח של המערער, שהוא סוכן ביטוח מזה 25 שנים, לתקופה של שבע שנים, על פי סמכותו מכח סעיף 29 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הפיקוח). המשיב עשה כן לאחר שהתייעץ, כפי חובתו בסעיף האמור, בוועדה המייעצת ע"פ החוק לצורך זה (להלן - הוועדה), אשר המליצה על שלילת רשיונו לחמש שנים.

2.     סעיף 29 לחוק הפיקוח מבהיר כי לסוכן הביטוח זכות להשמיע טענותיו לפני הוועדה -
"(ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה".

     המערער טוען כי יש לבטל את החלטת המשיב, שכן השימוע לא נערך כדין, וכן עקב העובדה שהיועצת המשפטית של הוועדה לא פסלה עצמה מלשבת בעניינו למרות שהיתה לקוחתו האישית. עוד טוען המערער כי יש לבטל את ההחלטה מאחר שהיא פוגעת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, וכן בהיותה בלתי מידתית.

3.     ביסוד שלילת רשיון המערער עומדת תלונת מבוטחת בשם "האגודה למתן שירותי בריאות הציבור" (להלן - המבוטחת), אשר לטענתה בוטחה באמצעות המערער בחברת "מגדל" בפוליסת ביטוח מסוג ריסק ונכות, ושילמה במסגרת זו סכום המגיע ל-2,400,000 ש"ח במשך שנתיים, אך גילתה להפתעתה שהפרמיות לא הועברו לחברת הביטוח ושהפוליסה בוטלה ע"י "מגדל" כבר ביום 1.7.02. לטענת המבוטחת, המערער הודה לפניה כי התפתה לקחת את הכסף שהעבירה לו לעצמו והעביר את הסכומים לחשבונו הפרטי, ובאותו שלב ניהל בעצמו את הביטוח. עוד טענה המבוטחת כי במסגרת כיסוי חלקי של הכספים המגיעים לה, מסר לה המערער שיק מיום 12.7.04 על סך 500,000 ש"ח (שלא כובד בשל העדר כיסוי). המערער מכחיש גניבת הכסף ומכחיש מתן הודאה לענין זה.

     אין מחלוקת כי נפתחה כנגד המערער חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות גניבה, מרמה והונאה, ברם, אין לפני טענה שהוגש נגדו כתב אישום או שהחקירה הסתיימה בהמלצה לעשות כן. כל שידוע לפי שעה הוא שננקט נגד המערער הליך אזרחי ע"י המבוטחת, ושבהליך זה הגיש המערער כתב הגנה (להלן - ההליך האזרחי).

4.     בהחלטת המפקח פורטו העובדות הקשורות בתלונת המבוטחת, וצוין כי לאור חומרת החשדות המיוחסים למערער, הובהר לו כי עניינו יובא לפני הוועדה המייעצת שבסמכותה להמליץ על ביטול רשיונו. כן נאמר בהחלטה כי המערער הופיע לפני הוועדה, "הכחיש את ביצוע המעשים המיוחסים לו ומעבר לכך סירב לומר דבר".

     המפקח הוסיף כי המעשים המיוחסים למערער הינם מעשים חמורים הפוגעים קשות במהימנותו וביושרו, ומדובר במעשים שבוצעו בתוקף עיסוקו של סוכן ביטוח.

     בהחלטה נכתב, בין השאר:
"סוכן הביטוח הינו איש אמונה של חברת הביטוח ושל המבוטח והוא משמש כשלוחם של השניים ועל כן מוטלות עליו חובות אמון. בעשותו מעשים אלו הפר הסוכן חובת אמון זו... משביצע הסוכן מעשים חמורים אלה, סבורני כי יש לבטל את רשיונו לתקופה משמעותית...
משביצע הסוכן מעשים חמורים אלה, סבורני כי יש לבטל את רשיונו לתקופה משמעותית. בהחלטתי לקחתי בחשבון את הפגיעה הצפויה לפרנסתו של הסוכן. יחד עם זאת, סבורני כי אין מנוס מביטול רשיונו. מול זכותו של הסוכן לחופש העיסוק נשקל אינטרס ההגנה וטובת המבוטחים. מול הנזק הממשי שייגרם לסוכן בקיפוח פרנסתו עומד חשש ממשי שאי ביטול רשיונו של הסוכן יגרום לפגיעה במבוטחים וחברות ביטוח".

5.     החלטת המפקח, על פניה, מבוססת על שכנוע של המפקח כי המערער ביצע את המעשים שיוחסו לו, וזאת למרות שהמערער הכחיש אותם לפני הוועדה ולמרות שלא התגבש בעניינו כתב אישום פלילי. מטיעוני ב"כ המשיב עולה כי, שכנוע זה יסודו בעובדה שהמערער בחר שלא לפרט בפני הוועדה את גרסתו לטענות שהועלו נגדו ע"י המבוטחת. ב"כ המשיב מדגיש כי בוועדה הוסבר למערער לא פעם (חמש פעמים, ע"פ הפרוטוקול), כי המועד המתאים לפירוט גרסתו הוא בעומדו לפניה, וכי אם לא תפורט גרסה זו תעמוד לפני הוועדה רק גרסת המבוטחת, הפועלת נגדו. המערער חזר לפני הוועדה מספר פעמים על גישתו שהמקום הראוי לפירוט גרסתו הוא בבית המשפט (כאמור, באותה עת עמד ההליך האזרחי הנזכר ולא נפתח הליך פלילי), והוא אף ציין במהלך הדיון לפני כי קיבל עצה כזו מעו"ד רזניק (פרו' מיום 1.5.05, עמ' 3).

     נראה כי עצה מעין זו אופיינית להיערכות לקראת הליכים פליליים - כדי למצות את זכות השתיקה - ואולם, ניתן להניח כי גם בכל הנוגע להליך האזרחי - אם רק זה עמד על הפרק בעת הדיון בוועדה - היה למערער עניין לא לגלות קלפיו קודם להצגת ראיות התובעת שם. אוסיף כי, גם אם הוסבר למערער בוועדה כי הפרוטוקולים של הוועדה חסויים - כעולה מפרו' הדיון - ניתן להניח שנוכח עצות מוקדמות סותרות שקיבל המשיך המערער לחשוש, חרף אותה אמירה. מכל מקום, יש מקום לקבל כאמת את טענת המערער, לפיה סבר שאין מקום לפרט לפני הוועדה את גרסתו, מה גם שפירט עמדתו זו (בעניין הצורך בהסבר) לפני הוועדה, ואמר -
"אני מבקש בכל לשון של בקשה שהנושא הזה, תנו לבית המשפט לנהל את המערכת. הם יחליטו אם לקחתי... זו הבקשה היחידה שאני מבקש, לא לקבוע את עתידי, עתיד משפחתי בהינף יד על נושא שאני מאמין בחפותי בבית המשפט.
אני קודם כל לא אפרט כי כל מילה שאני אגיד פשוט תהיה מובנת במקום אחר ואני מעדיף שבית המשפט יקבע... אני לא חושב שאתם גוף שיכולים להחליט, כלומר אתם יכולים להחליט אם לשלול לי רשיון או לא לשלול לי רשיון, אבל לא בקטע שנטען שמה" (עמ' 60-61 לפרו' הדיון).

     אוסיף כי, בתחום דיני המס שכיחות בקשות המוגשות ע"י באי-כוחם של נישומים לעכב את הדיון בערעור המס (הליך אזרחי) עד לסיום הליך פלילי המתנהל לגבי אותה מערכת עובדות, זאת כדי להגן על זכות שתיקה. לכן, עמדתו של המערער לפני הוועדה נראית לי כעמדה כנה - דהיינו, כעמדה שאינה מבקשת להתחמק גרידא מההסבר - גם אם היא מוטעית.

6.     בנסיבות שתוארו, ניתן לקבוע כי ניתנה למערער "הזדמנות סבירה" (כלשון סעיף 29(ב) לחוק) להשמיע טענותיו לפני הוועדה והוא לא עשה כן, בשל טעות בשיקול דעתו. אין ספק כי החטאת לענין זה רובצת לפתחו של המערער, וניתן לומר, כפי שטוען ב"כ המשיב, כי "אין לו להלין אלא על עצמו". ואולם, איני סבורה כי שאלת האשמה היא המכריעה כאן. לשיטתי, די בכך שהמערער טעה לחשוב שאינו אמור לפרט את גרסתו כדי להניח מקום, בשל התוצאה הקשה שנגרמה, לאפשר לו לשוב ולחזור לוועדה ולהציג את גרסתו.

     עמדתי זו אינה מיוסדת על פגם כלשהו בעבודת המפקח או בעבודת הוועדה, אלא על התבררותו של מצב שלא ניתן להתעלם ממנו, שבגדרו מדובר בפגיעה חמורה בעיסוקו של המערער, ששירת את המבוטחים 25 שנה, ללא רבב. בנסיבות אלו, ניתן לומר שלא מוצתה זכותו של המערער לפרט את גרסתו לפני הוועדה וגם לפני המפקח, ולו באשמתו.

7.     יש לציין כי, גם בגדר הדיון שהתנהל לפני לא פירט המערער בתצהירו את גרסתו ביחס לטענות המבוטחת. ואולם, במהלך הדיון הסכימו הצדדים להצעתי, לפיה הגרסה תועלה על הכתב ותובא בפני המפקח, כדי לקדם אפשרות של פשרה, וכך נעשה. יוטעם כי הוסכם אך ורק שההסבר יובא לפני המפקח, ולא שיקויים הליך התייעצות מחדש, ולכן, לטענותיו של ב"כ המערער כי בגישת המשיב נפל פגם בהקשר זה אין יסוד. מכל מקום, יצויין כאן כי המפקח כבר בחן גרסה זו - שהועלתה לפניו בכתב - ולא השתכנע שיש מקום לשנות את החלטתו. ב"כ המשיב לא הסכים שההסבר האמור יונח גם לפני. גישה זו מקובלת עלי, שהרי פעולת המפקח בשלב שלא היה מונח לפניו ההסבר היא הנבחנת על ידי, ואין מחלוקת שהמערער לא מצא לנכון להביא את ההסבר המוצג עתה, לפני הוועדה ולפני המפקח, בזמן הנכון. ברם, העובדה שהמפקח לא מצא בשלב זה את הסבר המערער מניח את הדעת, אין בה כדי להביא למסקנה שאין טעם בהחזרת הענין לוועדה לקיום מחודש של הליך ההתייעצות. אין לשלול את האפשרות שהמערער ישכנע את הוועדה כי יש לו גרסה המציגה באור אחר את האירועים או חלק מהם, באופן שחומרתם ניטלת מהם והוועדה תשכנע את המפקח. הרי הנחה כזו מונחת ביסוד חובת ההתייעצות.

8.     אשר לשאלה אם ניתן להתרשם כי יש בפי המערער הסבר לאירועים - הסבר שלא פורט במסמכי הערעור ושאני מתקשה להבינו מכתב ההגנה שהוגש בהליך האזרחי ושצורף לכתב הערעור - אוכל לומר בשלב זה כי, לענין הכספים שקיבל המערער אמר כבר לוועדה בעת שבא לפניה כי: "הוצאתי את זה לחברות אחרות", ובתשובה לשאלה "האם גם חברות אחרות ביטחו את האגודה הזאת באותו ביטוח" השיב המערער בחיוב. גם מדברי בא-כוחו בדיון לפני, הובהר כי מדובר "בארבע-חמש חברות ביטוח" שנשאו בביטוח. משמע, שאליבא דמערער לא לקח את כספי הביטוח לכיסו הפרטי, אלא עשה בהם שימוש לטובת המבוטחת.

לשיטתי, במסגרת ההסבר שיביא המערער לפני הוועדה, עליו להציג אותן פוליסות שבאמצעותן, לדבריו, בוטחה המבוטחת, אשר סברה כי היא מבוטחת בחברת "מגדל". אכן, גם הסבר מעין זה מניח מקום לחשש שהמבוטחת הוטעתה במכוון לחשוב שהיא ממשיכה להיות מבוטחת בחברת "מגדל" דווקא, ואולם, נראה כי מהיבט החומרה, גם אם היתה הטעיה בדבר זהות המבטחים, אין משקלה כמשקל גניבת הכספים לכיס פרטי.

9.     מאחר שלא הובא לפני הוועדה ההסבר המלא של המערער - ולו באשמת המערער - ניתן לומר כי לא היה בידה לבסס את המלצתה על השיקולים המתאימים, וכך גם נמנע הדבר מהמפקח. בנוסף, ניתן לומר כי במצב דברים זה, בהכרח היתה החלטת המפקח בלתי מידתית, מאחר שמטבע הענין מידתיות פירושה התאמה בין תוצאת ההחלטה לנתונים הספציפיים. במובן זה אין ההחלטה עומדת בדרישות פיסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, המשמשת כמדריכה בפרשנות חוקים, ראו: בג"צ 4541/94, אליס מילר נ' שר הביטחון ו-3 אחרים, פ"ד מט(4) 94, 139. בהקשר זה יודגש כי, אם אמנם שלילת הרשיון אינה מתחייבת בנסיבות המקרה, מוחמצת גם מטרת המפקח לבסס את האמון בסוכני הביטוח, שהרי אם לא היה מקום לשלול את רשיון הסוכן וזה נשלל, נפגע מעמדו של הסוכן בעיני הציבור מבלי לשרת את תכלית החוק.

     אוסיף כאן כי, גם אם אי-הבאת ההסבר המלא לפני הוועדה נגרם בשל טעותו של המערער, עדיין, לשיטתי, לא נתקפחה זכותו לבדיקה הולמת על-ידה, בשל שיקולי צדק, הגוברים על שיקולי יעילות, כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד, במיוחד שעה שבחינה מחודשת בנסיבות הענין אינה כרוכה בתוספת מאמץ משמעותית מבחינת הוועדה והמפקח. אחריותו של המערער לאשר ארע, די שתובא בחשבון בהוצאות הליך זה.

10.     לסיום, אתייחס לתמיהה שהעלה ב"כ המשיב בטענותיו לפני: האם עליו להמתין עד לסיום המשפט האזרחי כדי לקבוע עמדתו. אכן, אם כך סבור המערער - סברתו מוטעית. המפקח רשאי להגיע למסקנתו על סמך ההסברים המועלים לפני הוועדה ולפניו. החוק אינו מתנה את הפעלת הסמכות בפעולות גורמים אחרים ובהתגבשות מסקנותיהם. די, אפוא, בהפעלת שיקול הדעת של המפקח לאחר התייעצות בוועדה, אשר תשמע את הסברי המערער.

11.     לאור האמור, הערעור מתקבל במובן זה שתבוטל החלטת המפקח בדבר ביטול רשיונו של המערער, המערער יוזמן שוב לוועדה, יישמע, ותקויים התייעצות מחודשת בין המפקח לבין הוועדה, קודם שתינתן החלטה חדשה של המפקח.



     מהטעם שצוין לעיל, איני עושה צו להוצאות.     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חובת סוכן ביטוח

  2. ביטול רשיון סוכן ביטוח

  3. מצג שווא מצד סוכן ביטוח

  4. שלילת רישיון סוכן ביטוח

  5. החזר מקדמות לסוכן ביטוח

  6. זכות הטיעון של סוכן ביטוח

  7. דחיית תביעה נגד סוכן ביטוח

  8. עבירה פלילית של סוכן ביטוח

  9. מצג שווא רשלני של סוכן ביטוח

  10. ערעור סוכן ביטוח - שלילת רישיון

  11. תביעה נגד סוכן ביטוח לתשלום פרמיות

  12. חובת סוכן הביטוח לבדוק תאונות קודמות

  13. זכות סוכן ביטוח לעמלות לאחר סיום עבודתו

  14. תביעה נגד סוכן ביטוח בגין העדר ביטוח צד ג' לרכב

  15. תקנות הפיקוח על עסקי-ביטוח (רשיון לסוכן-ביטוח), תשכ''ט-1969

  16. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (פטור מחובת התמחות או בחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיונים וסוכני שיווק פנסיוני), התשס''ו-2006

  17. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (בקשה לרישיון, הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים וסוכני עיסוק בייעוץ פנסיוני), התשס''ו-2005

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון