הגבלת תקרת אחריות ביטוח

להלן החלטה בנושא הגבלת תקרת אחריות ביטוח רכב:

החלטה

1.     רקע עובדתי:
     א.     התובעת חברה העוסקת בניקוי שטיחים, היתה הבעלים של רכב מסוג פולקסוואגן LT מודל 2000 מ.ר. 6619815.

     ב.     התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעת (ראה נספח א' לכתב ההגנה) ולפיו שילמה דמי מנוי חודשיים בסך -.60 ₪ לחודש עבור שירותי איתור ואיכון הרכב (להלן: "ההסכם").

     ג.     ברכב הנ"ל היתה מותקנת מערכת אמצעי מיגון ואיתור של הנתבעת הנתמכת על ידה ושהותקנה ברכב ע"י מתקין מוסמך של הנתבעת.

     ד.     בתאריך 22.6.04 בשעה 01:41 התקבלה התראה מהרכב הנדון למרכז הבקרה של הנתבעת אשר, לטענתה, הצביע על בעיות בתקשורת עם יחידת הקצה ברכב. הנתבעת לא יידעה התובעת ו/או הנהג מטעמה על ההתראה אלא לאחר שעה.

     ה.     הרכב בנ"ל, נגנב בלילה שבין 21.6.04 לבין 22.6.04 בשעה 01:40.

     ו.     התובעת תבעה נזקיה העקיפים כתוצאה מגניבת הרכב לאחר שקבלה מחברת הביטוח בה היתה מבוטחת פיצוי.

     ז.     לטענת הנתבעת, הכופרת הן בחבותה כלפי התובעת בגין גניבת הרכב והן בגובה הנזקים הנטענים, בכל מקרה אין היא חבה מעבר לתקרת האחריות המפורטת בהסכם שאושר ע"י ביה"ד לחוזים אחידים מעל לפי 100 מדמי המנוי.

     ח.     הצדדים הסכימו לדון תחילה בשאלה המשפטית של חיוב הגבלת הפיצוי בהסכם ההתקשרות עד למכפלה של 100 דמי מנוי, לפיכך, לא אדון בשלב זה בטענות האחרות של הצדדים כפי שפורטו בסיכומיהם.

2.     הגבלת תקרת האחריות
     א.     הנתבעת סומכת טיעוניה על סעיף 24.3 להסכם שנחתם בין הצדדים לפיו:
          "24.3.1 החברה לא תהיה אחראית לכל נזק, הפסד, הוצאה או פגם שייגרמו ללקוח, למנוי או לאחרים בקשר עם או כתוצאה מאי יכולתה של החברה לאכן את הרכב בכל מקרה בו תתבקש או יהא עליה לעשות כן, או מאי יכולתה של החברה לקלוט, להגיב או לפעול בכל דרך שהיא במצב מצוקה. למען הסר ספק, מובהר כי החברה לא תהיה אחראית לכל נזק, הפסד, הוצאה או פגם שייגרם ללקוח, לרכב, לנוסע או משתמש אחר ברכב, או לצד שלישי כלשהו, בקשר עם השירות, גם אם נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של החברה, עובדיה, או הפועלים מטעמה, למעט אם הדבר נגרם מהפרת הסכם זה על ידי החברה, וזאת בכפוף ליתר הוראות הסכם זה, לרבות המגבלה בדבר היקף אחריות החברה כאמור בסעיף 24.3.4 להלן.

          24.3.4 מוסכם במפורש כי אחריות החברה לכל נזק, הפסד או הוצאה שייגרמו ללקוח או לאחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, כתוצאה ממעשה או מחדל של איתוראן, מנהליה, עובדיה או כל אדם או גוף אחר הפועל בשמה או מטעמה, לרבות הפרת התחייבות או חובה כלשהי של החברה ו/או רשלנות מצידה (כולל במקרים השונים הנזכרים בסעיפי הסכם זה אך למעט פעולה של החברה שנעשתה בזדון), תוגבל לסכום דמי המנוי החודשיים ששולמו לחברה בפועל בחודש שקדם להתרחשות המקרה בגינו הגיש הלקוח לאיתוראן דרישה או תביעה לתשלום בגין הנזק האמור כשהוא מוכפל ב- 15 (להלן: "תקרת האחריות") ותקרת האחריות תכסה כל מספר של תביעה וכל מספר של עילת תביעה המתייחסות לאירוע מסויים ו/או כל הנובע ממנו ו/או קשור אליו".

     ב.     ההסכם עמד לבחינה בפני ביה"ד לחוזים אחידים בירושלים שקבע ביום 26.1.04 כי:
          "119. לדעתנו, אכן יש הצדקה להגבלת אחריותה של המבקשת. כפי שנטען, המבקשת איננה חברת ביטוח ואיננה חברת שמירה, אלא חברה המספקת שירותי איכון לרכב. כפי שנאמר לעיל שירות האיכון תלוי בגורמים חיצוניים רבים, ולכן נקבע כ"חיוב השתדלות" בלבד. הנזקים האפשריים כתוצאה מאי איכונותו של רכב גנוב הינם גבוהים. החל משווי הרכב עצמו, דרך חפצים בעלי ערך שהיו ברכב, וכלה בנזקים שנגרמו כתוצאה מאובדן השימוש ברכב. הטלת אחריות מלאה על המבקשת בכל מקרה שבו נגרם ללקוח נזק, ישיר או עקיף, כתוצאה מאי איכון הרכב, תחטיא את מטרת השירות אותו המבקשת מספקת, שכן היא תביא לתמחורו כפוליסת ביטוח לכל דבר, כאשר בפועל מדובר במוצר "משלים" לפוליסה כזו, שמחירו אמור להיות זול יחסית.
          120. אם זאת, אין לדעתנו הצדקה לפטור כה גורף מאחריות, כפי שמופיע בסעיף 24.3.1. פטור כזה עלול לגרום לכך שלספק לא תהיה כל סיבה להשקיע משאבים ומאמץ כדי להעניק ללקוח את השירות הטוב ביותר. אומנם בהנחה שרוב ההתקשרויות עם המבקשת נובעות מדרישת חברות הביטוח, יש למבקשת סיבה להשתדל למנוע גניבות, שאם לא כן לא יופנו אליה לקוחות אך מדובר בתוצאה מצטברת שאיננה רלבנטית בכל מקרה גניבה. הפטור הראוי לדעתנו הוא פטור מאחריות נזיקית וחוזית מעבר ל"תקרת האחריות" הקבועה בסעיף 24.3.4 (שבגובהה נדון להלן), מבלי שיינתן פטור לכל אחריות אחרת (ראה פסה"ד בעניין סלקום). אין הצדקה לפטור מלא של המבקשת מאחריות נזיקית, כפי שמשתמע לכאורה מנוסחו הנוכחי של סעיף 24.3.1. פטור זה גם לא יחול במקרה של מעשה זדון מצד המבקשת או מי מהפועלים מטעמה, ולכך יש לתת ביטוי ברור יותר מזה שניתן בסעיף 24.3.4.
          121. אשר לגובה תקרת האחריות, דעתנו היא שהתקרה המוצעת אינה ראויה. אכן, כפי שטען המשיב, וכפי שטען גם בעניין סלקום, קביעת תקרת אחריות ראויה היא במידה מסויימת קביעה שרירותית, שכן "אין לגביה מדד או קריטריונים אובייקטיביים מובהקים על פיהם ניתן להכריע מהו הסכום המתאים". המבקשת טענה בסיכומיה כי מאחר והלקוח מבוטח, הרי שלא נגרם לו כל נזק עקב גניבת הרכב, שכן הוא מפוצה בשיעור מלא על ידי חברת הביטוח. גם אם נניח, כי כל לקוחותיה של המבקשת מבוטחים בביטוח מקיף, ברור, והדבר הוא בגדר ידיעה שיפוטית, כי ללקוח שרכבו נגנב נגרם נזק גם אם הוא קיבל פיצוי על ידי חברת הביטוח: אובדן הפרמיה השנתית, אובדן הנחת העדר תביעות, ואף אובדן מכשיר האיתור עצמו, שעלותו אינה מבוטלת ואשר ככלל איננו מבוטח. תקרת אחריות ראויה צריכה לכסות לפחות את הנזקים הללו. יתר על כן, לצורך קביעת תקרת אחריות של המבקשת יש לשקול גם את העובדה, כי חיוביה של המבקשת הינם חיובי השתדלות ולא חיובים תוצאתיים וכן את העובדה כי המבקשת לא נאותה להגביל את תקרת אחריותו של הלקוח להתרשלותו הוא במקרים של הודעות שווא על גניבה. מחומר שהונח לפנינו עולה כי דמי המנוי החודשיים של המבקשת נמדדים בכמה עשרות שקלים (עד 80 ש"ח לרכב מסחרי כבד). על כן, נראה לנו כי מכפלתם של 100 יכולה להוות תקרת אחריות ראויה שלא יהיה בה כדי לקפח את הלקוח" (עמ' 42, סעיפים 115 - 121).

     ג.     בענייננו נחתם ההסכם בין הצדדים ביום 14.1.04, כלומר בעת שקבע ביה"ד ביום 26.1.04 כי סעיפי הגבלת האחריות המפורטים לעיל הינם תנאים מקפחים בחוזה קבע כי התנאים בהסכם הנדון מקפחים.
          ביה"ד אפשר אמנם לנתבעת להגיש לביה"ד נוסח מתוקן של החוזה כמפורט בפסק דינו וזו אכן עשתה כך, אך הנוסח המתוקן אושר רק בפסק הדין מיום 31.1.05 לאחר שפג תקפו של ההסכם הנדון בין הצדדים ביום 22.6.04.

     ד.     לאור האמור לעיל, טוענת התובעת ולא בכדי כי אין הנוסח המתוקן חל בעניינה וממילא גם לא הגבלת תקרת האחריות המאושרת.

     ה.     כאמור בסעיף 18 לחוק החוזים האחידים:
          "(א) תנאי שבית הדין בטל ייחשב כבטל בכל חוזה שנכרת עפ"י אותו חוזה אחיד אחרי מועד החלטת ביה"ד, תנאי שביה"ד שינה יחול כפי ששונה בכל חוזה אמור.
          (ב) ביה"ד רשאי להחיל את הביטול או את השינוי גם על חוזים שנכרתו לפני מועד מתן ההחלטה ואשר טרם בוצעו במלואם ורשאי הוא לקבוע תנאים לכך, ובלבד שביטול או שנוי כאמור לא יחולו על מה שבוצע לפי החוזה לפני יום מתן ההחלטה" (כל ההדגשות שלי - מ.ש.).

     ו.     מאחר ובפסק הדין שאישר ההסכם המתוקן ביום 31.1.05 אין התייחסות כנדרש לפי סעיף 18 (ב) לחוק החוזים האחידים וגם לא יכול היה משפג תוקף ההסכם בין הצדדים לפני מועד זה, נותרת רק הקביעה שסעיפי הגבלת האחריות הינם תנאים מקפחים ועל כן מכוח סמכותי עפ"י סעיף 19 לחוק החוזים האחידים אני רשאית לבטלו או לשנותו כדי לבטל הקיפוח.

     ז.     שני הצדדים בחרו להסתמך על פסקי דין שאינם רלבנטיים לענייננו:
          התובעת מסתמכת על פסק דינה של כב' השופטת סורוקר בת.א. (ראשל"צ) 4315/04 אלא שבאותו עניין לא הוכח הנוסח שאושר בסופו של דבר, ואילו בענייננו הומצא הנוסח שאושר ופסק הדין שאשר אותו אלא שאין הוא רלבנטי לענייננו בשל מועדו.
          הנתבעת מסתמכת על פסק דינו של כב' השופט כספי בת.א. (ת"א) 30626/01 אלא שבאותו עניין כלל לא היה הסכם מחייב בין בעלי הרכב לאיתוראן אלא רק בין האחרונה למוכר הרכב, הבעלים הקודם.

3.     לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הגבלת תקרת האחריות אינה חלה בתביעה הנדונה בפני.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון