השתתפות עצמית הוצאות לצד ג

להלן פסק דין בנושא השתתפות עצמית הוצאות לצד ג:

פסק דין

טענות התובעת

1.      התובעת, חברת הביטוח הדר, הגישה תביעה כספית בסך 5,259 ₪ נגד חברת יוסי מנדל עבודות עפר ופיתוח בע"מ, בגין אי תשלום השתתפות עצמית לגבי הוצאות, אשר שילמה התובעת לצד ג' וכן, הוצאות דין וטורח בגין ניהול ההליך המשפטי.

מדובר בתביעה, בה נשלחה לנתבעת הודעת צד ג' אשר הוגשה בגין חבלה, אשר נגרמה כתוצאה מהיתקלות בבורות במקום שהנתבעת ביצעה בו שיפוצים.
הוגשה נגד הנתבעת הודעה צד ג' בה יוחסה לנתבעת רשלנות. הטיפול בתביעה הועבר על ידי הנתבעת לתובעת אשר מינתה עו"ד לייצוג הנתבעת בתביעה זו.

לטענת התובעת, בגין הוצאות אלה חייבת לה הנתבעת את סכום התביעה וזאת בהתאם להתחייבותה בפוליסת הביטוח.

2.      עו"ד חיה שוס, העובדת במחלקת התביעות של התובעת, הצהירה בפני, כי על פי הפוליסה שהוצאה לנתבעת, על הנתבעת לשלם את ההשתתפות העצמית הכוללת הוצאות דין וטורח.

3.      לגרסתה, על פי הפוליסה, למבטח שיקול דעת בלעדי ומוחלט בנוגע לניהול ההליכים או לסידור או יישוב כל תביעה.

עו"ד שוס פרטה את הוצאות התובעת כדלקמן:
600 ₪      תשלום לצד ג'
1,280 ₪      תשלום לחוקר
2,500 ₪      שכ"ט עו"ד בגין ייצוג הנתבעת בהודעת צד ג'
382 ₪           אגרת בית משפט

4.      לגרסת עו"ד שוס, טענות הנתבעת לפיהן התובעת נהגה ברשלנות, בחוסר אכפתיות וכי מי טעם התובעת לא התייעץ עמה בקשר לפשרה, הן טענות סתמיות ללא יסוד.

5.      בחקירתה הנגדית השיבה עו"ד שוס, כי היא אישית לא פנתה לנתבעת לבקש את הסכמתה לפשרה כיוון שעו"ד ולדמן, המייצג את הנתבעת מטעם חברת הביטוח, מייצג את חברת הביטוח בעניין זה ולגרסתה, המבוטחים היו מודעים להצעת הפשרה. עוד השיבה עו"ד שוס, כי "אני יודעת שהם היו מודעים להצעה לסגור את התיק במו"מ, המבוטחים ידעו על הסכם הפשרה ושעו"ד ולדמן מייצג אותם". לשאלה "אמרת שהוצעה להם פשרה והם הסכימו. אמרת שאת יודעת את זה" השיבה "זה כולל עו"ד מטעמנו והוא יצג אותם", בהמשך השיבה "לא הייתי בדיון למיטב ידיעתי הפשרה הייתה בהסכמת המבוטחים". העדה אישרה, כי היא לא יודעת מידיעה אישית מה נאמר לנתבעת ולא ראתה כל מכתב אשר הוצא אליה בעניין זה. לשאלה אחרת השיבה "ההנחייה הייתה שלנו, שמדובר כנראה בתיק מתחת להשתתפות העצמית, המבוטחים ידעו על כך, הם הסכימו שעו"ד ולדמן מייצג אותם והסכימו לזה, התיק נוהל בבית המשפט או בטלפון. לא ראיתי מכתב כזה, אני לא בטוחה שזה נעשה בכתב ... לא ראיתי מכתב שפנו אליהם בעניין הפשרה. אני לא פניתי אליהם אבל אני יודעת שעו"ד פנה אליהם, עפ"י התכתובת בתיק בעניין משא ומתן לפשרה ... ידעתי שהם ידעו על המו"מ שמתנהל ושהם נתנו לעו"ד שלנו יפויי כוח לייצג אותם" (עמ' 3 שורה 14 עד עמ' 4 שורה 11).

6.      לגרסת ב"כ התובעת בסיכומיו, עוה"ד אשר מונה לנתבעת על ידי התובעת לצורך ייצוגה, מיצג את הנתבעת מרגע שמונה לה ועל כן, הסכמתו מחייבת אותה.

טענות הנתבעת

1.      התובעת שילמה לצד ג' סך של 600 ₪ ודורשת מהנתבעת סך של 5,258 ₪, מבלי שהוכיחה שזהו הסכום אשר הוציאה התובעת.

2.      התביעה מול צד ג' נסגרה בפשרה, מבלי שהתובעת או עוה"ד אשר מונה על ידה, התייעץ עם הנתבעת לעניין הפשרה ו/או התשלום. משכך, התובעת נהגה בחוסר אכפתיות באשר להוצאות הנתבעת ואינה יכולה לחייבה מבלי ליידע את הנתבעת ולקבל את אישורה.

3.      מטעם הנתבעת, העידה בפני גב' אירית מנדל מבעלי ומנהלי הנתבעת. לגרסתה, עו"ד שהעמידה התובעת לנתבעת לטיפול בתביעת צד ג' אשר הוגשה נגדה, לא פנה לבקש את הסכמת הנתבעת לפשרה והנתבעת, בכל מקרה, לא הייתה מסכימה לפשרה שבה הייעוץ המשפטי יעלה פי 4 מסכום התשלום לצד ג'.
לגרסתה, הנתבעת, כמי שמעסיקה משרד עו"ד בשכר חודשי בדרך קבע, לא הייתה זקוקה לעו"ד מטעם התובעת כדי להגיע לפשרה לפיה לצד ג' 600 ₪ ועליהם יתווספו דין וטורח בסכום התביעה.
בחקירתה הנגדית אישרה העדה, כי לא טיפלה באופן אישי בתביעה שהוגשה ע"י צד ג', כל שהיא יודעת שהגיעה כתב התביעה, הועבר לכתב הביטוח אך היא אישית לא טיפלה בכך, אלא המזכירה סיגל.

דיון

1.      לשון הסעיף:68 שכותרת השוליים שלו מעמד הצד השלישי:
בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.
דהיינו, יש להודיע למבוטח בכתב על כוונת חב' הביטוח לשלם לצד ג' ולהמתין 30 יום בהם רשאי המבוטח להתנגד לתשלום תגמולי הביטוח לצד השלישי. הסיפא של הסעיף מאפשר למבטח לטעון טענות כלפי הצד השלישי, כפי שיכול לטעון כלפי המבוטח.

2.      סעיף 71 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 שכותרת השוליים שלו היא סייג להתניה ולפעולות, קובע שאין להתנות על סעיף 68:

(א) הוראות סעיפים 66 ו- 68 עד 70 - אין להתנות עליהן.
(ב) פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים או של המנהל, אין בכוחה לגרוע מזכויות הצד השלישי לפי סעיפים 68 ו-69.

3.      נראה שאין מחלוקת בפסיקה, באשר לקיומה של יריבות ישירה בין המבטח לבין צד ג', מקום שאין התנגדות של המבוטח לתשלום על ידי חברת הביטוח (ר' פסק דינו של כב' השופט י' אנגלרד בע"א 7487/00 מנסור נ' חוג'יראת פ"ד נז(3) 541 ע' 549 מול האות ג').
כך גם לדעת המלומד ד. ששון בספרו "דיני ביטוח" (תשמ"ט-1988) בעמ' 88, אשר דן בקושי שמתעורר בהעדר קשר חוזי בין המבטח לבין הצד השלישי הנפגע. לדעת ששון הסעיף קובע יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, כל אימת שהצד השלישי דורש זאת, או כל אימת שמבטח מעדיף לשלם תגמולי ביטוח ישירות לצד השלישי.

4.      השאלה היא מה דינה של התנגדות המבוטח לתשלום, והאם התנגדות זו יש בה כדי לשלול את החזית הישירה בין המבטח לבין צד ג'. באשר להתנגדות המבוטח שמעוגנת בסעיף 68 כותב המלומד ששון:

"הפירוש המתקבל ביותר על הדעת הוא, שסעיף 68 יוצר יריבות ישירה בין הצד השלישי והמבטח, ושהתנגדות המבוטח תופסת רק לגבי אי ביצוע תשלום תגמולי הביטוח, אך אין להתנגדות כל תוקף או נפקות לגבי עצם היריבות".

רוב הפוסקים והמלומדים אינם חולקים עוד על כך שסעיף 68 משקף יריבות בין צד ג' הנפגע לבין מבטחו של הפוגע.

5.      אני סבורה, כי אכן הפרשנות הנכונה היא כדעתו של המלומד ששון, אשר מקובלת במרבית פסקי הדין, לפיה אין ביכולתו של מבוטח לשלול את היריבות בין צד ג' נפגע לבין מבטחו של הפוגע (ראה כב' השופט ד"ר סטולר בת.א. 112457/01 הפניקס חב' לביטוח נ' רמי פרי).

6.      נותרה לדיון השאלה, האם לאור הקביעה שאין ביכולתו של המבוטח לשלול את היריבות בין צד ג' למבטח, יכול המבטח לשלם לצד ג' או לחתום על הסכם פשרה, מבלי שקיבל את הסכמתו של המבוטח, זאת בהסתמך על סעיף 68 הנ"ל.

בעניין זה קבעה כבוד השופטת אברהמי בת.א. 745772/03, שנע יועצים נ' הראל חברה לביטוח [פדאור (לא פורסם) 04 (15) 861] כי:

כאמור, אינני מקבלת גישה לפיה יש למבוטח שיקול דעת מוחלט. כבענינים אחרים, גם בכל הנוגע לעמדת המבוטח לגבי דרך ניהול ההגנה ואפשרות פשרה, יש לפעול בתום לב, תוך איזון ראוי ובסבירות. מבוטח אינו יכול להעלות התנגדויות סתמיות שיביאו לייקור והמשכיות ההליך ללא צורך אמיתי. על ההתנגדות לשקף אינטרס לגיטימי. במקביל, מבטח אינו יכול להתעלם מאינטרסים לגיטימיים של המבוטח........
....מבחן של סבירות ותום לב אמנם אינו נותן קנה מידה ברור ונחרץ. אולם קבלת העמדה לפיה יש למבטח שיקול דעת מוחלט אינה סבירה בעיני יותר ובראש ובראשונה היא אינה מתיישבת עם הוראות המחוקק בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. את הוראותיו ניתן לפרש בדרכים שונות אך לא לרוקנן מתוכן. עקרונות של סבירות ותום לב חלים בתחומים שונים, וגם מכאן לא יפקד מקומם.

בת.א. 711650/03 הדר בע"מ חברה לביטוח נ' אומר מעליות בע"מ [פדאור (לא פורסם) 04 (19) 688] קבעתי כי:

"סעיף 68 לחוק אינו נותן בידי התובעת שיקול דעת מוחלט בניהול ההגנה בתיק שהוגש ע"י צד ג' כנגד המבוטח. על המבטח להודיע למבוטח על כוונתו לשלם לצד ג' פיצויים עבור הנזק שנגרם לצד שלישי. אם המבוטח לא התנגד לתשלום, רשאי המבטח לשלם לצד השלישי".

     כב' השופט סטולר בת.א. 112457/01 קבע, פרשנותו של סעיף 68 ותכליתו והעובדה שהמחוקק נתן ידו לשינוי הסעיף על מנת להדגיש את אפשרות המבוטח להתנגד להסדר פשרה בין המבטחת לבין צד ג' הנפגע, מובילים למסקנה שעל המבטח להודיע למבוטח בכתב, שלושים יום מראש, על כוונה לשלם לצד ג'. כל פרשנות המפחיתה מערכו של תיקון מאוחר זה לסעיף הנ"ל, אינה מתיישבת עם תכליתו של הסעיף.
אין בכוחן של הוראות הפוליסה לגבור על סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, באשר סעיף 71 לחוק אינו מאפשר זאת.

7.      אין לקבל את גישת חברת הביטוח שמתעלמת מהוראה מפורשת בסעיף 68 הנ"ל למשלוח הודעה בכתב מחברת הביטוח למבוטח ולשלושים יום המתנה, בהם יכול המבוטח להתנגד לתשלום. הודעת המבוטח על מקרה הביטוח וכן מכתב בא כוחו, אין בהם כדי להחליף דרישה מפורשת זו של הסעיף.

8.      מהמקובץ עולה, כי על המבטח להודיע למבוטח, על כוונתו לשלם לצד ג' פיצויים עבור הנזק שנגרם לו. אם המבוטח לא יתנגד לתשלום רשאי המבטח לשלם לצד השלישי. פרשנותה המילולית של הוראת סעיף 68 מובילה למסקנה היחידה שחברת הביטוח תשלם לצד ג' כל אימת שהמבוטח לא יתנגד תוך 30 יום מיום שהודע לו בכתב על התשלום.
התנגדות המבוטח משחררת את חברת הביטוח מחובתה לצד ג'.

9.      בתביעה שבפני, התובעת לא שלחה מכתב בהתאם לסעיף 68 הנ"ל ולא נתנה הזדמנות לנתבע להגיב להצעת הפשרה.
נטל ההוכחה מוטל על התובעת והיה עליה לפעול בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח.
התובעת לא הוכיחה את תביעתה.

באמרת אגב אציין, כי הנתבעת לא העידה מטעמה את מי שניהל את המו"מ מול התובעת.

10.     לאור המקובץ, אני דוחה את התביעה.

     התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון