הסכם הפקדת ניהול תיק פנסיוני

להלן החלטה בנושא הסכם הפקדת ניהול תיק פנסיוני:

החלטה     

     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגנית הנשיא ש' דברת והשופטים ר' ברקאי ו-א' ואגו) בע"א 1003/10 מיום 26.4.2010, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (כבוד השופטת מ' וולפסון) בת"א (אשדוד) 1401/02 מיום 19.10.2009, על פיו חוייבה המבקשת בתשלום סכום נומינאלי של כ-177,500 ש"ח למשיבה בצירוף הוצאות משפט, לאחר שנפסק כי המבקשת הפרה את ההסכם בין הצדדים.

עובדות והליכים קודמים
1.     ביום 7.11.1994 נכרת הסכם בין סוכנות הביטוח "איחוד סוכנויות ביטוח בע"מ" (להלן: "איחוד") לבין המבקשת, שעניינו הפקדת ניהול התיק הפנסיוני של עובדי המבקשת בידי "איחוד" (להלן: ההסכם). המשיבה חתמה על ההסכם בשם "איחוד" וכנציגתה. על פי ההסכם מונתה "איחוד" לטפל בריכוז מערך התנאים הסוציאליים וביטוחי המנהלים של עובדי המבקשת והייתה זכאית לעמלות מן הגופים המבטחים. באשר לתקופת ההסכם נקבע כי בתום שנתיים תבחן המבקשת, באופן חד צדדי, את המשך התקשרותה מול "איחוד". ההסכם כלל גם סעיף בלעדיות אשר נוסח כך: "למען הסר ספק כל פוליסת ביטוח מנהלים לעובד חדש של המועצה תתבצע דרך איחוד סוכנויות".

2.     בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין "איחוד" לבין המשיבה נוהלה ביניהן בוררות בשנת 1996, כאשר המבקשת לא הייתה צד לה. במסגרת פסק הבוררות שניתן הועבר תיק הביטוח של המבקשת לבעלותה ולטיפולה של המשיבה (אשר החלה לפעול באמצעות סוכנות שהקימה), והזכאות לעמלות הומחתה אליה. בית משפט השלום קבע כי הצדדים המשיכו בקשר החוזי לאחר תום השנתיים הראשונות ללא בחינה מחדש כפי שהוגדר בהסכם וכי אחת לשנתיים התחדש ההסכם בלא שנדרש על ידי המבקשת שינויו או ביטולו. עוד נקבע כי אחד החידושים נעשה באופן רטרואקטיבי לשנתיים נוספות בשלהי שנת 1999 כאשר בשל טעות לא טופל הדבר בזמן אמת, דהיינו בשנת 1998. בשנת 2000 החלו חילוקי דעות בין המבקשת לבין המשיבה ובסופו של דבר ההסכם פקע או בוטל. המשיבה הגישה לבית משפט השלום תביעה בגין עמלות שהמשיבה טענה כי הייתה זכאית להן ושנמנעו ממנה בשל כך שעובדים חדשים לא בוטחו באמצעותה בחלק מן התקופה שבה ההסכם היה עדיין בתוקף.

3.     לעניין מועד פקיעת או ביטול ההסכם הסתייע בית משפט השלום בתכתובת בין המבקשת לבין המשיבה מינואר 2002 ובמכתב מטעם עו"ד זימן (בא כוח המשיבה) מיום 26.3.2002, בהם ראה בית משפט השלום משום הודאה או אישרור קיומו של ההסכם עד לחודש אפריל 2002, ומכל מקום ראה בכך נסיבה המונעת מן המבקשת לטעון אחרת במהלך המשפט. בית משפט השלום קבע כי המשיבה לא ויתרה מעולם על הבלעדיות שהוקנתה ל"איחוד" ואשר עברה אליה בעקבות פסק הבוררות, וכי ככל שהיו עובדים חדשים שלא בוטחו באמצעותה עד שנת 2000, ניתנו לה הסברים ספציפיים על כך. על רקע ממצאים אלו קבע בית משפט השלום כי המשיבה זכאית לעמלות הבסיס שהיו מגיעות לה בתקופת ההסכם גם עבור עובדים שלא בוטחו דרכה, תוך הפרת הבלעדיות. חישוב הנזק נעשה בהתבסס על חוות דעת מומחה, כאשר חלק מן הרכיבים שדרשה המשיבה לא אושרו על ידי בית משפט השלום. בסופו של יום נפסק לטובת המשיבה סכום נומינאלי (נכון ליום הגשת התביעה) בסך של כ-177,500 ש"ח (מתוך סך של כ-374,000 ש"ח שנתבעו על ידה).

4.     המבקשת ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי וטענה, בין היתר, כי בית משפט השלום שגה בקביעתו כי סעיף הבלעדיות הומחה אישית למשיבה בעקבות פסק הבוררות וכי מכל מקום החל משנת 2000 צריך היה להיות ברור לה כי המבקשת שוב אינה מסכימה לבלעדיות זו. כן טענה המבקשת כי בית משפט השלום שגה בחישוב העמלות ובגובה הסכום שפסק. בית המשפט המחוזי סבר כי לא היה מקום להתערבות בפסק דינו של בית משפט השלום. לעניין חישוב העמלות והסכום שנפסק, קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר ב"עניין עובדתי מובהק" שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בו וגם כי לגופו של עניין אין לומר כי נפלה שגגה בדרך הניתוח שפורטה בפסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת הייתה מנועה מלטעון כי היא אינה כפופה לפסק הבוררות וכי סעיף הבלעדיות לא הועבר אל המשיבה "אוטומטית", לנוכח התנהלותה עד אמצע שנת 2000 לכל הפחות. בית המשפט המחוזי אף דחה לגופה את הטענה בדבר סעיף הבלעדיות וקבע כי המבקשת לא הציגה טיעון משכנע מדוע יש לראות בסעיף הבלעדיות הוראה מיוחדת שאינה בת המחאה. לעניין המועדים, בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לנתח באופן מפורט את הראיות הנוגעות לקביעת המועד הנכון להארכת תוקף ההסכם, שכן החלטתו של בית משפט השלום להקנות משקל רב למכתב הפרקליט מטעם המבקשת היא עמדה ראויה ומבוססת. לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. מכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה
5.     המבקשת טוענת כי קיימת הצדקה להיעתר לבקשתה למתן רשות ערעור, וזאת היות שהבקשה מעלה שאלות החורגות מגדר המחלוקת שבין הצדדים, וביניהן האם זכות לבלעדיות ניתנת להמחאה והאם ניתן לחייב צד שלא היה שותף להליך בוררות בתוצאות ההליך.
     
6.     לגופו של עניין חוזרת המבקשת על מרבית הטענות שהעלתה בערעורה בבית המשפט המחוזי. כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה משלא דן בהרחבה בסוגיית חישוב העמלות ושיעור הנזק שכן, לטענת המבקשת, אין מדובר בעניין עובדתי "כי אם בניתוח חשבונאי אשר לגישת המבקשת הינו שגוי ולא מבוסס באופן קיצוני ומשכך היה על ערכאת הערעור להתערב בעניין זה". כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה משדחה את הטענות לפיהן המועצה אינה כפופה לפסק הבורר ושלא ניתן להעביר את הבלעדיות מ"איחוד" למשיבה. המבקשת טוענת עוד כי בית המשפט המחוזי שגה שעה שדחה את הטיעון ביחס למועדו האחרון של ההסכם ושעה שבחר להתבסס על מכתבו של עו"ד זימן. מעבר לכך טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי טעה משהתעלם מטענות המבקשת בעניין ניהול ההליך, לפיהן בית משפט השלום איפשר הרחבות חזית אסורות וכן התבסס על עדות יחידה של המשיבה.

דיון והכרעה
7.     לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.

8.     הלכה ידועה היא כי ככלל, לא ייעתר בית משפט זה לבקשת רשות ערעור מקום בו מדובר בבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי", לאחר ששתי ערכאות דנו בעניין, אלא בנסיבות שבהן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת [ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. השאלות שמעלה המבקשת - הן בעניין האפשרות לחייב בתוצאות הליך בוררות גורם שלא היה צד להליך והן בעניין האפשרות להמחות תניית בלעדיות בחוזה - למעשה אינן מצריכות הכרעה בגדרי המקרה שלפניי, כפי שעמד על כך בית המשפט המחוזי. משקבע בית משפט השלום כי המבקשת הייתה מנועה לנוכח התנהלותה מלטעון כי היא אינה מחוייבת בתוצאות פסק הבוררות וכי לא הייתה אפשרות להעביר את סעיף הבלעדיות למשיבה, ובית המשפט המחוזי אישר קביעה זו, שוב אין מקום להידרש לשאלות האמורות על מנת להכריע בסכסוך שבין הצדדים ואין בעצם העלאתן כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". יתר הטענות המועלות על ידי המבקשת, לגופם של דברים, אינן חורגות מגדר המחלוקת הקונקרטית שבין הצדדים והמשיבה למעשה שבה ומפרטת את אותן טענות שהועלו על ידה במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי. מובן כי עצם העובדה שטענות אלה נדחו על ידי בית המשפט המחוזי אינה מצדיקה, כשלעצמה, את בחינתן מחדש על ידי בית משפט זה.

9.     אני סבור כי גם לגופם של דברים אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בקביעה לפיה המבקשת מנועה מלטעון את הטענות האמורות לנוכח התנהלותה מול המשיבה אשר אישרה בהתנהגותה את המשך קיום ההסכם על כל סעיפיו, ולנוכח מכתבו של עו"ד זימן. קביעותיו של בית משפט השלום היו מנומקות ומבוססות ובית המשפט המחוזי בחר, במסגרת סמכותו כערכאת ערעור, לאמץ קביעות אלה ואף אני איני רואה מקום להתערב בהן. בפרט, איני סבור כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר את המשקל שניתן על ידי בית משפט השלום למכתבו של עו"ד זימן נפל פגם המצדיק התערבות מצד בית משפט זה. המבקשת מעלה טענות שונות לעניין הנסיבות שבהן נכתב המכתב האמור וטוענת, בין היתר, כי המכתב "נשלח למען הזהירות וביחס להתקשרות המועצה בקשר לביטוחיה שלה ולא של עובדיה". אלא שהדעת נותנת כי פרטים מעין אלו היו צריכים להיות מפורטים במכתב רשמי מטעם רשות מינהלית שאף הייתה מיוצגת. יתר על כן, ניסוחו של המכתב אינו מתיישב עם ההקשר שמבקשת להקנות לו המבקשת.

10.     גם בטענות שמעלה המבקשת בעניין אופן חישוב העמלות והנזק על ידי בית משפט השלום והטענות הנוגעות לניהול ההליך בבית משפט השלום אין כדי להצדיק היענות לבקשה. נושאים מסוג זה אינם מסוג הנושאים שערכאת ערעור נוהגת להתערב בהם. כך, בית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב באופן ניהול ההליך הדיוני ובעניינים שבסדרי דין [ראו והשוו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990); רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (לא פורסם, 18.5.2006); רע"א 8225/09THE WORLD OF MARBLE AND GRANITE נ' אבן קיסר שדות ים בע"מ (לא פורסם, 19.10.2009)]. כמו כן, אין ערכאת הערעור מתערבת, ככלל, באופן חישוב נזק על ידי הערכאה הדיונית מקום שחישוב זה נעשה על סמך חומר הראיות שהונח לפניה, אלא אם כן נראה כי נעשה משגה בחישוב, או שהייתה הסתמכות בלתי מוצדקת על גורמים מסויימים [ראו והשוו: ע"א 3793/90 זליג נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.3.1994); ע"א 6581/98 זאבי נ' מדינת ישראל, מחלקת עבירות ציבוריות, פ"ד נט(6) 1 (2005)]. משלא מצא בית המשפט המחוזי פגם בהתנהלותו של בית משפט השלום ובאופן עריכת חישוביו, איני סבור כי שגה הוא בבחירתו שלא לדון בטענות אלה של המבקשת.

11.     אשר על כן, הבקשה נדחית. על אף שלא נתבקשה תגובת המשיבה, תישא המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוש הסכם

  2. הסכם גריסה

  3. הסכם אחסנה

  4. הסכם להסכים

  5. הסכם פאושלי

  6. הסכם רוטציה

  7. עיכבון הסכמי

  8. הסכם אספקת גז

  9. הסכמים חורגים

  10. הסכם לוקסמבורג

  11. הסכם הקשישים

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם להקמת גינה

  14. הסכם אספקת כפפות

  15. תחולת הסכם הבראה

  16. הסכם להשכרת ציוד

  17. הסכם רכישת שתילים

  18. הסכם שירות מרכזיה

  19. הסכם לאספקת שתילים

  20. הסכם הפצה בהתנהגות

  21. הסכם חליפין במקרקעין

  22. השכרת משנה ללא הסכמה

  23. עורך דין הסכם סודיות

  24. הסכם שירותי תדמיתנות

  25. תנאי מקפח בהסכם ניהול

  26. הסכם שימוש בשטח חקלאי

  27. הסכם מכירת עגלים לבשר

  28. הסכם פתרון בעיה כספית

  29. סעיפים מעורפלים בהסכם

  30. הסכם גידול יבול חקלאי

  31. החתמת עולה חדש על הסכם

  32. הסכם למכונות אוטומטיות

  33. צו הפסקה שיפוטי בהסכמה

  34. דמי ייזום ללא הסכם בכתב

  35. דוגמא להסכם סיום עבודה

  36. הסכם להקמת שכונת מגורים

  37. הסכם הזמנת שירותי ניקיון

  38. הסכם להשאלת ציוד והספקת גז

  39. הסכם אופציות לעובדים דוגמא

  40. הסכם אופציה לרכישת מקרקעין

  41. הסכם רכישה וחלוקת שימוש בדירה

  42. הסכם בין שותפים בחברת נדל''ן

  43. הסכם הפקדת ניהול תיק פנסיוני

  44. בכתב התביעה נטען כי ההסכם הופר

  45. הסכמה בהתנהגות לשינוי תנאי עבודה

  46. הסכם התחייבות לרכישת נכס בבאר שבע

  47. הסכם לביצוע עבודות תיקון וחידוש רעפים

  48. הסכם לביצוע עבודות חשמל בפרויקט בניה

  49. נטען כי לא שולמו דמי ההפעלה בהתאם להסכם ההפעלה

  50. יישום הסכם הביניים בין מדינת ישראל לבין אש"ף

  51. טענת הסכם למראית עין ע''י מי שלא היה צד להסכם

  52. האם איחור במסירה מהווה ''הפרה יסודית'' של הסכם

  53. הסכם ההמחאה ניתן לפרשנות ולהשלמה מתוך נסיבות כריתתו

  54. נטען שלמרות ההסכם, היתה לכל הצדדים כוונה להתקשרות ארוכת טווח

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון