התיישנות תביעת כפל ביטוח

להלן החלטה בנושא התיישנות תביעת כפל ביטוח:

החלטה

עניינה של התביעה שבפני, השתתפות בין חברות ביטוח בהתבסס על עילת כפל ביטוח.

המחלוקת אשר ניצבת בפני הינה בשאלה מהי תקופת ההתיישנות לתביעת מבטח, להשתתפות בגין ביטוח כפל, עפ"י סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"), האם שבע שנים כדין ההתיישנות הכללי או שלוש שנים כדין ההתיישנות המיוחד הקבוע בחוק חוזה הביטוח.

העובדות הצריכות לעניין:
התובעת ביטחה בשעתה את חברת ק. רמנט פלסטיק בע"מ (להלן: "מבוטחת התובעת") בפוליסה
המכסה, בין היתר, אחריות כלפי צד ג'. מבוטחת התובעת שימשה, במועד הרלוונטי לתביעה, כקבלן משנה של חברת "משגב" בע"מ (להלן: "משגב") לצורך ביצוע עבודות להתקנת מערך צנרת PVC בנכס בבעלות צד ג'.

הנתבעת ביטחה את חברת משגב בפוליסה המכסה נזקי צד ג' , כאשר המבוטחים על פי הפוליסה היו, בין השאר, קבלני המשנה של משגב. מכאן טוענת התובעת כי מבוטחתה הינה אף מבוטחת הנתבעת.

במהלך חודש אוגוסט 1999 אירע פיצוץ בצינורות שהותקנו ע"י מבוטחת התובעת בנכס צד ג'. המים שפרצו מהצינורות חלחלו אל עבר שטחי מפעל צד ג', תוך שהם גורמים נזק לרכוש שבו (להלן: "האירוע").

בהתאם לתנאי הפוליסה, שילמה התובעת לצד ג', ביום 2.12.99, את סכומי הנזק בסך 15,159 ₪ ונשאה בשכ"ט שמאי בסך 995 ₪. סכום זה, נכון ליום הגשת התביעה, 20.8.06, עומד על סך 23,050₪.

התובעת טוענת כי הנתבעת חבה בגין חלקה היחסי בביטוח אחריותה של מבוטחת התובעת, ובהיעדר מידע בדבר סכומי הביטוח שבפוליסת הנתבעת, הוגשה התביעה על בסיס 50% מסכום הנזק בו נשאה התובעת, ועל כן על הנתבעת לשפותה בסכום של 11,525 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבעת טוענת, בין היתר כי התביעה התיישנה. לשיטתה, מדובר בתביעה בגין תגמולי ביטוח ששולמו (כפל ביטוח) ויש להחיל עליה את סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, הקובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד.

יצוין כי טענות הנתבעת בכתב הגנתה, המתייחסות למועד תחילת מרוץ ההתיישנות - ממועד קרות מקרה הביטוח, נזנחו במהלך סיכומיה, כאשר נטען בסיכומים כי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הינו המועד שבו שילם המבטח תגמולי ביטוח למבוטחו. המועד הנ"ל הינו היום שבו נולדה עילת התביעה וממנו מתחילה תקופת התיישנות בת שלוש שנים.

במענה לטענות הנתבעת, טוענת התובעת כי הוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, המקצרת את תקופת ההתיישנות, חלה בתביעות לתגמולי ביטוח בין מבוטח למבטחו, ולא בין חברות ביטוח, כאשר לגבי תביעה בין מבטחים יחולו חוקי ההתיישנות, בהתאם לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), קרי תקופת התיישנות בת שבע שנים.

לאור גדר המחלוקת בין הצדדים הוסכם כי תחילה יטענו הצדדים בסוגיית ההתיישנות.

דיון:
סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע:
"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח"

סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח המקים את עילת התביעה קובע:
"(א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו.
(ב) ...
(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף.
(ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח".

הנתבעת טוענת כי התשלום מאת מבטח אחד למבטח שני, עפ"י סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, מהווה משום "תגמולי ביטוח" ולפיכך, חלה על התביעה בגין תשלום זה, תקופת התיישנות מקוצרת, כאמור בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח.
מנגד טוענת התובעת כי אין התשלום האמור בא בגדרו של המונח "תגמולי ביטוח".

אם כן, השאלה היא, אפוא, האם תביעה להשתתפות בגין ביטוח כפל היא "תביעה לתגמולי ביטוח" כמשמעותה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח.

הסוגיה שבמחלוקת טרם זכתה להלכה מחייבת בפסיקה, ואילו בשורת פסקי דין בערכאה זו ניתנו הכרעות סותרות.

גישה אחת, מצדדת בדעה כי תביעה להשתתפות בגין ביטוח כפל הינה "תביעה לתגמולי ביטוח"
כמשמעותם בסעיף 31 לחוק ולכן, היא מתיישנת לאחר שלוש שנים (ראה ת.א. 6336/01 (ראשל"צ)
המגן בע"מ חברה לביטוח נ' חתמי לוידס חברה לביטוח ואח' , דינים שלום, רכך י"ח 972, מפי כב' השופט שילה; בש"א 173184/05 אררט בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' הש' בכר)

ואילו הגישה האחרת, מצדדת בדעה כי בתביעה בין שני מבטחים בגין זכות ההשתתפות יחולו חוקי ההתיישנות הרגילים, והתביעה תתיישן לאחר שבע שנים (ראה ת.א. 4301/05 (שלום בת ים) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אריה חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת אגי; ת.א. 104568/01 בש"א 100749/02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. סהר חברה בליטוח בע"מ, מפי כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט; ת.א. 11316/04 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ. אריה חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת רונית פינצ'וק- אלט; ת.א 1404568/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת קוברסקי; ת.א. 36041/04 אריה בע"מ חברה לביטוח נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת חנה פלינר).

מעיון בהוראות חוק חוזה הביטוח הגעתי לכלל מסקנה כי על תביעת מבטח להשתתפות בגין כפל ביטוח חלה הוראת סעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות, הקובעת תקופת התיישנות בת 7 שנים, כדלקמן:

אני סבורה כי תביעה מכח ביטוח כפל ממבטח אחד למשנהו אינה באה בגדר המונח "תביעה לתגמולי ביטוח". הדבר נלמד הן מהוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, הדן ביחסים שבין מבוטח למבטח, ואינו דן ביחסים שבין שני מבטחים בביטוח כפול. והן ממיקומו וסביבתו של הסעיף, המצוי בסימן ה' לפרק א' לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו: "תגמולי ביטוח" - הדן ביחסים בין מבוטח למבטח בלבד.

בעוד תשלום תגמולי ביטוח הינם מכח חוזה הביטוח שבין המבוטח למבטח, זכות ההשתתפות (בין שני גורמים, לרבות שני מבטחים) מקורה בדיני החוזים וגם בדיני היושר, המושתתת על שיקולים של מניעת התעשרות שלא כדין (ראה ע"א 3765/95 חוסיין נ. טורם, פ"ד נ(5) 573,576-578 וע"א 3948/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ נה(3) 769, עמוד
816). לפיכך, משעסקינן בדינים כלליים, לדעתי יש להחיל את דין ההתיישנות הקבוע בחוק ההתיישנות.

יתר על כן, אחד היסודות המרכזיים של תביעה מכח כפל ביטוח הינו כי תגמולי הביטוח שולמו זה מכבר ע"י המבטח. במצב זה, הרי שתביעת מבטחת לדמי השתתפות בנזק לאחר ששולמו תגמולי הביטוח, הינה תביעת שיפוי, אשר אין בה לבין תביעת תגמולי ביטוח מכח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, דבר.

במאמר מוסגר יצוין כי הרציונל שעמד ביסוד קיצורה של תקופת ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח קרי, ודאות חברות הביטוח בעניין תביעות המוגשות כנגדן והותרת רזרבות לשם כך (ראה ע"א 3812/91 ג'רייס נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ורע"א 3577/93 הפניקס הישראלי נ. אהרון מריאנו, פד"י מח (4) 70, 87-88), אינו חל בתביעות בין מבטחים שכן, לא ניתן להשוות את היקפי התביעות המוגשות בין מבוטח למבטח לבין אלה שבין מבטח למבטח.

כמו כן, האינטרס לקצר תקופת ההתיישנות בשל העובדה שכל המידע לבירור מקרה ביטוח מצוי אצל המבוטח ולכן יש לפעול במהירות לבירור החבות, שאחרת עלולות זכויות חברת הביטוח להיות מקופחות - לא קיים כשמדובר בתביעה מכוח כפל ביטוח, כאשר כל שדורש ליבון היא שאלת קיום הפוליסה, תנאיה וסכומיה (ראה ת.א. 36041/04 אריה בע"מ חברה לביטוח נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת חנה פלינר).

נותר לבחון, איפוא, מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת מבטח להשתתפות בגין ביטוח כפל.

בפסיקה נזכרו שתי גישות שונות ביחס למועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות: האחת, מועד קרות מקרה הביטוח; השניה, מועד ביצוע התשלום למבוטח.
(ראה ת.א. 6336/01 (ראשל"צ) המגן בע"מ חברה לביטוח נ' חתמי לוידס חברה לביטוח ואח', דינים שלום, כרך י"ח 972).

בענייננו, בסופו של יום, הסכימו שני הצדדים כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום ביצוע התשלום, שרק אז קמה למבטחת התובעת זכות תביעה כנגד מבטחת הנתבעת, ודעתי נוחה עם כך.

במקרה דנא, משביצוע התשלומים ע"י התובעת היה במהלך דצמבר 1999, ומשהתביעה הוגשה, כאמור, באוגוסט 2006, הרי שהתביעה לא התיישנה.                                             
לפיכך דין טענתה של הנתבעת, לפיה התביעה התיישנה - להידחות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון