להלן פסק דין בנושא גניבת רכב משועבד לבנק: פסק דין 1. התובעת הינה הבעלים של רכב מסחרי מסוג איסוזו מקס B 4 X 4 מ"ר 42-61359. הרכב הוחזק בשכירות ושימוש של חברת אנוש אבטחה ואחזקה בע"מ. חברה זו הגיעה לחדלות פירעון ונכנסה להליכי פירוק. 2. הנתבעת ביטחה בתקופה הרלוונטית את הרכב במסגרת פוליסת ביטוח מקיף. 3. ביום 31.01.05 נגנב הרכב בעת שהיה בחזקתה ובשימושה של חברת אנוש אבטחה ואחזקה בע"מ (להלן: "אנוש"). 4. מיד עם היודע דבר הגניבה נמסרה הודעה למשטרת ישראל. כמו כן דווח לנתבעת ואף מולאו כל הטפסים לדיווח זה. 5. למרות שהמבוטחת חברת אנוש אבטחה ואחזקה בע"מ נכנסה לחדלות פירעון ולהליכי פירוק, פנתה התובעת כבעלת הרכב לנתבעת לקבל את תגמולי הביטוח. הרכב אף היה משועבד לטובת בנק איגוד בע"מ. 6. למרות האמור סירבה הנתבעת לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח. 7. הנתבעת טענה, כי לא הייתה כל התקשרות חוזית בינה לבין התובעת בכל הנוגע לביטוח הרכב, ומשכך אין יריבות בין הנתבעת לתובעת. 8. הנתבעת מוסיפה, כי התובעת לא צירפה המחאת זכות מטעם המחזיקה של הרכב. 9. בפוליסה לא צויין, כי התובעת הינה בעלת זכות כלשהי ברכב. 10. הנתבעת טוענת, כי לתובעת לא נגרם כל נזק, כי הרכב לא היה בשימוש התובעת במועדים הרלוונטיים. 11. הנתבעת טוענת, כי לאור ממצאי חקירה עולה חשד כבד ביחס לאמינות התביעה כאשר החשד הוא לביום הגניבה. 12. טענה נוספת של הנתבעת היא, כי לא הופעלו אמצעי המיגון עובר לאירוע הגניבה. 13. הנתבעת טוענת, כי מאחר והרכב משועבד לבנק איגוד, הרי שלבנק הזכות הראשונית לפיצוי. 14. התובעת הגישה כתב תשובה והוסיפה, כי הנתבעת שהעלתה טענות זדון, מרמה ותרמית לא פירטה אותם כראוי. 15. מטעם התובעת העיד מנהלה ומטעם הנתבעת העיד מנהל סוכנות הביטוח מר זאב בר, גיל נוימן מחברת שגריר, יאיר גלאם הנהג שממנו נגנב הרכב, החוקר ליאונרדו לנצ'בסקי, אילן שמש ומטי צחר הפקידים בסוכנות הביטוח שטיפולו בפוליסת הביטוח. 16. המסמכים שצורפו ע"י הצדדים : א. הרשימה של הפוליסה, בה מופיעה כמבוטחת חברת אנוש. ב. רישיון רכב ע"ש התובעת מיום 11.11.04. ג. הצעה לביטוח מקיף UMI בה מופיעים בשם המבוטח אנוש אבטחה ואחזקה בע"מ ו/או אמפא (התובעת). בסעיף 16 להצעה נרשם, שהרכב משועבד לאמפא קפיטול. ד. כתב כיסוי מיום 15.11.04 החתום ע"י סוכנות הביטוח, בו היא מודיעה לתובעת כי הסוכנות הוציאה כיסוי ביטוחי לרכב בעד המבוטח, אשר גם התובעת מופיעה במסמך זה כמבוטחת. ה. הצעה לביטוח מקיף UMI, שאיננה חתומה ואין בה תאריך בו מחוק שם התובעת במקום המועד למבוטחת וגם בסעיף 16 לאותה הצעה נמחקה שמה של התובעת, ובמקומו הוסף שהרכב משועבד לבנק איגוד. ו. מסמך מיום 05.12.04 בו מודיעה סוכנות הביטוח לתובעת, כי היא מאשרת ביטוח מקיף לרכב נשוא התביעה, כאשר הסוכנות מתחייבת להוציא את פוליסה על שם אנוש אבטחה ואחזקה. כמו כן מתחייבת סוכנות הביטוח לשעבד את הרכב לבנק איגוד. ז. ביום 05.12.04 הודיעה סוכנות הביטוח לבנק איגוד, כי היא שיעבדה את הרכב לבנק, כאשר המבוטח הוא אנוש אבטחה ואחזקה בע"מ. ח. פלט שיחות, לפיו נשלח פקס מהנתבעת ביום 05.12.04, ממנו ניתן ללמוד, כי הוא מתייחס למסמך שבס"ק ו'. 17. עדותו של מר אילן שמש, שעבד בסוכנות הביטוח, לפיו התובעת היא שפנתה וביקשה לשנות את שם המבוטח ולמחוק את שמה וגם עדותה של הגב' מטי צחר, אשר ממנה עולה כי מי שעשה את השינוי בהצעה השנייה היה אילן שמש, אשר המשיך לטפל אחר ההודעה הטלפונית והוא זה ששינה את הכתוב בהצעה השנייה. אילן שמש העיד, כי פעל לפי הנחיות התובעת ולפי הפקס' שנשלח אל סוכנות הביטוח. 18. המסמך מיום 05.12.04 מופנה אל התובעת מאת הנתבעת, אך עפ"י סימון של פקס הוא נשלח מהתובעת אל הנתבעת. אילן שמש טוען, כי פעל על פיו, דהיינו שהמבטחת היא חברת אנוש בלבד. 19. מתצהירו של מר ניר הורוביץ מנהל התובעת עולה, כי הנתבעת גם לא שילמה את התשלומים לבנק איגוד שלו שועבדה הפוליסה. 20. אין כל היגיון בכך, שהתובעת תסכים לכך ששמה ימחק מהפוליסה באופן שאם יקרה מקרה הביטוח היא לא תקבל סכום כלשהו. לפיכך, יש לבחון גרסת הנתבעת באופן מדוקדק. 21. נספח ב' לתצהיר עדי הנתבעת, שהוא המכתב מיום 05.12.08 שהועבר בפקס ע"י התובעת לסוכנות הביטוח נשלח בשעה 07:51, בעוד שיחת הטלפון הייתה מסוכנות הביטוח לתובעת באותו יום בשעה 15.23. 22. גב' מטי צחר בסעיפים 6 ו-7 לתצהירה מצהירה כדלקמן : "6. לאחר מכן ולאחר שהוברר מקור המימון לרכישת הרכב, פנתה טלפונית אמפא אל הסוכנות וביקשה לשנות את ההצעה לביטוח ולהפיק פוליסה לביטוח מקיף ע"ש אנוש בלבד (באופן שאמפא תמחק משם המבוטח) ולשעבד את הפוליסה לטובת בנק איגוד ולא לטובת אמפא. 7. פניה טלפונית זו של אמפא גובתה גם באישור בכתב שנשלח ביום 05.12.04 מאת גב' גלית נעמן מאפא אל הסוכנות." 23. מהאמור עולה, כי לא ייתכן לקבל את גרסת סוכנות הביטוח כי לאחר שיחה טלפונית גובתה השיחה במסמך, כיוון שהמסמך היה קודם לשיחה. 24. יתירה מכך, במסמך לא נאמר כי יש למחוק את אמפא, אלא אך ורק כי המבוטחת היא אנוש והשעבוד הוא לטובת בנק איגוד. לא צויין, כי יש לבטל את האמור בהצעה הראשונה שניתן לה אישור של סוכנות הביטוח. 25. לנוכח האמור, אני מקבל את גרסת התובעת, שהיא גם הגיונית יותר. 26. השאלה השנייה שבמחלוקת היא שאלת המירמה. אין מחלוקת, כי יאיר גלאם מחברת אנוש הוא זה שנהג ברכב המבוטח והוא היה אמור לנסוע איתו לאילת כשלרכב צמודה עגלה. יאיר גלאם הגיע עם הרכב לביתו של עובד אחר בשם גדי בקרית גת. גדי החליט לנסוע עם גלאם וביקש מגלאם כי יסעו עם המכונית של גדי וירתמו את העגלה לרכבו של גדי. מר גלאם נכנס לשתות קפה בביתו של גדי, הם רתמו את העגלה לרכבו של גדי ונסעו לאילת. כשהיו בדרך קיבל גלאם שיחה מחברת פויינטר שהודיעה לו כי הרכב נשוא התיק מפורק באזור חברון. גלם עצמו לפני שיצא לאילת הפעיל את המערכת להגנה מפני גניבות. 27. עוד העיד גלאם, כי המפתח הרזרבי של הרכב היה בתוך קלסר של הרכב בחברת אנוש, בה הוא היה מפקח אזורי. למפתח היה מחובר הקוד להפעלת הרכב. לאחר הגניבה הוברר למר גלאם כי המפתח הרזרבי נעלם. 28. צירוף המקרים שבו הרכב מושאר בקרית גת, המפתח הרזרבי ועליו קוד ההפעלה נעלם והרכב עצמו נעלם יכול להצביע על כך, שמישהו מתוך חברת אנוש שיתף פעולה בגניבת הרכב. כדי להשיג את המפתחות הרזרביים היה צריך להיכנס למשרדו של מנהל אנוש ויום קודם לכן היו במשרדים גדי רביבו עם יעקב יפרח והתנהל ביניהם ויכוח ויום קודם לכן היה יעקב יפרח במשרדים עם גדי וישב אצל מנהל אנוש. 29. כאמור צירוף מקרים זה מצביע על כך, שלמעשה הייתה כאן מרמה בהשגת המפתחות ובהעלמות הרכב. 30. מאחר שקבעתי כי התובעת היא המבוטחת, הרי המרמה מטעם חברת אנוש אינה יכולה לפגוע בזכותה של התובעת לקבל את תגמולי הביטוח. ייתכן שהנתבעת הייתה צריכה לצרף כצד ג' את חברת אנוש, אך היא לא עשתה כן, ייתכן משום שהיא הייתה חדלת פירעון. 31. טענה נוספת הייתה בדבר אי קיום אמצעי מיגון. אין ספק, כי אמצעים אלה היו קיימים ולפיכך ניתן אישור של הסוכנות לקיום הכיסוי הביטוחי. השאלה היא האם אמצעי המיגון הופעל, שכן ממסמך של חברת פויינטר עולה, כי במוקד חברת פויינטר התקבל חיווי של ניתוק מערכות האיתור כאשר מצב מערכת המיגון היה מנוטרל. 32. גם עפ"י האמור בעדותו של גיל נויימן, הרי שאם השתמשו במפתח הרזרבי ובקוד שצורף אליו, הרי ניתן היה לנטרל את מערכת המיגון. לפיכך, לא הוכח כי לא הופעלו אמצעי המיגון. סיכום הנזק : 33. הנתבעת טוענת, כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה על שווי הרכב. בסעיף 2 לפוליסת הביטוח ישנה הבהרה מודגשת בתוך משבצת, לפיה שווי הרכב הינו בהתאם למחירון לוי יצחק. יתירה מכך, מצויין אלו סכומים ישולמו במקרים שונים. במקרה שלפנינו מדובר על 96% מהמחיר הנקוב במחירון, מאחר ומדובר ברכב חדש בשנתו הראשונה. 34. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת, כי מחיר הרכב לא הוכח. המחיר לפי מחירון לוי יצחק הינו 171,873 ₪. לפיכך, הפיצוי הכספי הינו 96% מסכום זה שהם 164,918 ₪. 35. לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 164,998 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - 03.04.06 - ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 33,0000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. רכבבנקגניבת רכבשעבודביטוח גניבת רכב