התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

ככלל, תובענה אזרחית (שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין) מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

במקרה שלהלן, הוגשה התביעה בעילה חוזית על סמך חוזה הביטוח שנערך בין הצדדים, ועל כן יחול סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, לפיו תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.

להלן החלטה בנושא התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים:

החלטה

1.     עניינה של החלטה זו בטענת התיישנות שהעלו כל הנתבעים כנגד חלקה של התובענה.

2.     התובע, ביטון סימון, שעיסוקו בהתקנת מזגנים ועבודות חשמל מיזוג, הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעות 2, 3, אצלן הוא היה מבוטח, כנטען בכתב התביעה, בפוליסות ביטוח הכוללות, בין היתר, ביטוח בגין אבדן כושר עבודה ונכות צמיתה. הנתבע 1 הינו סוכן הביטוח אשר שימש, בתקופה הרלוונטית, כידן הארוכה של הנתבעות.

3.     בכתב התביעה מבקש התובע, כי הנתבעים יפצו אותו בגין נזקי הגוף, שנגרמו לו כתוצאה משלוש תאונות עבודה:
תאונה ראשונה- מיום 24.1.02 עת נפגע ממעבה מזון אשר נפל על ידו הימנית;
תאונה שנייה- מיום 5.6.03 שעה שדלת מכונית נטרקה על ידו הימנית;
תאונה שלישית- מיום 10.9.03 כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה לו.

התובע מבקש, לקבל את תגמולי הביטוח המגיעים לו בהתאם לפוליסות בגין נכותו הצמיתה ובגין אבדן כושר עבודה שאונו לו בגין פגיעותיו בתאונות אלו.

4.     לכתב התביעה צורפו שתי חוות דעת ערוכות על ידי ד"ר אשכנזי, מומחה בתחום האורטופדי. בחוות הדעת הראשונה, אשר נערכה, ביום 7.9.03, העריך ד"ר אשכנזי, כי בעקבות התאונה הראשונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 19% נכות. בתוספת לחוות הדעת, מיום 26.11.04 חוזר ד"ר אשכנזי על הערכתו כאמור. כן צורפה חוות דעת מאת ד"ר ששון הדר, מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר העריך, כי התובע איבד את כושרו לעבודה במקצועו כטכנאי מיזוג אוויר או כל עבודה אחרת המצריכה מאמצים פיזיים ועבודה מנואלית. חוות הדעת ניתנה ביום 20.8.04 והיא מתייחסת לשלוש התאונות.

5.     כן יצוין, כי עקב התאונה הראשונה, וכעולה מנספחי כתב התביעה, פנה התובע למל"ל, וועדה רפואית מטעם זה האחרון, העריכה בתאריך 23.5.2005 את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 5%, זאת החל מיום 1.9.04.

6.     בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים הם בקשו, כל אחד בנפרד, לדחות את התביעה, שהוגשה כנגדן על הסף, מחמת התיישנות.

7.     לטענת הנתבעים, לאור היות התביעה תביעה לתגמולי ביטוח, הרי שבהתאם לפוליסת הביטוח ועל פי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), המעמיד את תקופת ההתיישנות בתביעה על תגמולי ביטוח על שלוש שנים, הרי שהתביעה, שהוגשה בתאריך 30.3.06, הוגשה, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

8.     לאור טענה זו ובהתאם להחלטתי מיום 24.10.06 הגישה הנתבעת 3 תגובה לכתב התשובה. בתגובתה טוענת הנתבעת 3, כי כבר בחוות דעתו הראשונה, אשר ניתנה ביום 7.9.03 העריך ד"ר אשכנזי כי נכותו הצמיתה של התובע נובעת רק מהתאונה הראשונה. על כן ומאחר שמועד קביעת הנכות הצמיתה אינו אלא בעל משמעות פרובטיבית ואינו יכול לשמש כגורם רלבנטי לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, וכי המועד הקובע הוא מועד קרות המקרה הביטוח, הרי שבכל הקשור לתאונה הראשונה, דין התביעה להידחות

9.     התובע מצדו מתנגד לבקשה. בכתב התשובה לכתב ההגנה הוא טוען, כי "בעוד שני האירועים (התאונה הראשונה והשנייה ח.ו.ו) גרמו לפגיעה בידו של התובע - הרי שהאירוע השני החמיר את הנזק וגרם לתובע את נכותו הצמיתה. לפיכך המועד הראשון בו התגבשה נכותו הינו לכל המוקדם החל ממועד התאונה השנייה 5/6/03.

דיון- הפן המשפטי - הכללי.
10.     ככלל, תובענה אזרחית (שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין) מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 להלן: "חוק ההתיישנות").

11.     סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

12.     במקרה שלפנינו, הוגשה התביעה כנגד הנתבעות 2 ו - 3 בעילה חוזית על סמך חוזה הביטוח שנערך בין הצדדים, ועל כן יחול סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, לפיו-

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

13.     פרופ' ידין בחיבורו חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, פירוש לחוקי החוזים (בעריכת ג' טדסקי), בעמ' 95-96 מבהיר, כי:

"אלמלא סעיף זה הייתה חלה על התביעה לתגמולי ביטוח תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים. אך תקופת ממושכת כזאת לא זו בלבד שלא מאפשרת התדיינות ביחס למקרי ביטוח שקשה לעמוד על פרטיהם מפאת הזמן הרב שעבר והעדויות שנחלשו וניטשטשו, אלא שהייתה גם מאלצת חברות ביטוח לשמור למשך זמן רב מדי את הרזרבות הדרושות כדי לקיים תביעות מאוחרות של מבוטחים ומוטבים. מכאן סעיף זה.

והוא קובע שני דברים:

את האורך של תקופת ההתיישנות; 2. את המועד שממנו מתחילה התקופה. בשניים אלה ישנה בסעיף 31 הוראה מיוחדת. בכל שאר העניינים הנוגעים לנושא ההתיישנות חלות, גם על התביעה לתגמולי הביטוח, הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958, כמו שהן חלות על תביעות כלשהן".

14.     בפסק הדין בעניין ע"א 3812/91, רע"א 5423/91 ג'רייס ברבארה נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מח(3) 441, 454 הבהיר בית המשפט העליון (מפי כב' השופט אור), כי יש לפרש את סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח כבא לקצר את תקופת ההתיישנות, הקבועה בחוק ההתיישנות, לשלוש שנים, תוך שהוא מדגיש כי-

"לא ניתן לקבל את הגישה הגורפת שלפיה בכל מקרה יש לפרש הוראות ההתיישנות באופן מצמצם. מאחורי מוסד ההתיישנות עומדים שיקולים והצדקות מסוימים. אכן, כאשר במקרה נתון לא מתקיימים שיקולים והצדקות אלו, ניתן להתייחס אל טענת ההתיישנות המועלית בו כאל טענה דיונית, טכנית, ולנסות לצמצם את היקפה ככל שניתן. לא כן כאשר השיקולים וההצדקות שמאחורי מוסד ההתיישנות תקפים ורלוונטיים. במקרים כאלו יש ליתן להוראות ההתיישנות את מלוא תוקפן. אכן, זהו המקרה שלפנינו: שיקולי מדיניות (שפורטו בדברי ההסבר להצעת החוק ובדברי הפרופסור ידין בחיבורו הנ"ל) מצדיקים תקופת התיישנות קצרה יחסית של תביעות נגד חברות ביטוח..."

15.     כאמור, לפי סעיף 31 לחוק הביטוח, תקופת ההתיישנות מתחילה עם קרות "מקרה הביטוח".

16.     ראיתי לציין כי דעה שונה ואולי רק מצמצת הובעה על ידי בית המשפט המחוזי בעניין ע"א 1105/01 (מחוזי ת"א) אמיתי דוד נ' סהר חברה לביטוח בע"מ דינים מחוזי כרך לג (8), 287. בעניין זה ניתנה דעת הרוב מפי כב' השופטת א' קובו לעניין אופן חישוב תקופת ההתיישנות:-

"... לדעתי, המועד הקובע לצורך חישוב תקופת ההתיישנות הוא מועד התגבשות הנכות הצמיתה. מסקנה זו נלמדת, בראש ובראשונה, מהגדרת המושג "מקרה הביטוח", כאמור בסעיף 53 לחוק חוזה הביטוח. "מקרה הביטוח" בביטוח נכות מוגדר בסעיף 53 לחוק כ"נכות שלקה בה" המבוטח. משמע, מקרה הביטוח מורכב משני יסודות מצטברים: תאונה ונכות. באין נכות- אין מקרה ביטוח. על כן עילת התביעה של המבוטח קמה רק עם התגלות והתגבשות הנכות הצמיתה." (שם, בעמ' 292)

17.     כבוד השופטת רובינשטיין, הצטרפה לדעתה של כב' השופטת קובו כנגד דעתו החולקת של כב' השופט גרוס, אב"ד, וציינה:

"כל עוד מצב הנכות איננו מוגדר וברור, וניתנות החלטות באשר לנכויות זמניות וארעיות, אין אפשרות שהמבוטח יתייחס לנושא, וגם אין אפשרות שחברת הביטוח תסיק מסקנות ברורות לגבי המקרה. כאשר הנכות לובשת צורה הניתנת להגדרה קבועה, היינו נכות תמידית (כמוגדר בפוליסה) מתחיל לעניות דעתי מרוץ הזמן כאמור בסעיף 31 הנ"ל..." (שם, בעמ' 293)

18.     ראיתי להביא את דבריהן של כב' השופטת קובו וכב' השופטת רובינשטיין הגם שהדעה העולה מפסק דינן בפרשת אמיתי אינה מתיישבת במלואה עם הפסיקה של בית המשפט העליון כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת ג'רייס ברבארה.

דיון - יישום הכללים לענייננו
19.     בענייננו יש להבחין בין תביעת התובע כלפי המבטחות לבין תביעתו כלפי סוכן הביטוח. תביעת האחרון הינה בעילה נזיקית ועל כן לא ראיתי כי יש רלוונטיות להתיישנות תביעות מכוח חוק חוזה הביטוח בכל הנוגע לתביעה כלפיו. אין חולק כי תקופת ההתיישנות על פי חוק ההתיישנות טרם חלפה בעת הגשת התביעה אף לא ככל שמדובר באירוע התאונה הראשונה.

20.     תביעת התובע כלפי המבטחות אף היא לא התיישנה ככל שמדובר בתאונות השנייה והשלישית. ביחס לתאונות אלה הוגשה התביעה בטרם חלפו 3 שנים ממועד התרחשותן.

21.     עוד יש לשים אל לב כי בעת קרות התאונה הראשונה טרם בוטח התובע על ידי הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ. על פי הפוליסה ב"כלל" החל הביטוח ביום 21.4.02, היינו שלושה חודשים לאחר התאונה הראשונה.

22.     מכאן שטענת ההתיישנות שהעלו הנתבעים רלוונטית רק במישור היחסים שבין הנתבעת 3, הראל חברה לביטוח בע"מ וגם זאת רק בכל הנוגע לתאונה הראשונה.

23.     לאחר ששקלתי בדבר ראיתי לקבוע כי אין מקום בשלב זה של הדיון לקבוע מסמרות בנושא ההתיישנות של התביעה בגין התאונה הראשונה וזאת מאחר ומדובר בהליך ביניים שממילא לא יביא לסיום ההליכים בתביעה זו; וכן ובעיקר מן הטעם כי בפני בית המשפט העליון תלוי ועומד ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפרשת אמיתי . בנסיבות העניין איני סבורה כי ראוי להקדים החלטה בעניין ההתיישנות אשר ממילא לא תביא לסיום ההליכים.

24.     על כן ראיתי להותיר בשלב זה את ההחלטה למועד נדחה. במקביל ניתן יהיה להתקדם בשמיעת הראיות הנוגעות לשאלות נוספות המצויות במחלוקת בין הצדדים.

25.     הצדדים יתייצבו לישיבת קדם משפט ביום 10.9.07 שעה 10:00. על מנת שניתן יהיה להתקדם בתיק יגישו הצדדים תצהירי עדויות ראשיות:

26.     התובע יגיש עדויותיו הראשיות בתצהירים בתוך 45 ימים מהיום עם העתק ישירות לצד שכנגד.

הנתבעים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים תוך 45 ימים מיום קבלת עדויות התובע ויעבירו העתק לצד שכנגד.

27.     הצדדים יגישו תיקי מוצגים ובהם כל המוצגים שבדעתם להגיש.

אי הגשת תצהירים אינה פוטרת מהגשת תיק מוצגים, ככל שאותו צד מבקש לסמוך על מסמכים.

28.     תצהירי חוקרים, ככל שיהיו יוכנו בתוך המועד הקבוע להגשת העדויות אך יוגשו בתום הבאת עדויות התביעה.

תצהירי חוקרים יובאו לישיבת קדם משפט הבאה לעיונו של בית משפט בלבד.

29.     עדים אשר אינם בשליטת הצדדים תוגש לגביהם בקשה מתאימה בתוך המועד הקבוע להגשת העדויות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון