להלן פסק דין בנושא גניבת משאית - ביטוח מקיף: לפני תביעה לתשלום תקבולי ביטוח בגין גניבת רכב. 1. התובע הינו הבעלים הרשום של משאית מתוצרת VOLVO מס' רישוי 33-499-15 משנת ייצור 2000, אשר בוטחה אצל הנתבעת בביטוח מקיף. תקופת הביטוח היתה מיום 01.05.05 עד 31.03.06 והתובע שילם את פרמיות הביטוח. 2. בתאריך 13.08.05, לטענת התובע, נגנבה המשאית, והתובע הודיע לנתבעת והגיש תלונה במשטרה. 3. התובע פנה לנתבעת שתשלם את ערך המשאית שנגנבה, אך הנתבעת סירבה לשלם בטענה כי אין המדובר בתביעת אמת. 4. התובע הגיש תביעה הן בגין ערך המשאית והן בגין הפסדי הכנסה. 5. הצדדים הסכימו על שווי הרכב. המחלוקת היא באשר לעצם האירוע. 6. הנתבעת טענה, כי ברכב היו מיגונים, אך האירוע לא היה כפי שהתובע מתארו. 7. על פי המידע שהתקבל מחברת איתוראן בצהרי יום שבת ה-13.08.05 המשאית היתה בטול כרם, שהיא בשליטת הרשות הפלסטינית. 8. בעת חקירת התובע ונהג הרכב הם טענו, כי הרכב היה ברשותם לאחר המועד בו אותרה המשאית בטול כרם. 9. עוד טוענת הנתבעת, כי מערכת האיתוראן לא הופעלה ובשטחי הרשות היא פורקה באלימות, דבר שנרשם במערכת. 10. מסקנת הנתבעת היא, כי האירוע היה יזום על ידי התובע או מי מטעמו. הראיות : 11. התובע, בתצהיר עדותו הראשית, הצהיר כי הוא העסיק בחופש הגדול נהג בשם גמאל סלאמה. מיד עם תום העבודה הגיע הנהג עם המשאית לבית התובע בכפר ברא, שם יש מגרש, שעליו מוסך קטן, אמצעי תדלוק, בודקים את כשירות המשאית והנהג נוסע עם המשאית לביתו שלו בקלנסווה, שם הוא מחנה את המשאית למשך הלילה. 12. בתאריך 12.08.05 בתום יום העבודה הגיע הנהג עם המשאית לביתו של התובע. המשאית טופלה ותודלקה והנהג נסע עמה לביתו בקלנסווה למקום חנייתה. התובע מציין, כי סיכם עם הנהג שייבוא למחרת היום - יום שבת, לביתו של התובע לטיפול שוטף במשאית. ואמנם ביום 13.08.05 הגיע הנהג לבית התובע עם המשאית ונסע עם הטרקטור למפעל "הנסון" והתובע נסע אחריו במכוניתו הפרטית, כדי להחזיר את הנהג. המשאית הושארה בביתו של התובע בכפר ברא לצורך טיפול. מאחר והיתה תקלה במזגן והיה צורך בחיזוק הפנסים סיכם התובע עם הנהג, כשחזרו מנתניה, כי התובע יסע עם המשאית למוסך חשמל השרון, איתו הוא עובד. התיקון היה קטן וחוזר, לכן לא היה צריך לקבוע תור לטיפול. הנהג נסע למוסך השרון והתובע הלך לביתו. 13. מאיתוראן התקשרו אל התובע ושאלו היכן המשאית והתובע השיב, כי המשאית עם הנהג בטייבה במוסך. התובע התקשר לוודא את הדבר והנהג השיב כי הוא נמצא בטייבה. 14. לאחר פרק זמן נוסף התקשרו שוב מאיתוראן ואמרו לתובע שהמשאית לא נמצאת במוסך בטייבה ואין להם מס' הטלפון של הנהג. 15. למחרת, ביום 14.08.05 התקשר הנהג והודיע כי המשאית אינה נמצאת במקום שהשאיר אותה בו בלילה. התובע שלח את בנו, וזה ראה שהמשאית לא נמצאת והוא חזר עם העגלה והוא והנהג הגישו תלונה במשטרת ראש העין. 16. בחקירתו הנגדית נשאל התובע מה היה התיקון שלשמו נשלח הנהג למוסך בטייבה והשיב כי אינו יודע. אם יש תקלה הנהג לוקח את המשאית לתיקון. כשחזרו מנתניה התובע הלך לישון בשעה 13:30, התובע אינו זוכר אם הנהג אמר לו שהוא פונה למוסך. התובע הוער משנתו ע"י שיחת טלפון, בה נשאל היכן המשאית והשיב כי היא במוסך ומסר את מס' הטלפון הסלולרי של הנהג. התובע אף התקשר לנהג שאמר לתובע כי הוא נמצא במוסך. 17. בשיחה טלפונית עם פקידה של איתוראן בשם שני אומר לה התובע, כי המשאית נמצאת במוסך בנבי אליאס. התובע נשאל כיצד הוא מיישב את הסתירה לפיה מסר בתצהירו, כי הנהג היה עם הרכב במוסך השרון, בעוד בתמליל השיחה הוא אומר שהתקשר למוסך בנביי אליאס השיב התובע, כי יכול להיות שהיתה בעיית מכונאות שמטופלת במוסך זה, וזאת על אף שבתצהירו לא הצהיר על בעיית מכונאות. 18. באשר לתיקונים בבוקר יום ה-13.08 טוען התובע, כי בנו עשה אותם בעוד שבעדותו של הנהג הוא מעיד כי הוא ביצע את התיקונים. 19. התובע נשאל מדוע בשיחה עם איתוראן מסר, כי הרכב במוסך נבי אליאס והשיב כי הרכב היה צריך לבצע שם תיקונים ולאחר מכן במוסך השרון. 20. לתובע הוצגה השיחה עם פקידת האיתוראן, לפיה היא שאלה היכן המשאית ולאחר מכן בשיחה השנייה היא אומרת, שהרכב נגנב והאיתוראן לא פועל והתובע משיב כי הרכב במוסך. התובע השיב כי בעקבות השיחה התקשר לנהג, שאמר לו שהוא עומד ליד המשאית. התובע אף לא נוסע למוסך כשמודיעים לו שהרכב נגנב. כאשר התובע נשאל בשיחה הטלפונית אם הרכב לא במוסך הוא משיב שאם כך הוא נגנב, כיצד יכול היה התובע לדעת על הגניבה עוד בשבת ? ! 21. התובע מעיד כי הנהג שם את הרכב בקלנסווה בשעה 04:30, 04:00, כאשר באיתוראן אומרים לו שהרכב נגנב כבר בשעה 03:30. 22. מסיכום עדותו של התובע בשלב זה עולות תהיות, באשר למוסך בו נמצאה המכונית ולשעה שבה הוא מוסר כי הרכב במוסך בעוד שאיתוראן מודיעים לו, כי הרכב נגנב. 23. נהג הרכב מר גמאל סלאמה, בתצהיר עדותו הראשית, הצהיר כי ביום 12.08.05 החנה את המשאית ליד בניין המועצה בקלנסווה בתום יום עבודה ולאחר תדלוק וטיפול אצל התובע. מאחר שיום 13.08.05 היה שבת סיכם הנהג עם התובע, כי יבוא בבוקר עם המשאית אל התובע לצורך החלפת שמנים ופילטרים למשאית וטיפול אחזקה שוטף. העד חוזר על מה שהעיד התובע, כי הוא נסע עם הטרקטור לנתניה ומשחזר עם התובע, ועל פי סיכום מוקדם, כי יש לבצע תיקונים במזגן המשאית וחיזוק פנסי אורות לאורך המשאית, כי יבצע את התיקון במוסך השרון בטייבה. העד הגיע למוסך ותוך המתנה לתיקון התקשר אליו התובע ומסר לו, כי התקשרו מאיתוראן ושאלו היכן נמצאת המשאית והוא השיב כי היא נמצאת בטייבה בנוכחותו מסדרים את ענייני החשמל. לאחר תיקון המשאית נסע איתה לביתו בקלנסווה והחנה אותה ליד בניין המועצה. כשהגיע העד לביתו התקשרו אליו מאיתוראן ושאלו היכן המשאית והוא השיב כי החנה אותה ליד בניין המועצה ואף יצא החוצה ואמנם המשאית היתה במקומה. למחרת בבוקר, כאשר בא לקחת את המשאית לא מצא אותה. 24. בחקירתו הנגדית השיב, כי הוא לא ביצע את עבודות הריתוך, אלא בנו של התובע. לעד הוצג כי לחוקר שגבה ממנו עדות השיב, כי הוא עסק בריתוך והחליף חלקים שונים והחליף פיוזים. העד השיב, כי ייתכן שהחליף פיוזים, אך לא ביצע ריתוכים, הוא אינו יודע כיצד לבצע עבודה זו. 25. לאחר שחזר מנתניה בשעה 13:30 נסע לביתו בקלנסווה ובדרך נכנס למוסך השרון לבדוק מצברים, חשמל במשאית, מזגן. לפעמים היה קשה לו להתניע את המשאית בבוקר. כשהביא את המשאית למוסך השרון הוא החנה אותה בחוץ כי לא היה מקום בפנים ושתה קפה יחד עם לקוח אחר. הוא אף ראה את בעל המוסך יוצא לתקן את המשאית, כשחזר לאחר 20-15 דקות אמר לו בעל המוסך שהכל בסדר. העד לא היה אמור, לפי עדותו, להיות במוסך נבי אליאס. העד מוסיף, כי ייתכן והתובע הבין כי מדובר במוסך אחר. המוסכים רחוקים אחד מהשני ובכוונים הפוכים לביתו של העד. 26. העד מציין, כי לא היתה כלל בעיית מכונאות לרכב, ולא היתה לו סיבה לנסוע למוסך נבי אליאס. 27. העד אף נשאל לסתירה לפיה בעדותו לחוקר מסר, כי המשאית חנתה בקלנסווה בעת שחזר מנתניה ולא היתה במגרשו של התובע, כפי שהעיד גם העד וגם התובע. העד לא נתן הסבר סביר לכך. 28. סמוך להגעת העד לביתו שוחחה איתו פקידה מאיתוראן והוא אינו זוכר את תוכן השיחה. לדבריו, שיחה זו היתה לאחר שיחה עם התובע בו אמר לו, שהוא במוסך. המרחק בין המוסך לבין ביתו של העד הוא כ-5 דקות. העד זוכר כי הפקידה שאלה אותו איפה הוא נמצא ואיפה המשאית. 29. העד מאשר, כי כנראה שאלו אותו בקשר לאיתוראן שנותק, אך הוא השיב כי נותק בגלל בעיית חשמל. 30. העד נשאל כיצד הוא אמר לחוקר, כי הגיע הביתה בשעה 16:00, בעוד שבשעה 16:35 מדברים איתו מאיתוראן והוא השיב, שהוא עדיין במוסך. תשובת העד היא כי היה בלבול בשעות. 31. לסיכום - עדותו של הנהג, נמצא כי הוא לא נתן הסבר לכך שבשעה שהרכב כבר היה בשטחים הוא השיב כי הוא עומד ליד הרכב. כמו כן, נמצאו סתירות בין עדותו של הנהג לעדות התובע, בכך שהתובע העיד כי חשב שהרכב נסע למוסך בנבי אליאס בעוד שכלל לא היתה לרכב בעיית מכונאות והוא לא היה אמור להגיע לשם בכלל. 32. העד חאג' יחיא עבדול גאבר בעל מוסך חשמל בטייבה העיד, כי המשאית היתה במוסך שלו בשבת ב-13.08.05, העד טיפל ברכב וניתק את מערכת החשמל למספר דקות. לא היה לו מה לעשות במערכת האזעקה. העד מאשר כי במוסך שלו לא עושים ריתוכים. 33. מטעם הנתבעת העיד מר אבי מדעי קצין הביטחון של איתוראן. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר, כי ביום 10.10.99 הותקנה מערכת איתוראן פעילה הכוללת שלט עם קוד וביום 28.04.05 הותקנה במשולב מערכת איתוראן פעילה זעירה. ביום 13.08.05 בשעה 15:33 התקבלה התראה בדבר פעילות בלתי חוקית במשאית. עם קבלת ההתראה אותר הרכב בטול כרם. ההתראה התקבלה מהמערכת הזעירה כי הראשית לא פעלה. מרכז הבקרה יצר קשר עם הלקוח להתריע על הפעילות הבלתי חוקית, אך נענה כי המשאית במוסך עם הנהג. כשפסקה המערכת בשעה 16:40 התקשרו שוב ללקוח שמסר את מס' הטלפון של הנהג וזה השיב, כי הוא נמצא במוסך, וההתראה בגלל ניתוק מערכת החשמל. 34. בחקירתו הנגדית נשאל העד מדוע רשומות שיחות נוספות שלא תומללו והשיב, כי אלו שיחות שנמשכו מס' שניות וייתכן שהיה רק חיוג והקו היה תפוס. העד הסביר על מערכת הקלטת השיחות. העד נשאל אם יש תקלות והשיב שהן נדירות, יש גם מגבלות שנוגעות למזג אוויר לחשמל וליקויי בזק. העד ציין כי את הנתונים הוא אסף מהמערכת. בשעה 15:33 התקבלה התראה כתוצאה מכניסת סוללת גיבוי למערכת וגם אם ניתקו את המצבר, הרי שהמערכת שידרה עם סוללת הגיבוי. 35. העולה מחומר הראיות עד כה הוא, כי מחד קיימות סתירות בין גרסאותיו השונות של התובע, בינן לבין עצמן וכן בינן לבין גרסת הנהג. במועד שבו איתוראן התקשרו לתובע ולנהג הרכב היה בטול כרם ואילו התובע והנהג השיבו כי הרכב במוסך. הנהג העיד, כי החנה את הרכב ליד בניין המועצה ומשם נגנב, דבר שאינו מתיישב עם עדות התובע והנהג מול עדותו של אבי מדעי מחברת איתוראן. מסקנות משפטיות : 36. על התובע להוכיח, כי מקרה הביטוח, דהיינו הגניבה, התרחש באותן נסיבות להן הוא טוען. על בעל דין התובע להרים את הנטל להוכחת מקרה הביטוח, רק אם ירים נטל זה יעבור הנטל אל הנתבעת. מחומר הראיות כפי שפורט בהרחבה לעיל עולה, כי הנסיבות בהן טען התובע, כי הרכב נגנב, דהיינו, ממקום חנייתו ליד בניין המועצה בקלנסווה, לא הוכח, יתרה מכך על עדות התובע והנהג לגבי השעות בהן התקיימו השיחות ועדותו של מר אבי מדעי עולה בבירור, כי בשעה שהתובע והנהג טענו כי הרכב במוסך הוא כבר היה בשטח הרשות הפלסטינית בטול כרם. המסקנה היא כי נסיבות הגניבה לא הוכחו. יתרה מכך טעוני התובע והנהג באו להסתיר על העובדות שהיו בפועל במקרה זה. סיכומו של דבר : 37. משלא הצליח התובע להוכיח, כי נסיבות הגניבה הן כפי שפורטו על ידו, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעות הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.רכבביטוח גניבת משאיתמשאיתגניבת רכבביטוח מקיף