גחון רכב - ביטוח

להלן פסק דין בנושא גחון רכב - ביטוח:

פסק דין

1.     התובעת הינה חברה המספקת ונותנת שירותים בתחום אספקת הגז במדינת ישראל.
התובעת היתה בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו הבעלים של רכב טנדר מסוג פז'ו קרטנה קומבי - שנת 2001 (להלן: "הרכב").

2.     הרכב היה מבוטח אצל הנתבעת שהינה חב' ביטוח רשומה, על פי פוליסה ברת תוקף.

3.     ביום 12.3.02 נסע נהג התובעת, מר עזרא אברהם - בכביש עפר ולאחר שיצא ממוצב של צה"ל, ליד רמות נפתלי.
נהג התובעת הרגיש, לאחר שנסע כברת דרך באותו השביל, כי הרכב עושה לו "בעיות" ומזייף ולכן ירד מהרכב וראה שכל השמן נזל מהמנוע; ובעקבות כך נפגע גחון הרכב והמנוע והיה צורך בשיפוצו בעלות של כ- 15,955 ₪, והוא אכן שופץ ותוקן (להלן: "האירוע").

נהג התובעת העיד, כי לא הבחין בכל נורה שנדלקה בלוח השעונים ועצר מידית, לאחר כ- 10 מטר, כאשר חש שהרכב מזייף (עמ' 2 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 04.02.04).

4.     התובעת מתבססת על חוות דעתו של השמאי דני וולף, שהינו שמאי שביצע את הבדיקה מטעם הנתבעת והוא נחקר על חוות דעתו בבית המשפט ביום 24.10.04. (להלן: "חוות הדעת").

5.      השמאי קבע כי על פי בדיקתו נגרמו שני מוקדי נזק שונים:

א.      נזק פגיעת גיחון.
ב.      נזק למנוע עקב עבודת המנוע ללא שימון.

6.     הנתבעת בנסיבות אלו כפרה בחבותה לשלם את הנזק, שכן לטענתה אין זו חבותה לפי הפוליסה, מאחר ומקור הנזקים שנגרמו בנסיבות אותן הפוליסה אינה מכסה.
לטענת הנתבעת הנזק למנוע נגרם בשל עבודת המנוע ללא שימון, קרי נזק שאינו מכוסה בתנאי הפוליסה ואילו הנזק לגחון נמוך מסך ההשתתפות העצמית.

טיעוני הצדדים
7.     התובעת סבורה כי הפגיעה במנוע נבעה במישרין מהפגיעה בגחון הרכב ולכל היותר מדובר בנזק תוצאתי.
התובעת סומכת מסקנותיה, על השמאי היחידי, שהעיד בתיק זה ובדק את הרכב שהינו שמאי הנתבעת שקבע בעצמו, כי הנזק למנוע נגרם מאחר והמנוע עבד "ללא שימון" ובחוות דעתו מאשר ומציין, כי אגן השמן והמגן התחתון ניזוקו ולכן אישר את החלפתם.

מהאמור מסיקה ב"כ התובעת, כי ברור שאירוע הפגיעה החיצונית באגן השמן ובמגן התחתון, הם שגרמו לדליפת השמן.

יתר על כן סומכת התובעת יתדותיה על האמור בחוות דעת השמאי, כי הוזמן לבדוק את הרכב מאחר והמבוטח עלה על אבן.
גם תמונות אגן השמן תומכים לדעת התובעת במסקנה, כי היתה פגיעה בגחון עקב פגיעה חיצונית שגרמה לסדק ממנו נזרק השמן שלכלך את המנוע עד שנהג התובעת חש בכך ועצר .

התובעת תומכת טענותיה גם בעדות הנהג מטעמה שהעיד, כי נסע בכביש עפר ביציאה מהמוצב כאשר בכביש - "חצי מהאבנים יוצאים החוצה וחצי על רכבים "תקועים""
(עמוד 2), וכי מיד כשחש בתקלה עצר את רכבו והבחין כי השמן נשפך.

עוד העיד נהג התובעת, כי הרכב מטופל באופן סדיר וראוי וכי בטרם ירד מהרכב לא הבחין בכל אינדיקציה בלוח השעונים כי קיימת תקלה או בעיה וזאת מאחר וגם לא חש בכל מכה.

8.     הנתבעת טוענת, כי דין התביעה להידחות שכן מחד, התובעת סומכת על חוות דעת השמאי של הנתבעת, אך מאידך, אינה מקבלת את מסקנותיו כאשר אלו אינן מתיישבות עם מבחן ההיגיון, לטענת הנתבעת אם התובעת רצתה שלא לסמוך על חלק מחוות הדעת, היה זה רק מתבקש אם היתה מביאה חוות דעת מטעמה.

     לאור האמור, התובעת אינה יכולה להתעלם מקביעותיו של השמאי, כי היו שני מוקדי נזק שאינם תאונתיים (עמוד 1 שורה 19).

     הנתבעת טוענת, כי אין להשתית את התביעה על גרסת נהג התובעת שהייתה בלתי רציפה ומהוססת.

     בכתב התביעה מצוין, כי רכב התובעת נפגע פתאום מאבן שהייתה על הכביש (סעיף 3 לכתב התביעה).

     נהג התובעת לא עצר את רכבו ולא הזיז את הרכב מאחר והשמן נשפך במכה אחת, בעוד שבמהלך עדותו בביהמ"ש העיד, כי לא קיבל כלל מכה והוא עצר עקב כך שהאוטו זייף (עמוד 1 שורה 14, 17).

     השמאי לגרסת הנתבעת, מסיק באופן חד משמעי, כי מדובר בנזק שאינו קשור לפגיעה והעובדה, כי צוין שמדובר בפגיעה מאבן, הוא ציטוט מההודעה שקיבל מחב' הביטוח בהתאם להודעת המבוטח.

     השבר באגן לא נגרם לטענת הנתבעת ע"י פגיעת האבן ואין מדובר במקרה בו השמן יצא מהרכב "במכה אחת".

דיון
9.     בין הצדדים אין מחלוקת בקשר להיקף הנזק, העובדה כי הרכב נפגע מפגיעת אבן מתבססת על עדות נהג התובעת שנמצאה כעדות אמינה שלא נסתרה וממנה עולה, כי הוא נסע בדרך משובשת ומיד כשהבחין כי הרכב מזייף, עצר וראה את נזילת השמן.

     לעדות זו מצטרפת חוות דעת השמאי התומכת בעדות זו שנמצא פגיעות בגחון ובאגן השמן והנתבעת הייתה אף מוכנה לשלם את הנזקים הנובעים מכך, אלא שטענה כי הם נמוכים מסכום ההשתתפות העצמית.

     לאור האמור, אני קובע, כי פגיעה כזו אכן ארעה בתחתית הרכב.

     נשאלת השאלה, האם הנזק שנגרם למנוע הוא נזק תוצאתי הנובע מהפגיעה ושאינו מכוסה על פי הפוליסה.

הנזק התוצאתי
10.     הנתבעת סומכת על הנוסח התקני של הפוליסה שנוסחה קבוע בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) התשמ"ו - 1986 שקובע, כי הפוליסה אינה מכסה, נזק תוצאתי.

     נהג התובעת העיד, כי מיד בסמוך לאחר שחש שהרכב מזייף, עצר את הרכב וראה את השמן שנזל מהמנוע, וזאת למרות שלא הייתה לו כל אינדיקציה או רמז בלוח השעונים לבעיה, בלחץ השמן, ואני סבור כי הוא לא נהג בכל רשלנות, אלא כפי שכל אדם או נהג סביר, נכון ומיומן היה נוהג בנסיבות המקרה.

     התנהלות כזו אינה בגדר נזק תאונתי.
בע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח' (4) 70, נדונה בהרחבה סוגיית הנזק התוצאתי. הנשיא שמגר, מורנו בעמ' 83 לפסה"ד כדלקמן:
     "המושג 'נזק תוצאתי' (consequential loss) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של הארועים".
     ראה גם פרק 7.5.11 "נזק עקיף" בספרם של מ. יפרח, ר. חרל"פ וששון דיני ביטוח בעמ' 312 - 314.

     הנזק שנגרם למנוע רכב התובעת בעניינו, הוכח לי במידה מספקת, לפיו הינו נזק "אשר נגרם לנכס עצמי" ישירות במישרין.

     העובדה, כי בשלב ראשון נפגע הגחון והמגן התחתון ובשלב שני החלה הנזילה, אינם מנתקים את הקשר בין שני השלבים ויש לראותם כאירוע אחד ומתמשך.

הכרעה
11.     הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

     מחד הגעתי למסקנה, כי מדובר בנזק המכוסה על פי הפוליסה, אך מאידך, אני סבור, כי נהג התובעת, נהג במידה מסוימת "בעצימת עיניים" וברשלנות תורמת, שכן הוא נסע בדרך עפר עם אבנים, בדרך למוצב, מבלי שנקט באמצעי הזהירות הנדרשים, שכן כלל לא חש במכה, והבחין באירוע רק כשהרכב החל מזייף.

      "בסופו של יום", לאחר שנשמעו העדויות, הסמיכו אותי כאמור הצדדים לפסוק בפשרה.
פסק דין בפשרה מבוסס על כללי הצדק הטבעי (הנשקלים במאזני משפט). הפשרה מביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו עקרונות של חרות, צדק, יושר ושלום (דנ"א 2401/93 נחמני נ' נחמני פד"י נ (4) 661 , פסקאות 28-32 לפסק דינה של השופטת שטרסברג כהן, ובפסקאות 4-5 של השופטת דורנר וכן ע"א 379/94 פלוני נ' פלונית ואח', פד"י נ(3) 133, 182), ויש פעמים שהפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג.

פסק דין בפשרה אינו מתייחס רק להיבט המהותי, כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחורי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, הינו להחיש לסיים בהקדם האפשרי את הסכסוך מצד אחד ומצד שני להקל את העומס על בתי המשפט.

בית המשפט הדן שלא על דרך פשרה, פוסק על פי הדין המהותי המיושם על העניין שבפניו, אך בצד זאת, אין ביהמ"ש מנוע מלהביא בחשבון שיקוליו (במקרה שאין מניעה לכך לפי הדין), גם שיקולים אחרים שהינם שיקולים אנושיים ומוסריים המתאימים לנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים באותו תיק.

גם בפסק דין בדרך הפשרה, שוקל בית המשפט את שיקולי הדין והשיקולים האחרים, אך בעוד שבדיון רגיל, הבכורה בשיקול הדעת מבוסס על הדין, הרי שבדרך הפשרה, מוסמך ביהמ"ש לשנות את סדר העדיפויות ואם "ראה בית המשפט לטוב לפניו, ישקול רק - או, בעיקר - שיקולים שבדין, ראה לטוב לפניו , ישקול רק - או, בעיקר - אותם שיקולים נוספים. בתהליך ההכרעה רשאי הוא לאחוז באלה כמו באלה במידה היפה בעיניו" (הציטוט והעקרונות המפורטים לעיל, נקבעו בהלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון בע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337).

בנסיבות אלו, אני מגיע למסקנה, כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך השווה ל-75% מסכום הנזק ואני מחייב אותה לשלם לתובעת סך של 11,967 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 13.05.02 ועד לתשלום המלא בפועל, בתוספת אגרת בית משפט ושכר העדים בסך של 600 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15% + מע"מ.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח רכב נשרף

  2. בחירת מוסך הסדר

  3. ביטוח תכולת רכב

  4. ביטוח שריפת רכב

  5. ביטוח גחון רכב

  6. ביטוח משאית סקניה

  7. ביטוח נהג נקוב בשם

  8. ביטוח משאית איווקו

  9. חוב פרמיה ביטוח רכב

  10. ביטוח נזק לרכב שכור

  11. חוב פרמיה ביטוח מקיף

  12. ביטוח שריפת רכב חונה

  13. שווי רכב לצורכי ביטוח

  14. ביטוח נזק לגיר מכונית

  15. אי תשלום דמי ביטוח רכב

  16. ביטוח רכוש לרכב טויוטה

  17. פגיעה ברכב חונה - ביטוח

  18. נהיגה בלי מלווה - ביטוח

  19. ביטוח נזק לרכב פולקסווגן

  20. ביטוח תוספות שהותקנו ברכב

  21. ביטוח מונית - תאונת דרכים

  22. ביטוח רכב אחרי העברת בעלות

  23. ביטוח מושלם לרכב - טוטל לוס

  24. פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף

  25. תביעת שיבוב ביטוח מקיף רכוש

  26. ביטוח נזקי רכוש לרכב סוזוקי

  27. קיזוז חוב מתגמולי ביטוח רכב

  28. דחיית כיסוי ביטוחי - נזקי רכב

  29. שריפת רכב - דחיית כיסוי ביטוחי

  30. פוליסת ביטוח רכב - השתתפות עצמית

  31. נהיגה תחת השפעת סמים - ביטוח מקיף

  32. ביטוח שימוש ברכב פרטי לצורכי עבודה

  33. ביטוח נזקים לרכב בגין דריסת בעל חיים

  34. התניית פוליסת ביטוח רכב במערכת אזעקה

  35. נהיגה ללא רשות בעל הרכב – ביטוח תאונה

  36. שלילת כיסוי ביטוחי בכל מקרה בו הרכב נמכר

  37. פיצוי על הוצאות כינון בפוליסת ביטוח רכב

  38. דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון

  39. "פוליסה התקנית" שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח

  40. חוק ביטוח רכב מנועי תקופת מעבר לענין אבנר

  41. תשלום סכום נמוך מהנטען עבור חלפים לרכב הניזוק

  42. תגמולי ביטוח בגין נזקים לרכב במסגרת תאונת דרכים

  43. פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970

  44. חוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה), התשנ"ז-1996

  45. תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), תש''ל-1970

  46. שיחה המוקלטת בדיסק לגבי הזמנת פוליסת ביטוח צד ג' לרכב

  47. תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס''ד-2004

  48. תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  49. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ''ו-1986

  50. סעיף 15 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח - תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי

  51. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס''א-2001

  52. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דמי ביטוח שרשאי מבטח לגבות ממבוטחים בביטוח רכב מנועי) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  53. תקנות ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) (העברת סכומים מאבנר לקרנית), התשס''ג-2003

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון