המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

מהו המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח ? בתי המשפט השונים פסקו, כי לחוזרים של המפקח אין תוקף של חיקוק, שכן אין מדובר במעשה חקיקה של הכנסת ואין מדובר בתקנות, עם זאת מדיניות משפטית ראויה צריכה לכאורה ליתן להנחיה את מלוא התוקף, כדי להבטיח ולחזק את פעולות המפקח הנעשות לשם הגנת הצרכן. לפיכך, ככלל, על בתי המשפט ליתן תוקף להנחיית המפקח. אולם יתכנו מקרים שבהם בתי המשפט יתקשו להחיל את הסנקציה הגלומה באותה הוראה, ובכל מקרה הנחיות אלה אינן שוללות את שיקול דעתו של בית המשפט כי הפסיקה אכן יוצאת מנקודת השקפה שיש לאמץ את הוראת המפקח וליתן להן ביטוי, אם כי אין הדבר שולל את שיקול הדעת של בית המשפט, ולהוראות אלה יש חריגים; כמו כן, בתי המשפט מכירים בראנציונל העומד בבסיס ההוראות הנ"ל, אשר משקף היבט צרכני ומעניק למבוטח לשקול את צעדיו בטרם מגיש הוא תביעה משפטית; ביחד עם האינטרס הציבורי שבחיסכון הוצאות ומניעת התדיינות משפטית מיותרת. להלן החלטה בנושא המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח: החלטה התביעה והצדדים לה 1. התביעה שבפניי עניינה סירובה של המשיבה, מבטחת המבקשת, לשלם לה תגמולי ביטוח בגין שני מקרי ביטוח אשר ארעו האחד בחודש אפריל 2003 (להלן: "הארוע הראשון") והשני בחודש יולי 2003 (להלן: "הארוע השני"). בארוע הראשון טוענת המבקשת כי ארע נזק במנוע מחפר מבוטח, כאשר התעורר חשד כי נזק זה נגרם בזדון. בארוע השני, טוענת המבקשת כי נגנבו משאבות הידראוליות של מחפר שחנה באתר בנייה במרכז רבין לחקר ישראל בשד' רוקח בתל אביב. בעקבות הארוע השני תיקנה המבקשת את המחפר, אגב רכישת חלקים משומשים. 2. בכתב הגנתה העלתה המשיבה מספר טענות הגנה. כיוון שבמוקד החלטה זו עלי להתייחס לארוע השני בלבד, להלן טענות ההגנה בהתייחס לארוע זה: הפוליסה אינה מכסה גניבת חלקי כלי אלא את הכלי כולו בלבד (סעיף 5 א' לכתב ההגנה) ; הכלי היה חייב להיות תחת שמירה, ובעת מקרה הביטוח, הכלי לא היה מצוי תחת שמירה (סעיף 5 ג' לכתב ההגנה) ; העדר עילת תביעה, לאור לשון הפוליסה (סעיף 12 א' לכתב ההגנה). 3. יצויין כי בטרם הגשת התביעה, פנתה המבקשת אל המשיבה בדרישות לקבלת תגמולי הביטוח בגין הארוע השני, וביום 27.10.03 שלחה המשיבה מכתב דחייה (להלן: "מכתב הדחייה"), בו ציינה כדלקמן : "בהמשך להודעתכם בגין הגניבה שבנדון, הריני להודיעכם כי עפ"י ממצאי החקירה שברשותנו עולה כי לא קויימו תנאי הפוליסה בכל הנוגע לשמירה במקום. לאור האמור לעיל, אנו נאלצים לדחות את התביעה שבנדון. מובהר בזאת כי אין האמור במכתבנו זה כדי למצות את טענותינו ואיננו שומרים על מלוא הטענות העומדות לחברתנו על פי הפוליסה וכל דין". הבקשה נשוא החלטה זו 4. כתב ההגנה הוגש ביום 6.6.04. לאחר מועד זה הוגשה הודעת צד ג' כנגד חברת השמירה, מוקד א.י.א בע"מ, וכן התנהלו מספר קדמי משפט. ביום 8.12.05, דהיינו כשנה ומחצה לאחר הגשת כתב ההגנה, הגישה המבקשת בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיבה. המבקשת ביקשה את מחיקת סעיפים 5, 7 ו- 12 לכתב ההגנה, וזאת בשל העובדה כי מדובר בטענות חדשות, שלא פורטו במכתב הדחיה ולכן על פי ההלכה המחייבת, דין טענות אלה להמחק מכתב ההגנה. 5. בפן המשפטי סומכת המבקשת את יתדותיה על ההלכה הפסוקה בסוגיה זו, כטענתה, ועל הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 (להלן: "הנחיות המפקח"), כי על מבטח להעלות את נימוקי דחייתו בהזדמנות הראשונה, ואם לא עשה כן - לא יכול להעלותה או להסתמך עליה מאוחר יותר. המבקשת ציטטה, בין השאר, את פסק הדין של כב' השופטת דותן, בבר"ע 1182/05 ו- 1191/05, אסולין נ' הפניקס הישראלי, מיום 9.10.05. תגובת המשיבה 6. המשיבה מתנגדת לבקשת המחיקה: לטענתה, לא צורף לבקשה תצהיר תומך בבקשה ודין הבקשה להדחות אך ורק מנימוק זה. עוד טענה המשיבה כי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה והציבה לה "מארב דיוני" לאחר שנתיים של ניהול הליכים. לגופו של עניין, טענה המשיבה כי קביעת המפקח על הביטוח אינה מחייבת אותה במסגרת ההליכים המשפטיים דנן ועמדת בתי המשפט היא כי עמדת המפקח אינה יכולה למנוע ממבטחת להעלות טענות הדחייה במסגרת ההליך השיפוטי בינה ובין מבוטחה, במקרים ובנסיבות כגון אלו שלפנינו. 7. עוד טענה המשיבה, כי היענות לבקשת המבקשת יכולה להוביל למצב של יצירת פוליסת ביטוח חדשה, בשונה מזו אשר נוסחה על ידי הצדדים: המשיבה טוענת כי במסגרת הפוליסה צויין במפורש כי "הכיסוי לפי סעיף זה (גניבה, פריצה ונזק בזדון) מוגבל לידי גניבה של הכלי כולו ואינו מכסה נזק בזדון או גניבת חלקים מהכלי". אם תהיה המשיבה מושתקת מלהסתמך על סעיף זה של הפוליסה, אזי למעשה נוצרת, לטענת המשיבה, פוליסה חדשה, המעניקה כיסוי ביטוחי גם לגניבת חלקי כלי. עמדת הפסיקה בסוגיה שבמחלוקת 8. בתי המשפט השונים פסקו, כי לחוזרים של המפקח אין תוקף של חיקוק, שכן אין מדובר במעשה חקיקה של הכנסת ואין מדובר בתקנות, עם זאת מדיניות משפטית ראויה צריכה לכאורה ליתן להנחיה את מלוא התוקף, כדי להבטיח ולחזק את פעולות המפקח הנעשות לשם הגנת הצרכן. ראה בעניין זה בש"א (ח"י) 12838/02 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ; בג"צ 772/96 איגוד שמאי הביטוח נ' המפקח על הביטוח נ"ה(3) 625; בר"ע (ת"א) 2656 גולדברג לארנס ואח' נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ, תק (מח) 2003 (3) 4538. 9. לפיכך, ככלל, על בתי המשפט ליתן תוקף להנחיית המפקח, וכלל זה קיבל חיזוק לאחרונה בפסק דינה של כב' השופטת דותן אשר צוטט לעיל. אולם יתכנו מקרים שבהם בתי המשפט יתקשו להחיל את הסנקציה הגלומה באותה הוראה, ובכל מקרה הנחיות אלה אינן שוללות את שיקול דעתו של בית המשפט (ראה ת"א (ראשל"צ) 1776/02 לוי עזרא נ' הפניקס הישראלי לביטוח, דברי כב' השופט שילה), וגם בפסק דינה הנ"ל של כב' השופטת דותן נדחה הערעור שהגיש המבוטח כנגד חברת הביטוח לגבי אי המחיקה מכתב ההגנה של טענת המרמה. 10. מן הכלל אל החריגים - בפסה"ד גידולי שדה נזכרים שני מקרים מתוך רשימה בלתי סגורה של מקרים בהם יותר למבטחת להעלות טיעונים שלא נכללו במכתב הדחייה הראשוני: המקרה הראשון, עובדה שנודעה למבטחת לאחר שנשלח מכתב הדחייה (ראה בהקשר זה את עמדתה של המפקחת מיום 29.5.02, הנותנת ביטוח לחריג הנ"ל); והמקרה השני, מקרה בו שלילת האפשרות להעלות את הטענה תביא לתוצאה של הרחבת הכיסוי הביטוחי, שלא היה כלול מלכתחילה בפוליסה. 11. לחריגים הנ"ל, שאינם מהווים כאמור רשימה סגורה, ניתן לצרף מקרה נוסף שהוכר על ידי הפסיקה, והיא הרחבת הנימוקים המשפטיים העומדים בבסיס הדחייה: כך למשל, הותרה העלאת טענה של כוונת מרמה, שלא נכללה במפורש במכתב הדחייה, אם אותה כוונה משתמעת מנימוקי הדחייה העובדתיים - ראה בעניין זה ת.א. 3099/04, בש"א 3825/04 חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', מפי כב' השופטת סורקר, קביעה אשר אושרה כאמור בפסק דינה של כב' השופטת דותן, וכן ת.א. 40268/03 ארבל תמי נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח מפי כב' השופט בשן. 12. מהמקובץ עולה, כי הפסיקה אכן יוצאת מנקודת השקפה שיש לאמץ את הוראת המפקח וליתן להן ביטוי, אם כי אין הדבר שולל את שיקול הדעת של בית המשפט, ולהוראות אלה יש חריגים; כמו כן, בתי המשפט מכירים בראנציונל העומד בבסיס ההוראות הנ"ל, אשר משקף היבט צרכני ומעניק למבוטח לשקול את צעדיו בטרם מגיש הוא תביעה משפטית; ביחד עם האינטרס הציבורי שבחיסכון הוצאות ומניעת התדיינות משפטית מיותרת. ומן הכלל אל הפרט 13. במקרה שלנו, סבורני כי דין הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה להדחות, ממספר טעמים. 14. ראשית, מקרה זה נופל לגדר החריג הנזכר בעניין שדה נטופה: מניעת העלאת הטענה בדבר אי כיסוי ביטוחי לגניבת חלקי כלי, עלולה להרחיב את הכיסוי הביטוחי לנזק שלא היה מבוטח מלכתחילה. 15. בנוסף, מכתב הדחיה נוסח אמנם בצורה תמציתית, עם זאת נשמר סעיף הסל אשר קבע כי המשיבה שומרת על מלוא טענותיה על פי הפוליסה ועל פי הדין. כאשר אנו ניצבים בפני סנקציה חמורה כגון מחיקת סעיפים מכתב ההגנה וחסימת צד מלהעלות טיעונים בפני בית משפט, שהוא הפורום לבירור סכסוכים, רצוי לדעתי לפרש את מכתב הדחיה בהרחבה ולא בצמצום. 16. הבקשה למחיקת כתב הגנה הוגשה לאחר שנה ומחצה מהגשת כתב ההגנה, ולאחר שהוגשו כבר תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, היא המבקשת. פסק דינה של כב' השופטת דותן אמנם חידד את הצורך בפירוט יתר במכתב הדחיה, אולם לא שינה מההלכה הנוהגת ולכן לא היתה כל מניעה מלהגיש את הבקשה בסמוך להגשת כתב ההגנה. סוף דבר 16. לפיכך, לאחר שקבעתי כי במקרה הנדון, מחיקת הסעיפים מכתב ההגנה נופלת בגדר החריג הקבוע בפסק דין שדה נטופה, וכי מכתב הדחיה הכפיף את הארוע הביטוחי לתנאי הפוליסה, וכל זאת בטרם ניתן פסק דינה של כב' השופטת דותן ממנו ניתן ללמוד כי חברות הביטוח מחוייבות ביתר פירוט בעניין טעמיהן לדחיית דרישות מבוטח, דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות.פוליסההמפקח על הביטוח