השתתפות עצמית בפוליסת ביטוח צד ג

להלן פסק דין בנושא השתתפות עצמית בפוליסת ביטוח צד ג:

פסק דין

א. כללי וטענות הצדדים
התובעת, אריה חברה לביטוח בע"מ, הינה חברה הרשומה כדין בישראל ועוסקת בעסקי ביטוח.
הנתבעת הינה חב' ציבורית מעורבת הרשומה כדין, תאגיד עירוני, ובעלים ו/או חוכרת לדורות של קרקעות ביפו העתיקה, ועוסקת, בין היתר, בפתוח העיר העתיקה ביפו. הנתבעת היתה מבוטחת על ידי התובעת בפוליסת ביטוח צד ג' (להלן - הפוליסה) מיום 1/4/01 ועד יום 31/3/02. ביום 8/01 אירע מקרה ביטוחי לצד ג', מיקי גל, ובגינו הוגשה תביעה נגד הנתבעת ו- 2 נתבעים נוספים, שלבסופו נחתם הסכם פשרה (להלן - ההסכם) לפיצוי צד ג', ע"י הנתבעת, ולסילוק התביעה ללא צו להוצאות. ביום 2/2/03 ניתן להסכם תוקף של פסק דין.

התביעה שבפניי היא לתשלום דמי השתתפות עצמית משוערכים בסך 13,280 ₪ אשר נקבעו בפוליסה בגין כל אירוע או תאונה המכוסים ע"י הפוליסה מטעם חברת הביטוח.

לטענת התובעת, למרות דרישות חוזרות ונשנות, לא שילמה הנתבעת את דמי ההשתתפות העצמית. לטענת הנתבעת, התובעת לא הודיעה לה על כוונתה להתפשר בתביעה ולשלם לצד ג' כספים כלשהם, לא קיבלה את הסכמתה מראש כאמור בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 (להלן - החוק), ולא ניתנה לה האפשרות להתנגד לביצוע התשלום. בנסיבות אלו, טוענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לתשלום כלשהו. עוד נטען, כי בהתאם להוראת סעיף 71 לחוק, סעיף 68 הנ"ל קוגנטי, ואין להתנות עליו.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. הנתבעת חוזרת על עיקרי טענותיה, ומדגישה, כי לא הודע לה אודות ההסכם המתגבש. התובעת תוך פירוט נרחב, טוענת שנציג הנתבעת הבקיא בפרטי התביעה של צד ג', ושממנו נגבה התצהיר, אישר שנגרמו לצד ג' נזקים, וכי יש לשלם בגינם, ובעקבות זאת נוהל מו"מ בעניין. כן נטען, כי ביום 30/1/03 הועברה הודעה על הסכם הפשרה המחייב את הנתבעת לתשלום 24,000 ₪ לצד ג'.

ב. דיון והכרעה
בדיון יום 8/5/07 הגיעו באי כוח הצדדים להסדר דיוני לפיו יסכמו את טענותיהם בכתב ויינתן פסק דין על פי החומר שבתיק. ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם, ולא נוהל הליך הוכחות.

העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת, והשאלה שניצבת בפני היא האם קויימו הוראות סעיף 68 לחוק - אם לאו.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, וסיכומי הפרקליטים המלומדים, אני מחליט לקבל את התביעה.
אין מחלוקת כי התובעת ביטחה את הנתבעת בביטוח צד ג'. על-פי סעיף ההשתתפות העצמית בפוליסה, זכאית התובעת להחזר הוצאותיה. בסעיף זה נקבע : "לכיסוי חבות כלפי צד שלישי - 2,500$", ואין נפקות, מלשון הפוליסה עצמה, אם תביעת צד ג' כנגד הנתבעת מתקבלת או נדחית, ודי בכך כדי להבין כי, השתתפות עצמית תשולם בקשר לכל תביעה, וכי גם ההוצאות שהוציאה התובעת להגנת הנתבעת באים במסגרת זו. בעניין זה ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח.נ

כדבריו של כב' השופט יצחק כהן ( ת"א (חיפה) 2221/99 - המגן חב' לביטוח נ' מועצה מקומית עילבון, תק-של 99(3), 5056 ,עמ' 5057(

"אמנם, הפרקטיקה הנוהגת בישראל היא, שבביטוח אחריות המבטח נוטל על עצמו את ניהול הגנת המבוטח, ושוכר את עורכי הדין, המומחים והחוקרים, אך יש לזכור, כי למעשה המבטח מנהל את הגנת המבוטח עבור המבוטח ובמקומו, ובדרך כלל לאורך כל המשפט המבוטח הוא הנתבע (או לפחות נתבע ביחד עם המבטח). ברם, אין בפרקטיקה זאת משום סתירה לעקרון "הוצאות הדין והטורח" המובא לעיל, שהרי הוצאות המשפט הן בסופו של דבר הוצאותיו של המבוטח, והן מכוסות על ידי המבטח בין אם עלה בידי המבוטח לזכות במשפט ובין אם לא, והפרקטיקה הנוהגת לא נועדה אלא לחסוך בירוקרטיה מסורבלת בהתחשבנות שבין המבוטח והמבטח , על כן, כאשר נשאה התובעת בהוצאות שנגרמו עקב התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת, שיפתה למעשה התובעת את הנתבעת בגין "הוצאות משפט סבירות", הן "הוצאות הדין והטורח" שנגרמו למעשה לנתבעת, ושיפוי זה נעשה מכח הוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח. לעובדה שכלפי הניזוק שהגיש את התביעה, לא חויבה התובעת לשלם דבר כיוון שתביעתו נמחקה, אין כל נפקות, וכך היה אף הדין אילו תביעת הניזוק הייתה מתבררת עד תומה ונדחית, או הייתה מתנהלת עד תומה והניזוק היה זוכה בפיצוי כלשהו - זעום או נכבד.

אלמלא הביטוח, הנתבעת הייתה חייבת לשכור עורכי דין ולשלם את הוצאות המשפט, ובהוצאות אלה הייתה נושאת גם אם הייתה מצליחה להביא לסילוק תביעת הניזוק על הסף. ולפיכך, משקיימה התובעת את חובתה בכך שנשאה ב"הוצאות הדין והטורח" שנגרמו, גם אם אלה שולמו על ידה ישירות לעורכי הדין שנשכרו על ידה להגן על עניינה של הנתבעת בבית המשפט, יש לראותה כמי ששיפתה את הנתבעת, ועל כן מתממש חיוב הנתבעת לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית לפי חוזה הביטוח"

לאור האמור לעיל נגזרת גם פרשנותו של סעיף 65, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 :
"65 מהות הביטוח - "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי ; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה." לאמור כי כיוון שהמבטח חייב בהוצאות משפטיות, הוצאות אלו כדרך של חיים חלות עוד לפני מתן פסק הדין, אמנם החבות חלה עם רק במתן פסק הדין אך עילת החבות וההוצאות המשפטיות הנגררות אחריה, תחילתן ”בעילת התביעה" כאשר יהיה זה מנותק מן ההגיון להתחיל ייצוג משפטי לאחר מתן פסק דין, דהינו - "הולדתה של עילת החבות האמורה".ו

לעניין זה ראה פסק דיני ת.א. 745104/02 (ת"א) הדר חברה לביטוח בע"מ נ' לגזיאל שלומי, מיום 22/8/06, סע' 6 לפסה"ד, וכן ת.א. 11300/05 איילון בע"מ חברה לביטוח נ' סמורז'יק בן-ציון מיום 7/6/05.

השאלה כאן היא, האם, הודיעה התובעת לנתבעת על כוונתה להתפשר בתביעה ולשלם לצד ג' כספים. סעיף 68 לחוק קובע כי: "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". סעיף זה הוא סעיף קוגנטי, מכוח האמור בסעיף 71 לחוק, ואין להתנות עליו.

מעיון בחומר שבפניי, עולה, כי הליווי המשפטי שהוענק לנתבעת במסגרת תביעת צד ג', לווה בחליפת מכתבים דחופות שנערכו בין הצדדים, תוך שיתוף פעולה של נציג הנתבעת, ובתרשומות שנערכו. התובעת מציינת בסיכומיה, כי היות שהנתבעת חתמה על ייפוי כוח למינוי עורך דין לייצגה בהליך המשפטי, מסמיכה אותו להגיע לפשרה בשמה, די בכך לצורך קיום הוראותיו של סעיף 68 לחוק. כן מציינת בסיכומיה (סע' 10), כי ביום 30/1/03 הודיעה לנציג הנתבעת, מר ג'קי אשר, כי אין צורך להתייצב לדיון מאחר והצדדים הגיעו לפשרה, ותגובתו היתה "פשרה טובה ומוצלחת". לעומת זאת, הנתבעת באמצעות נציגה, מצהירה, כי למיטב זכרונו לא הודיעו לא על הסכם הפשרה שהתגבש או על תוכנו (סע' 5 לתצהיר).

משהוענק הליווי ו/או הייצוג המשפטי, לא ראיתי שהמבוטחת, הנתבעת כאן, מבהירה לתובעת, שאין ברצונה לנהל הליך משפטי, מתוך שהיא כופרת באחריותה, ובכל מקרה אין היא מתכוונת להפעיל את הביטוח ולשלם את ההשתתפות העצמית, והתובעת - חברת הביטוח - פועלת בניגוד לרצונה, שוכרת את שירותיו של עו"ד לייצג את הנתבעת. כן עולה מן החומר שבפניי, שלאחר בדיקה בעירייה, הערכה שמאית ודו"ח סיכונים, הועברו נתונים שסייעו בגיבוש סיכויי התביעה, ושאלת האחריות.

אציין גם, שלא נראה לי בנסיבות כאן, שניתן לראות בהסכמת פרקליט הנתבעת, שהועמד לרשותה ע"י התובעת, להתפשר, ולסלק התביעה ללא צו להוצאות, משום חריגה מהרשאתו, באופן שיש בו לשלול חבות כלפי התובעת. אכן, הסיטואציה לא פשוטה, כאשר חרף דחיית התביעה נדרשת השתתפות עצמית משמעותית, וכאשר העו"ד המייצג מונה ע"י התובעת, ולעיתים לא קיימת זהות אינטרסים בין המבטח למבוטח, ואולם עדיין לא ראיתי חריגה מהרשאה המעמידה הגנה ראויה כנגד התובעת, ודי במצב דברים זה בכדי, לחייב את המבוטחת בדמי ההשתתפות העצמית.

ג. סוף דבר
לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה, ומורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 13,280 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 23/3/06, וכן הוצאות דיון בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון