ביטוח שריפת רכב חונה

להלן פסק דין בנושא ביטוח שריפת רכב חונה:

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח ע"י התובעת בעת שעלה באש ביום 09/07/03 (להלן: "האירוע"). לטענת התובעת האחריות לאירוע רובצת על הנתבע, בעל מוסך העוסק במחשבי רכב, קרבוראטורים ומערכות הזרקת דלק, שטיפל במחשב הרכב ביום 27/06/03.

הרכב נשוא התובענה הוכנס בגרירה למוסך למכונאות רכב (מוסך שלום ממושב אלישמע) בו נעשים ברכב הטיפולים השוטפים. בעל מוסך המכונאות מצא שאין מדובר בבעיה מכאנית והמליץ בפני בעל הרכב על המוסך המנוהל ע"י הנתבע. הרכב הגיע בגרירה למוסך של הנתבע, שם הודיע אחד מעובדי המוסך לבעל הרכב כי מחשב ניהול המנוע התקלקל. יומיים שלושה לאחר מכן קיבל את הרכב ושילם התמורה שהתבקשה.
במהלך הימים הבאים נסע בעל הרכב ברכב יום יום.

ביום 09/07/03 נסע ברכב אביו (להלן: "הנהג") שמכוניתו היתה במוסך. הנהג נסע ממושב אלישמע לצרכי עבודה במסגרת העסק המשפחתי ללקוח ברמת השרון. במהלך הנסיעה לא הרגיש דבר מה חשוד, לא הריח ריח שרוף או אדי דלק ולא נדלקה נורית חיווי כלשהי. כשהגיע למחוז חפצו החנה את הרכב, עלה אל הלקוח, וכ- 20 דקות מאוחר יותר התקשר אליו בנו והודיעו כי קיבל דיווח מהמשטרה לפיו עולה הרכב באש. הנהג הגיע למקום חניית הרכב ומצא כי הרכב נשוא התובענה עלה באש מחלקו הקדמי.

התובעת מינתה חוקר שריפות מומחה, אלי היינה, שבדק את הרכב.
עפ"י דו"ח החקירה מוקד האש היה מעל כבלי פיקוד של מזרקי הדלק בין מצערת הדלק לבין חליל הדלק, כתוצאה מהתחממות והתלקחות כבלי הפיקוד. השריפה התפתחה באיטיות, מייד לאחר חניית הרכב כאשר נוצרו תנאים מתאימים (התבטל אפקט הקירור והצטמצמה סחיפת האוויר עקב תנועת הרכב).

לטענת התובעת עלה הרכב באש בשל טיפול רשלני שבוצע במוסך של הנתבע, אשר לא הבחין כי קיימת סכנת התלקחות בשעה שהרכב חונה ומתפתחים התנאים המתאימים לכך (מתבטל אפקט הקירור ומצטמצמת סחיפת האויר עקב תנועת הרכב). לטענתה לא נהג הנתבע כפי שבעל מוסך ומכונאי סביר ונבון היה נוהג, התרשל בכך שלא טרח לתקן ולטפל בצנרת ובמערכת הדלק, ושחרר את הרכב ללא בדיקה מקיפה.

בעל הרכב העיד כי נהג בו יום יום לאחר שהוציא אותו מהמוסך של הנתבע. אביו העיד כי במהלך הנסיעה לא היה ריח כלשהו, לא דלקה נורת אזהרה כלשהי ולא היה סימן מחשיד כלשהו.

הנתבע טוען כי הוא לא שיפץ את מחשב ניהול המנוע אלא החליף אותו למחשב משומש ותקין. כל שעשה היה לנתק ולחבר מכבר מהיר בלבד.
לטענתו חלוף הזמן מלמד על כך שאין קשר בין החלפת המחשב לשריפה, וכן כי אין לדעת מה עשה בעל הרכב ברכב לאחר הטיפול אצלו.
לטענת הנתבע הוא ערך בדיקה ראשונית עם סורק תקלות (מחשב נייד לבדיקה ואיתור תקלות בניהול מנוע). הסורק הצביע על תקלה במחשב ניהול המנוע של הרכב. הנתבע פירק את מחשב ניהול המנוע והרכיב מחשב ניהול אחר תקין שהיה לו במלאי. מדובר בניתוק וחיבור פשוטים מאוד כמו כאשר מרכיבים ומוציאים תקע משקע. המנוע הונע, נבדק שוב ע"י סורק תקלות, לא הופיעה כל תקלה, ולאחר נסיעת מבחן של כחצי שעה הסתיימה פעולת התיקון.

מר היינה לא חלק על כך שהמחשב לא נשרף וכי יש מרחק בינו לבין מוקד השריפה שהיה בצמה שעוברת מהמחשב אל מזרקי הדלק, והעיד כי היתה בעייה חשמלית בחיווט שיוצא ממחשב ניהול המנוע. הוא עמד בחקירתו הנגדית על האמור בחוות דעתו והעיד כי כתוצאה מהכשל נוצר חום שהלך וגבר, ואט אט התכלה הבידוד עד שלבסוף התגבשה השריפה. על פי עדותו אין שום גורם חשמלי אחר שיכול היה לגרום לשריפה. כמו כן העיד כי לא בהכרח תידלק במקרה כזה נורית האזהרה.

הנתבע הגיש חו"ד של מיכאליס אלדר על-פיה בעבודה שביצע הנתבע אין כל נגיעה לרתמת החשמל באיזור מרססי הדלק. מחשב הרכב מרוחק כ- 80 ס"מ ממוקד השריפה ולא נראה ניזוק. עפ"י חוות דעתו וכן עפ"י עדותו לא יתכן קצר במערכת המזרקים מבלי שהם לא יפסיקו מייד לעבוד ובהכרח מנוע הרכב יכבה באופן מיידי. כמו כן לדעתו אילו היה קצר ברתמת החשמל לא ייראו גידים פרודים כפי שאירע כעולה מהצילומים אלא מקשה אחת.
עם זאת, כאמור בחוות דעתו, הוא לא התיימר לקבוע את הגורם לשריפה.
מר אלדר העיד כי אינו חוקר שריפות, לא חקר שריפות של כלי רכב ואינו מהנדס חשמל או מהנדס מחשבים, אם כי העיד שהוא מתעסק בתיקון מכוניות שרופות ובמערכות ממוחשבות ברכב.
עפ"י עדותו אכן במקרה של קצר חלקי לא בהכרח ישרף הנתיך אבל במידה ומצב כזה קורה יהיה מפל מתח אדיר שלא יאפשר למזרקים לעבוד ולכן בלתי אפשרי שהמנוע יהיה דולק ברגע שיש קצר חלקי (עמ' 24 לפרוטוקול).
בנוסף העיד כי אם מקור הבעייה בקצר, חייב בעל המקצוע לבדוק את מקור הקצר. במקרה הזה מצא הנתבע כי המחשב לא מגיב ולא בעקבות סימני קצר. לכן לדעתו לא צריך לחפש קצר בכל חיווט הרכב בעקבות תיקון כזה כפי שנעשה בעניינינו (עמ' 26 לפרוטוקול).
לבסוף העיד כי לא ניתן ע"י בדיקה על מחשב איבחון לבד לקבוע אם התקלה פנימית במחשב או תקלה חיצונית שמשפיעה על המחשב וכתוצאה מתקבל חיווי על תקלה במחשב (עמ' 26 לפרוטוקול).

בעקבות הפערים שבין חוות דעת המומחים מיניתי מומחה מטם בית המשפט, אינג' אשר סלוצקי (להלן: "המומחה"). המומחה קבע כי הצילומים שביצע מר היינה ברורים ומהם עולה כי מוקד השריפה הינו בדיוק מעל מערכת ההצתה וההזרקה, במקום בו חולפת צמת ההזנה למזרקי הרכב.

חוקר השריפות סבר שהשריפה החלה עוד כשהרכב היה במצב נסיעה. מומחה הנתבע סבר ששריפה כזו לא יכולה להתרחש אחרי שהמנוע דומם אך לא נתנו הסבר מדוע פרצה השריפה. המומחה קיבל את דעתו של חוקר השריפות מר היינה לפיה החלה השריפה עוד כשהרכב היה במצב נסיעה. לדעתו החל ברכב כשל התחממות ושריפה איטית שהלכה והפתחה כאשר הרכב היה במצב עמידה. התפתחות שריפה זו הינה איטית יחסית שכן מוקד השריפה נותר די מבודד.

לדעת המומחה, בהנחה שהנתבע, כפי שמסר, רק החליף את מחשב הרכב ולא ביצע בו תיקון (למרות המילה "סידור" שהיתה בחשבונית),הרי שהוא מצא את התקלה במחשב והחליט להחליפו מבלי ששם לב לכך כי הסיבה לתקלה במחשב הרכב נובעת מכשל המתפתח בצמת ההזנה למזרקים.לדעתו, היה על הנתבע לחשוף את הכשל שהיה במערכת בה טיפל בטרם ההחלטה להחליף את המחשב.

גם בתשובותיו לשאלות הבהרה קבע המומחה כי הסורק מגלה תקלות ועל המכונאי לבחון ולהפעיל בין היתר גם את מחשבתו כדי לברר מה מקור התקלות שגילה הסורק, כי על הנתבע היה לברר מדוע מחשב ההזרקה נפגע ומה גרם לכך, וכי אסור היה לו מבחינת חובתו המקצועית, להחליף רכיבים בלי לדעת מדוע התקלקלו.

בחקירתו הנגדית חיזק המומחה את האמור בחוות דעתו. בין היתר העיד כי באופן עקרוני יכול היה מוסך המכונאות להחליף בעצמו את מחשב הרכב. עובדה שהוא לא עשה כן אלא הפנה את בעל הרכב למומחה כדי שהמומחה יזהה מדוע המחשב מקולקל. על המוסך של הנתבע היה לזהות מדוע נשרף המחשב, לבטל את הסיבה ורק אחר כך להחליף את המחשב (עמ' 29 לפרוטוקול).
אין מקום לטענת הנתבע כי המחשב התקלקל עקב בלאי טבעי. כפי שציין המומחה בעדותו בחקירתו הנגדית בשום מקום לא צויין שנעשתה בדיקה והתברר כי המחשב התקלקל עקב בלאי טבעי, לא כל שכן שלא הוגשה אסמכתא לטיעון כאמור. מסקנתו של המומחה היא שהמחשב שהוחלף הוכנס ל"זירה פגומה".
כמו כן העיד כי לא המחשב גרם לשריפה אלא הכשל בצמת ההזנה אך המחשב שמפקד על צמת ההזרקה וצמת ההזרקה הינם אותה מערכת מקושרת בקשר ישיר. "כשהמחשב נשרף בפעם הראשונה (הוא) לא נשרף בכדי, הוא נשרף כי היתה בעיה בצמת ההזרקה" עמ' 30 ש' 4-9.

כאשר נטען בפני המומחה כי הרכב כבה אם יש קצר חלקי במערכת ההזרקות והמתח נופל מ- 9.5 וולט השיב כי המחשב לא יודע לזהות קצר חלקי. המחשב יודע לזהות נפילת מתח. אם אותו כשל, והכשל שהיה הוא כשל שנוצר בלי נפילת מתח אלא המשיך באותם 12.8 וולט שהמצבר מייצר, נוצר עומס נוסף שהוא עומס הכשל והמתח לא נופל ברגע. המחשב לא יזהה כזה דבר לא ידליק נורית אזהרה ולא יתריע (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 26-30).

כמו כן העיד המומחה כי לא היה מפל מתח על הצמה שכן אם היה מפל מתח המנוע היה מזייף וגם המחשב היה מתריע. גם ריח גומי בכמות כה מזערית שנשרף הינו כזה שנהג הרכב לא יכול היה להריח אותה, מה גם שתא המנוע מופרד עמ' 32 ש' 14-18 לפרוטוקול.

כמו כן חזר המומחה על קביעתו כי עפ"י שיפוטו המקצועי חובתו של הנתבע היתה שלא להחליף מחשב כל עוד שאינו יודע מדוע הוא נשרף עמ' 33 לפרוטוקול. כמו כן העיד:
"ש. האם מה שגרם למחשב להישרף הוא גם זה שגרם לשריפה.
ת. במאה אחוז. בכל מכלול השיקולים דעתי היא שזה 100% אתו הדבר".
עמ' 34 ש' 4-5 לפרוטוקול.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות אני מקבלת את קביעת המומחה כי היה על הנתבע לבדוק את הסיבה לשריפת מחשב ניהול המנוע, וכי אותה תקלה שגרמה לשריפת המחשב היא זו שגרמה לשריפה בסופו של דבר. המערכת שבה היה הכשל היתה המערכת שנבדקה ע"י הנתבע והיא גם בתחום מומחיותו. בעל הרכב הפקיד בידיו את הרכב לא לשם החלפת המחשב, דבר שיכול היה לבצע גם מוסך המכונאות, אלא כדי שיפעיל את שיקול דעתו המקצועי ויחליט מה יש לעשות. דבר זה לא עשה הנתבע וכתוצאה נגרם הנזק נשוא התובענה.

לפיכך האחריות לאירוע מוטלת על הנתבע ולא מצאתי רשלנות תורמת מצד מבוטח התובעת.

התובעת הסתמכה בתשלומים שביצעה על דו"ח שמאי שמונה על ידה. חו"ד השמאי הוצאה מחומר הראיות משום שהשמאי אשר בדק את הרכב ואשר הופיע כעד מטעם התובעת, יפתח דגן, ערך טיוטת חוות דעת אשר לא הוגשה ע"י התובעת, ואילו חוו"ד שנערכה על יסוד הטיוטה, נערכה על ידי בעל משרד השמאים, מר גיורא כרמון, שלא הובא לעדות.

עם זאת התובעת עצמה פעלה באופן סביר על בסיס חוות דעת שמאית שהיא הזמינה וקיבלה ומבלי שהיו לנגד עיניה, בעת התשלום, שיקולים פסולים או שיקולים בלתי ענייניים. כפי שנקבע בע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברה השמירה ואח' פ"ד נ(4) 567:
     "מן המפורסמות הוא כי אין זה מדרכן של חברות ביטוח להעניק מתנות למבוטחיהן".
     
לא נטען, וודאי שלא הוכח שהיתה קנוניה כלשהי בין התובעת למבוטח.

התובעת הגישה ראיות על התשלומים ששילמה, כאמור בכתב התביעה ובתצהירים מטעמה.

לאור כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובעת סך של 25,422 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (23/12/03) ועד למועד התשלום, הוצאות משפט לרבות הוצאות אגרה והוצאות עדים, והוצאות המומחה מטעם בית המשפט, כולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבע.
בנוסף ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה, עדים ומומחה) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום ע"י הנתבע בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח רכב נשרף

  2. בחירת מוסך הסדר

  3. ביטוח תכולת רכב

  4. ביטוח שריפת רכב

  5. ביטוח גחון רכב

  6. ביטוח משאית סקניה

  7. ביטוח נהג נקוב בשם

  8. ביטוח משאית איווקו

  9. חוב פרמיה ביטוח רכב

  10. ביטוח נזק לרכב שכור

  11. חוב פרמיה ביטוח מקיף

  12. ביטוח שריפת רכב חונה

  13. שווי רכב לצורכי ביטוח

  14. ביטוח נזק לגיר מכונית

  15. אי תשלום דמי ביטוח רכב

  16. ביטוח רכוש לרכב טויוטה

  17. פגיעה ברכב חונה - ביטוח

  18. נהיגה בלי מלווה - ביטוח

  19. ביטוח נזק לרכב פולקסווגן

  20. ביטוח תוספות שהותקנו ברכב

  21. ביטוח מונית - תאונת דרכים

  22. ביטוח רכב אחרי העברת בעלות

  23. ביטוח מושלם לרכב - טוטל לוס

  24. פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף

  25. תביעת שיבוב ביטוח מקיף רכוש

  26. ביטוח נזקי רכוש לרכב סוזוקי

  27. קיזוז חוב מתגמולי ביטוח רכב

  28. דחיית כיסוי ביטוחי - נזקי רכב

  29. שריפת רכב - דחיית כיסוי ביטוחי

  30. פוליסת ביטוח רכב - השתתפות עצמית

  31. נהיגה תחת השפעת סמים - ביטוח מקיף

  32. ביטוח שימוש ברכב פרטי לצורכי עבודה

  33. ביטוח נזקים לרכב בגין דריסת בעל חיים

  34. התניית פוליסת ביטוח רכב במערכת אזעקה

  35. נהיגה ללא רשות בעל הרכב – ביטוח תאונה

  36. שלילת כיסוי ביטוחי בכל מקרה בו הרכב נמכר

  37. פיצוי על הוצאות כינון בפוליסת ביטוח רכב

  38. דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון

  39. "פוליסה התקנית" שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח

  40. חוק ביטוח רכב מנועי תקופת מעבר לענין אבנר

  41. תשלום סכום נמוך מהנטען עבור חלפים לרכב הניזוק

  42. תגמולי ביטוח בגין נזקים לרכב במסגרת תאונת דרכים

  43. פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970

  44. חוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה), התשנ"ז-1996

  45. תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), תש''ל-1970

  46. שיחה המוקלטת בדיסק לגבי הזמנת פוליסת ביטוח צד ג' לרכב

  47. תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס''ד-2004

  48. תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  49. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ''ו-1986

  50. סעיף 15 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח - תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי

  51. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס''א-2001

  52. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דמי ביטוח שרשאי מבטח לגבות ממבוטחים בביטוח רכב מנועי) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  53. תקנות ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) (העברת סכומים מאבנר לקרנית), התשס''ג-2003

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון